שדכנות – תפקיד שכולו חסד

ענין השידוכים הוא אחד הנושאים הבוערים ביותר בציבור החרדי. מספרם של המועמדים/ות שעדיין לא מצאו את המיועד/ת להם הולך וגדל משנה לשנה, לעומת טענתם של יודעי דבר אודות מספרם של השדכנים ההולך ומתמעט.

 

 

נראה כי בהחלט יש קשר בין הדברים. השדכנות היא מקצוע קשה. אין כל יחס בין ההצלחות לכשלונות, בין התקוות לאכזבות... שדכן זקוק מצד אחד לדיפלומטיה רבה וכושר שכנוע, ומצד שני ל"עור של פיל" ויכולת הישרדות מול תיסכולים...

 

 

עם המעטפה המכובדת הנמסרת לשדכן בגמר השידוך יש לזכור שזהו רק צד אחד מוגבל מאד של המטבע... הצלחה פה ושם בדרך כלל אינה מפצה )מבחינה כספית( על כל נסיונות הנפל שלפניה. גם אלו שנותרו במקצוע, מעדיפים לטפל בגילאים הצעירים, שם בדרך כלל החיים קצת יותר קלים: יש היצע גדול ורחב, המועמדים גמישים יותר. השאלה היא: מי יקח על עצמו לדאוג ל"עודפים" )במחילה( מהמחזורים הקודמים?

 

 

מי שרואה בשידוכים ייעוד רוחני מסתכל על הדברים בצורה אחרת. הקמת בית בישראל )בכל גיל ומצב(, היא זכות שעומדת לדורות, שהרי גם אותם צאצאים שיהיו לבני הזוג עד סוף כל הדורות נזקפים לזכותו של השדכן...

 

ארגון "בנין עולם" הציב לו למטרה לקדם את נושא השידוכים בכל מחיר )תרתי משמע(. הארגון שזכה לברכתם של כל גדולי הדור שליט"א, הוקם ללא מטרות רווח, פועל למען המטרה הנעלית בדביקות ובמסירות ע"י תוכנת מחשב משוכללת, המאפשרת להציע לכל מועמד/ת את מירב ההצעות הרלוונטיות עבורו, ומנווט את צוות השדכנים/ות העובד לפי הנחיותיו.

 

 

בקשנו לשמוע מפי צוות השדכנים של הארגון על המצב בשטח, על הצלחות לצד קשיים, על אכזבות לעומת הפתעות, אולי אף ידבק בנו משהו מהלהט של החסד המניע אותם ...

 

--------------------------------

 

 

* "לא מזמן הצעתי משהו לאב שבתו בת 52. האב הודה לי בחום ואמר שחוץ מהטלפון הזה כבר 04 יום שלא התקשר שום שדכן. היש ספק בחסד הגדול שגומל השדכן בעצם העובדה שהוא מנסה לעזור )גם אם לא הצליח(!

 

 

* לפעמים יש כאלו המכירים בחור/ה מבוגר/ת היכולים להתאים למישהו בסביבתם, אבל הם מבטלים את הרעיון באומרם שבודאי כבר רבים וטובים מהם הציעו זאת בעבר, וחבל על שיחת הטלפון... לא תמיד כך הם פני הדברים. כדאי לא לחכות לאחרים ולא לסמוך על השערות אלא לקום ולעשות גם אם אינכם שדכנים, אף אם שיחת הטלפון היתה לשוא - היא עדיין שוה את הבדיקה )ואם הם יגחכו למשמע ההצעה אל תקחו זאת באופן אישי(.

 

 

*

 

 

 

 

מה מניע אדם להיות שדכן?

 

 

עיסוק בשידוכים הוא ייעוד. קשה להאמין שהנושא הכלכלי עומד בראש סולם העדיפויות של השדכן, היות שזה מקצוע המתנדנד לכאן ולכאן ללא כל ביטוח. השכר האמיתי הוא משמים, ושם כידוע מחשבים אותו לפי העמל ולא לפי התוצאות.

 

 

מובא באחד הספרים הק' כי הסיבה שכיום אין הרבה העוסקים בשדכנות היא, שהעולם אינו מכיר בחשיבות הדבר. היו מגדולי ישראל שעסקו בעצמם בשדכנות, כמו המהרי"ל למשל. כל זה חוץ מהחסד עצמו. כל מי שקרוב לנושא יודע עד כמה הוא נחוץ.

 

 

יש בימינו הרבה ארגוני חסד החולשים כמעט על כל תחום. חישבו על מצוקתן של המשפחות בהן יש מועמד/ת מבוגר/ת שעדיין לא מצא/ה את זיווגו/ה. כמה מתח צער ודאגה יש בכך! בפרט שלפעמים זו "מכת משפחה" - כמה מעוכבים/ות באותה משפחה והמצב זועק עד השמים! היש חסד יותר גדול מלסייע להם?

 

 

יתכן שמבחינה אובייקטיבית אין זה נורא, אבל המוסכמות בימינו הביאו לכך שאם יש בת 32 שעדיין לא התארסה - המצב בבית דומה לסיר לחץ. מספר אחד השדכנים: "בשבוע בו חל חג השבועות ביום שישי, והיה צורך להיערך ליומיים של חג+שבת. קבלתי טלפון בהול מאב לבת 32 ובפיו בקשה נרגשת לעשות עמו חסד ולהציע משהו בערב החג כדי לשפר את מצב הרוח בבית, אחרת מי יודע מה מצפה לו ביומיים הרצופים אם אין שום הצעה המפיחה תקוה מסויימת...

 

 

לא מזמן הצעתי משהו לאב שבתו בת 52. האב הודה לי בחום ואמר שחוץ מהטלפון הזה כבר 04 יום שלא התקשר שום שדכן. היש ספק בחסד הגדול שגומל השדכן בעצם העובדה שהוא מנסה לעזור )גם אם לא הצליח(!

 

זאת ועוד, אם בשידוך "רגיל" יש חסד עצום בעצם התרומה להקמת בית בישראל. על אחת כמה וכמה באותם שידוכים למבוגרים או בנישואין שניים, כשהוא מאפשר לכל אחד מהצדדים לתרום לבן זוגו ולהשלים את חסרונו...

 

 

מספרת אחת השדכניות על אלמנה שנשארה עם כמה ילדים וחיפשה בעל שאפשר להישען עליו. לבסוף התארסה עם אלמן מבוגר שלא היו לו ילדים, ורצה כל ימיו בית שוקק חיים. היש נחת רוח לקב"ה יותר מזה?

 

 

כיצד קרה שכל כך הרבה רווקים/ות מסתובבים בינינו?

 

 

מידי שנה יוצאים מחזורים נוספים של מסיימות סמינרים, ואלו שלא מצאו את זיווגן מצטרפות לקטגוריה זו. למרבה הצער המעגל מתרחב. אומנם לכאורה אותה בעיה יש אצל בחורי הישיבות, אבל הבעיה במלוא חריפותה ניכרת דוקא אצל הבוגרות, שמספרן עולה משנה לשנה. בחור יכול לעקוף כמה מחזורים בלי בעיה, ואילו אצל בנות זה אינו מקובל. כך מצטבר מספר גדול של בנות 'נעקפות', שנדחקות הצידה בשל הצעירות מהן. נוצר מצב שעל כל הצעה של בחור טוב מתמודדות כעשר מועמדות.

 

 

אגב, הנתונים המספריים, לפי בדיקה במשרד הפנים, מבהילים: בבני ברק למשל, מדובר בכ- 0003 )!( בוגרות בגילאי 32-33 שעדיין נותרו רווקות!. אבל יש גם בחורים לא מעטים שנותרו עדיין רווקים, לפעמים בשל דרישות כספיות גבוהות )מנין יצמחו בציבור שלנו כה הרבה גבירים כדי לתת לכל בחור טוב סידור מלא?...(.

 

 

בספר הנפלא "אורחות הבית" מסופר שמרן הגראמ"מ שך זצוק"ל היה מקפיד על בחורים אשר התעכבו יתר על המידה ואיחרו מלבנות את ביתם, כאשר העיכוב היה תלוי בהם, כמובן. בהזדמנות, כשפנה מרן זצוק"ל אל אחד הבחורים הללו ושאלו לסיבת עיכובו, השיב הבחור בדרך צחות כי עדיין לא מצא את ה"אבידה" שלו, בהסתמכו על הגמרא בקידושין המדמה את האשה לאבידה אשר אבדה לבעל ועליו לחפשה.

 

 

תשובתו של מרן זצוק"ל נשלפה במקום: "אם היית מחפש אחר האבידה, כי אז היית מוצא אותה זה מכבר. הבעיה היא שאינך מחפש אבידה אלא מציאה. כאשר זה מה שמחפשים אין פלא שקשה למצוא"...

 

 

מדוע יש הנרתעים להציע שידוכים למבוגרים ו/או זיווג שני?

 

 

לפעמים יש כאלו המכירים בחור/ה מבוגר/ת היכולים להתאים למישהו בסביבתם, אבל הם מבטלים את הרעיון באומרם שבודאי כבר רבים וטובים מהם הציעו זאת בעבר וחבל על שיחת הטלפון... לא תמיד כך הם פני הדברים. כבר היה מעולם שכאשר העלו שם זה או אחר התברר שעדיין לא שמעו עליו גם אם המועמד/ת גר/ה בקרבת מקום. כנראה משמים סינוורו את עיני האחרים כדי לזכותו במצוה הגדולה.

 

 

לכן כדאי לא לחכות לאחרים ולא לסמוך על השערות אלא לקום ולעשות גם אם אינכם שדכנים, ואין בידיכם כרטיס ביקור! אף אם שיחת הטלפון היתה לשוא - היא עדיין שוה את הבדיקה )אם הם יגחכו למשמע ההצעה אל תקחו זאת באופן אישי(.

 

 

יתירה מזאת, אם מדובר בשם שכבר הוצע בעבר, יתכן שיש טעם להעלותו שוב. ראשית, אולי בינתיים חלו שינויים, כגון שבעבר היו לו/ה קריטריונים מחמירים, ובמשך הזמן הם התגמשו. שנית, לפעמים הפסילה נעשתה בלי שימת לב או בשל מידע מוטעה, ועתה לאחר מחשבה שניה או בירור נוסף אדם מחליט להתייחס להצעה ברצינות וכד'.

 

 

אבל יש לנהוג בזהירות, תוך הבנה ללב אלו שכבר מצויים זמן רב בשידוכים. לפעמים הם מפתחים "אלרגיה" לנושא, במיוחד כאשר מציעים להם הצעות בלתי ראויות. אין פלא שהם נפגעים, ובצדק. יש צורך ברצון טוב, בהיכרות מספקת עם המועמד, אבל גם בהרבה טקט. לא לשלוף שמות אקראיים "מהפנקס" ולצפות שהם יקבלו זאת בהבנה.

 

 

איך אפשר "להזיז" מועמדים בגיל כזה?

 

 

שמעתי פעם ווארט ידוע: מדוע "בן שמונה עשרה לחופה"? הרי בגיל זה אדם עדיין צעיר וחסר נסיון, אינו יודע בדיוק מה הוא רוצה! האם לא מוטב להמתין עד גיל ארבעים, שהוא גיל הבינה? אלא, אם נמתין עד גיל ארבעים כשאדם כבר לכאורה "יודע מה הוא רוצה" אין הרבה סיכויים שיינשא. מוטב לזרום עם התום והטוהר של גיל שמונה עשרה, שאז קל יותר לבנות בית בישראל.

 

 

ככל שהגיל עולה, תפקיד השדכן קשה יותר. המועמדים מבינים יותר )וההבנה הזאת קצת בעוכריו...(, פוחתת הגמישות, והכי גרוע - לפעמים הם מתרגלים לחיי הרווקות וניגשים להצעות כאל קוריוז מענין ותו לא. אבל המציאות מוכיחה ששידוכים יוצאים אל הפועל גם בגילאים המבוגרים יותר.

 

 

לא תמיד השדכן צריך לחפש "מתחת לאדמה" רעיונות. הוא יכול להגות רעיון, אפילו נועז, שגורלו תלוי בצורה בה הוא מציג את הדברים. לאחרונה ביקשה אחת השדכניות שלנו להציע לבחורה מבוגרת אשכנזית בחור מעדה אחרת. לכאורה הרעיון היה חסר סיכוי, אך באופן שבו הציגה לה את הדברים היא הסכימה לפגישה.

 

 

אף אחד מאיתנו אינו מושלם, לכן לפעמים יש מקום לשקול ולהעלים בתחילת הדרך פרט בלתי משמעותי, שאם המועמד היה שומע עליו לפני כן יתכן שלא היה ניגש להצעה, ולומר לו זאת רק בשלב מתקדם יותר. כבר ארע שאחר כך כבר לא היה איכפת למועמד/ת להשלים עם אותו פרט שולי. אחד השדכנים העלים מבחור את עובדת היותה של הבחורה מבוגרת ממנו בכמה שנים. כאשר נודע לו פרט זה והוא שקל את מעלותיה מול החסרון הזה, העדיף לגמור את השידוך בכל זאת.

 

 

גם לא צריכה להיות התאמה של כל הנתונים, די במכנה משותף מוגבל כדי להציע שידוך. חשוב לנסות להכניס משב רוח מרענן, כגון: "בכיוון הזה ניסית שנים רבות ולא הלך, אולי כדאי לנסות לגשת למשהו שונה במקצת?"

 

 

 

מדוע מספרם של השדכנים הולך ומתמעט?

 

 

זהו תפקיד שלא ששים אליו כי רבים מנסים ומתייאשים מהר... אין לשדכן מגבלה של שעות. הוא כמעט אינו מסיח דעתו מתפקידו עשרים וארבע שעות ביממה, חושב, מתכנן, מנסה למצוא רעיונות או מצפה במתח לתשובות. השדכן הרגיל עוסק לפרנסתו במשהו אחר, מפני שאי אפשר להתפרנס משדכנות באופן מסודר. סח פעם שדכן ותיק ומצליח, שאם לחשב את שכרו לפי שעות שהוא משקיע - הוא מקבל פחות מעשרים ש"ח לשעה.

 

 

מי שלוטש עיניו אל המעטפה שמקבל השדכן, מוזמן לבדוק גם את יתר המעטפות המגיעות לביתו: חשבונות טלפון רגיל וסלולארי שיכולים להסתכם באלפי שקלים )ורוב השיחות הם בגין הצעות שלא נשאו פרי...(.

 

 

לא כל אחד מוכשר להיות שדכן. צריך כושר שכנוע ועור של פיל לא להיפגע מן האכזבות הרבות. אבל מי שבכל זאת עוסק בכך ראוי ליחס מכובד. הציבור לא תמיד מעריך את מאמצי השדכנים, ולפעמים רואה אותם כטרדנים... יש כאלו ה"עושים טובה" לשדכן בכך שמסכימים בכלל להקשיב לו. מספרים שהרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע היה נותן מטבע לכל מי שבא להציע שידוך לאי מי מילדיו. לטענתו, כל הצעה מקרבת את ההצעה האמיתית!

 

 

יש המכנים את השדכנים בר"ת הנודעים "וטל" אבל אמר מישהו שיש לו ר"ת אחרים המבטאים הרבה יותר בכנות את תפקיד השדכן: "חושת"... פעמים רבות זה מה שהשדכן נדרש לעשות, ומגיעה לו על כך הערכה רבה!

 

 

"קרה פעם שהצעתי שידוך לבתו הבכורה של אברך בכולל בו למדתי", מספר שדכן ותיק, "ההצעה מצאה חן בעיניו והוא ענה בחיוב. תוך זמן קצר נערכו כמה פגישות, והשידוך הגיע ליד גמר בקלות ובמהירות. אותו אברך חשב שמסיבה זו הוא פטור מלשלם. 'מה עשית? בסך הכל אפילו טלפון אחד לא היית צריך להרים אלי!' אמרתי לו: "אני מאחל לך שלא תזדקק לדעת מדוע השדכנים מקבלים כסף..." כשהגיע תורה של אחת מבנותיו האחרות של אותו אברך, הדברים כבר התנהלו אחרת, והוא הזדרז להבטיח לשדכן סכום פי כמה מהמקובל, ובלבד שימצא שידוך טוב.

 

 

יש אנשים שבכל זאת מתייחסים בכבוד לשדכנים...

 

 

תמיד ניתן למצוא אנשים בעלי לב מבין ורגישות המכבדים כל אדם ובכללם גם את השדכן. לא פעם הם אפילו מבקשים להשתתף בהוצאות על הטלפונים, גם אם השידוך לא יצא לפועל. מספר אחד השדכנים: כאשר הייתי מציע הצעות לרב מסויים הוא היה מקשיב לי בסבלנות ומתייחס אלי בצורה מכובדת. לא ארע שהקדמתי אותו בבקשת תשובה להצעתי, אף באותו יום היה מתקשר בעצמו ולא חיכה שאתקשר אליו. כששאלתי אותו מדוע, ענה: "הרי אתה עושה עמי חסד!"

 

 

בשידוך מסוים, כאשר מישהו חזר מפגישה היו ההורים מתקשרים בעצמם ואומרים: "מצדנו התשובה חיובית ניתן להעביר זאת גם לצד השני", כדי שלא יהיו ספקות ועוגמת נפש )אף שזה אולי יכול להצטייר אצל חלק מהציבור כאילו הם רודפים אחריו או כפחיתות כבוד...( - העיקר לא לגרום צער לזולת.

 

 

"טיפים" מנסיונם של השדכנים

 

 

"אין מרשם אחיד ואין קורס ללימוד מקצוע השדכנות", מבהיר אחד השדכנים, "ברור לי שאני תלוי בכוחה של תפילה על כל צעד ושעל. לפני שאני מרים טלפון אני נוהג לומר ג"פ 'ויהי נועם...', כך אני משתדל לעשות גם בתחילת כל פגישה..."

 

 

כללית, מקובל להציע קודם לבחור ולקבל ממנו תשובה, ורק אז להציע לבחורה. מדוע? אם היא מקבלת תשובה שלילית עוד לפני הפגישה, היא מסיקה שכנראה הוא שמע עליה דברים שליליים ויתכן שגם אחרים שמעו עליה כך, אבל אם היא מקבלת תשובה שלילית אחרי פגישה, היא מבינה שזו בעיה בהתאמה, ויודעת שגם אם היא אינה מתאימה לו, תתאים בס"ד להצעה אחרת.

 

 

בענין הפגישות חשוב להבהיר שפגישה ראשונה אינה מחייבת ולמעשה היא כעין "היכרות", ונועדה רק כדי להכשיר את הקרקע לפגישה השניה. כבר היו דברים מעולם שבפגישה השניה ההתרשמות היתה הפוכה לגמרי, משום שזו פגישה קובעת יותר.

 

 

אם רק צד אחד עונה תשובה חיובית - יש טעם לנסות ללחוץ על הצד השני לגשת לפגישה נוספת. אם שני הצדדים עונים תשובה שלילית הרבה שדכנים היו מתייאשים. אבל יש לזכור שהרבה זוגות חיים כיום באושר ומגדלים דורות לתפארת רק משום שהשדכן לא הניח להם... מסתבר שגם לנדנוד יש צד חיובי...

 

 

ועוד כמה טיפים קטנים: יש צורך בסבלנות רבה. השדכן צריך לעשות את שלו מבלי לחכות לתוצאות. אין להתבייש להציע שידוך ואין להירתע אף כשהוא נראה לא כל כך הגיוני. לזכור שלפעמים הטעם וההסתכלות של המועמד/ת שונים משל השדכן.

 

 

מה שעוד יכול לעזור ולעודד הוא המחשבה על הסיפוק העצום כאשר זוכים לרקוד בחתונתם של זוג שזכינו ששידוכם עבר דרכנו...

 

 

השדכן הוא רק שליח

 

 

אומרים שהעיסוק בשידוכים עשוי להפוך אפילו כופר למאמין גדול. הגמרא מספרת אודות אותה מטרוניתא, ששאלה את רבי יוסי בר' חלפתא מה עושה הקב"ה לאחר שברא את העולם, ואמר לה שיושב ומזווג זיווגים. חשבה שאף היא יכולה לעשות כן. נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והשתדלה להתאים ביניהם כראות עיניה, אך עד מהרה נוכחה לדעת שאף זוג לא החזיק מעמד.

 

 

מסביר אחד מגדולי ישראל, שלכאורה בין אלף זוגות, הרי לפחות מבחינה סטטיסטית היה צריך להיות לפחות זוג אחד מוצלח! אבל אותה מטרוניתא נוכחה לדעת שהזיווגים הם לגמרי מעל הטבע, ולולא הקב"ה ה"מושיב יחידים ביתה" שום שידוך לא יצא אל הפועל.

 

 

מספר אחד השדכנים, שפעם התבקש להציע שידוך לבחורה מעולה ומוכשרת בעלת מירב הנתונים לקבל שידוך מעולה: אב תלמיד חכם נודע, אם דגולה, משפחה מיוחסת וגם כסף... והנה הגיע אליו אב שבתו מכירה את הבחורה הנ"ל, וביקש להציעה לבנו. השדכן דחה אותו ואמר: חבל על הטלפון... מדובר היה בבחור בינוני מישיבה שאינה נחשבת בין המובילות... לאחר כמה שבועות הוא ראה את מודעת האירוסין שלהם בעיתון... או אז הבין שלא השדכן עושה את השידוך אלא הקב"ה. השדכן הוא רק שליח. אם השליח מסרב, יזכה בזה שליח אחר...

 

 

אומרים בשם הרה"ק מקוצק זי"ע שכידוע, השדכן הראשון בהסטוריה היה הקב"ה ששידך בין אדם לחוה - וכיצד נעשה השידוך? קודם כל הפיל תרדמה על האדם... ניתן לראות כיצד שידוך יוצא אל הפועל לאחר שהקב"ה "מפיל תרדמה" על המשפחה: פה לא שמעו פרט פלוני, שם העלימו מהם מידע אלמוני וכן הלאה, והשדכנים לפעמים עומדים משתאים כיצד שידוכים בלתי הגיוניים בכל זאת היו לעובדה מוגמרת... הפלא ופלא!

 

 

ארגון בנין עולם פונה אל המתנדבים/ות לסייע בידו:

 

המטרה: להגיע לכמה שיותר שידוכים

 

 

המצב הכאוב בשטח השידוכים לא נשאר רק בגדר "נאה דורש" אלא גם "נאה מקיים". הארגון שהוקם בעידודם של כל גדולי הדור שליט"א ע"י הרב דוד קצבורג הי"ו לפני כשנה, הפך למאגר שידוכים ענק. הפרטים הוכנסו למחשב משוכלל בעל תוכנה מיוחדת, תוך שמירה קפדנית על כללי חסיון ודיסקרטיות מוחלטים בפרטים האישיים.

 

 

המאגר מיועד לכל הגילאים והמצבים, כולל מועמדים/ות צעירים/ות שעתה החלו לשמוע שידוכים. כל אחד מהם יוכל להיעזר במאגר האיכותי, הכולל מבחר ענק של הצעות אטרקטיביות מעולות. הארגון מזמין כל אחת מהמועמדים/ות לראיון אישי לצורך הכרות ומדווח על התרשמותו.

 

 

המחשב נותן לכל מועמד את מירב ההצעות הרלוונטיות עבורו. הרשימה מועברת לשדכן/ית שמקבל/ת את השמות, בודק את ההתאמות ומתחיל לטפל בהן. בסוף כל חודש מתבקש/ת השדכן/ית לדווח על פעילותו במשך החודש.

 

 

 

ארגון החסד "בנין עולם" הוקם שלא למטרות רווח, ולכן הוא שואף שייעשו כמה שיותר שידוכים. הוא אינו עוסק בתחרות עם שום ארגון או מאגר אחר, אלא דבק במטרה העליונה שהציב לעצמו. צוות הארגון עמל ללא לאות ולא תמיד מצליח לעמוד בלחץ הפניות העצום. אלפי מועמדים נרשמו עד כה ורבים ממתינים לטיפול. ואומנם הארגון רואה ברכה בעמלו כאשר בחודש האחרון לבד יצאו לפועל 6 שידוכים בלע"ה!

 

 

במחלקת הצעירים הצלחנו למצוא שידוך לבנו של ראש ישיבה מב"ב עם בת של ר"מ ידוע, כמו כן שידוך של בת מאחד הסמינרים המובילים בי-ם עם בחור מישיבת פוניבז', ועוד. במחלקת המבוגרים היתה התרגשות מיוחדת כאשר אלמן בלי ילדים התארס עם גרושה שיש לה כמה ילדים, ומקרה נוסף של ס"ד: אלמן עם 11 ילדים התארס עם גרושה +7 ילדים. וכמו שנאמר על המיילדות העבריות שהשכר העיקרי שלהם היה בעצם העובדה שהעם המשיך להתרבות, כך למעשה התחושה בארגון שכל שידוך היוצא אל הפועל הוא הוא שכרו.

 

 

מי מממן את העלויות?

 

 

ההוצאות עצומות: שכירות, חשבונות טלפון בסכומי ענק, הוצאות פרסום וכו'. אומנם בדפי המידע המועמדים נשאלים מראש האם וכמה ברצונם לשלם אם יימצא השידוך שלהם דרך "בנין עולם", אבל גם אם הם ישלמו כמקובל, לא יתכסו העלויות הרבות. אחת מהתוכניות העתידיות שלנו היא להנפיק כרטיסי הנחה מיוחדים אשר יוצעו לכל הזוגות המאורסים ששמם מתפרסם בעיתון, שיזכו בהנחה משמעותית ביותר בהכנותיהם לקראת החתונה. אין ספק כי נדיבי לב שמבינים את גודל המצוה ודאי ירצו להיות שותפים בה.

 

 

אבל הבעיה העיקרית שהארגון נתקל בה היא הצורך הדחוף במתנדבים נוספים. בדיקת ההצעות הרלוונטיות לכל מועמד היא משימה הדורשת למעלה משעה, ואם נכפיל זאת באלפי השמות שבמאגר הרי קשה להגיע בזמן סביר לכל אחד רק מסיבה טכנית, וחבל מאד.

 

כואב הלב שמועמדים שמחכים כל כך הרבה זמן ייאלצו לחכות עוד רק בשל המחסור בכח אדם. הארגון, שעשרות כבר התנדבו לשורותיו, זקוק בדחיפות לכוחות עזר לתפקידים שונים כמו: שדכנים/ות, אחראים/ות, מראיינים/ות, עובדים/ות לעבודה משרדית ועוד. הארגון בורר בקפידה את אמינותם ורצינותם של המתנדבים, ואלו שמתאימים עוברים תידרוך מיוחד.

 

היות שהמטרה היא כולה חסד, אין כאן שאיפה לרווח כלכלי - הכל נרתמים לעבודה בלי להירתע ממכשולים וקשיים, וכידוע השכר נמדד לפי המאמץ ולא פי התוצאות... הארגון פונה בקריאה נרגשת לכל מי שיכול לסייע למטרה חשובה זו ליצור קשר עם הארגון בטל: 44-0005-9951