אתרוג נקי מחשש ערלה!

השעה היתה שעת בוקר מוקדמת וניחוח נעים של אדמה רטובה עלה בנחירים. קרן שמש שהפציעה מבעד לעננים, הצליחה לבקוע גם מבעד לצמרות. ההליכה בשטח היתה קשה, הבוץ היה טובעני. בעל הפרדס התקדם עם המשגיח של "שארית ישראל" וארשת של נצחון על פניו: "אמרתי לך שלא צריך לבדוק ערלה, זהו פרדס מבוגר". הם המשיכו להתקדם לעבר השורה הבאה. פניו של המשגיח נחרשו בקמטי דאגה. אחד הענפים של עץ שלא טופל כראוי ונפל ארצה, השריש והתחיל לצמוח כעץ בפני עצמו. "עד שענין זה לא יסודר", פסק המשגיח, "לא נוכל להענות לבקשה ולהכשיר את הפרדס למהדרין. הרי מרן החזו"א נשאר בהברכה כגון זו ב"צריך עיון". והיו לנו מקרים רבים כאלה, בעיקר אחרי שנת השמיטה, שאז העצים לא טופלו", הוא אומר למוסף שבת קודש.

 

 

ט"ו בשבט הוא ר"ה לאילנות. גדולי החסידות אומרים שיש להתפלל ביום זה על אתרוג נאה. ולא בכדי. אתרוג הוא מין רגיש לכל מיני תחלואים, קשה להשיג אתרוג "נקי", ומחירו לכן בהתאם. לא נדבר על שאלה של "בלעטלאך", אלא על בעייה מהותית: "אתרוג בחשש ערלה", יכולה להיות בעיה כזו, גם בפרדסים של יראי שמים. זה עלול לקרות מבלי משים...

 

 

@1ערלה באתרוגים המגיעים לשוק ד' המינים - האומנם?

 

מלפנים בישראל בנוסף לאתרוג מהודר היו צריכים לחפש גם אחר אתרוג שאינו מורכב. כיום בס"ד תודעת האיסור של אתרוג מורכב היא נפוצה ביותר ורבים הפרדסים שמוחזקים ללא מורכבים והמדקדקין מחזרים אחר סוחרים יראים ושלמים שיש בידם כתב הכשר שאתרוג זה הוא מאותם הפרדסים המוחזקים כאינם מורכבים ומברכים על אתרוגיהם.

 

 

 

מאחר שהסוחרים הם יראים ושלמים, לא יעלה על הדעת להרהר שמא פרדס זה הוא אינו נקי מחשש ערלה. ברור לכל שאם בעל הפרדס הוא יראי שמים ונאמן - הרי גם הפרדס נקי מחשש ערלה וטבל. במאמר שלפנינו נסרוק את חששות הערלה שקימים גם בפרדסים ותיקים.

 

 

 

 

 

@5"השלוחים יוצאים"

 

 

 

כמדי שנה יוצאים שליחי בד"ץ שארית ישראל לבדוק את פרדסי האתרוגים שמהם נלקחים האתרוגים לברכה, ולבדוק האם הפרדס הוא בחשש ערלה אם לאו. מגדלים רבים תמהים מדוע בפרדס שהוא בגיל 01 יש צורך לבדוק שוב ושוב, הן המגדלים הם אנשים יראים ושלמים שלא יכשילו בשום נדנוד וספק. אם כן, מדוע צריך לבדוק וא"א לסמוך עליהם?!

 

 

 

@1"בסיור משותף של משגיחי בד"צ שארית ישראל עם המגדלים נוכחנו לדעת שעל אף הרצון הכביר שלא להכשיל, באיסור ערלה, הרי בפרדסים נמצאו עצים שיש עליהם ספק ערלה והפרדס נפסל עד לתיקון המצב".

 

 

 

בעיית הערלה הנפוצה ביותר היא "סורים". האתרוג מטבעו מצמיח כל הזמן ענפים חדשים, חלקם אסורים באיסור ערלה, וחלקם לא. מה שיוצא מן הקרקע הרי הוא באיסור ערלה ומה שיוצא מגזע העץ, אין בו שום איסור. תופעה זו ידועה היטב למגדלים והם מסירים את הסורים כל הזמן. ככל שהעץ בוגר יותר, הרי החשש פוחת, משום שגזע העץ מתעבה וצבעו שונה מצבע הסורים. לעיתים, משום שהתקלה ניכרת לעין, גם המגדלים אינם ממהרים להורידם מתוך כוונה לסלק את המכשול. אלא שלעיתים השכחה פועלת את פעולתה, הענף הופך ל"עץ" והוא באיסור ערלה.

 

 

 

אך ישנה עוד בעיה שהיא פחות נפוצה אולם היא קיימת בפרדסים, ולעיתים המגדלים לא שמים לבם אליה: כשמגדל רוצה להוסיף לעצמו עצים או לחדש את המטע, יש בידו אפשרות לקחת ענף מן העץ, להכניסו לאדמה, ובמשך הזמן הענף הזה משריש והופך לעץ. אז מנתקים אותו מהגזע, ויש עוד עץ בפרדס. מעשה זה בלשון המשנה הוא "הברכה".

 

 

 

מהו דין שתיל חדש זה? - כל זמן שעדיין הוא יונק מן הראשון, הרי הוא כראשון לענין ערלה. איך נדע אם הוא יונק מהראשון או חי בכוחות עצמו בלבד? בירושלמי מובא סימן לדבר, שכאשר העלה מופנה מגבו לעץ, הרי ראיה שהוא יונק מן הראשון, ואם אינו מופנה, סימן שאיננו יונק ממנו. אולם בחזו"א מובא שכל זה כאשר צומח האילן "החדש" מן ההברכה לכיוון העץ. אך אם הענף של האילן הצעיר צומח מ"אילן-האב" והלאה, הרי הוא בחזקת ספק.

 

 

 

פעולה זו של הברכה נעשית באופן כללי כפעילות חקלאית יזומה ורק במקרים נדירים היא מתרחשת באופן טבעי. ממילא אין המגדלים חוששים לזה, משום שבידים הם לא הולכים לעשות פעולה בפרדס. לא תמיד הם ערניים, לחריגות הקטנות שקראו "באופן טבעי".

 

 

 

@1"בסיור שערכנו זה עתה בשטח, זיהינו שאכן במספר פרדסים יש תופעות בוטניות כאלה ונאלצנו להסב את תשומת לב הבעלים ולדרוש מהם לפעול בהתאם להנחיות הבד"צ, לבל יכשלו יהודים יראים באתרוגי ערלה".

 

 

 

הרכבה הנעשית מאליה יכולה לקרות באחת משני האופנים: או במקרה של נפילת עץ, כאשר הענפים מכבידים על העץ וכתוצאה מזה העץ "נשכב" על הריצפה וממשיך את יניקתו כבראשונה. תופעה זו נפוצה ביותר במקומות שבהם הקרקע היא רכה ואין היא יכולה להחזיק את העץ. כתוצאה מנפילה זו, "נשכב" העץ על האדמה וענפיו נקשרים בקרקע )ראה תמונה(. ברגע שהענף שוכב על הקרקע, מלחות טבעית הקימת בקרקע, הענף משריש והרי ההרכבה נעשית מאליה. תופעה שניה היא בעצים שנופם נמוך - היינו שענפיהם סמוכים לקרקע, וכתוצאה מכך הענף שוקע ומשריש בקרקע ושוב יש לנו הרכבה הנעשית מאליה.

 

 

 

@1מובן שפרדסים אלו נפסלו על אתר עד לתיקון הדבר, דהיינו ניתוק היניקה, הסרת השורשים החדשים והחזרת הענף ליניקתו מהאילן ממנו צמח. זאת מלבד הסרת הפירות האסורים באסור ערלה, ובכך למנוע את הגעתם לשווקים. לאחר הסיור הודו לנו המגדלים על שהסבנו את לבם ומנענו מהם הכשלה באיסור חמור ובמקרים אחרים בספק איסור. תופעה זו ממחישה לנו את הצורך בכתב הכשר לא רק על הפרדס שאינו מורכב אלא על כל פרטי האתרוג שיהיה כדת וכדין.