זהירות: תולעים סמויות
ואחרי כל הבדיקות והחיפושים, עדיין לא מובטח שהפרי שאותו אנחנו מתכוננים לאכול בט"ו בשבט נקי מתולעים # כמו לבעלי חיים רבים אחרים, גם לתולעים יצר הישרדות משלהן. במקרים רבים, יש להן אמצעים מגוונים להסוות את עצמן ולהסתתר מעינינו # על התולעים הסמויות ועל שאר המרעין בישין המצויים בפירות, גם בכאלו המצויים בתוך אריזות הנושאות חותמת כשרות למהדרין, בכתבה שלפנינו # ויש גם בשורה טובה: יש דרכים לפתור רבות מן הבעיות בצורה שתקל מאד על עקרת הבית # ט"ו בשבט שמח, ובעיקר כשר #
לחזור ולדוש בנושא התולעים, בפרט
באלו הסמויות מן העין הבלתי מנוסה, זו משימה לא ממש קלה. התגובה המגיעה על המידע
הקשור לתולעים מלמדת על מבוכה רבה. "אין לנו עניין לעשות לאנשים שחור בעינים,
אבל אין ברירה אלא להביא את המידע המצמרר לתודעה שלהם, והמטרה היא ממוקדת: להביא
לדרישה ציבורית פתרונות שיסירו מעל כל עקרת בית את העומס הכבד, ויש הסבורים כבד
מדי, של בדיקת תולעים בכל דבר", אומרים המומחים בדבר.
"יש מכשולים שאינם ידועים מספיק", אומר הרב סאקס.
"נקח קצת דוגמאות מן החיים. סיפר לי הרב ויא כי בהיותו פעם ב'שלום זכר', ועל השולחן היו מונחים על פיצוחים כנהוג, לקח
מהפיסטוקים, אך לפני שהכניס פיסטוק לפיו הוא פתח אותו, חצה אותו ובדק היטב.
'מה קורה לך?' תמה עליו אחד הנוכחים. 'אינך יכול לאכול פיסטוקים באופן
נורמלי, כמו כולם?'
'בוא ונעשה נסיון', הגיב הרב ויא.
הם פתחו, במקום, עשרה פיסטוקים, ומצאו שבארבעה מתוכם היו תולעים. ואת זה
אוכלים גם מהדרים ומחמירים בכשרות, בלי לחשוב".
@5 למה מחמירים
"למה, תגיד לנו, אתה כל כך מחמיר?" את השאלה הנפוצה הזו הפנו שני
אברכים אל הרב ויא אחרי אחד מהשיעורים שלו. "זה ממש מוגזם, לדרוש מאיתנו
לפתוח כל גרעין שחור. איך אפשר ככה?"
הרב ויא הסביר לאברכים מה שידוע לו היטב, שתולעים מצויות מאוד בגרעיני
חמניות, והציע להם לבדוק בעצמם. הם נענו לאתגר: הלכו לעשרים חנויות, וקנו בכל חנות
שקית גרעינים שחורים. אף אחת מכל השקיות האלו לא היתה חפה מחרק, ובחלק מהן
אוכלוסיה רבה.
הזהירות הזו, יש להודות, מכבידה. אברך אחד, ניסה לבדוק כל גרעין וגרעין,
כדרוש מצד ההלכה, ובסופו של דבר החליט להרים ידיים ולוותר על הגרעינים החביבים
עליו, היות ולא עלה בידו למצוא מקום אחד עם סחורה "ללא תולעים".
"אנשים קונים גרעינים ואוכלים מהם בכמויות", אומר הרב סאקס. "אבל מי שבודק כראוי מתייאש". אבל, וכדאי
שהדברים יהיו ברורים, אף אחד אינו שש להכביד על החיים. אפשר להגיע לפתרונות שיפטרו
אותנו מבעיית התולעים בכלל. דוגמא אפשר לתת כבר עכשיו. כנימות.
@5אורחים רבים על כל תפוז
"כנימות מגן", כתב הרב ויא בספרו "בדיקת המזון כהלכה"
)חלק ב'(, "הן יצורים זעירים הנצמדים אל קליפת הפרי ואינם חודרים לתוכו.
הכנימה, בהיוולדה, הינה יצור בגודל שליש מילימטר, בעל רגליים וכנפיים. עם
בקיעתה מהביצה, היא רוחשת על גבי הפרי במשך מספר שעות. כשהכנימה מוצאת מקום נוח,
בעיקר בשקעי הקליפה, היא נועצת את חדק המציצה שלה בקליפת הפרי ונצמדת אליו. בשלב
זה היא מפרישה מגופה מין שעוה ונוצרת קליפת מגן"...
לא נאריך בכל שלבי התפתחותן של כנימות המגן. מה שחשוב זה לשים לב לתפוזים
ולפירות ההדר האחרים שאנו מחזיקים ביד. קל להבחין בכנימות על גבי הקליפה. עשרות
כנימות יכולות לכסות את הפרי.
תשאלו, אז מה? הכנימות מצויות על הקליפה, ואת הקליפה קולפים. נכון, אלא
שבדרך הן עושות תחנת ביניים על האצבעות ועוברות בקלות לפלחי התפוז.
אז מה? גם תפוזים אסור לנו לאכול? מותר לנו, בהחלט. כל מה שצריך, זה להנהיג
נוהל ניקוי תפוזים שגרתי. מגיע משלוח של תפוזים? מכניסים אותם לתוך קערה עם נוזל
כלים, ומקרצפים כל תפוז במברשת קשה. שוטפים, וזהו. אפילו ילד יכול לבצע את הניקוי
הזה.
ואם תגידו: 'זה בכל זאת מכביד, ולמי יש היום זמן מיותר?' - צדקתם. ביפן,
התפוזים נקיים מכנימות. למה? כי היפנים אינם סובלים כנימות על התפוזים שלהם. הם
מקבלים מישראל תפוזים ופירות הדר נקיים, כי כך הם דורשים. וזה מלמד שאפשר, אם רק
רוצים, ואם יש מודעות ודרישה צרכנית, לקבל פירות נקיים.
"כנימות על תפוזים, כבר התפרסמו לפחות אצל חלק מהציבור. אבל מה שמסתתר
מעיני הציבור הוא המצאותן בעוד פירות, ושם מציאותן סמויה מעינינו. כנימות יש לרוב
על כל פרי הדר, אבל גם אפשר למצוא בשזיפים, בתפוחי ענה, באפרסקים ועל קליפות פרי
האננס. אפילו על אחד מזני האבוקדו - פרי הנקי לרוב מתולעים, אפשר למצוא כנימות. יש
מקום לערנות גם באכילת אבוקדו הס, זה שעל קליפתו מצויות גומות".
"אבל לא רק בפירות יש בעיות, למרבה הצער", אומר הרב סאקס. "יש תולעים סמויות אפילו בבשר".
@1 בבשר? @2
"כן, בבשר. אם אתם משאירים את הבשר על השולחן, כשהוא חשוף, יכולים
להזדרז זבובים מיוחדים להגיע ולהשתתף בהילולא. הם מטילים ביצים לתוך גוש הבשר.
זבובי הבשר מריחים את הבשר ממרחק של מאות מטרים, ותוך דקות ספורות מטילים את
ביציהם או משריצים רימות רבות החודרות לתוך הבשר.
)התופעה שכיחה בעיקר בקיץ, ראה פרטים בספר בדיקת המזון כהלכה ח"ב
ערך בשר(.
"אדם אחד", מחייך הרב סאקס, "טען
פעם, שלתולעי הבשר יש שבע נשמות... עובדה שהן שורדות גם אחרי בישול וטיגון. ברור
שהמציאות אינה כל כך ציורית. הזבובים מגיעים אל הבשר גם לאחר הבישול או הטיגון,
כאשר הוא מונח במטבח, ומטילים בתוכו ביצים. לכן אפשר למצוא לפעמים תולעים גם
בשניצל עסיסי".
השורה התחתונה: מוכרחים לשמור על הבשר, וגם על הדגים. לא להשאיר אותם
חשופים על השיש, ולא לבשל אותם בכלים גלויים.
החיים במטבח לכאורה הולכים ונעשים קשים מרגע לרגע, ככל שמצטבר אצלנו מידע
על תפוצת התולעים והזבובים. "אבל לא זו המטרה", מדגיש הרב סאקס. "אנחנו חותרים לקראת פתרון כולל שיקל על כולנו.
לכן אנחנו תובעים שוויון זכויות לתולעים".
@1 כלומר? @2
"כלומר, אילו היה שוויון זכויות לתולעים, הייתה השגחה מתאימה בדיוק
כמו שיש השגחה על פירות עורלה, למשל. הגיע הזמן לדרוש שוויון זכויות לתולעים -
ולהשאיר לנו זמן בחיינו לדברים יותר מענינים מבדיקת תולעים".
@5 051 גר' בשר דבר אחר
זה בלתי אפשרי, אתם אומרים? אין כוח, אין זמן? זה אפשרי, אם זוכרים שמשמעות
של תולעת היא ששה לאוים. בן אדם יכול לקנות שקית תמרים בת 002 גר', ובה מסתתרת
בדרך כלל - לפחות תולעת אחת. אכילת אותה תולעת "מזכה" את האובר דראפט הרוחני שלו בדיוק כמו
אכילת כ-051 גר' בשר דבר אחר )ששה "כזיתים"(. זהו שווה הערך לפי משקל
ההלכה.
מסתבר, שתולעים אינן מקפידות במיוחד על מה שכתוב בספרים. הן מפתיעות מדי
פעם וקונות שביתה במקומות ועל פירות שאינם ברשימה... על כך ממליץ בעל ה"חכמת
אדם" )סימן לח(: "ראוי לאדם להסתכל במה שאוכל, ]אפילו על אוכל שאותו לא
חייבים מלכתחילה לבדוק[ ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים ומעיד אני עלי, שכמה וכמה פעמים
ניצלתי על ידי זה ב"ה".
קחו למשל את עניין החיטה. "החרקים אוהבים חיטה", מגלה הרב סאקס. "יש דעה בגמרא, שעץ הדעת שאדם אכל ממנו בגן העדן
היה חיטה... החרקים, על כל פנים, נמשכים מאוד לחיטה ומוצריה. יש בעיות בקמח, יש
בעיות בסולת, ויש בעיות בסובין ובנבט החיטה".
@1 קמח אפשר לנפות, לא? @2
"כן, אפשר לנפות קמח, אבל אם מוצאים נגיעות, כדאי להתנזר מהקמח
המנופה".
הבעיה הקשה ביותר היא במאפיות. "יש חרקים המתרבים בצורה מדהימה. נקבה
אחת מסוגלת להטיל 053 ביצים. לכן אם המאפיה אינה מספיק נקיה ועוסקים בה בכמויות
גדולות של קמח, יש לחשוש שעוסקים גם בכמויות גדולות של חרקים הנכנסים
למערכת".
סובין ונבט חיטה - מזון מאוד מועדף אצל שוחרי הבריאות, הם בהחלט בעייתיים.
"אי אפשר לנפות אותם. צריך לפזר את הסובין על צלחת ולבדוק היטב היטב, וכך גם נבט החיטה. נבט חיטה הוא מתוק, והחרקים אוהבים
אותו מאוד". התולעת שמאפיינת מוצרי חיטה היא זעירה מאד. בקטנותה כל גודלה
כמילימטר ורוחבה כעשירית המילימטר.
קמח מלא כמעט בלתי אפשרי לבודקו ואין אפשרות לנפות. לעומת זאת, קיים קמח
מלא שמיוצר מתחילתו ללא תולעים, ואין צורך בבדיקה או ניפוי.
ויש עוד מוצר של חיטה שמעטים חושבים עליו בכלל, וזוהי הסולת. "הדייסות
אינסטנט הן נקיות. אולם לעשות דייסה מסולת גולמית זה כבר שאלה קשה, כיון שקשה מאד
לבדוק בין השבבים והגרגירים".
@5 תולעים בראזינק"ש
"בכל משלוח של צימוקים עושים בועדי כשרות מסויימים
לפחות מדגם, אבל במקומות אחרים שבהם אין מעבדה ואין מומחים לחרקים, יש בעיה
קשה".
במפרשי השולחן ערוך )ט"ז יו"ד פד( מצאנו סיפור, שכמעט כל נשות
העיר הכינו לחמים עם צימוקים לכבוד חג השבועות - ראזינק"ש,
כלשון הסיפור.
אשה אחת ויחידה מכל נשות העיר בדקה את הראזינק"ש
שלה, ומצאה שם "מלבי"ן", היינו, חרקים
זעירים בגודל דומה לגרגיר חול.
כל נשי העיר שלא בדקו קנו ממקום אחד. הט"ז התיר את הלחמים משום ספק ספיקא, אם היו תולעים גם בלחמים האחרים. הש"ך
חלק עליו ואמר, כי צימוקים דרכם להתליע, ואין כאן ספק. וכתב בעל ה"חוות
יאיר", שכיון שמוצאים תולעת בצימוק אחד, מסתבר שהן נמצאות גם בצימוקים אחרים.
גם היום עדיין יש בעיות בצימוקים, אבל יש תקוה לפתור את כל הבעיות, וכבר
ראינו חלק מהפתרונות. יש שיטות מיוחדות. בארה"ב הופיע ספר המפרט את השיטה
האמריקאית לייצור קמח נקי לגמרי מתולעים. מפעל שיקום וייצר מזון לפי הספר הזה,
יוציא ממנו את כל מוצרי החיטה ללא תולעים, כמו שעושים בחו"ל, אבל כל עוד אין
דרישה, מקבלים באוכל את הערך המוסף הזה, את התולעים.
נכון, מישהו צריך להשקיע מאמץ כדי לפתור את הבעיה הזו. אבל זה כדאי. אנטונינוס יצא צדיק, משום שניזון מחלב אמו של רבי...
במסגרת: אזהרת ה"פרי חדש":
"ואם הוא זבובים או יתושים חייב שש מלקיות. והחמירה תורה בזה בהרבה לאוין ומלקיות להיות שהוא איסור מצוי מאוד בפירות, בירקות
ובקטניות ברוב מיני מאכלות, ואי אפשר ליזהר מלהכשל בהם אם לא בזריזות גדול. ולפיכך
הוצרך הכתוב לזרז ביותר ולהרבות לאוין באיסור שרץ הארץ.
ומעתה כל אדם יזדרז בעצמו מלהכשל באיסור זה וגם לדרוש ברבים חומר איסורו כי היכי דלפרשו מיניה. ואני את נפשי
הצלתי. ישמע חכם ויוסיף לקח".
ךְx;מסגרת בולטת וגדולה עם תמונות ששלח הרב שמולביץ
בעמוד הראשון של ךְxiהכתבה!!!!!!!!!!!
במסגרת: החרקים הנפוצים והמהפך בעקבות שיטת הגידול המיוחדת
כשאומרים לנו "צרעת התאנה" - מה אנחנו רואים בדמיון? צרעה. חרק
די גדול, מזמזם ומאיים.
"צרעת התאנה", אומר הרב שלמה שמולביץ
מנהל המחלקה למצוות התלויות בארץ ברבנות ירושלים, "אינה מזכירה את הצרעה
המוכרת. בודאי לא בגודלה. קחו צרעת תאנה. שימו אותה ליד תצלום של חור מחט. הצרעה
תגיע לשליש מגודלו של חור המחט".
"כנימת העלה", הסביר לנו הרב שלמה שמולביץ,
"היא זבובון הנמצא בעיקר בירקות העלים כגון חסה. הוא מתחבר עם חדק לעלה על
מנת למוץ את לשדו. גודלה של כנימת העלה קטן ממילימטר".
אז את בעיית החסה פתרנו. כלומר, פתרו החקלאים המגדלים חסה ללא תולעים על פי
התנאים וההוראות המיוחדות. וזו דוגמא ניצחת לפתרון מעשי וטוב. אבל ככל שמדובר
בכנימות הנצמדות לתפוזים - זהו סיפור שונה, קשה בהרבה.
בינתיים, עד שהדרישה הציבורית תתעורר ותביא לפתרונות טובים וכוללים, כדאי
לעיין בסוגי החרקים הנפוצים. הרב שמולביץ מסר לנו רשימה
של החרקים הנפוצים ביותר.
את כנימת העלה כבר הזכרנו. הטריפס הוא חרק הנמצא
בעיקר בירקות העלים. הוא אוהב לשבת בחלקו הפנימי של העלה.
האקרית האדומה נראית כאבקה אדומה וקל להבחין בה - אלא אם כן
מדובר בתות שדה, שם קשה להבחין באקרית האדומה. הפסוק
הוא חרק קטן וזריז הנמצא על העלה וצבעו לבן. זבוב הפירות הוא זבוב שעושה בעיות
מפני שהוא מטיל ביצים לתוך הפרי ושם מתפתחות רימות
לבנות. הפרודניה הוא בכלל זחל היכול להגיע לאורך כמה סנטימטרים. כשהוא ארוך, קל
יותר לזהותו. הקושי הוא כשהפרודניה עדיין קטן וירוק. כך הוא מתמזג עם העלה שעליו
הוא מונח.
ויש גם זבובונים. לא להבהל, אלא לשטוף אותם בזרם מים חזק. בדרך כלל מצליחים
כך לסלקם. אבל אם אנו נתקלים בזבוב המנהרות - לא תועיל שום שטיפה. זהו זבובון
החופר מנהרה בתוך העלה ושם הוא מטיל את ביציו. אפשר להתנחם בעכבישונים
- קל להסיר אותם בשטיפה.
הרב שמולביץ מבקש לציין כי מי שלא מתמצא היטב
בכל סוגי החרקים ובזיהויים וישתמש בירק מגידול רגיל, לא ימלט מלהכשל באיסורים
חמורים מפאת הבקיאות המיוחדת הנדרשת עד מאוד בענינים אלו.
וכאן מוסיף הרב שמולביץ כי; שיטת גידול הירקות
ללא תולעים, כוללת גידול בחממות המכוסות רשת בעלת צפיפות חמישים מאש המונעת חדירת
חרקים, ליווי אגרונומי צמוד לפיקוח על מערך הריסוסים, מערך משגיחים, פיקוח
וביקורות סדירות בגוש קטיף ומעבדות שטח הבודקות ומאשרות במהלך הגידול ותוך כדי
הקטיף. לאחר בדיקת מעבדה נוספת מאושר משלוח הירק לחנויות. נוסף על כך הוקמה מעבדה
נוספת הלוקחת דגימות מתוך החנויות וכל זה על פי הוראת גדולי הפוסקים שליט"א.
לאחר כל זה, מוסכם ע"י דעת גדולי דורינו וכלל ועדי הכשרות, שירק
המגודל באופן זה אינו מוחזק בנגיעות חרקים אך יש לשוטפו היטב לפני השימוש ויש אף
המשרים את הירק עם מים ומעט סבון. הוראה זו מודפסת גם על כל שקית.
לעוסקים במלאכה יש שולחן ערוך שלם המודרך על פי פוסקי דורינו שליט"א אשר
הורו בהוראה חד משמעית להעדיף ירק המגודל בשיטות המיוחדות על פני ירק נגוע רגיל.
