השאלות הכרוכות ביציאה לדרך וכל עניני הנסיעה לחו"ל בספר החדש "תורת הדרך" של הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א
נסיעה לדרך רחוקה, ולחוץ לארץ בפרט, היתה מאז ומתמיד כרוכה בבעיות צפויות ובלתי צפויות. מכאן נגזר המושג "צידה לדרך" - הצורך להתכונן כדבעי ולקדם את פני התקלות והשאלות - הינו מחויב המציאות.
ליהודי שומר תורה
ומצוות היתה המטלה להתכונן כפולה ומכופלת. הן במישור הטכני, לקדם את פני הפורענות
רחמנא לצלן, הסכנות האורבות בדרכים, חוסר במזון או לסטים וחיות רעות, והן במחשבה
תחילה על קיום המצוות והשאלות ההלכתיות המתעוררות במהלך הדרך ולאחר מכן במקום
האכסניה.
ניתן להעלות על קצה
הקולמוס שאלות הלכתיות המתבקשות מאליהן: נוסח תפילת הדרך, מיקום המחייב את התפילה.
בנסיעה לחו"ל מתעוררות שאלות הפרשי הזמנים לגבי חיוב התפילה, לגבי חיוב השבת,
מה קובע לגבי הנסיעה במטוס - ארץ המוצא או המיקום הפיזי גיאוגרפי של הטיסה לגבי
התפילה ולגבי המועדים. לכך ניתן גם להוסיף את בעיות כשרות המאכלים המתעוררות.
בעיות אלו היו מאז ומעולם אך עם הזמן הלכו והתרבו. ריבוי הנסיעות, הגישה למקומות
מרוחקים, מהירות הטיסה, יצרו שאלות חדשות וזמינות ומכאן הצורך בספר שיקל על המבקש
את ההלכה הרצויה והמעשה אשר יעשה.
מן הראוי לציין
שפעמים לא מעטות, אין מדובר רק במציאת פתרון הלכתי, אלא ידיעת הבעיה עצמה. יש
בעיות שרבים לא מודעים להן ויש צורך להצטייד בספר הלכתי כדי להתעורר לידיעת הבעיה
עצמה כדי שחס וחלילה לא יבוא לידי כשלון.
אל הצורך הזה בא
בימים אלו הספר "תורת הדרך" מהגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, ספר ענק
הכמות ורב האיכות העונה על מכלול שאלות ועניני היציאה לדרך. תשומת לב רבה מאד
ניתנת בספר לחלק השמירה מסכנות האורבות בדרך בליקוט של תפילות וסגולות שחוברו
מגאוני הדורות הקודמים.
הספר "תורת
הדרך" מחולק לתשעה שערים. כדרכו של הגאון המחבר שליט"א בספרו "אום
אני חומה" נקבעו שערים אלו בכותרות של הפיוט מהושענות "רשומים
בשמך" - שער התשובות. "למען למודך" - כל עניני "תפילת
הדרך" במקורם. "קוראיך תושיע" - שער התפילות וביאורן. "נותן
תשועות" - שער הסגולות. "ביושר מסילה" - הנהגות הדרך מתוך קדושה
ויראה. "נפש מבהלה" - שער דיני ליווי לנוסע. "חבוקה ודבוקה
בך" - מעלת הדרכים על פי התנאים והאמוראים. "ארח סלולה" - ליקוט
מקראי קודש וביאורם העוסקים בעניני הדרכים.¯ על כל השערים מתנשא החיבור ההלכתי
המפורט "תורת הדרך" והנלווה אליו "צידה לדרך" - מקור ההלכות
והערות הארות קצרות לפי הענין.
חיבור זה ערוך
בצורת פרקים וסעיפים ברורים "ליוצא לדרך ביבשה באויר ובים, שהייתו במקומו
וחזרתו לביתו כא"י ובחו"ל". פרק ראשון עוסק בהיתר והאיסור ביציאה
לחוץ לארץ (הלכה שרבים נעשית להם כהיתר והמחבר גודר גדר ועומד בפרץ). לאחר פירוט
אופני ההיתר מסוכם באחת ההערות @1"ולפי זה, גם אם
כוונתו בנסיעה לחו"ל לראות שם נפלאות הבורא יתברך כגון מפלי מים גדולים נמי אין ראוי לצאת"@2. בהערה
זו מחדש המחבר דכל מה שאמרו "משנה מקום קורעין גזר דינו", ו"משנה מקום משנה מזל" לא
נאמר על יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ. הלכה נוספת מצאנו ש"מטוס החולף בזמן
נסיעתו מעל מקום הר הבית והעזרה לא יסע בו - ואם הוא במסוק השוהה זמן השתחויה
עונשו כרת רח"ל". אלו הנוסעים לחו"ל
לצורך פרנסה עליהם לחזור למועדים להיות בביתם שהוא מדין "שמחת חג". כל
יציאה מביתו לצורך פרנסה צריכה שאלת חכם - בענין זה מוסיף המחבר @1"אסור להתייעץ אם אותם המתחזים צדיקים או
"מקובלים" - כי דעתם אינה דעה, אלא היפך דעת תורה, ולא שיג ולא שיח להם,
ומטעים השואלים, ולפעמים הם מטילים עליהם פחד שווא שמקורו בדמיונם ובכזביהם בלבד,
וכל זה מנסיונות דרי בתראי המובא בזוהר הקדוש
(רע"מ נשא)".
פרק שלישי עוסק
בדיני "ההכנות וזמני הנסיעה". חידוש מעניין מצאנו שב"מוצאי שבת
אסור לברר בטלפון אצל "המכון המטאורולוגי" את מזג האויר הצפוי, עד
שיעבור שהות שבידם לערוך את המדידות וההקלטות במוצ"ש" (משמיה דהגר"י פישר). יש להמנע מנסיעה מראש חודש אב ועד תשעה
באב משום דריע מזליה. חתן
ויולדת ואלו הצריכין שימור אין ראוי שיצאו לדרך ארוכה
ובפרט במטוס.
בן חו"ל הרוצה
להשתקע בארץ יכול לשלם נסיעתו ממעשר כספים. נסיעה (גם מא"י לחו"ל) בשביל
לימוד תורה, או נסיעה לרבו, יכול לשלם ממעשר כספים.
פרק רביעי -
"הליכות והנהגות ויוצא לדרך". הלכה ראשונה שלא רבים יודעים זאת
"היוצא לדרך צריך ליטול רשות מרבו, והוא מרבו מובהק, וביום נסיעתו" -
וכן מהוריו.
"נסיעה במטוס
הלוך ושוב בתוך זמן של שבוע אחד, מחירה רב יותר מאשר אם לנסוע לזמן של יותר משבוע
@1ויש המתחכמים בזה, והוא איסור גזל וחילול ד' - ביטול כרטיס נסיעה דורש תשלום קנס
ואם אומר שנאנס ולא היה כך. הרי זה גזל מחברת הנסיעות ומהסוכן".
פרק ה -
"הלכות קודם יציאתו". חישוב זמן הנסיעה שלא ינחת בשבת. מצוות לוויה -
בספר אהבת חסד כתב דאין מועיל למחילה למצוות לווית
היוצא לדרך. ומרן החזו"א זצוק"ל יישב מנהג
העולם שלא הקפידו ע"ז משום שנוסעים הרבה ביחד, חשיב
כל אחד מלווה לשני... מספר סעיפים על הקפדות שונות מצוואת רבי יהודה החסיד ליוצא
לדרך.
פרק שישי -
"היציאה לדרך", הוא פרק המכיל את מירב הפרטים
היכולים להכיל בנסיעה, והם ערוכים באופן שרק שימושה של תורה והוראה יכול לזכות את
הזוכה בה. (כולל המקום שבו עליו להניח את הטלית והתפילין במטוס).
פרק ז' - הינו פרק
"תפילת הדרך".
תפילת הדרך נוהגת
גם בסירה, כגון בשייט קייאקים בנהרות כמובן בנסיעה של
שיעור פרסה (006,4 מטר לדעת מרן החזו"א). במטוס
מיד שהוא ממריא. לכתחילה יסמיכנה לברכה אחרת (סוכריה וכדו').
פרק ח' "השהיה
במטוס" בפרק זה בפרט ובשאר פרקים מדגיש המחבר את הזהירות ממכשולות
הראיה האסורה וכיוצא בזה. כמו"כ דיני "נחיתת אונס" בשבת כיצד ינהג.
פרק י' "תפילה בשדה התעופה ובמטוס" שבעים ושבעה סעיפים בכל דיני ואופני
התפילה והלכותיה.
להחמיר ולהזהר וכן
במשקאות (יש הקילו במשקאות של קוקה קולה בארה"ב
שעומד תחת יקוח כשרותי, המיוצרים במזרח הרחוק יש
לברר).פרק יא, כשרות בנסיעה. במאכלות יש הרבה
פרק י"ג
"שינה במטוס", להוריד המשענת לאחור יכול לבוא לכלל "אפרקדן"
וצריך לצדד עצמו לצדדין. סבון הנמצא לרחצה בעל נפש לא
ישתמש בזה, בשל סיכת דבר האסור המעוכב בהם. משחת שינים המחלקים שם ראוי לא להשתמש.
פרק יד'.
"ברכות הראיה", על ים כנרת מברך עושה מעשה בראשית וכן נהג מרן בעל
ה"אבי עזרי" זצוק"ל @1על הר חרמון יברך עושה מ"ב@2
וכן על הרי האלפים ואררט.
@1אין לצלם או
להסריט את זריחת השמש ושקיעתה@2
פרק טו'. "הגהות במדינה אחרת". כשפוגש את בנו או חבירו ולא ראם שלושים יום מברך שהחיינו. (והוא מתענג על
ראיתם). ואם לא היה ביניהם כל קשר י"ב חודש מברך "מחיה מתים".
פרק טז'. "פרטים מעניני תפילה" בן א"י האם אומר
ותן טל ומטר כבר בז' במר חשוון. או מחכה לתחילה התקופה החדשה. בדרום קו המשווה בן
א"י אומר.
פרק כא "כשרות המאכלים" כל המאכלים למעט פירות וירקות
ודגים עם סימני כשרות צריך הכשר. שלו אופני "בישולי עכו"ם" שיכולים
להכשל בהם. (מכונות אוטומטיות לקפה ותה בלא חלב אפשר לשתותן, בכוס חד פעמית).
פרק כג' "שבת במקום שרבותו"
להזהר מדלתות עם עין אלקטרונית לפתיחה, @1מדרגות נעות@2
אין לנסוע בהם כלל בשבת.
כל הלכות וסעיפי
שבת הנוגעים לדבר בדרך קצרה ומקיפה.
בהמשך הספר הגדול:
@1קביעות רוחות העולם בתפילה בערי העולם@2 - נקבץ ובא
מתוך ספר "תורת הדרך" ויש בו תועלת מרובה ליוצאים לחו"ל @1גם סדר
חילופי הקריאות@2 בין ארץ ישראל לחו"ל קבע את
משכנו בעמוד מיוחד בתוך הספר.
ומפליא הגר"מ גרוס שליט"א לערוך מחשבות להועיל לאחריני בחלק נוסף בספר @1"קיצור
דיני הנהגות עם עכו"ם"@2 שנכתבו ע"י הרב
הגאון ר' אליהו מונק שליט"א - הכולל בקרבו כל הדינים בכל האפשרויות שיש
ליהודי בן ישראל כשבא במגע עם עכו"ם מאמירת שלום והסתכלות בעכו"ם ועד
יין נסך בישול עכו"ם וחשד על רציחה, וכו' עשרות
הלכות מעיקר הדין ומחומרא והנהגה טובה.
@1שער התשובות@2 - שו"ת בענין הולכי דרכים הוא מלא וגדוש בכשבעים עמודים עם תשובות בהלכה והנהגה, מזמן היציאה לדרך
לפרטיו, דיני תפילת הדרך (וחיוב עצירת הרכב) ושאר הדינים בים ביבשה ובאויר ואף דין
קידוש לבנה במטוס, דין תענית במטוס ועוד רבים להלכה ולמעשה בגאון ובתפארת.
@1שער תפילת הדרך@2 בו הובאו כל דברי חכמינו מראשונים ועד אחרונים בביאור
חיוב תפילת הדרך, בביאור התפילה גופא וכל שאר הפרטים בנוסח ופרטי הלכות הקשורים
לזה - זה השער גדול ורחב ידים.
@1שער התפילות@2 בזה השער מבוארים התפילות בקראנו לפעול ישועות
ולהגיענו למחוז חפצינו לחיים ולשלום, כל התפילות ומנהג הבקשות, הביאור והטעם.
שער הסגולות@2 - בו כלולים כל הדברים המסוגלים להציל בדרך ואחריו
@1שער הנהגת הדרך@2 זה השער לד' צדיקים יבואו בו להצטרף
ולהזדכך בהנהגות טובות ולזכות גם לכל המעלות שאפשר לזכות בהם בשעת הדרך באותו זמן
של "ובלכתך בדרך" מה זוכים ואיך אפשר להצליח עוד ועוד.הגאון המחבר לא
מנע טוב מחובשי בית המדרש עם 1
יים @1בשער מצות לויה@2
והוא תועלת עצומה למצוה זו שנתרופפה מעט רח"ל בדור
האחרון. הגר"מ גרוס שליט"א מציין את ההתירים ושינוי ההנהגה בין זמנינו לימים קדמונים ומעמיק לדקדק
ולהעמיד ההלכה על מקומה בימינו אנו, כמו כן כל הכוונת והתיקונים ועניני טובה וברכה
שמתקיימים ע"י מצוה זו. ואחריו @1שער מעלת הדרכים@2
בדביקות בד' כפרה, וענין גלות, ועוד שער דברים למי שרוצה ללכת באורח סלולה. אשרי
העם שככה לו אשרי העם שד' אלוקיו - ועל כל פסיעה ופסיעה יש דין והלכה, מנהג או
מחשבה טובה, מקשירת המנעלים בפסיעתו הראשונה ועד הליכתו באויר בנסיעותו
במטוס על כל פרט ופרט, וכבוד גדול הוא לתורתינו ספר זה
שהוא דוגמא לכך לקדש שם שמים.הספר מס
מסגרת
מפת גבולות הארץ
הדגשת האיסור לצאת
מגבולות הארץ, עמדה בפני הגאון המחבר שליט"א, כנגד הזילות שנהגו בו. עקב כך
ועקב רצונו לזכות את הרבים בשלימות, חפצו היה להשלים
מפה מפורטת, מבחינה הלכתית, לגבולות ארץ ישראל, לטובת המעונינים
לנפוש או לטייל בימי הנופש - ולהמנע מלצאת לחו"ל. וכידוע שהגבולות הם קרובים
מאד ליישוב וסמוכים עוד יותר לכל מקומות המטיילים. הגאון המחבר ביקש מהרב הגאון ר'
אלחנן כהן שליט"א שיקדיש ממוחו וליבו לנושא בליבון הדינים השיטות - עד שיצליח
להגיש מפה מדויקת בנושא סבוך ועמוק זה.
מרא לענין איסור יציאה מחו"ל, וחס וחלילה
ללמוד מהם להקל לענין מצוות התלויות בארץ. הרב אלחנן שליט"א בהרכת מורו ורבו הגר"מ גרוס שליט"א
לאחר שיח תורני עם כמה ת"ח שליט"א ובפרטעם
הגאון הגדול ר"ח קנייבסקי שליט"א חילק את
המפה למקומות שיש להמנע מלעבור בהם, ומקומות שטוב להחמיר, המחמיר תבוא עליו הברכה,
וירא שמים יש לו מה להחמיר.רבי אלחנן כהן שליט"א מדגיש בפתח הקונטרס המיוחד
שהגבולות הינם לח
סיווג הדרגות של החומרא מיוסד היטב עפ"י מקומות שנכבשו גם ע"י עולי
בבל ומקומות שנכבשו רק ע"י עולי מצרים, ובזה - יש לחלק בין לטייל במקום או
לעבור להתגורר בחו"ל, וכן מקומות שיש בהם מחלוקות הפוסקים, עבר הירדן והתחום
מצד מערב ועוד.
רגת חומרא ואיסור, עם ציון
מדויק של השטח גם מספר הכבישים ושאר הפרטים, כך שהמפה עומדת בכל התנאים המודרניים
לטובת ההלכה.המפות מצוינות בצבע לפי כל
של כל שטח משטח בעיון רב וחכמה מיוחדת, לבאר
ולפרט את השיטות וההבנה בהם - בטוב טעם ודעת.המבוא בראש המפות נותן את המעמד ההלכת
רי שנפרצה פירצה בהלכה
זו, ומימילא קונטרס זה בתוך הספר "תורת הדרך"
הינו תיקון גדול והתעוררות רבה לדבר זה. ובוודאי שכל ירא שמים הרוצה לצאת לנופש
עליו לעיין בקונרס זה לפני יציאתו, כי גם אם יציאה
ארעית לכמה שעות או לימים ספורים אינה חמורה כהעברת מגורים לחו"ל (ויש שיטת השלטי גיבורים שאין איסור כלל בכה"ג,
אך לא קיימא לן כדעתו) אבל מה לי איסור קל מה לי איסור חמור - ולמזהיר ולנזהר
שלומים תן כמי נהר.בימינו שקל יחסית לצאת מא"י לחו"ל הן מבחינה כספית
והן מבחינות אחרות.
