ברכת שחלק מחכמתו ליראיו

* התנאים הדרושים לחכם בכדי שיוכלו לברך עליו.

 

* האם יש דין חכם בזה"ז.

 

* מעשה רב מגדולי ישראל שבירכו את הברכה בשם ומלכות.

 

* לעומת זאת פוסקים רבים סברו שבזמנינו אין לברך.

 

 

פולמוס גדול ומענין אנו מוצאים בספרי השו"ת של גדולי הפוסקים בדורות האחרונים, האם בזמנינו אפשר לברך על חכמי ישראל ברכת: ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, היו שסברו שאף בזמנינו ניתן לברך בשם ומלכות וכן נהגו רבים וטובים, אך לעומת זאת היו רבים מגדולי הפוסקים שסברו שבזמנינו לא יברכו את הברכה בשם ומלכות מכמה וכמה טעמים, במאמר שלפנינו ננסה לנגוע בקצה היריעה של הפולמוס הגדול בדורות האחרונים.

 

 

טרם ניכנס לפולמוס נביא בקצרה את המקורות.

 

בגמ' ברכות דף נ"ח עמוד א' נאמר: ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם.

 

וכן נפסק בטור ובשו"ע סי' רכ"ד סעיף ו': הרואה חכמי ישראל אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו כשכל מפרשי הטור והשו"ע, הב"ח, הט"ז, המג"א, שערי תשובה וכו' עד למשנה ברורה, אף אחד מהם לא מעיר שבדורותינו השתנה הענין ואין לברך אלא כולם מסכימים לזה בפשיטות.

 

אך למעשה כמעט ולא נהגו לברך על חכמי ישראל בדורות האחרונים מחמת כמה טעמים וסיבות, וכפי שנראה בהמשך.

 

 

דעת הפוסקים דס"ל שאין מברכין

 

בספר המנהגים "יוסף אומץ" (יוזפא) כותב בסימן ת"נ שאינו כותב את הברכה על חכמי ישראל כי מעטים מאוד בזמנינו שראויים לקרותם "חכם" ומסיים דמי שרוצה לאמרו בלא שם ומלכות לא הפסיד, אחריו נמשכו כמה פוסקים, וביניהם בספר טהרת המים במערכת הברכות אות כ"ו, וכן בספר היד הקטנה הל' ברכות במנחת עני ס"ק כ"ו כותב שנראה פשוט שודאי דוקא על חכם מופלג אשר הוא לפלא והפלא ללב הרואה יש לברך ברכה זו, ולכן על גדולי החכמים בסתם יאמר ברוך שחלק וכו' בלא שם ומלכות.

 

 

האם יש חכם בזה"ז

 

בשו"ת תשובה מאהבה מטיל ספק אם ניתן לברך בזמנינו את הברכה, וכותב וכי כל אשר בשם "מורינו" יכונה חכם יקרא לו ולו נאה לברך"? ודן בדבריו שת"ח נקרא רק אם שואלין אותו בכל מקום ויודע, ובהמשך דן אם בכלל יש דין ת"ח בזה"ז, וכותב שכמה וכמה קולמוסין נשתברו בזה שדנו בזה גדולי האחרונים המהרי"ט והמג"א ועוד ומסיק: ודאי אין בזה"ז דין חכם לברך עליו שחלק מחכמתו ליראיו וכו' ועכ"ז אני נבוך מאוד אם יש לברך בזה"ז על חכם בשם ומלכות, ולא שמעתי מרבותי מימי שהיו מברכין ברכה זו אבל לא שמעתי אין ראיה וצל"ע.

 

 

לברך בלא שם ומלכות

 

כמו"כ בספר "פתח הדביר" על השו"ע נו"נ בדברי התשובה מאהבה וגם מעיד: שמיום עמדי על דעתי לא ראיתי לחכמי גדולי הדור שהיו מברכים ברכה זו בראות פני חכמים גדולים ועצומים בתורה אפי' על אותם ששמם היה הולך מסוף העולם ועד סופו, וכי דדבר כזה דהוי הוה ורגיל לא ראינו הוי ראיה, ולכן ס"ל דאין לברך בזה"ז, וכן מוכיח מהיעב"ץ במו"ק ומסיים דמהיות טוב נכון לברך בהקבלת פנים בלא שם ומלכות.

 

וכ"כ בספר חסד לאלפים (לבעל הפלא יועץ) דאפשר דכי היכי דאמרו שאין דין ת"ח בזה"ז לענינים אחרים ה"נ לענין ברכה זו, אלא אומרה בלא שם ומלכות.

 

 

וכן גם פוסק ה"ערוך השולחן" וז"ל: וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר לכן נמנעים עתה מברכה זו.

 

וכן פוסק בפשיטות ה"בן איש חי" (בפרשת עקב) דהרואה חכמי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו בלי שם ומלכות.

 

ה"כף החיים" בסי' רכ"ד גם פוסק להלכה שלא לברך כשהוא נתמך בדברי ה"חסד לאלפים" וה"בן איש חי" שס"ל שאין לברך.

 

וכן פוסק הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בספרו אור לציון ח"ב פרק מ"ו סעיף סא: שאין לברך היום אף על חכם מופלג ברכת ברוך שחלק ליראיו בשם ומלכות מכמה טעמים משום ספק נוסח הברכה ומשום שאין דין ת"ח בזה"ז.

 

הגרא"י ולדנברג זצ"ל (שנפטר זה עתה) בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' ל"ז כותב ששאלו אותו על המקרה שאחד מגדולי הדור הגיע למקום מסוים וקם אחד ממקבלי פניו ובירך עליו בשם ומלכות "שחלק מחכמתו ליראיו" אי טב עביד?

 

לאחר שהגרא"י ולדנברג נו"נ בארוכה בדין זה מסיק דנראה דלא טב למיעבד הכי לברך בזמנינו ברכה זו ולכל היותר יכול לברכה בלא שם ומלכות ויש לחוש לברכה לבטלה.

 

 

דעת הפוסקים שאפשר לברך בזמנינו

 

אולם מאידך גיסא היו רבים מגדולי הפוסקים שפסקו שאף בזמנינו שייך לברך ברכה זו וכי יש דין ת"ח בזה"ז. וכפי שנראה בהמשך המאמר אף בירכו עצמם.

 

 

דברי הראשית חכמה

 

טרם נביא את הפוסקים נצטט קטע מענין מדברי ה"ראשית חכמה", בשער האהבה פ"ו שכתב: עוד מהדברים שצריך האדם לבחון בשכלו השגחת הקב"ה על ישראל כשיבחין ענין החכמה הנתונה ממנו יתברך לראוים לה כמו שארז"ל, הרואה חכמי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, וכבר ראינו פה בצפת שבגליל העליון חכמים שהיה ראוי לברך עליהם ברכה זו וגם ראינו חכמים שהיו בקיאים בחכמת הכרת הפרצוף לומר לאדם כל מה שעושה אם טוב ואם רע... הרי מדבריו ניתן ללמוד בהחלט בדעתו שאפשר לברך ברכה זו.

 

דעת ה"חיי אדם"

 

דעת ה"חיי אדם" ברורה מאוד שגם בזמנינו ניתן לברך וזה לשונו בכלל ס"ג ס"ח: הרואה חכם גדול בתורה מישראל מברך בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו אע"ג דבזה"ז אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אף בזה"ז מי שהוא מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו וכן מוכח בטור שכתב על ברכת חכם הרזים, דאין לנו מי שראוי לזה בזמה"ז מוכח, אבל ברכת שחלק מחכמתו שייך אף בזמה"ז וכן מוכח מהשו"ע שכתבו.

 

בשו"ת שלמת חיים להגר"ש סובול זצ"ל מביא מה ששאל את הגרי"ח זוננפלד זצ"ל בענין ברכת שחלק מחכמתו שהחיי אדם כותב דאף בזמה"ז אפשר לברך, אמנם שאלתי את באי ביתו של מרן הגרי"ל דיסקין זצ"ל ולא ידעו אם בירכו עליו ברכה זו.

 

הגרי"ח זוננפלד משיב לו: אמנם שהחיי"א העתיקו אולם בקיצושו"ע לא ראיתיו נזכר לפי שעה עכ"פ בעל החיי"א זכה לראות פני הגר"א זצללה"ה אין בו תימא שהעתיקו ובכל זאת מי שמברך לפי דעתי אין מזניחין אותו ופשוט מי שרוצה לצאת בו בודאי עושה מצוה. כי עכ"פ השומע צריך לענות אמן.

 

 

אחרי דעת ה"חיי אדם" נמשכו עוד פוסקים רבים שס"ל שניתן לברך אף בזמה"ז כמו בשו"ת אוהל יוסף, מנחת אלעזר, יחוה דעת, גדולת אלישע, עולת תמיד, מזמור לאסף, דברי ישראל, מקוצר היריעה לא נרחיב, אך נביא תשובה מענינת בשו"ת אז נדברו להגרב"י זילבר שליט"א בחי"א סי' ד' בתשובתו לשואל אם בדורנו שייך לברך ועל מי? בתשובתו משיב "התורה לא השתנתה ויראה היטב בחובת הלבבות בפ"ו מתשובה מה שמזכיר את הגמ' עד שלא שקעה וכו' ואין דור מן הדורות ריק ממנו יעוי"ש מה שתובע את האדם מכח זה ואין ליתן הגדרה בכתב יותר ממה שמובא בפוסקים.

 

 

דעת ה"שבט הלוי" לברך בזמה"ז

 

כמו"כ פוסק הגאון הגדול ר"ש הלוי ואזנר שליט"א בשו"ת שבט הלוי ח"י סי"ג שאפשר לברך בזמנינו כשהוא מקדים מדברי הערוה"ש שהבאנו שלא לברך, אך הגר"ש ואזנר מסיק איברא דסתימת השו"ע והפוסקים שכולם העתיקו ההלכה לברך ולא גדרו משמע וודאי ששייך גם בזמה"ז וכנראה הגדר הוא שמקובל מבני הדור ומנוסה שחכמתו היא חכמת תורה אמיתית ולומד בה לשמה ובב"ח או"ח סי' רכ"ד משמע קצת שצריך שיהיה בקי בנגלה וגם בנסתר כי זה חכמתו חכמת ה' ידיעת שמותיו וכו' יעוי"ש.

 

כמו"כ מביא מעשה רב על הרגוצובא"י זצ"ל (יעוי' בחלק המעשה רב בהמשך).

 

 

 

מעשה רב מגדולי הדורות

 

 

ה"חתם סופר" מברך על הגר"מ איגרא

 

בעקבות הנידון אם ניתן לברך בזמנינו יצאנו לרעות בשושנים וללקט עובדות והנהגות מרבותינו גדולי הדורות שבירכו את הברכה בראותם חכמי ישראל, עובדה מענינת מצאנו ממרן החתם סופר זיע"א כפי שמובא בספר זכרון למשה (עמ' פ"א) שם כתב שרבינו החת"ס היה מסופק אם לברך ברכה זו על רבו הגאון ר' משולם איגרא מכיון שהרמב"ם השמיט בכה זו מחיבורו ומבלי ספק דהיינו טעמא דס"ל שאין לנו חכמים בזה"ז, אבל אפשר שלא נאמר כן על גאון עוז כמו רבינו משולם איגרא וכשהקביל פני הגאון פתח ואמר ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו ובירך בשם ומלכות בקול רם, והמשיך בשאלתו: רבינו למה הרמב"ם השמיט דין זה, ותירץ לו תירוץ עפ"י דרך החריפות והפלפול (הובא בקובץ שו"ת חת"ס מילואים לסי' י"ד).

 

 

בירכו על הרגצובא"י

 

הגאון הגדול ר"ש הלוי וואזנר שליט"א מביא בשו"ת שבט הלוי בתשובה הנ"ל "ונהירנא כאשר בא גאון הגאונים מוהר"י רוזן זצללה"ה בעל צפנת פענח לוייען יצ"ו בירכו עליו ברכה זו.

 

 

הגרי"ח זוננפלד מברך על הגרמ"מ אפשטיין זצ"ל

 

בספר מרביצי תורה ומוסר (כרך א' עמ' שכה) מביא כשראש ישיבת חברון הגרמ"מ אפשטיין זצ"ל הגיע לירושלים יצאו הרבה מבני ירושלים לקבל פניו בראשות רבה של י-ם הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, וכשהגרי"ח זוננפלד ראה את הגרמ"מ אפשטיין בירך בקול רם ברכת שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות כשכולם ענו אחריו אמן.

 

 

עדות "המנחת אלעזר" ממונקאטש

 

במנחת אליעזר להאדמו"ר ממונקאטש זצ"ל ח"ה סי' ז' כותב: ועל מה ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כי כן ראיתי בימי נעורי בעיירות גדולות בפעסט מרבנן קשישאי שבירכו ברכת שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות.

 

 

ברכה על מהרי"ל דיסקין זצ"ל

 

בספר מלא העומר להגרי"ש בלויא זצ"ל מביא בהקדמה שהגאון רבי שמעון מנשה זצ"ל רבה של חברון, בירך ברכה זו בשם ומלכות כאשר התקרב למוהרי"ל דיסקין זצ"ל שבא להשתטח על קברי אבות בחברון.

 

 

על החפץ חיים והג"ר מאיר שמחה זצ"ל

 

בספר "תולדות יעקב" על מרן הסטייפלר זיע"א עמ' נ' כתוב שבאחת האסיפות שהשתתף מרן החפץ חיים זצ"ל הלכו כולם לראותו, ורבינו גם הלך לחזות בזיו פניו ובירך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, גם על הג"ר מאיר שמחה זצ"ל מדיוינסק בעל האור שמח בירך רבינו ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, ובארחות רבינו ח"א עמ' צב הוסיף שהסטייפלר אמר כי על מרן החזו"א אינו מברך כי רואהו בקביעות, וכן כותב הר"ר אשר ברגמן בספרו על האור שמח כי סבו מרן הגרא"מ שך זיע"א בירך על האור שמח את הברכה.

 

 

על הגר"ד פרידמן מקרלין זצ"ל

 

במבוא לחידושי הגר"ח מבריסק על בבא מציעא מסופר כי הג"ר ברוך בער זצ"ל מקמעניץ כשהגיע לעיר קובנא ופגש את הג"ר דוד קערלינר בירך עליו ברכת ברוך שחלק בשם ומלכות.

 

 

 

 

על הג"ר חיים עוזר זצ"ל

 

בספר הנהגות ופסקים מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל בהל' ברכות עמוד כד בציונים מביא ששמע מהגר"ש וולבה זצ"ל שהבחורים מישיבת מיר שנסעו לוילנא ונכנסו להגרח"ע זצ"ל בירכו עליו את הברכה בשם ומלכות וענה אחריהם אמן.

 

על מרן ה"חזון איש זצ"ל

 

בספר "הליכות שלמה" מפסקיו של מרן הגרש"ז אויירבך זצ"ל בעמ' רצ"ב מביא שמרן הגרש"ז סיפר שהלך עם הגר"ד בהר"ן זצ"ל לבקר את החזון איש בזמן שהותו בשכונת גב"ש בי-ם ובירך הגר"ד בהר"ן על החזו"א ברכת שחלק מחכמתו ליראיו ומסיים שהחזו"א חייך ולא אמר דבר.

 

 

כמו"כ מובא במעשה איש ח"א עמ' מ"ב כי בשנת ת"ש ביקר לראשונה החזו"א בי-ם ונשאר לשבות בה לאחר שהשתתף בנישואי רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל בן אחיו ר' מאיר זצ"ל שנכנס לחופה בער"ש, למחרת ביום ראשון הלך לכותל המערבי, בדרכו חזרה הלך להקביל את פניו של מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל, בצאתו ממנו שאל אחד את הגרא"ז אם יש לברך על החזו"א ברכת "שחלק מחכמתו ליראיו" והשיב: פשיטא!

 

ובהערה שם מובא שפעם אחת נכנס ר' יעקב רוזנהיים ז"ל אל החזו"א ובירך בקול רם ברכת שחלק מחכמתו ליראיו וענה רבינו "אמן" (מעדות ר"מ טורק), וכן שמעתי מהגר"ש דבליצקי שליט"א שרבים מהת"ח בירכו על החזו"א בדורו. (יש לציין כי בפסקים והנהגות הגרי"ח זוננפלד מביא בהערה שהחזו"א התבטא פעם שזה ברכה לבטלה מי שמברך עליו, וכן מביא משמו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שהתבטא כך על אלו שבירכו עליו).

 

 

על מרן הרב מבריסק ומרן הגר"א קוטלר זצ"ל

 

בארחות רבינו (להגר"א הורביץ זצ"ל) עמ' רכז כותב כי מרן הסטייפלר זצ"ל הורה לבנו הגאון הגדול ר' חיים שליט"א שיברך ברוך שחלק מחכמתו על מרן הגרי"ז זצוק"ל מבריסק, ועוד סיפר הגר"ח קנייבסקי שאחד שאל את אביו הסטייפלר אם לברך על הגר"א קוטלר זצ"ל ברכת ברוך שחלק מחכמתו ליראיו ושתק, ולאחר שיצא השואל אמר הסטייפלר להגר"ח שחושב שיש לברך עליו כי לפי דורנו הוא מהגדולים שבדור.

 

בספר "עובדות והנהגות" לבית בריסק בח"ג עמ' ד"ש מספר מעשה באחד שבא אצל מרן הגרי"ז זצ"ל ובירך בשם ומלכות ברוך שחלק מחכמתו ליראיו נענה מרן הגרי"ז ואמר: אמן, ברכה לבטלה.

 

 

על מרן הסטייפלר זצ"ל

 

בארחות רבינו ח"א עמ' צב מובא שפעם ישב ת"ח אחד אצל מרן החזו"א ונכנס הסטייפלר ומרן החזו"א קם בפניו והלה לא קם כשיצא הסטייפלר מהחדר העיר החזו"א לת"ח שלסטייפלר יש דין ת"ח דאורייתא ומדוע לא קם בפניו, כשהלה שמע זאת נכנס לחדר שהיה הסטייפלר ובירך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות ואמר מרן החזו"א שעשה כדין.

 

ומפי השמועה מסופר כשמרן הגר"מ פינשטין זצ"ל ביקר בארץ ונפגש עם מרן הסטייפלר זצ"ל בירך הסטייפלר על הגר"מ את הברכה.

 

 

על מרן הגרא"מ שך זצ"ל

 

גם בדורנו אנו ראינו מעשה רב והנהגות מגדולי ישראל שהורו ואף בירכו על רבינו מרן הגרא"מ שך זצ"ל את הברכה בשם ומלכות.

 

בספר "ארזים עלי מים" שיו"ל לאחרונה מתורותיו והדרכותיו של הגאון הגדול רמ"ש שפירא זצ"ל ראש ישיבת באר יעקב בעמ' ע"ט מספר תלמידו הגר"א דייטש: פעם אחת בעלותו עם ראש הישיבה זצ"ל אחרי תפילת מנחה את המדרגות המובילות לביתו והוה בדיחא דעתיה שאלנוהו על מי ראוי לברך ברכת שחלק מחכמתו ליראיו בדורנו זה ואמר על מרן הגרא"מ שך ועל רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א, וגם על הגרי"מ פינשטין ואמר: ר' מיכל איז דאך א גאון עולם, ובפעם אחרת הוסיף שגם על הגר"ח קנייבסקי אפשר לברך.

 

[לעורך! אם אתם לא רוצים להיכנס לנושא רגיש ועדין זה מדין גדולי ישראל החיים אתנו שליט"א, אז אפשר להביא רק את הקטע הראשון על הרב שך מבלי להמשיך על הגדולים האחרים!]

 

 

כותב הטורים שמע מהר"ר אשר ברגמן הי"ו נכדו של מרן זיע"א שזכור לו היטב כאשר הגאון הגדול ר' מרדכי גיפטר זצ"ל ביקר אצל מרן זיע"א בירך את הברכה בשם ומלכות וכן בירכו הגאונים הגדולים ר' שמואל בירנבוים שליט"א ר"י מיר בארה"ב, והגאון הגדול ר"ח קנייבסקי שליט"א.

 

 

בספר "נזר החיים" מפסקי הגר"ח קנייבסקי שליט"א בעמ' ר"כ על השאלה האם יש היום מי שראוי לברך עליו שחלק מחכמתו השיב הגרח"ק: על הרב שך (שליט"א) זצ"ל ועל מו"ח שליט"א.

 

בגליון מוריה ניסן תש"מ מביא כי הגאון האדר"ת זצ"ל לא הרשה לברך עליו את הברכה בשום אופן!

 

 

הסבא מסלבודקא מברך על בחור בישיבה

 

הגרי"י ויינברג זצ"ל בעל שו"ת שרידי אש ותלמידו של ה"סבא מסלבודקא זצ"ל כותב במאמר לזכרו... ואע"פ שהוא עצמו היה בורח בתכלית ממנהגי הכבוד עד קצה האחרון, היה מתלהב בשמחה שניתנה לו האפשרות לתת ביטוי ממשי להרגשת האהבה ההומה בליבו לבחור בעל כשרון מצוין שהקדיש עצמו לתורת ה', פניו זהרו כזוהר השמים ובחרדת קודש לחש את הברכה ברוך שחלק מחכמתו ליראיו (קובץ "הדרום" ניסן תשכ"ד).

 

 

הגר"מ גיפטר זצ"ל מורה לברך

 

בקובץ "ישורון" ח"י עמ' של"א מובא שהגר' מרדכי גיפטר זצ"ל ר"י טעלז ביקש מתלמידיו הנוסעים לאר"י שבראותם את גדולי הדור יברכו עליהם ברכת "שחלק מחכמתו" בשם ומלכות.

 

כמו"כ מסופר על הגר"ר פיין זצ"ל ר"י תורה ודעת שאברך מלייקווד שוחח עם ר' ראובן בלימוד זמן רב וכשיצא ממנו בהתפעלות רבה בירך עליו ברכת שחלק מחכמתו (בין המשפתים בסוף הספר).

 

 

 

לפני עור כשמברכים?

 

ופעם בלימוד הישיבה האריך בענין לפני עור והזכיר את מה שאומרים בשם הגר"י סלנטר זצ"ל שאין לפני עור במידות והאריך בזה ואמר ששמע שבירכו לפני חכם אחד את ברכת שחלק מחכמתו וכולם ענו אמן, וכי יעלה על הדעת שהכשילו בלפני עור, אלא אדרבה יודע אני בלי ספק שהלה הצטער בשעת מעשה ואמר אוי למי שהבריות מטעין בו, והיה זה למורת רוח (ומסגנון הדברים היה נראה שבדידיה הוה עובדא).

 

"הליכות שלמה" מפסקי מרן הגרש"ז אויירבך זצ"ל

 

עמ' רצד הערה 751.

 

 

 

לעורך! אולי מדף זה תעשה את במסגרות מענינות ונפרדות?

 

 

בספרות ההלכתית ניתן לראות שאלות מענינות בקשר לברכה זו ונעתיק כאן בקיצור הדברים ממש.

 

 

לברך דרך חלון

 

האם ניתן לברך דרך זכוכית חלון? בשערי תשובה מביא בשם הבאר היטב דאפי' שיש הפסק זכוכית אפשר לברך.

 

 

לברך על ישראל שיודע חכמות העולם

 

האם אפשר לברך על שישראל שיודע בחכמות אומות העולם ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם? וכמו שמצינו על ריב"ז שהיה בקי בהרבה חכמות כשיחת שדים ודקלים, וכן על הרבה מחכמי ישראל כהגר"א שהיו בקיאים בחכמות העולם, במשנה הלכות חט"ו סי' עד, דן בארוכה ומסיק דפשוט דאין לברך דאם איש ישראל מכיר בחכמות העולם ואינו יודע תורה אינו חכם כלל וכלל, ואדרבה הוא בכלל ע"ה דעליהם נאמר דמותר לקרעו כדג ביוה"כ שחל בשבת.

 

כדברים האלו כותב הגר"י הוטנר זצ"ל בפחד יצחק על חנוכה, שחכם בישראל נחשב כך אם הוא חכם בחכמת התורה.

 

 

לכלול הברכות על משיח צדקנו יחדיו

 

בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' צא, נשאל מרן הגרש"ז אויירבך זצ"ל ע"י הגה"צ ר"ש הומינר זצ"ל דהנה כשיבוא משיח הרי יברכו ד' ברכות, ברכת חכם הרזים דהרי בודאי יהא שם שישים ריבוא מישראל, שחלק מחכמתו ליראיו, שחלק מכבודו ליראיו וברכת שהחיינו, ונסתפק הגר"ש הומינר, דאולי אפשר לכלול ביחד שחלק מחכמתו ומכבודו ליראיו או אולי הוה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות? וע"ז השיב לו מרן הגרש"ז דהדברים פשוטים שא"א לכלול יחדיו יעוי"ש בהרחבה.

 

 

וכן פוסק בשו"ת תשובה מאהבה או"ח סי' רלז, וכותב שללא ספק על מלך שהוא חכם צריך לברך שתי ברכות, כמו הרואה חכם שהוא נאה או חכם והוא כושי או גיחור, שמברך שחלק מחכמתו ומשנה הבריות ולא יוכל לכלול שניהם יחד, אך יעוין במכתבי תורה מהאדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור זיע"א, שנסתפק בזה שם בסימן ע"ז ערש"ק ברכתי ברכת המלך בווין לפני שער בית המלך וגם הוא הרכין ראשו לקראתינו ונסתפקתי ברואה מלך ישראל וגם הוא חכם אם כולל שניהם שחלק מכבודו ומחכמתו ליראיו.

 

 

לברך על חכמים רבים

 

בספר עולת תמיד והובא בכף החיים בסי' רכ"ד מדייק מזה שכתוב "חכמי ישראל" ל' רבים ע"כ אין לברך על חכם אחד, אלא על כמה חכמים.