לשמור על הפיקדון של בית יעקב על פי דעת תורה

דברי התעוררות שנאמרו ע"י גאב"ד ור"מ קוממיות בכנס אזכרה מרכזי לעי"נ מרת שרה שנירר ע"ה, שהתקיים ביום השנה לפטירתה כ"ו באדר תשכ"ה בקוממיות, בפני סגל ההוראה הבכיר בתנועת בית יעקב בארץ ישראל.

 

"בפרשת תרומה )פרק כ"ו ט"ו( מובא ברש"י הק' שיעקב אבינו ע"ה צפה ברוח הקודש שעם ישראל אחר שיצאו ממצרים ינתן להם ציווי להקים משכן, ואמר להם, שעתיד הקב"ה לצוות אותם לעשות משכן במדבר מעצי שיטים. אך מהיכן יקחו להם ישראל עצי שיטים למשכן? ולכן נטע יעקב אבינו 'ארזים', ומזה היו 'עצי שיטים'. עצי שיטים אלה, אמר יעקב לבניו ובניו לבניהם שישמרו עליהם ויביאו אותם למשכן כשילכו למדבר ויקימו את המשכן. יוצא מכך כי עצי שיטים אלו לא היו שלהם, ולא היו כמו התכלת והארגמן והזהב, ומה שנאמר על העצים שהביאו, היינו שהם שמרו עליהם כמו שציווה להם הסבא, והשאיר להם אותם, וכשבאו לתת ה'נדבות' האלו, קשה מה משמעות הדברים, וכי שלהם היו? וכי הם נדבו אותם? והלא העצים הללו היו אצלם כפקדון מיעקב אע"ה, ומה החידוש שנאמר 'וכל אשר נמצא אתו עצי שיטים לכל מלאכת העבודה הביאו' )שמות לה' כב'( מה הרבותא? הלא היו אצלם רק כפקדון והם החזירו את הפקדון. ועוד יותר. אצל עצי שיטים כתוב 'ולכל מלאכת עבודה'. מה החשיבות בזה שהשפיעו על כל הנדבות 'לכל מלאכת עבודה', הלא עצי השיטים לא היו שלהם.

 

"ההסבר הוא, כי עצי השיטים היו חידוש גדול יותר מכל הדברים שהביאו, מפני שאז כשכבר יצאו ממצרים אחרי שהיו להם הניסים הגדולים, וראו אותות ומופתים באדמת בני חם במצרים, ראו אז התגלות השכינה, ואכלו ה'פסח' והריחו והרגישו בו קדושה והתעלות, ואח"כ המעמד העילאי בהר סיני במתן תורה, שהתעלו לדרגות מלאכי עליון כמובא בגמ' ובמדרשים הקדושים, לאחמ"כ היו דברים שנזקקו לחזור בתשובה, ובהמשך הביאו תרומת המשכן כסף וזהב וגו', הענין הגדול של נדיבות לב.

 

"והנה נבאר בזה, כי יותר גדלות הוכיחו בהבאת ה'עצי שיטים' שיעקב אבינו השאיר להם. אנו יכולים ללמוד זאת מזמננו. התורה הקדושה שקבלנו אותה לפני אלפיים שנה, מאז ועד עתה אנו שומרים עליה ואנו מוסרים נפשנו עליה, אבל כמה יהודים במשך במשך הזמן מן החורבן ועד עתה, וכמה בזמננו, רוצים להזניח התורה, רוצים להוציא את הפיקדון מהם, לא רוצים לשמור עליה ואומרים על התורה כי זמנה היה אז בדורות הקדומים, אבל עכשיו בשביל מה.

 

"ה'עצי שיטים' שיעקב אבינו נטע לא היו סתם עצים, יעקב נטע בהם כוח של קדושה כזו, שהעצים הללו נטעו אמונה בלב של כל אחד ואחד מישראל, בלב כל אשה ואשה מישראל. אמונה שגם בעת סבל וגם כשיש שעבוד, הם עוד יגאלו. כל הזמן שהם סבלו הם התחזקו בזה. כשראו את העצים קיוו ע"י זה לגאולה. כתוב ב'תנא דבי אליהו' שכל שבת ושבת קראו במגילות שנשארו להם בירושה מהאבות אברהם, יצחק ויעקב, שם היתה כתובה גדלותם של בני אברהם, יצחק ויעקב, ובזה היו מתחזקים. לכן פרעה רצה לבטל להם את השבת, כדי שלא יתחזקו, וה'עצי שיטים' האלו ג"כ היו חיזוק.

 

"בודאי גם היו מאות או אלפים אנשים שעקרו את ה'עצי שיטים' מביתם ולא רצו להחזיק בביתם 'עצי שטים' של יעקב אבינו. הם טענו: מה הם שוים לנו, עכשיו כשאנחנו סובלים? רק דתן ואבירם, הקרובים למלכות, הם שיכולים לעזור לנו. אבל אלו שכן החזיקו ב'עצי השיטים' האלו באמרם כי סוף סוף תבוא ישועה וסוף סוף משה רבינו ינצח ולא דתן ואבירם, ועוד יותר מזה היה, שאותם האנשים שלא האמינו לא היו יכולים להחזיק ב'עצי שטים' - העצים הללו היו נרקבים אצלם, מפני שהעצים האלו לא היו עצים סתם. בבית שהיתה בו האמונה, היו העצים פורחים, ובבית שהיתה בו כפירה, לא היו מחזיקים מעמד. וזאת היתה הגדלות המיוחדת 'לכל אשר נמצאו אתו עצי שטים', אף שלא היו בעצם שלהם, אלא מי שזכה במשך כל הזמן עוד מיעקב אבינו שעברו הרבה שנים, מאתים ועשר שנים בערך, שהיו שומרים את העצים, והיו מתקדשים בהם ומתדבקים בהם, הם שהביאו עכשיו 'לכל מלאכת עבודה הביאו'. מה שזכו כולם להביא ארגמן, זהב, תכלת וכו', זה היה מכוח הבתים האלו שהיו מחזיקים את העצי השיטים. ועי' באלשיך הק' בעי' עצי שיטים וכו'".

 

 

@5השגחה הנפלאה משמים בהקמת תנועת 'בית יעקב'

 

"החינוך לבנות ישראל בשם 'בית יעקב' היה כולו בהשגחה. השגחה נפלאה היתה מד' יתברך שהחינוך של 'בית יעקב' נתיסד ע"י האשה החשובה מרת שרה שנירר ע"ה. אני זוכר עוד מה שהיה אז, החורבן הרוחני הגדול בתחום חינוך הבנות בפולניה ובכל ארצות אירופה. הבחורים למדו בישיבות ובבתי המדרש ובשטיבלאך, והבנות למדו איפה שלמדו בבתי"ס שונים, ואפילו של נכרים, אבל לא תורה ולא יראת ד', והיתה סכנה גדולה לכל בנות ישראל. ישבו גדולי ישראל ופרנסי הציבור לטכס עצה. זה אמר כך וזה אמר כך, העלו רעיונות איך להחזיר בנות ישראל לעטרת האמונה והקדושה המקורית, להראות להן את הדרך הנכונה ולהפסיק ב'פילוסופיה' וכדו'. וד' יתברך הושיע ע"י שבאה אשה שלכאורה פשוטה )וזו הגדלות שלה(, ובאמת לא פשוטה, אלא אשה שלא התערבו אצלה דעות פסולות ולא ספרים חיצוניים. היא לא למדה 'פדגוגיה', מה שאתן בעוה"ר צריכות לעבור בחינות. היא למדה 'צאינה וראינה', היא למדה 'מנורת המאור', היא למדה כל ספרי הקודש. פעם התעורר בלבה מה יהיה עם בנות ישראל. היא החלה לעסוק בזה במספר מועט של תלמידות. והיא נתנה את לבה וד' יתברך הכניס בלבה את הלב של ישראל.

 

"בהיותה בעירנו פלוצק ובודזנוב בפולין ליסד 'בית יעקב', כינסנו אסיפה, ושם סיפרה לנו שהיא קבלה ברכה מהאדמו"ר הרה"ק רבי יששכר בער מבעלזא זצוק"ל, והיא מאמינה שבזכות ברכה זו הצליחה ויש כבר מאה ועשרים בתי ספר 'בית יעקב' בפולניה, למרות שהחלה עם מתי מספר. היא הלכה תמיד באמונה הזו, ולא מתוך אומץ או כדו', וזאת היתה עזרת ד' שהוא ריחם עלינו, ריחם על בנות ישראל שלא יכשלו ע"י שיטות פסולות וכדו', רק ע"י פשטות, ע"י אמונה בספרים הקדושים. כיום ב'ארץ ישראל' )אם היה ארץ ישראל היה טוב, אבל שינו את השם( יש אלפי תלמידות 'בית יעקב', וזה עולה הרבה כוחות. אנשים שאינם יודעים ואינם מבינים מאין הכוח האדיר שלנו. הכוח הוא מתוך הפשטות".

 

 

@5לעמוד איתנים בנסיונות ובכך יזכו להחיש את האור שהשי"ת רוצה לתת לנו

 

"ועתה, רצוני לומר לכן. התלמידות המסימות את ה'יסודי' והעוברות אח"כ ל'סמינריונים', שם בבחינות יש לפעמים דברי כפירה ומינות, שיש לשאול רב אם מותר להשיב על שאלות כאלו. עליכן לעמוד בעוז ובאומץ )לא ברעש( אבל בכוח רצון חזק. האמת נתנת להאמר, כי מה שניצחנו במלחמתנו נגד הפעלת חוק 'שרות לאומי', נצחנו רק בזכות הבנות עצמן, שאמרו שתשמענה רק לדברי הרבנים.

 

"גם בענין זה של בחינות למיניהן, שום דבר לא יועיל, רק הרצון מצדכן. אספר עובדה. הראו לי ספר שלומדים בסמינר, שם היה כתוב כי 'הש"ס הירושלמי נכתב כאילו בזמן סבל ויסורים, והמוחות היו חלשים'. אלו הם דברי שטות ומינות. האמת היא שהש"ס הירושלמי נכתב בא"י, ששם דברו בלשון קצרה, ואח"כ נכתב ה'ש"ס הבבלי' כמו פרוש על ה'ירושלמי' וכו' וכו'. כתבתי אז על הספר הנז' את הפירכה על השטויות האלה והדבר התפרסם ע"י 'חבריך חברא אית ליה' ובזה זכיתי שעקרתי דעות כוזבות. כך אתן צריכות לעשות, והדבר יביא עד כדי ביטול הלימוד הפסול והבחינות הפסולות. סוף סוף אתן תנצחנה.

 

"אומרים בשם הגה"ק האדמו"ר מסוכצ'וב בעל ה'אגלי טל' זצוק"ל, כי המוח של איש ישראל היא כמו כוס של יין. גם של בת ישראל, ואם בכוס של יין שופכים מים, יוצא היין. הם לא יכולים להיות יחד. אמרתי מקודם, עצי שיטים נשמרו בבתים שהתחזקו באמונה, ולכן אתן השומרות על האמונה של הגאולה השלמה של ביאת המשיח, תקופת המדינה שכבר עברה שמונה עשרה שנה, זאת היא תקופת מעבר, וזה תלוי בנו שתקופת המעבר תחלוף בקרוב ונזכה לארץ ישראל כראוי, והדבר תלוי בכן. אתן, ביניכן לבין עצמכן, תהיינה חזקות נגד הדעות הזרות, ונגד כל הרדיפות הרוחניות שיש היום ברחוב.

 

"בתקופת בעל 'העקידה' לפני כחמש מאות שנה, היתה גזירה שכל היהודים צריכים לבוא לבתי התיפלות של הגויים כדי לשמוע דרשות שלהם ולהתווכח עם הכמרים. מי שהתווכח כמובן היה נאסר )גם הרמב"ן בשעתו נאלץ לברוח ע"י ויכוח כזה(. מה עשו היהודים היראים אז? נאלצו ללכת לשמוע, ואולם אטמו אוזניהם בסמרטוטים, על אף שהדבר היה כרוך בפיקוח נפש ממש. כך היו אז הנסיונות בעת הצרות. אבל מה היה השכר אחרי כן? לא הרבה זמן אחרי התקופה של בעל ה'עקידת יצחק', באה ההתגלות של האר"י הקדוש זצוק"ל, שגילה סודות נפלאים. הוא האיר את העולם בחוכמת הקבלה. הוא האיר את העולם ב'רוח הקודש'. כל זה היה בזכות היהודים האלו, שלא רצו לשמוע מינות.

 

גם כיום יש 'נסיון' כזה. 'נסיון' של כסף. אי אפשר לקבל בגרות וכדו' או הסמכה, כ"ז ניסיונות, אבל עליכן לדעת, בזכות שתתגברנה על הנסיונות הללו, תזכינה להחיש את האור שד' יתברך רוצה להביא לנו. עכשיו אנו מקוים כבר לאורו של מלך המשיח, וזה תלוי בכן.

 

"הדברים נראים כאילו 'קטנים', כפי שאתן חושבות, אך זאת השמירה על הפיקדון של 'עצי השיטים' כמו אז, וזאת היא התורה של עכשיו. לכן בתי הספר שלכן נקראים 'בית יעקב'. כמו שיעקב נתן סגולה של עצי שיטים לשמור, כן יש לנו הסגולה הזו, התורה והאמונה הטהורה, שאת זה אתן יכולות לשאוב ולעמוד על דרכי ההשקפה התורתית האגודאית האמיתית מפיהם של רבנים, שיראתם קודמת לחכמתם, ועומדים בשער לחיזוק התורה והמסורה מתוך יראת השם טהורה. ועליכן לשמור על יסודות אלו, ולהעבירם הלאה.

 

"אני רוצה להביא דוגמא. באחד מבתיה"ס בירושלים השייך לחינוך העצמאי, החלו ללמד 'אנגלית', בעוד שידוע כי הגאון הגדול רבי יהושע לייב דיסקין זצוק"ל, אשר מלבד הגאונות היה איש קדוש, בעל רוח הקודש, איש של גילויים של אליהו הנביא, הוא שעמד בראש האוסרים ללמד אנגלית בעיה"ק ירושלים. ואנחנו היינו זהירים תמיד בזה, מפני שאנחנו לא עובדים עפ"י דעות או שיטות התלויות לאותו הזמן, אלא אנחנו עובדים על מה שקיבלנו מאבותינו ומאבות אבותינו עד משה רבינו מפי ד' יתברך. וכל זאת אנו רוצים לחנך ולמסור לצאצאינו ותלמידינו, והמסירה הזו אינה עוברת בעזרת ביטויים של פה יפה וכד'. משה רבינו היה כבד פה, אומר ע"ז הר"ן שזה כדי להראות שהוא לא השפיע על עם ישראל בלשונו היפה או בפיו, רק בקדושה שלו. ההמשכיות לדורות תלויה בכך שאנו הולכים בדרך שהשרישו הקדושים שהיו אז, בזמן של רבי יהושע לייב זצ"ל, עד אצלכן, עד הבנות של 'בית יעקב'. ואולם, אם לא הולכים בדרך הזו, נפסקת המסורה ואין עזר לקדושה ח"ו. יכולות להיות לנו רבבות תלמידות, ולא יצאו מזה הפירות הראויים. ולכן צריכים להמשיך בדרך המסורה.

 

"מה היה הסוף עם האיסור של האנגלית שנפרץ? אחד מגדולי הדור שעומד בראש 'אגודת ישראל' אמר לתלמיד קרוב לו, שלא ישתתף בלימוד האנגלית באופי הנוגד את דעת האוסרים. התלמיד מסר לחבירו, וחבירו לחבירו, עד שהלימוד אז נפסק. זאת היא העצה גם בשבילכן: חבריך חברא אית ליה וחבריך לחבריך.

 

"נמצא בחז"ל: הרוצה להחכים 'ידרים' )הכנס התקיים בדרום(. יש שתי חכמות, הנזכרות בראשי תיבות. האחת בזמן המבול, כ'י מ'לאה ה'ארץ ח'מס, גם זו חכמה של כסף וכדו', חכמה שמכבדים אותה. מה יצא מחכמה זו? - חורבן של מבול. לעומת זה, יש חכמה אחרת, ח'ילו מ'לפניו כ'ל ה'ארץ. החכמה לפחד מהקב"ה. וחכמה זאת מביאה 'אף תיכון תבל בל תימוט'. אז ב'מבול' נשחתה הארץ, וכאן, אם מפחדים מהקב"ה, מתקיים 'אף תיכון תבל בל תימוט'. מהכנס הזה, שמתקיים כאן בדרום, תזכו להעביר חכמה טהורה זו, וזה יהיה זכות לנשמתה הק' של מיסדת התנועה הק' 'בית יעקב' מרת שרה שנירר ע"ה, שהיום חל היארצייט שלה, וזכותה תעמוד לכל ההולכים בדרכה בפשטות המעמיקה והעילאית, מתוך שמירה על ה'עצי שיטים' בטהרתן ובקדושתן".