כבוד אב ואם
@1 מהו החלק הקשה ביותר במצוות כיבוד אב ואם?
@1 האם הורה רגיל לא מוחל
ומוותר על כבודו?
@1הורים שמתביישים לתבוע את
כבודם, כיצד עליהם לנהוג?
כותרת:
מדוע נמלט מרן החזו"א זצוק"ל לעזרת נשים?
עד
היום אנחנו סובלים מהאומות, חלק גדול זה בשכר שעשו כיבד את האבא
כל כחו
של עמלק מזרעו של עשו, הוא זכות של כיבוד אב
כבוד אב ואם
ארבלי, ח. יתד
נאמן מוסף קדש גליון 6 חשון וירא תשס"ז עמ' 6 – 9
מהו החלק הקשה ביותר בקיום מצוות
כיבוד אב ואם? הורים שמתביישים לתבוע את כבודם, כיצד עליהם לנהוג? האם הורה רגיל
לא מוחל ומוותר על כבודו? שאלות שכל אדם שואל את עצמו. בדורינו מקבלות השאלות משנה
תוקף, מכיון שתוחלת החיים הגבוהה מאריכה את מצוות כיבוד אב ואם בשנים נוספות.
הגאון רבי פנחס ברזל שליט"א
התבונן במצב החדש של הארכת תוחלת החיים בימינו, וסבר שלאור זאת יש להעמיק כיום
בקיום מצוות כיבוד אב ואם. הוא נדבר בענין עם הרב אברהם רובינשטיין, דמות מוכרת
בעירית בני-ברק ואחד מאנשי המעש של המרכז התורני "נחלת משה" בעיר. שיחה
זו הולידה "יום עיון" שהתקיים בשבוע פרשת בראשית תשס"ז. לא בכל יום
מתאספים 003,1 איש כדי להעמיק באחת ממצוות התורה, אך זה מה שהתרחש.
הרב רובינשטיין: "המצב כיום
הוא שאנשים מבוגרים מטפלים בהורים מבוגרים יותר. בעבר לא היתה זקנה כפי שקיימת
כיום, ומלבד זאת רבים מאיתנו דור שני לפליטי שואה אשר לא זכו לכבד את הוריהם.
מציאות זו גורמת למצב בו אין "מסורת" מבית אבא בקיום מצוה זו".
כאשר עלה הרעיון, נכנס הרב
רובינשטיין להתייעץ עם הגאון הגדול ראי"ל שטינמן שליט"א והופתע לשמוע
מפיו שהוא מתעתד להגיע לכינוס! "על כזה ענין אני מגיע". הרב רובינשטיין:
"כאחד שהוריו כבר אינם בין החיים, אני יכול לומר לכל מי שיש לו אבא או אמא
זקנים שאבא עם אלצהיימר ח"ו, זה עדיין מצב יותר טוב מאשר אבא בעולם שכולו
טוב. בנים להורים כאלה צריכים להתהלך בראש מורם וזקוף".
בכינוס עצמו הקיפו רבנים את
המצווה בהתייחס כמובן גם לצעירים, ולא רק בהקשר להורים זקנים. דיברו במקום בהלכה
ובאגדה הגאונים רבי בן ציון פלמן שליט"א רב בית הכנסת, רבי מיכל זילבר
שליט"א ורבי אברהם גניחובסקי שליט"א.
את דבריו של הגאון הגדול רבי חיים
קניבסקי שליט"א הביא הגאון רבי פנחס ברזל שליט"א. בין השאר סיפר הגאוטן
הגדול ר"ח קניבסקי שליט"א שמרן החזו"א זצוק"ל היה מבקר את
אימו מידי יום למשך חצי שעה. פעם אחת שמע שהיא זקוקה לו והוא יצא בריצה רגלית
למעונה, וכל זאת למרות שלא היה גר בסמוך אליה וזה כבר היה לעת זקנותו.
לקראת סיום יום העיון הגיע למקום
הגאון הגדול ראי"ל שטינמן שליט"א אשר נשא במקום משא קצר אך חודר לעצמות.
"עד היום אנו סובלים מכיבוד אב שקיים עשו" עורר הגאון הגדול שליט"א
"כל גדולי הדורות זכו לחלק גדול מגדלותם מכח מצוות כיבוד אב ואם". בסיום
דבריו בירך: "הקב"ה יעזור שנזכה לקיים, ונזכה לרוחניות וגשמיות, ומי
יודע כמה גזירות נוכל לחסוך על ידי קיום המצוה הגדולה הזו!"
* * *
מתוך הדברים שנידונו בכנס, בחרנו
לצטט מספר נקודות שאנשים רבים תוהים אודותם בעניני מצות כיבוד אב ואם. על מנת לחדד
את הדברים נציג אותם בצורת שאלה ותשובה.
@1 מהו החלק הקשה ביותר במצוות כיבוד אב ואם?
מובא בספר חיי אדם, שכיבוד אב ואם
יש לקיים בשלושת החלקים של מחשבה דיבור ומעשה. ובחלק המחשבה על האדם לדמות בעיניו
שהוריו הם מנכבדי ארץ. שמעתי מהגאון הגדול ראי"ל שטינמן שליט"א שחלק זה
הוא עיקר הקושי בכיבוד אב ואם )הגאון רבי בן ציון פלמן(.
@1 האם הורה רגיל לא מוחל ומוותר על כבודו?
ישנם אנשים אשר חושבים שמסתמא
ההורים מוחלים להם על התנהגותם, ולכן מורים היתר לעצמם לא לכבד כל כך. כתוב - ואנו
מבקשים זאת בהיום הרת עולם - "כרחם אב על בנים". נשאלת השאלה מדוע
מבקשים כרחם @1אב@2 ולא כרחם @1אם@2? הרי האם מרחמת יותר )כמבואר במסכת מגילה
י"ד ע"ב לגבי חולדה(, ואין לומר שהקב"ה מכונה אב ולא אם, שהרי
מפורש אמר הנביא )ישעיה סו, יג( "כאיש אשר אמו תנחמנו".
הביאור הוא ע"פ דברי העיון
יעקב )ברכות ל"ב ע"ב( שמשה רבינו אמר התשתם כוחי כנקבה, ומבואר שכאשר
פוגעים באם קשה יותר לפייסה. כאשר אנו עומדים בפני הקב"ה לומר דברי פיוסים
אחרי החטא, אנו מבקשים "כרחם אב על בנים" כי יותר קשה לעורר רחמי אם
לאחר הפגיעה.
מרן הגרי"ז גוסטמן זצ"ל
ישב בבי"ד של וילנא בצעירותו. הוא סיפר שבילדותו, התחמק לפעמים מלעזור בבית
לרוב התמדתו. ואמו הקפידה עליו. חלפו שנים וכאשר עמד תחת חופתו הגיעו גדולי הדור
לכבודו - או אז הרגיש שאמו מחלה לו. אך מי יכול לחשוב ולשער שלימודו כה גדול שאמו
אכן מוחלת לו? ישנם בחורים שמגיעים הביתה לבין הזמנים וחושבים שההורים נועדו לשרת
אותם כפי שהורגלו בישיבה. והרי אדרבה, זו הזדמנות פז לקיים את המצוה בשלימות שעה
שעה, רגע רגע.
וכאשר נזהרים במצוות כיבוד אב ואם
הקב"ה מחשיב זאת כאילו כיבדנו אותו שהרי הוקש כבודם לכבוד המקום.
@1הורים שמתביישים לתבוע את כבודם, כיצד עליהם לנהוג?
הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי
זצ"ל, משגיח דישיבת סלבודקה, היה נותן עצה מחוכמת. שהאב יחנך את הבנים לכבד
את האם והאם תחנכם לכבד את האב )הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א(.
בית חרושת של
תורה
"נחלת משה" הפך בשנים
האחרונות למושג בעיר התורה והחסידות. כאשר מתבקש הרב אברהם רובינשטיין להגדיר את
המקום, הוא לא מוצא מילים אחרות מאשר "בית חרושת של תורה". הוא לא מזכיר
את מרכזיותו של המקום בנושא התפילה, מכיון שהמקום לא מתעתד להפוך למוקד נוסף של
"שטיבלאך". במקום קיים, כמובן, מספר לא מבוטל של מניני תפילה. אך עיקר
ביטויו של "נחלת משה" הוא בשיעורים המיוחדים שנמסרים בין כתליו.
מדובר בבית כנסת שהוא ביסודו
שכונתי, בראשות הגאון רבי בן ציון פלמן שליט"א. אך מאז נוסד, לפני כשש עשרה
שנה, הפך למקום בעל הווי כלל-עירוני. במקום שוכן כולל דף היומי עם כשלוש מאות
אברכים. כמו כן נמסרים במקום שיעורי דף היומי במשך כל שעות היום. מידי מוצ"ש
נמסר במקום שיעור עיון במסכתות קשות במשניות, השיעור נוסד לעי"נ מרן
הגראמ"מ שך זצוק"ל ונמסר ע"י הגאון רבי איתמר גרבוז שליט"א
בהשתתפות תלמידי חכמים רבים וחשובים. גם אם נמשיך ונמנה את יתר השיעורים שנמסרים
במקום, לא נצליח להעביר את ההווי ואת תחושת החמימות שרבים רבים חשים במקום. כדי
להבין מה זה "נחלת משה" עבור מאות, ואולי אף אלפים, מתושבי העיר -
חייבים להכנס לשם.
כותרת: מדוע נמלט מרן החזו"א זצוק"ל לעזרת נשים?
הגאון רבי בן ציון פלמן סיפר
בכינוס את הסיפור הבא: הרב דב רוזנשטיין ז"ל, מנהל רזי-לי בבני ברק, שאל את
מרן החזו"א זצוק"ל במה זכה להגיע לאן שהגיע ונענה: בזכות כיבוד הורים
ומורים. בילדותו סבל מרן החזו"א זצוק"ל מהתקפות כאבים במעיים, וכאשר
הרגיש שהוא עומד לקבל התקפת כאב היה נמלט לבית הכנסת, ונשכב על ספסל בעזרת נשים.
וכל זאת כדי לא לצער את הוריו שישמעו את גניחות הכאב שלו!
רעיון הכינוס כולו נוצר מתוך
התבוננות בתוחלת החיים שהוארכה בימינו. הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א הזכיר
שענין זה כבר נכתב ע"י הרס"ג, ומובא ברבינו בחיי, שעתידים שיחיו האבות
עם הבנים זמן ארוך והאבות הם למשא כבד על הבנים והכבוד יכבד עליהם, לכן קבע עליהם
שכר המצווה למען יאריכון ימיך כלומר: עליך לכבדם ותחיה עמהם, ואם אולי תצטער על
חייהם דע שעל חייך אתה מצטער!
דילמות הלכתיות
במהלך הכינוס התייחסו הרבנים
שליט"א, לשאלות הלכתיות שונות. נציג כאן שתי שאלות שנידונו ע"י הגאון
רבי בן ציון פלמן שליט"א. א( מעשה שהיה: לקראת עת "רעוא דרעוין",
לקח אב את בנו החתן לבקר בבית הסבא. )מדובר בסב מצד האב(. כאשר הגיעה שעת הבדלה
הציע הסבא שהנכד החתן יבדיל "כדי להתרגל בעבודה". הנכד החל לומר את נוסח
ההבדלה, אך כאשר הגיע לבורא מיני בשמים התעורר בקרבו ספק: את מי עליו להקדים במצוה
זו, האם את אבא או שמא את סבא? למי יש להגיש את הבשמים תחילה?
הוא ידע גם ידע, שהוא חייב בכבוד אביו
יותר מאשר בכבוד הסבא. אך האם עליו להקדים את אביו בנוכחות הסב? ת"ח שהיה שם
טען שגם אם הוא ימסור את הבשמים לאביו, הרי אביו יכבד בהם את הסבא ואם כן מדוע
להעביר את הבשמים בתנועה סיבובית? עדיף שהוא עצמו ימסור אותם לסב. אותו יהודי
הוסיף וטען שזה מעין "שעבודא דרבי נתן" שהרי הוא חייב בכבוד אביו, ואביו
חייב בכבוד אביו - הסבא. החתן דנן טען שיש לחלק בין שעבודא דרב נתן, שמתייחס
לשעבוד ממוני ולבין חיוב שמקורו בעניני כיבוד... )נזכיר שהגאון רבי אברהם
גניחובסקי שליט"א התפלפל בשיעור רחב ומקיף שהתייחס גם לשאלה דומה(.
שאלה שניה. )שאלה זו התעוררה על
ידי ילד נ"י(. חז"ל מתארים כיצד ביקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו
שכינה. אמר לבניו שמא יש בכם אחד שמעשיו לא מתוקנים? פתחו כולם ואמרו שמע
@1ישראל@2 ד' אלוקינו ד' אחד. ומבאר רש"י שהם פנו לאביהם ואמרו לו שמע ישראל;
והמשיכו לומר שאמונתם שלימה וכו' ד' אחד.
נשאלת השאלה, כיצד הם קראו לאביהם
בשם ישראל והרי אסור לקרוא לאב בשמו? ואולי נאמר שהיות ושם ישראל היה עבור יעקב
שם-כבוד, שניתן לו על שם הנצחון על המלאך, ובשם כזה מותר לקרוא לו.
וכפי שמצאנו )בסוף מסכת יומא( שרב
הונא צעד בערב יוכ"פ ופגש את רב ושאלו להיכן הוא הולך? וענה לו שהוא הולך
להמציא את עצמו לקצב שפגע בו כדי שהקצב יוכל לבקש ממנו מחילה. שאל אותו רב הונא
קאזיל @1אבא@2 למיקטל גברא? דהיינו שרב הונא ידע שהקצב לא יתנצל. וראה ברש"י
ששמו של רב היה אבא אריכא, ומקשים תוס' איך התלמיד - רב הונא - קרא לרב בשמו?
ומיישבים שאבא היה שם-כבוד של רב. ואם כן הוא הדין בנידון דידן גבי בני יעקב.
@5הגאון הגדול רבי אהרן י. ליב
שטינמן שליט"א:
עד היום אנחנו סובלים מהאומות, חלק גדול זה בשכר שעשו כיבד את האבא
אנחנו יודעים שחייבים לקיים את כל
התורה כולה, בלי כל חילוק, אך בכל זאת עשרת הדברות שדיבר הקב"ה לכלל ישראל
במעמד הר סיני, שפתח הקב"ה את הרקיע, פתח את השמים וראו שאין עוד מלבדו,
גילוי שכינה כזה לא היה אף פעם. ואז הקב"ה אמר את עשרת הדברות, שהם המצות
החשובות שיש בין אדם למקום ובין אדם לחבירו. ואחד מהם זה כבד את אביך ואת אמך,
מצוה כ"כ גדולה וכ"כ חשובה שהיא אחת מעשרת הדברות. למרות שח"ו לא
אומרים ששאר המצות לא חשובים, בודאי כל המצות חשובים, אך בכל זאת עשרת הדברות
שהקב"ה אמר במעמד כזה שלא היה כמוהו אף פעם, מעמד הר סיני! הם מיוחדים, ואחד
מהם זה כבוד אב ואם.
ולמרות זה כתוב בחז"ל שזוהי
מצוה שקשה מאד לקיים, הגמ' אומרת בקידושין )דף ל"א ע"ב( אשרי מי שלא
חמאן, אשרי מי שלא ראה אותם, וכמו שהגמ' מביאה שם על רבי יוחנן ואביי שלא הכירו
כלל את הוריהם.
וכן מה שהתורה אומרת והיה עקב
תשמעון, ומפרשים חז"ל אלו מצות שאדם דש בעקביו, בודאי אחד מהם זה כבוד אב
ואם. )ובחלק של מורא אב ואם, קשה יותר לקיים מורא אם, כי אדם אוהב יותר את אמו,
ולא מפחד ממנה כ"כ, ומהאבא הוא מפחד(, עכ"פ למעשה זה אחד מהמצות שאדם דש
בעקביו.
והשכר שיש על כבוד אב ואם כתוב
בהרבה מקומות בחז"ל שאין לשער. אפילו על עשו הרשע כתוב שקיים כ"כ כבוד
אב, שעד היום מה שאנחנו סובלים מהאומות, חלק גדול זה בשכר שהוא כיבד את האבא, ולכן
הוא זכה לדברים מה שמצד שני אנחנו סובלים מזה. עכ"פ רואים מזה עד כמה חשוב
הענין של כיבוד אב.
וכל גדולי עולם שהיו בדורות שלפנינו,
משמע שהם זכו כ"כ, חוץ ממה שהיו גדולים בתורה וביראה, חלק גדול זכו מחמת כבוד
אב ואם. ונדמה לי שאומרים בשם אחד מהגדולים מאד, שאמר שחושב שזכה למה שהוא זכה,
ע"י כבוד אב ואם.
וכן על מרן החזו"א
זצוק"ל כתוב שהיה הולך לדבר עם אמו כל יום למשך חצי שעה! אתם יודעים מה זה
אצלו חצי שעה לימוד התורה?! ובכל זאת הוא הלך לדבר עם האמא חצי שעה כדי לקיים כבוד
אם.
א"כ צריך לחזק מצוה כזאת
שאדם דש בעקביו והיא גדולה מאד מאד! וכמעט אי אפשר לומר שמישהו מקיים את זה בכל מה
שצריך, ומה שזוכים בשביל זה הרי אי אפשר לתאר. והיות שרואים במציאות שאצל אנשים
חלש מאד הענין של כיבוד אב וכיבוד אם, ממילא מאד צריך לעשות חיזוק בזה.
הגמ' מביאה בסוכה )דף מ"ה
ע"ב( שאמר רבי שמעון בר יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום
שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם
בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו. עד כדי כך, כל העולם מיום שנברא עד
סופו, יכולים רשב"י וראבר"ש ויותם לפטור מן הדין.
ומפרש רש"י מה זה יותם בן
עוזיהו, צדיק היה ועניו יותר משאר מלכים וזכה בכיבוד אביו, ועליו נאמר בן יכבד אב,
שכל הימים שהיה אביו מצורע [אביו היה עוזיהו ונעשה מצורע] והוא היה שופט עם הארץ
כדכתיב ויותם שופט וגו' לא נטל עליו כתר מלכות בחייו וכל דינים שהיה דן היה אומרם
בשם אביו )ואפילו שאביו לא היה פוסק רק הוא, בכל זאת היה אומרם בשם אביו(.
הזכות הזו היא כ"כ גדולה
שיותם עם רבי שמעון ובנו רבי אליעזר יכולים לפטור את כל האנשים שבעולם מיום הדין.
ולמה לא אומרים שיש עוד צדיקים, דבר נורא! אפילו משה רבינו שכתוב עליו שהיה עניו
מכל האדם האם צריך יותר מזה?! בכל זאת חז"ל אומרים על שני אלה ויותם, שהם
יכולים לפטור את כל העולם כולו מיום שנברא ועד סופו, ומה מיוחד ביותם, כיבוד אב.
ויש עוד הרבה דברים בחז"ל,
במדרש תנחומא )קדושים ט"ז( כתוב עה"פ מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים,
אמר הקב"ה מי הקדימני ואשלם מי הוא זה שהקדים כבוד אבותיו ולא נתתי לו בנים!
עד כדי כך.
א"כ אנחנו רואים שהיא מצוה
כ"כ גדולה מצד א', ומצד שני כ"כ קשה לקיים אותה, וכל כך נכשלים בזה,
מצוה שאדם דש בעקביו, מה שהאבא אומר מה שהאמא אומרת, מי שומע לאבא ולאמא?
הגמ' מביאה בקידושין )דף ל"א
ב'( אבימי חמשה בני סמכי הוו ליה, פי' בנים תלמידי חכמים, וכשהיה אביו מבקש דבר
היה יכול לשלוח את אחד מבניו, ובכל זאת כשהיה אביו קורא היה הוא רץ בעצמו ואינו
מניח לאחד מבניו לילך. ופעם אחת בקש האבא מים לשתות, והלך אבימי להביא, בינתיים עד
שחזר עם המים האבא נמנם, אומרת הגמ' שכל הזמן עמד אבימי כפוף וגחן על אביו כדי
שברגע שהאבא יתעורר תיכף יתן לו לשתות. ובזמן הזה הוא זכה לפרש את הפסוק מזמור
לאסף וגו', וקשה למה מזמור לאסף קינה לאסף מיבעיא ליה, אלא ששפך הקב"ה את
חמתו על עצים ואבנים ולא ח"ו על כלל ישראל. כזה כבוד אב שאפילו שהיו לו חמשה
בנים היה הוא בעצמו רץ, ולא רק רץ אלא חכה עד שהאבא התעורר ותיכף ומיד יוכל לתת
לו, עמד ככה כפוף כדי שהאבא לא יצטרך לחכות אפילו שניה אחת! אלא תיכף שיתעורר יתן
לו לשתות, ובגלל זה הוא זכה להגיד פשט בפסוק.
רואים כמה שכיבוד אב כ"כ
גדול, וכמה שהוא יותר גדול ככה קשה לאנשים לקיים ומזלזלים בזה קצת, אדם דש בעקביו.
ממילא אנחנו רוצים לומר עד כמה צריך להשתדל מה שיותר לקיים את המצוה הזאת, כמו
שרואים שהמצוה הזאת כ"כ גדולה שאי אפשר לתאר.
והקב"ה יעזור שנזכה באמת
לקיים את המצוה, ועי"ז נזכה גם ברוחניות וגם בגשמיות. מי יודע כמה גזירות היו
יכולים לחסוך עי"ז, חוץ ממה שבודאי עוסקים בתורה וחסד אבל גם זה אחד מהדברים
העיקריים. והקב"ה יעזור שנתחזק בזה, ובזכות זה נזכה לכל טוב, ונזכה ג"כ
לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן סלה.
כל כחו של עמלק
מזרעו של עשו, הוא זכות של כיבוד אב
במסגרת: "כל כחו של עמלק
מזרעו של עשו, הוא זכות של כיבוד אב, וא"כ מי שיבוא לבטל זכותו וכוחו, צריך
שתהיה לו גם כן מצוה זו"...
והנה בכיבוד אב ואם אמרו
חז"ל )קידושין לא ע"ב( אשרי מי שלא חמאן, והיינו כי כבר אמרו )שם( כי אי
אפשר לקיים מצות כיבוד כראוי, ולא יגיע אדם עד תכליתה בכל דקדוקיה, אמנם אם אין לו
אב ואם, והוא מצטער על זה שאין לו אב ואם כדי לקיים מצות כיבוד, א"כ יש לו
שכר מד' כאילו קיימה בתכלית הקיום ותכליתו של המצוה בלי חיסור כלל, לכך אמרו אשרי
מי שלא חמאן:
והנה כל כחו של עמלק מזרעו של
עשו, הוא זכות של כיבוד אב ליצחק, שמאוד נהג בו כבוד כנודע )ילק"ש ח"א
רמז קט"ו(, וא"כ מי שיבוא לבטל זכותו וכוחו, צריך שתהיה לו גם כן מצוה
זו של כיבוד בלי פקפוק, ומי הוא זה גבר שיש בידו מצוה זו בשלימות, ומי הוא שחף
מפשע ולא יהיה פוגם בכבוד אביו בכל דהוא, עד שבאתה הדסה אסתר שאין לה אב ואם כלל,
והיא היתה תמיד מצטערת שלא היה סיפוק בידה לקיים מצות כיבוד, אם כן יחשב לה לצדקה
כאילו קיימה אותה בתכלית השלימות, וא"כ יש בידה ג"כ מצות כיבוד לקום נגד
זרעו של עשו, ולכך להכניע להמן - בנו של עשו שזכות כבוד בידו - הוצרך אסתר, שהיתה
יתומה מאב ואם, וזהו שאמר הקב"ה, אתם אמרתם יתומים היינו ואין אב, רוצה לומר שתמה
זכות אבות, הגואל שאני מקים תהיה אסתר, שעל ידי כך שאין לה אב ואם, תנצח להמן:
והנה זו תוכחת מגולה בעו"ה
כפרוץ ישראל בכיבוד אב ואם, אוי לנו, כי בעו"ה עולם הפוך, האבות מחנפים לבנים
שלא יכעסו עליהם, ובימי פורים אלו, שראוי לנהוג בהם כיבוד למאד כמ"ש, כי
זוהיא היתה ההצלה על ידי אסתר, ונהפך, אם לא ישלחו האבות לבנים מנות כפי הראוי, או
שירבה לאחד וימעט לאחד, הלא יכעס על אביו ולא יבוא אליו, או יבוא בפנים זועפות
וכדומה, אוי משבר בית ישראל, הלא הוקש כבודם לכבוד המקום, ואיך יפגעו בשביל העדר
קצת ממון:
והנה אמרו )ב"ר צט. ב( אין
זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעה של רחל, והטעם כבר אמרנו פעמים רבות בכמה דרשות אשר
על ידי זה יבינו כמה דברי חז"ל, והוא כי עשו יש לו שכר כיבוד, אבל איך יתכן
כיבוד ששלח אליפז אחרי יעקב להורגו, והלא היה צער גדול ויגון ליצחק במיתת בנו אשר
ברכו טרם ששלחו, וא"כ איך היה לבבו לכבד אביו ולא חס על צערו ואבלו ויגונו
לחשוב מחשבות להרוג אחיו, וזהו שצווח הכתוב )עובדיה א, י( מחמס אחיך יעקב תכסך
בושה, אבל בעו"ה גם שבטי
ק-ה לא עמדו בזה, ומכרו יוסף
ואמרו לאביהם טרף טורף יוסף, ולא חסו על צערו ואבלו, אך יוסף ובנימין לא היתה
ידיהם במעל הזה, ולכך אין עשו נופל אלא ביד זרעה של רחל, כי למולם אין לו זכות
כיבוד כמש"ל:
