יש תולעת בכוס [ המים ] שלי

@7# יהודי ניו-יורק נדהמו לגלות בוקר אחד כי במים שהם שותים יש תולעים # כן. ממש במי הברז הזורמים אליהם מהרי הקטסקיל המפורסמים, יש יצורים רוחשים # המים האיכותיים הללו, מי מעיין טבעיים, אינם עוברים כל סינון וטיפול, בשל איכותם המעולה, אבל היצורים הזעירים הללו, אינם מתרגשים מאיכות # מורי ההוראה נזעקו לתת מענה לבעיה והורו לתושבי הכרך הגדול לסנן את המים # ומה אצלנו? האם מי השתייה שאנו שותים בברזים, אינם מכילים תולעים? # מי אם לא הרב משה ויא, נטל על עצמו את המשימה לערוך בדיקות מקיפות בכל רחבי הארץ, כדי לוודא כי המים נקיים מחרקים # התוצאה - למי שמודאג - מי הברז בארץ נקיים לחלוטין. לכל הפחות - מחרקים # )מתוך הספר בדיקת המזון כהלכה חלק שלישי, הנמצא בשלבי עריכה(

 

 

חסלט, אתם יודעים, יש גם בניו יורק. תולעים גם. שם, בניו יורק, התגלתה בעיה חדשה ודי מאיימת.

 

זה קרה ליהודי ניו יורקי שקנה חסה מתוצרת "חסלט". אותו יהודי לא הסתפק בהכשר, ובהתאם להוראות הוא שטף היטב היטב את העלים. יהודי המקפיד על ההלכות גם בודק את הירק לאחר השטיפה, וזה מה שעשה היהודי מניו יורק. הוא פרש את העלים מול החלון והבחין שבעלים ישנם חרקים קטנים.

 

"מוזר", אמר לעצמו ושב ושטף את החסה. אבל גם השטיפה השנייה, ואפילו השלישית, לא פתרה את הבעיה. העלים, משום מה, נשארו נגועים.

 

יש יהודים שבאמת אכפת להם, וטוב שהם ישנם. היהודי שלנו התלונן בפני החברה המגדלת את הירקות. הוא גם שלח אליה דוגמא של החרק שמצא על החסה.

 

בחברה התייחסו לתלונה ברצינות, כמובן. בדקו את החרק וגילו תגלית מפתיעה. מה שהיהודי הניו יורקי מצא בחסה לא היה חרק הקשור לחסה, אלא דווקא יצור המצוי במים.

 

היהודי קיבל את התשובה והמשיך לפעול. הוא בדק את המים. הבדיקה הזו גרמה לרעידת אדמה אצלו וגם אצל אחרים. המים היו נגועים. היו בהם "לכלוכים קטנים" שלא היו, כפי שהתברר בבדיקה, אלא סרטנים זעירים.

 

@5 עשרה יצורים בליטר מים

 

מדהים ומחריד. היהודי הצדיק הזה לא השאיר את התגלית לעצמו. גם מי הברז של השכנים נבדקו וגם המים בברזים של יהודים בשכונות ניו יורקיות אחרות. התוצאות היו חד משמעיות: במי הברזים הזורמים בניו יורק מצויים יצורים קטנטנים המכונים בשפה המקצועית "זואופלנקטון".

 

אז החסה בסדר, אבל מי השתייה של ניו יורק, שהם דווקא מים המוערכים כאיכותיים במיוחד, אינם בסדר. מי השתייה של ניו יורק מגיעים לעיר הגדולה ישירות מהרי הקטסקיל. מים כל כך איכותיים כמו המים האלו אינם נזקקים לסינון. כך חושבים שלטונות ניו יורק, שבה, בניגוד לשאר הערים בארה"ב, אין חוק המחייב את סינון המים בטרם ישווקו לצרכנים. מי השתייה של ניו יורק זורמים היישר מבריכות האגירה לברזים בבתים, ביחד עם סרטנונים ושאר יצורי מים.

 

כבר הזכרנו כי ברוב המדינות בארה"ב קיים חוק, המחייב את סינון המים לפני אספקתם לצרכנים, מה שאין כן בניו יורק, בגלל איכות המים הגבוהה, במרכאות או בלא מרכאות.

 

למרות שמים אלו עוברים תהליכים דומים לתהליכים שעוברים מי הכינרת - עליהם נעמוד בהמשך - נמצאים שם, בממוצע, בכל ליטר מים עשרה יצורי מים, זואופלנקטון.

 

לא שבניו יורק אין מטפלים במים. מטפלים. המים עוברים חיטוי בכלור. זה בהחלט משפיע על יצורי המים. הם מתים ואפילו נשחקים, אך זה אינו מנחם יהודים שומרי תורה ומצוות. למרבה החסד, ניכרים יצורים אלו היטב במים, אם כי לעיניים שאינן מורגלות לראות תולעים בכל מקום הם נראים כפיסות לכלוך קטנות. די בקצת עיון ב"לכלוכים" האלה - רצוי בעזרת זכוכית מגדלת כפול 01, כדי להבחין שהמים מכילים שרצים. בניו יורק אין ברירה אלא לסנן את מי הברזים.

 

@5 לעצור את השרצים

 

איך עושים את זה? הרב ויא מספק את הדרכים היעילות ביותר לעצור את השרצים בדרכם לכוס הקפה שלנו.

 

במקומות בהם מצויה נגיעות במים, בניו יורק, למשל, חובה לסנן את המים דרך פילטר צפוף. אפשר גם להשתמש בבד צפוף, רצוי כפול שתיים. את הבד הזה חשוב להחליף לעיתים קרובות. זרם המים החזק עלול לדחוק את החרקים פנימה, בין החוטים שבבד. אין צורך להשליך את הבדים. אפשר לכבסם ולחזור להשתמש בהם.

 

אם משתמשים בפילטר, רצוי להשתמש בפילטר מקצועי בעל נקבים של 05 מיקרון לכל היותר, אותו מרכיבים על ברז מי השתייה.

 

ומה עם מערכות טיהור המים עליהן אנו מתבשרים השכם והערב, כולל מבצעים שונים? "כאשר מדובר בפילטרים מרכזיים, היינו פילטרים המותקנים לכל מערכת המים בבית, במפעל או במסעדה, יש להשתמש רק בפילטרים של פירמות ידועות, שעומדים בתקנים המקובלים. יש לנקות ולהחליף את הפילטר בהתאם להוראות היצרן".

 

@1 האם לא די בהרתחת המים?@2

 

התשובה שלילית. "הרתחת המים אינה מפרקת את החרקים".

 

זו התשובה לתושבי ניו יורק.

 

@5 לסנן את המים בניו יורק

 

אם בניו יורק כך, מי יבטיח לנו שהמים בישראל נקיים? "הדיווחים מניו יורק", אומר הרב משה ויא, "הדליקו אצלנו, מיד, נורה אדומה". ואם אצל הרב ויא נדלקת נורה אדומה, משהו זז בשטח...

 

נדרשה, בסך הכל, לדברי הרב ויא, חקירה קצרה. התוצאה היתה זהה. גם המים בישראל אינם מסוננים. גם כאן אנו שותים בלי לחשוב הרבה מים שהם, בחלקם הגדול, פשוט מים עומדים. מי הכינרת המארחת יצורי מים כאלו המתארחים במי השתייה של ניו יורק.

 

זה סיפק את המניע להמשך העבודה בהיקף גדול יותר. "בעקבות זאת, ערכנו מחקר מקיף על הימצאות שרצים במי השתייה בישראל, בניו יורק ובעוד מקומות", כך הרב ויא. התוצאות של המחקר לפנינו.

 

וקודם כל, כדאי לעיין מה אומרת ההלכה על יצורי המים. אולי דינם של יצורים אלו כדין החיידקים שאין לחשוש באכילתם )אם לא מסיבות בריאות(?

 

"הגמרא במסכת חולין )דף ס"ו ע"ב( לומדת שתולעים המצויות בבורות מים, אין בהן איסור שרצים, וכן נפסק בשולחן ערוך )יו"ר סי' פ"ד סעיף א'( ]בתנאי ששותים את המים ישירות מהבור ללא שאיבה בכלי[", כותב הרב ויא.

 

אבל ההלכה הזו אינה פוטרת אותנו, בגדול, מהחשש. "דין זה הוא רק במים הנמצאים בבורות סגורים שאין בהם זרימה, אבל במערכות מים שיש בהן זרימה, התולעים המצויות בהם אסורות".

 

יצורי המים, יש לציין, הם קטנים, אמנם, אך בכל זאת גודלם ניכר. אפשר להבחין בהם, אם מתבוננים. אורכם מגיע למילימטר אחד. לא הרבה, אבל לא מעט לענייננו. לאחר שנמצאו, בשנת תשס"ד, יצורים זעירים כאלו במי ניו יורק, הובאה הסוגיה בפני מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ובפני הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א, הגאון רבי דוד פיינשטיין שליט"א ועוד רבנים חשובים. כולם הכריעו שאסור להשתמש במים אלו מכיוון שמאגרי המים ניזונים ממים זורמים.

 

@5 המים בישראל

 

בלי מים באמת אי אפשר. ולכן הודרכו יהודי ניו יורק לסנן את המים בהקפדה. אבל עם כל ההזדהות והאמפתיה לניו יורקים, אנחנו מתעניינים במים של ישראל התעניינות אישית, אפשר לומר. זה נוגע לכל אחד מאיתנו.

 

אלו מים, בעצם, אנו שותים בישראל? מי השתייה במדינת ישראל מגיעים ממקורות שונים. מקורות אלו עשויים להיות מקוי מים עומדים. אגמים הם מקוה מים כזה, מי בורות, מאגרי מים, דוודים, ואפילו בשלוליות אפשר למצוא זואופלנקטון, אלו היצורים הזעירים שגודלם נע בין 1.0 ל-0.1 מילימטר.

 

במקור האחר שממנו מזרימים את המים לבתים, הינו לעומת זאת במים תת קרקעיים, כגון: באקוויפרים, מאגרי מי התהום, המים, בדרך כלל, נקיים באופן רגיל מיצורים חיים. יצורים מסוג אחר נמצאים, גם הם, במי הכינרת: אצות זעירות מתפתחות במי המאגר, שבלולים, צדפות, נמטודות ועוד.

 

אז מה אנחנו שותים, בעצם? רוב היישובים ברחבי הארץ מקבלים את מי השתייה שלהם מהכינרת. רק החלק הקטן יותר שותה את מי התהום. רוב המים המסופקים לירושלים מגיעים ממי תהום ורק מיעוטם מהכינרת )בין %02 ל-%04(.

 

מי הכינרת מועברים לישובים השונים מצפון הארץ עד דרומה. המים מועברים מאגם הכינרת דרך המוביל הארצי בתעלות פתוחות עד מאגר אשכול.

 

למי שמתעניין, כמה מילים על זני הזואופלנקטון השונים. שיעור קצר על קצה המזלג בזואולוגיה, באדיבות הרב ויא שליט"א.

 

זני הזואופלנקטון העיקריים המצויים במים הם: שטרגלאים - יצורים שגודלם כמילימטר אחד, גלגליות שגודלן 2.0-1.0 מילימטר ודפנאים שגודלם כ-5.0 מילימטר. היצורים האלה אינם בולטים במים. צבעם, בדרך כלל, לבן-שקוף. אבל הם חיים וקיימים ומתרבים. באגם הכינרת, לדוגמא, עלולים להימצא מאות יצורים בליטר אחד של מים.

 

אפשר להבחין בהם בקלות, גם ללא אמצעי הגדלה: ממלאים כוס או בקבוק שקוף במים, מתבוננים בהם כנגד מקור אור או על גבי משטח כהה )כגון: בד או דף שחור( ומבחינים ביצורים קטנים השטים במים.

 

יצורים אלו מצויים במים לא מטופלים כפי שיפורט להלן.

 

@5 מים מטופלים

 

נשמע מדאיג, לכאורה. אבל בארץ אין מזרימים את המים לבתים בלי ביקורת. המים עוברים, בטרם יגיעו למטבח שלנו, לא מעט טיפולים המנקים אותם.

 

קודם כל, עוברים המים טיפול פיזיקוכימי - "שיקוע": במהלך טיפול זה מוחדרת אל המים תמיסת אלום סולפט הגורמת לחומרים המרחפים במים לשקוע בתחתית המאגר.

 

טיפול ביולוגי: את הטיפול הזה עושים בהתנדבות יצורים שונים החיים במים. הקרפיונים, דגי הכסיף, האמנונים - כל הדגים האלו אוכלים את האצות וביחד איתן גם את היצורים המצויים במים.

 

טיפול כימי: לא שסומכים רק על הדגים, כמובן. לפני יציאת המים מהמאגר לצינורות המובילים אותם לישובים השונים מוחדרים בהם כלור דיאוקסיד וכלור אמין. חומרים כימיים שהיינו שמחים להסתדר בלעדיהם, אבל יש להם תפקיד חיוני ממש. הם אלו שמשמידים את יצורי המים שהצליחו לחמוק משיני הדגים.

 

סינון וספיחה: הכימיה אינה גומרת את המלאכה. מערכת סינון משוכללת של מי המוביל נמצאת בשלבי הקמה סופיים. מערכת זו מורכבת ממסנני חול ענקיים אשר מושכים את פתיתי הסחף השונים. לאחר מכן עוברים המים דרך מסנני פחם המפיגים ומנטרלים את טעם הכלור שבמים. לפי שעה, המערכת הזו אינה פועלת. היא אמורה להתחיל לפעול בתחילת שנת תשס"ז )ספטמבר 6002(.

 

@1ומה עד אז?@2

 

גם ללא פעולת המערכת הזו יש לשלושת הפעולות הראשונות השפעה של ממש על המים. הם מגיעים לדרגת צלילות של UTN 1 )בהשוואה לתקופה הראשונה לייסוד המוביל: אז היה תקן של UTN 52(. לאחר הפעלת מערכת הסינון והספיחה מקווים להגיע עד ל-UTN 5.0. דרגת צלילות שהיא מהדרגות הגבוהות בעולם בטוהר המים ובנקיונם. התקן המדובר, UTN, מתיחס לצלילות המים באופן כללי ולא באופן ספציפי ליצורים מן החי.

 

עם זאת, ביציאה מהמאגר מגיעים המים לנקיון של %99 מבחינת נגיעות ביצורים מן החי, כלומר, בכל ליטר מים נמצאים, בממוצע, כ-2 יצורים זעירים. ]הכוונה היא ליצורים קטנים מאוד, שמתו וגם נשחקו באופן חלקי בהשפעת הכלור[.

 

המים יוצאים, אם כן, כשמרבית היצורים החיים בהם מחוסלים. אבל מהיציאה של המים עד לברז הדרך עדיין ארוכה ובהחלט מתפתלת. המים מוזרמים מהמאגר עד למקומות הישוב באמצעות מערכת צינורות תת קרקעית באורך 68 ק"מ. אלו צינורות שקועים העוברים מתחת לאדמה. היצורים הבודדים שנותרים ממי המאגר, כפי הנראה, נשחקים בצינורות ההובלה, ואינם מצויים במי השתייה.

 

"בשנת תשס"ה", כותב הרב ויא, "ערכנו מחקר במסגרת 'המכון להנחלת ההלכה', ובדקנו למעלה ממאה דגימות מים מישובים שונים בארץ ]אופקים, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שאן, בית שמש )מספר מוקדים(, ביתר, בני ברק )מספר מוקדים(, גוש קטיף, חיפה, טבריה, ירושלים )עשרות בדיקות בשכונות השונות(, כינר, כרמיאל, מודיעין עילית )מספר מוקדים(, נתיבות, נתניה, עמוקה, עתלית, צפת, רכסים ועוד[. כל הדגימות נמצאו נקיות - ללא נגיעות של יצורים מהחי. כל בדיקה התבצעה על ידי סינון עשרות ליטר מי ברז".

 

בשורה התחתונה, למרות כל הסימנים המרתיעים, יש בשורה נעימה. @1מי הברז בארץ ישראל, ככל הנראה, הם בחזקת מים נקיים, ואין חיוב לסננם.@2

 

@5 מים עומדים על הגג

 

אבל עדיין איננו יכולים לפתוח או לסגור את הברז ולשכוח מכל הבעיה. עלינו, עדיין, לטפל במקורות מים נוספים, פרטיים בהחלט, ולדאוג לכך שלא נגדל בהם יצורי מים בשום צורה.

 

למה הכוונה? למים עומדים תוצרת בית. זוכרים את הימשושים שעליהם כתבנו בקיץ הזה? הם, ושכמותם, עשויים להתרבות אצלנו על הגג, אם לא נזהר, על ידי רימות של יתושים, ימשושים וזואופלנקטון.

 

משרד הבריאות נותן הוראות מחייבות על אופן הניקוי של בריכות לאגירת מים.

 

נתחיל בדודי המים שעל הגגות: דודי מים לצורך שבת או חביות רזרביות שמחזיקים אנשים על הגג. הדודים והחביות האלו, קובע משרד הבריאות, צריכים להיות סגורים היטב, וחייבים לעבור ניקוי וחיטוי לפחות פעם בשנה. אם נמצאה נגיעות במים, יש לנקות את הדוד באופן יסודי.

 

זה באופן כללי. לנוחות המשתמשים בדוד מים רזרבי אנו מעתיקים כאן את ההוראות לאחזקה נכונה של מיכלי מים רזרביים, שהתפרסמו על ידי חברת הגיחון - ירושלים.

 

אחזקה נכונה של מיכלי מים רזרביים

 

דודים על הגג - דוד מים לשבת

 

במיכל לא מטופל עלולים להתפתח יצורים חיים, תנאי מחלות, ריחות וטעמים רעים.

 

- מיכלי המים צריכים להישמר נקיים, סגורים וחשוכים לגמרי.

 

- מיכלי המים חייבים להיות "פעילים": המים בתוכם צריכים להתחלף ולא להישאר "עומדים".

 

- הטיפול במיכל הוא באחריותו של המשתמש: בעל הבית או המוסד, וועד הבית וכו'.

 

אחזקה שוטפת

 

יש לעשות טיפול תקופתי לפחות פעם בשנה או לעתים קרובות יותר, אם מופיעים סימנים לזיהום כלשהו )ריחות, זחלי יתושים, מרחפים שונים וכו'(. הטיפול התקופתי מורכב משלושה שלבים:

 

א. טיפול לפני החיטוי; ב. חיטוי; ג. הגנה על המיכל להבטחת איכות המים.

 

א. טיפול לפני החיטוי

 

1. סגירה מלאה של צינורות הכניסה למיכל / לבריכה.

 

2. הרקה שלמה של המיכל.

 

3. סגירה מלאה של צינורות היציאה והרקת שארית המים והמשקעים מתחתית המיכל.

 

4. ניקוי בעזרת מברשת בעלת זיפים קשים או בלחץ מים )01 אטמוספרות(. יש להקפיד במיוחד לנקות אזורים לא חלקים, פינות וכו'.

 

5. שטיפה קפדנית במים באופן שלא יישארו כל שאריות של לכלוך ומי השטיפה יהיו צלולים.

 

ב. חיטוי

 

פעולת החיטוי צריכה להיעשות בזהירות, והמקום חייב להיות מאוורר היטב.

 

1. הכנת תמיסת חיטוי ע"י הוספת אקונומיקה ביתית )תמיסת היפוכלוריד %3( ביחס של חצי כוס לדלי מים.

 

2. הרטבת קירות ורצפת המיכל בתמיסת החיטוי.

 

3. השארת תמיסת החיטוי במיכל שעה עד שעתיים.

 

4. הרחקת תערובת החיטוי מהמיכל ושטיפה במים.

 

5. השארת המיכל פתוח למשך מספר שעות עד לייבושו ולסילוק ריח האקונומיקה.

 

6. אחרי סגירת כל הפתחים ימולא המיכל במים ויפתחו ברזי היציאה.

 

ג. הגנה על המיכל להבטחת איכות המים.

 

1. הבטחת מכסה המיכל והגישה אליו במנעולים בטוחים.

 

2. ציון תאריך הטיפול במקום בולט.

 

הקפדה על הנחיות אלו תבטיח שמירה על איכותם של מי השתייה.

 

 

 

@5 מים בחו"ל - לבדוק

 

מה עושה יהודי שנקלע למדינה כלשהי בעולם, מעבר לארה"ב ולניו יורק?

 

"אין בידינו מידע מדויק על מצב המים בארצות אחרות", אומר הרב ויא, "לכן ראוי לבודקם".

 

כיצד בודקים? קושרים לברז בד צפוף, ולאחר מספר ימי שימוש )רצוי שבוע( מסירים את הבד בזהירות ומכניסים אותו לכלי שקוף עם מים כגון כוס זכוכית, כשהצד הפנימי של הבד כלפי תחתית הכוס בעומק המים. מנענעים את הבד בעדינות בתוך המים, מסירים את הבד, ובודקים את המים על גבי רקע כהה )כגון: בד או דף שחור(. אם מבחינים ב"לכלוכים" לבנים קטנים, מתבוננים בהם באמצעות זכוכית מגדלת כפול 01.