יפה אך לא כשר – תפילין

זהירות! קרקפתא דלא מנח תפילין - זה חלילה אתה!

@7בימים אלו של חודש אלול, בו מקיימים רבים את מנהג ישראל לבדוק את התפילין, אנו

 חושפים לראשונה את אחת התופעות החמורות בענף הסת"ם. לאחר בדיקה מעמיקה התברר לנו,

 כי מדובר בתופעה נרחבת ביותר * חלילה אלפי יהודים נכשלים מידי יום ללא הנחת

 תפילין. "קרקפתא דלא מנח תפילין".

@ 1הבשורה המרה שקיבל, לא הותירו אותו שווי נפש. הצער והכאב היו גדולים מנשוא. מאז

 נכנס לעול תורה ומצוות והחל להניח תפילין, כבר מסר את התפילין לבדיקה כמה פעמים,

 אך מעולם לא גילו הבודקים שהתפילין שלו פסולין אפילו בדיעבד. הם לא גילו, מאחר

 שרובם המוחלט של מכוני הסת"ם גם לא בודקים זאת, אלא אך ורק אם הם מקבלים בקשה

 מפורשת לבצע את הבדיקה המיוחדת.

@1הבעיה כמעט ואינה ידועה, אך משיחות שקיימנו עם מומחים בתחום הסת"ם ואחד מבעלי

 המכונים שמקום מושבו בקרית ספר אומר לנו בנחרצות, כי אלפי יהודים נכשלים – בשל

 ענין זה - מידי יום ללא הנחת תפילין. הוא בעצמו בדק וגילה כשכבר הגיע לגיל 40

 שהתפילין שלו פסולין. מזעזע ומבהיל להעלות על הדעת, שחלילה אלפי יהודים המקפידים

 קלה כבחמורה, נמצאים בהגדרה הנוראה של "קרקפתא דלא מנח תפילין".

@1בימים אלו של חודש אלול, בו מקיימים רבים את מנהג ישראל לבדוק את התפילין בחודש

 הרחמים והסליחות, אנו חושפים לראשונה את אחת התופעות החמורות בענף הסת"ם. לא בכדי

 אנו מגדירים זאת כך. לאחר בדיקה מעמיקה התברר לנו, כי מדובר בתופעה נרחבת ביותר,

 כאשר מרבית המפעלים בהם מכינים את ה"בתים" לתפילין, לא רק שאין מקפידין על הלכה

 ברורה ופסוקה, אלא אף מטשטשין את המציאות. העיקר שהתפילין יהיו נאים ויפים, אך את

 הדבר המרכזי והמהותי – כשרות התפילין – מניחים הצידה ובכך מכשילים את הרבים.

***

מי שעורר אותנו לנושא, הוא הרב י.ל.ש. אמנם כבר חלפו מספר שבועות מאז גילה שהתפילין

 שלו פסולין, אך עד עצם היום הזה הצער והכאב ממשיכים לדקור את מעמקי ליבו. והוא לא

 ישב בחיבוק ידיים. במקום מגוריו, בקרית ספר, מיהר לפרסם מודעות בהן עורר על הענין.

 לפחות, אמר לעצמו, יצליח להביא אנשים שהולכים לקנות תפילין עבור בניהם, שהתפילין

 יהיו כדת וכדין.

תחת הכותרת "לאפרושי מאיסורא" כתב: "מדיני התפילין צריך שיהיו ארבעת הבתים של ראש

 ניכרים מבחוץ. לפיכך צריך להשאיר חריצים מבחוץ כנגד בית המחיצות שמבפנים. אך מצוי

 שהחריצים שרואים מבחוץ בגג הבית, אינם מכוונים כנגד בית המחיצות שבפנים, והוא

 לעיכובא!

"בתמונה שלפניך (תמונה של התפילין של הרב י.ל.ש.) החריץ האמיתי בראש הבית יצא עקום,

 וכדי ליפות את הבית שכל החריצים יהיו ישרים, סתם הסוחר מקום החריץ האמיתי, ועשה

 חריץ חדש – ישר, כדי ליפות את מראה הבית שלא במקום החריץ הנכון! אבא יקר! לפני

 קניית תפילין לבנך, הזהר מאוד לקנות דווקא מסוחר ירא שמים שיודע את ההלכות היטב

 ותברר היטב מיהו העושה כל שלב ושלב בתפילין. את התפילין שלי מסרתי לבדיקה אצל הרב

 מ.מ. שליט"א כאן בקרית ספר, והוא מצא את הבעיה. שאלנו את גדולי הרבנים בתחום הזה,

 האם זה כשר בדיעבד או חלילה פסול לגמרי, ואכן התשובה היתה, שלפי הרבה פוסקים זה

 פסול אפילו בדיעבד! ולצערם הבעיה קיימת בשוק וצריך להזהר בזה מאוד!".

הרב י.ל.ש. פנה גם לכותב השורות, וביקש שנעורר את הענין. פנינו למכון "כתב סופר"

 בקרית ספר, שקיבל המלצה חמה מרבני העיר "לסמוך עליהם ללא פקפוק".בתחילת השיחה

 הארוכה שקיימנו עם הרב מ.מ. שליט"א הוא הפתיע אותנו כשסיפר, שהוא בעצמו נכשל בענין

 זה לפני מספר שנים, כשכבר היה בגיל 40!, אז התברר לו לתדהמתו, שהתפילין שלו היו

 למעשה פסולין אף בדיעבד. לאחר מכן סקר בפנינו את תהליך ייצור הבית של תפילין של

 ראש, שלפי דעת כל הפוסקים, צריכים להיות החריצים שבין ארבעת הבתים ניכרים גם לאחר

 צביעת הבתים, ודין זה מעכב אף בדיעבד.

"מה שקורה בפועל הוא, שבדרך כלל מאחר והבתים מהודקים היטב זה לזה ולאחר מכן אף

 צובעים את הבתים, הרי שהחריצים אינם ניכרים. במקומות שמקפידים, נוהגים להשאיר

 חתיכת פח דקיק בין בית לבית, ומוציאים אותם לאחר הצביעה, ובדרך זו החריצים

 המקוריים והאמיתיים הם אלו שנראים גם מבחוץ", אומר לנו הרב מ. שממהר להדגיש

 בפנינו, שלא כך המצב ברוב המפעלים בארץ בהם מייצרים בתים.

"כפי שאמרתי, בדרך כלל על-ידי הלחץ שלוחצים על העור בשעת עשיית התפילין, נדחקים

 ארבעת הבתים יחד, ואחרי שצובעים את הבתים, לא מכירים ולא רואים את החריצים ביניהם.

 מה שהם עושים בשלב הזה, הוא שעושים חריצים מבחוץ. כל עוד עושים את החריצים החדשים

 מול החריצים האמיתיים מבפנים, הרי שאין בכך שום בעיה, אבל קורה לעיתים קרובות

 מאוד, שלא הצליחו לעשות את ארבעת הבתים שווים וישרים ברוחב (שיש בזה משום הידור

 אבל לא מעיקר הדין ב.י.ר.) וכדי שזה ייראה מבחוץ שווה וישר, עושים למעשה ארבעה

 חריצים חדשים ושווים, כך שמבחוץ לא נראים כלל החריצים הנכונים שבין הבתים".

מדוע הם עושים זאת? שאלנו. תשובתו של הרב מ. פשוטה מאוד. "הם לא עושים את זה מתוך

 זדון ורשעות, אלא הם מודעים לכך, שאנשים רוצים שזה ייראה יפה. שווה וישר. בעלי

 המפעלים עושים את הכל כדי שהבתים יהיו יפים, אבל הם לא מבינים, שבדרך זו הם למעשה

 פוסלים את התפילין. ברגע שארבעת הבתים לא יצאו שווים ברוחבם, או שיצאו עקומים, הם

 מכסים את החריצים האמיתיים בצבע, ויוצרים עם סכין חריצים חדשים, חיצוניים, שהם לא

 כנגד החריצים האמיתיים".

הרב מ. מציג בפנינו את הספר "זכרון אליהו" שכתב הגאון רבי דוד אריה מורגנשטרן

 שליט"א, אשר זכה להסכמתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א בו כתב את הדברים הבאים:

 @1"והנה במקום שכל החריץ נעשה שלא במכוון כנגד החריץ מבפנים, אין להכשיר את הבתים,

 דלא מבעי לדעת המחמירים הנ"ל שפסלו להדיא בכה"ג, אלא אפילו לדעת החיי אדם שהניח

 דינו בצ"ע, מ"מ נראה דבכה"ג שהחריץ נעשה במקום אחר שלא כנגד החריץ מבפנים, גם החיי

 אדם מודה שאינו כשר".

"אך בתפילין שרק חלק מהחריץ עשוי בטיח או בגלאנץ או שהחריץ בעובי עור הבית שלא

 במקום הנכון, נראה דאם יש שיעור בחריץ הנעשה במקום הנכון כנגד המחיצות שבפנים

 בראשי הבתים למעלה כדי שיהא ניכר בזה שיש כאן ארבעה בתים נפרדים, הרי הוא כשר,

 דאפילו אי נימא דדל מהכא שאר החריץ שמזויף, הרי הוא כשר בדיעבד".

גם הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א ב"ביאור הסופר" (על הספר "קסת הסופר) כותב:

 "וא"כ פשוט דהאומנים שעושים חריצים מדומים, וההבדל והחריץ האמיתי שבין בית לבית

 אינו נראה כלל, דמכשילין בזה את הרבים. אמנם הא דנפסל אפילו בדיעבד, היינו דווקא

 אם כל החריץ מלמעלה עד למטה הוא מזויף, אבל מה שמצוי שבהתחלה הבתים שווים, ורק

 למטה בחלק התחתון מתחיל הבית להתרחב או להתקצר, וכדי שיראו הבתים שוין ממשיכים את

 הקו החריץ ביושר כלפי מטה, בזה אינם נפסלים בדיעבד, שהרי קיי"ל דאף אם אין החריץ

 מגיע עד התפר כשר".

***

ב"זכרון אליהו" מפורטים האופנים לבדיקת התפילין (גסות) האם החריצים מזוייפים.

א. בתפילין שיש חוט התפירה שעובר בין הבתים והחוט אינו נכנס ממש במקום החריץ, מוכח

 שאין החריץ עומד כנגד החריצים שבין הבתים מבפנים, דהא החוט עובר בחריץ שבין

 המחיצות מבפנים (ומ"מ אף כשהחוט נכנס ממש בחריץ, אינו מוכרח שהחריץ הוא במקום

 הנכון, דמצאנו כבר שעשו חור בעור ממש והכניסו דרך שם החוט).

ב. וכן במקום שרואים שאין החריץ בצד הבית מתאים עם החריץ שע"ג הבית מלמעלה, בהכרח

 שיש כאן זיוף בחריץ.

ג. אם יש סדק ליד החריץ הנראה, יש לחשוש שהחריץ האמיתי מכוסה בצבע והחריץ הנראה הוא

 שלא במקום הנכון.

ד. ועוד יש לבדוק במקום שנגמר החריץ בין הבתים למטה ע"י התיתורא, אם ניכר סדק על

 התיתורא שאינו מתאים עם החריץ הניכר בין הבתים, יש מקום לחשוש שהחריץ מתחיל מכנגד

 הסדק, דכשעושים התיתורא ממשיכים העור מהבתים ומתערבבים בעובי התיתורא.

שאלנו את הרב מ. כיצד בודקים את החריצים. לדבריו, צריך לעשות זאת בעדינות רבה, כדי

 שלא לפגום בעור הבתים, ובכך לפסול את התפילין. "כשמכניסים את הסכין בפינה של הבית,

 הבית מתרחב קצת וכך אפשר לראות האם החריץ שנראה מבחוץ הוא כנגד החריץ הנכון או

 לא". הוא גם הדגיש בפנינו, שכאשר מוסרים לו תפילין לבדיקה, הוא אינו בודק את

 החריצים בסכין, מאחר ויש בכך חשש שהתפילין ייפסלו. "שאלתי רבנים חשובים והם הורו

 לי, שכל עוד לא מבקשים ממני במפורש לבצע בדיקה עם סכין, לא מוטלת עליו חובה לבצע

 את הבדיקה".

יחד עם זאת הוא מציין, כי במהלך השנים בהם הוא עוסק בבדיקת תפילין התברר לו, כי

 מדובר בתופעה נרחבת ביותר שהחריצים אינם במקום הנכון, ובחלק גדול מהמקרים, התפילין

 פסולין אפילו בדיעבד. הרב י.ל.ש. שעורר את הנושא אף סיפר לנו, שכאשר הלך להתייעץ

 עם פוסקי הלכה חשובים, נאמר לו באופן מפורש וברור, שעליו להחליף את התפילין. "לגבי

 העבר, לא רצו להשיב לי, ככל הנראה כדי לא לשבור את רוחי, אבל הם אמרו לי במפורש,

 שלצערם הדבר נפוץ מאוד".

הרב י.ל.ש. גם פנה בענין אל הרב יעקב כהן שליט"א, בעל מלאכה מפורסם מירושלים לעשיית

 בתים שסיפר לו, כי הגיעו אליו מקרים רבים כאלו, ובהם גם של תלמידי חכמים חשובים

 ומפורסמים בשנות ה-50 לחייהם, שגילו, לצערם ולכאבם הגדול, שהחריץ היה מזוייף.

 "מדובר בתופעה נרחבת ביותר, ותקוותי, שבזכות הפרסום שתתנו לכך, יימנע מכשול מרבים

 מאוד. הצער הגדול שלי ילווה אותי כל הזמן, אבל לפחות אני מתנחם בכך, שאולי מאחרים

 אוכל למנוע את אותו צער, ובעיקר את הדבר הנורא, בו אנשים ממש לא מניחים תפילין".

@7במסגרת:

סיכום ההלכות בענין זה מתוך זכרון אליהו:

א. החריצים שבין מחיצות הבתים צריך שיהיו ניכרים מבחוץ ומעכב אפילו בדיעבד.

ב. לכתחילה צריך שהחריצים יהיו ניכרים בכל אורך הבית עד התפר, והיינו עד מקום תחילת

 התיתורא העליונה.

ג. בבתים שאין החריצים ניכרים מבחוץ, שנסתמו ע"י צבע או טיח או גלאנץ, ועשו רק רושם

 של חריצים בצבע או בטיח, אין להכשיר התפילין.

ד. במקום שחלק התחתון מהחריץ מכוסה ע"י צבע או טיח עד שאינו ניכר, צריך לכתחילה

 לתקנם כדי שיהיו החריצים ניכרים עד מקום התפר, ומ"מ בדיעבד כל שראשי החריצים

 ניכרים, אין לפסול התפילין כיוון שניכרים ראשי ארבעת הבתים.

ה. במקום שהחלק העליון של החריץ מכוסה ע"י צבע או טיח, אף שמלמטה החריצים ניכרים

 מ"מ נראה דפסול אף בדיעבד.

ו. יש להדר לכתחילה שיהיו כל ארבעת הבתים שוים ברחבם, ולא יהיה אחד רחב מהשני, וכן

 יש להדר שיהיו כל החריצים ישרים, ומ"מ אף כשאין הבתים שוין התפילין כשרות

 לכתחילה.

ז. במקום שלא עשה את הבתים שוים ואחד מהבתים רחב יותר מהשני, אין לעשות את היכר

 החריצים מבחוץ שלא כנגד בין המחיצות כדי שמבחוץ יהא נראה כאילו הבתים שוים. וכן

 במקום שחלק ממחיצה מתעקמת קצת, אין לעשות החריץ מבחוץ שלא כנגד בין המחיצות

 שמבפנים, אלא תמיד יש לעשות כל החריץ כנגד החריץ שבין הבתים מבפנים. ולענין בדיעבד

 עיין לעיל סעיפים ד' וה'.