כל יהודי צריך לדעת את ההלכות היומיומיות, בבחינת "את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

@5כותרת משנה: הגאון הגדול רבי אהרן יהודה ליב שטינמן שליט"א בישיבת מועצג"ת דאמריקה: ראוי ויהיה זה לתועלת ללומדי הדף היומי להוסיף לסדר למודם, בסוף השעור, שתי הלכות למעשה בכל יום - ובכך להרבות את למוד ההלכה בישראל - @1"ודבר זה כבר זכה לעידודו והסכמתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א" * שו"ת בעניני למוד ההלכה, הדרכה בעניני סמכות חכמי הדורות. מתוך תמליל השיחה במעונו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א.

 

בימים כתיקונם, מידי יום, הם מוסרים שעורים בפני מאות לומדי הדף היומי. ה"דף" הזה מאחד את כל כלל ישראל - כאיש אחד בלב אחד, ואלה שבאו אל חדרו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, הם שמאירים את הפרהסייא במאות מקומות של "מאורות". הם באים מרקעים שונים: חסידים וליטאים, אשכנזים ובני עדות המזרח. אבל כולם מחוברים אל בלון החמצן הרוחני של העם - דף הגמרא. אלה הם שדלו, ועכשיו משקים במסגרת עשרות שעורי התורה של "מאורות הדף היומי".

 

בשבוע שעבר הם נאספו בביתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. מחזור נוסף של הדף היומי, מגיע בקרוב לסיומו. המוני יהודים בכל ארבע קצוות תבל, הצטרפו למעגל הלומדים. תנופה כמותית אדירה הורגשה בכל רחבי הגלובוס. וכשיתחיל מחזור חדש של למוד, כששוב יתחילו ב"מאימתי קורין את שמע", התעורר רצון עז להשביח את הרעיון. לא לשנות, לא לייצר משהו חדש, רק להוסיף נדבך רוחני, להוסיף לא רק בכמות אלא להשביח באיכות, מסביר הרה"ג ר' חיים דוד קובלסקי שליט"א.

 

הענין קיבל הד צבורי בישיבת מועצת גדולי התורה דאמריקה שנערכה לכבוד הגאון הגדול רבי אהרן יהודה ליב שטינמן שליט"א. היה זה לאחר ששאלות רבות הנוגעות לדף היומי ולומדיו, עלו לשלחן הדיונים. במהלך הדברים העלה הגאון הגדול שליט"א את חשיבות למוד ההלכה והחדרת למוד זה בקרב המוני בית ישראל. הוא הציע כי ראוי ויהא זה לתועלת ללומדי הדף היומי להוסיף לסדר לימודם, בסוף השעור, שתי הלכות למעשה בכל יום - ובכך להרבות את למוד ההלכה בישראל - @1"ודבר זה כבר זכה לעידודו והסכמתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א", @2שח ראש הישיבה שליט"א באוזני חברי מועצג"ת דאמריקה. עדיף שיהיו אלה הלכות למעשה היוצאות מתוך הסוגיה הנלמדת בדף היומי של אותו יום, אך לא בהכרח ובדווקא. שאלה זו הובאה אף לפתחם של גדולי תורה נוספים וגדולי הפוסקים, שעודדו את הרעיון ואת היוזמה המבורכת. מהותו של הרעיון הינו מבחינת מעלין בקודש, להוסיף, לקראת המחזור החדש של הלמוד. להגדיל את אש התורה - ככל שהדבר ניתן.

 

חדרו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א היה גדוש במגידי השעורים, שבאו ללבן את עומקה של הסוגייה ולשמוע דעתו דעת תורה. מגידי השעורים שאלו, ומרן הגרי"ש אלישיב שליט"א השיב באמירות שהונחו כאדני יסוד להשקפה תורתית. היה זה שו"ת בענייני דף היומי בפרט, ושו"ת בענינים של תקנות לצבור, סמכותם של חכמי דורות עברו.

 

את הכנוס פתח הגר"י אפרתי שליט"א, שהסביר את דעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א על חשיבות חיבור שתי ההלכות ביום ללימוד הדף היומי: כאשר מחולל הרעיון מרן הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל ייסד את התקנה של לימוד הדף היומי, הוא עמד בכנסייה הגדולה ותיאר במתק לשונו כיצד ילמדו כל היהודים בקצוי תבל את אותו דף גמרא באותו יום, וכאשר יהודי המגיע מארץ אחת יפגוש ברכבת יהודי המגיע מקצוי ארץ אחרת, יהא להם מכנה משותף: הדף היומי. אולם הדף היומי ומגידי השיעור בימינו - הינם 'גדר אחר' מאשר בזמן התקנה המקורית. היום, על ידי השיעורים, מחברים 'בעלי בתים' לתורה. אז, היתה זו השוואת המסכתות: כולם ילמדו באותו יום, את אותה המסכתא ואת אותו דף. לפני כן אותו יהודי למד 'תמורה', וכעת ילמד 'נזיר'. אולם כיום, שלא כבימים עברו, בדורנו מדובר על אנשים שלפני כן לא למדו כלל תורה, ובזכות השיעור של הדף היומי הריהם נמשכים ונקשרים לתורה בעבותות של אהבה.

 

"ברוחניות צריך לשפר כל דבר, לעשותו טוב יותר, להיות מוסיף והולך. בלימוד התורה ישנן דרגות: אורכו של הלימוד, החיוב של האדם ללמוד בכל כוחו ויכולתו - )שהרי בלימוד התורה נחשב כלימוד גם אמירת הפסוק "ואחות לוטן תמנע", אולם יש חיוב של ידיעת התורה והבנת התורה( - ויש "גדול לימוד שמביא לידי מעשה"! אחד הדברים שחסר מאד מאד בלימוד הדף היומי, ובפרט אצל בעלי בתים, הוא ההלכה-למעשה. יהודים אלה שקובעים עיתים לתורה, מגיעים במסירות לשיעור ושומעים את השיעור, ועל ידי זה הם מתחברים לתורה - אולם מה נשאר להם לאחר השיעור, הלכה-למעשה, בחיזוק בדקי הבית ובידיעת ההלכה?

 

"הדף היומי", בשנים האחרונות, זכה לפריחה אדירה. הרעיון קנה שביתה גם בקרב המוני העם שבשדות, שלדידם זהו "מאמץ", זו "הקרבה", זו "מסירות". לכן, אם ידרשו מהם להוסיף זמן נוסף ללמוד הלכות, אם נתבע מהם להשאר פרק זמן נוסף כדי ללמוד גם שעור במשנה ברורה - עלול לצאת שכרנו בהפסדנו, שמא ח"ו לא יגיעו אפילו ללמוד את הדף. אלא, הרעיון הוא - להציע להם כדלהלן: לאחר לימוד הדף היומי, יוקדש זמן קצר ביותר כדי ללמוד שתי הלכות 'למעשה' - שתי הלכות ותו לא. כמובן שצריך לסדר ולהכין זאת מראש, על ידי תלמידי חכמים, שיהא כדין - וכך יש בידם ב' הלכות למעשה. יתכן שדווקא אותן שתי הלכות - הן אשר יהיו קבועות בליבם של לומדים אלה. שמא על ידי זה, יתקנו את אורחותם ודרכיהם מדי יום ביומו.

 

מגידי השעורים האזינו בקשב רב. סולם רוחני חדש הוצב לפתחם, באמצעותו הם יכולים להגביה את שומעי ליקחם. "אין באים כאן לתקן תקנות חדשות או להוסיף הוספות חדשות", הוסיף הגר"י אפרתי להדגיש בשם מרן שליט"א. הנוכחים החלו להבין, שדבר גדול נמסר לידיהם. כשם שעל ידי השקעתם ושקידתם בהכנת השיעור, במסירת השיעור מתוך מתיקות - הביאו את אהבת התורה למאות רבות של יהודים - ביכולתם לעלות דרגה נוספת ולהביא לכך שאותם יהודים לומדי השיעור - יצאו מהשיעור כשבידם ב' הלכות ליום: @1"ועל גודל הענין כבר אחז"ל 'מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה'. על ידי ה'ללמוד וללמד', יגיעו הלומדים גם 'לשמור ולעשות'. זוהי הסיבה - לדעת מרן עט"ר שליט"א - שכל אחד ואחד צריך לפעול ככל יכולתו, שלאחר סיום השיעור, אם בזרעים אם במועד, אם בנשים אם בנזיקין, בקדשים או בטהרות - כאשר פעמים רבות הלומד המגיע במסירות נפש לשיעורים מתקשה בסוגיות הנלמדות, אך לכל הפחות ייצא מהשעור כשבידו משהו: שתי הלכות למעשה ליום! וכך, אט אט, במשך הזמן, יהיו בידו מאות רבות של הלכות שכיחות ב'אורח חיים' או בנושאים אחרים, למעשה! כך בעזה"י נזכה להעלות את כל שומעי השיעור, ועל ידם את רוב מנין ובנין של כלל ישראל...

 

בשלב הזה, החלו המשתתפים להעביר את שאלותיהם. הרעיון הגדול כך כך, החל לגעת בפרטים. @האם לדעת מרן שליט"א צריך שלשתי ההלכות יהא קשר עם הדף?

 

מרן שליט"א: לא, אין הכרח שיהיה קשר. לא בדווקא. הקשר הוא אל התורה. כשלומדים דף ב'זבחים', זה דבר גדול ביותר. אולם חשוב שהלומד ילך לביתו כשבידו גם הלכות למעשה ואפילו אם מדובר בהלכות יומיומיות אחרות שאינן קשורות לדף.

 

@1האם ראוי ללמוד את ההלכות לפי סדר ה'שולחן ערוך'?

 

מרן שליט"א: אין הכרח. העיקר שילמדו הלכה ושידעו הלכות, בעיקר את ההלכות היום-יומיות שכל יהודי צריך לדעתן - וזהו "את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון". אם רוצים לייפות את הלימוד, ניתן לסדר שבכל דף יהיה משהו להלכה. אולם לא זה העיקר. השאלה איננה אם תהיה להלכה זו קשר אל הדף אם לאו. העיקר הוא לימוד ההלכה, שהלומד יוצא עם משהו שלמד - ויודע מה למד. כל הלכה היא תורה.

 

@1הגרח"ד קובלסקי שליט"א: השאלה היא, האם ללמוד הלכה גם 'על חשבון' הזמן של שיעור הגמרא, כאשר יש כאלה בין הלומדים שטוענים כי אין באפשרותם להוסיף על הזמן. השאלה היא, אפוא, האם מותר לקצר בלימוד הגמרא - על מנת להקדיש ללימוד הלכה?

 

מרן שליט"א: אם תקצר - אתה בא בזה כביכול נגד מי שתיקן ויסד את לימוד הדף היומי, ויש בכך משום פגיעה בכבודו. את התקנה של לימוד הדף היומי יש להמשיך. ניתן ללמוד לאט וניתן ללמוד יותר במהירות - אולם לקצר לא, משום שיש בכך משום פגיעה ביסוד התקנה שלו, ויש בכך משום 'אל תגעו במשיחי'! אינני רוצה להתעסק עם 'תקנות'. כמובן, במקרים מיוחדים - זו שאלה אחרת. אולם באופן כללי, יש להקדיש זמן מועט ללימוד הלכה - לא מדובר על זמן רב, ועל ידי זה נשאר משהו ביד לומדי השעורים, שיידעו "את המעשה אשר יעשון" - וזו 'תורה'. כאשר בעה"ב לומד דף ב'זבחים' ובוודאי גדול מאוד הוא עסק התורה, תלמודה ועמלה ואין לשער שכר תורה לשמה - אך מה נשאר בידו בחלק ה"למעשה"? אולם כשלומד הלכה, יש בידו לקיים. כמובן, שגדול עד מאד השכר של לימוד תורה לשם תלמוד תורה, גם בגמרות וסוגיות שאיננו מבין בהן - אולם צריך להיות גם "המעשה אשר יעשון".

 

@1הגרח"ד קובלסקי שליט"א: ישנו ציבור גדול בקרב לומדי השיעורים, שהם מבני עדות המזרח. כיצד ינהג המגיד שעור כאשר יש מחלוקת בין המחבר לבין הרמ"א. השאלה היא האם ללמד לפי דעת ה'משנה ברורה'? הלא רוב לומדי דף היומי בארץ ישראל, הם מהציבור הנוהג להלכה עפ"י המשנ"ב?

 

מרן שליט"א: מגיד שיעור שמדבר לפני ציבור של בני עדות המזרח, בודאי צריך ללמד את ההלכות לפי ה'בית יוסף', ולא לפי הרמ"א. אולם אלו הם כבר פרטים ואנו דנים כאן ביסודו של הדבר.

 

@1הגרח"ד קובלסקי שליט"א: האם ראוי ללמוד את ההלכה 'בפנים', או שמא אין זה משנה?

 

מרן שליט"א: כמובן שתמיד עדיף יותר ללמוד 'בפנים', אולם העיקר הוא שיישאר משהו ביד הלומדים, שידעו את ההלכה... שידעו את המעשה אשר יעשון...

 

טיזר:

 

@5מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א: אם תקצר - אתה בא בזה כביכול נגד מי שתיקן ויסד את לימוד הדף היומי, ויש בכך משום פגיעה בכבודו. את התקנה של לימוד הדף היומי יש להמשיך. ניתן ללמוד לאט וניתן ללמוד יותר במהירות - אולם לקצר לא, משום שיש בכך משום פגיעה ביסוד התקנה שלו, ויש בכך משום 'אל תגעו במשיחי'!

 

@5אחר הדברים שחסר מאד מאד בלימוד הדף היומי, ובפרט אצל בעלי בתים, הוא ההלכה-למעשה. כמובן, שהם מגיעים במסירות לשיעור ושומעים את השיעור, ועי"ז הם מתחברים לתורה - אולם מה נשאר להם לאחר השיעור, הלכה-למעשה, בחיזוק בדקי הבית ובידיעת ההלכה?