תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
פולמוס הציקוריה
קובץ ישורון יתד נאמן מוסף קדש גליון 47 אלול נצו"י תשס"ז עמ' 22 – 25
@7את קובץ "ישורון" אין צורך להציג לקוראי מוסף שבת קדש. אחת לחצי שנה הוא יוצא
ממכבשי הדפוס אל ארון הספרים התורתי, טובע את חותמו המרשים ומותיר ניחוח ובשומת של
בית המדרש, מהול בטעם של עוד. גם הפעם הכרך החדש מלא וגדוש. אך בחרנו לדווח על אחד
הפולמוסים המרתקים והבלתי ידועים, פולמוס הציקוריה, כדוגמית לטעימה מן המעדן
המופלא הזה ששמו "ישורון"
פולמוסים רבים התעוררו –בעולם הרבני- משך כל הדורות, ובפרט במאתיים שנה האחרונות.כל הרגיל אצל ספרי הלכה של ימינו יאמר לך שאין לך יום שאין בעיותיו ההלכתיות מרובותמשל חבירו. הרי ללא הרף הולכת ויוצרת הטכנולוגיה החדישה שפע בעיות הלכתיות חדישות,
לא שערום אבותינו. מאמרים וספרים המוקדשים ל"טכנולוגיה- והלכה" יוצאים כמעט מדי
שבוע ממכבשי הדפוס.
הטכנולוגיה גרמה לשאלות ותמיהות השכם והערב, המפורסמים שבהם, הם: המכונות החדשות,שגרמו לפולמוס "מצות-מכונה" או "ציצית-מכונה". התפתחות החשמל, שגרם למהפך בכל צורת
חיי האדם, גרמה לרעידת אדמה בעולם הרבני.
התקדמות ברפואה גרמה לשאלות הרות גורל, כגון: קביעת זמן מות, השתלות איברים, אברהחוזר לחיותו, השתלות עובר ועוד.
גם שולחנו של היהודי לא נפקד משאלות "החדשות" אם זה בכשרותם של מינים חדשים, אם זהפולמוס ה"שטירל-פיש" שהתנהל במורביה בתקופת הנוב"י ותלמידיו, ואם זה פולמוס העופות
החדשים שחבק את כל העולם היהודי!
יש שצדדי הפולמוס קיבלו הכרע, ויש שלא, או שהתחלק בין עדות שונות וכדומה.ראשית פולמוס הציקוריהפולמוס זה,שנדפס ב"ישורון" החדש מיוחד הוא במינו, מצד אחד הקיף את כל העולם היהודיבאירופה, ומצד שני רב הנסתר על הנגלה. עוד יתירה מזאת, הוא נשכח לגמרי מדפי
ההיסטוריה, הן בעולם הרבני ומאידך אצל המומחים לתולדות ישראל!
פולמוס שהחל בראשית שנות ת"ר געש את כל העולם היהודי בענין כשרותה של קפה"ציקוריה". הדיון בתחליף קפה שעורר הדים מזרח אירופה במדינת ליטא ומוסקבה ברוסיה,
דרך פולין, גלציה, הונגריה, אוסטריה, ועד הקהילות היהודיות בממלכת אנגליה.
דומה שאין לו אח וריע, פולמוס שחבק את כל קהילות ישראל האשכנזיות, משך מאתיים שנה!ועדיין לא הובא לידי הכרע.
ניכר שחקר פולמוס זה נעשה רק לאחר עיון בעשרות ספרי שו"ת ונו"כ השו"ע, לאחר חיפושמדוקדק בספריות שונות בארץ ובחו"ל כתבים וקונטרסים שהפולמוס השאיר, וכן עיתונות
היהודית והכללית, משך תקופה של מאתיים שנה!
רקע היסטוריבאותם הימים, בהם מטעי הקפה שגדלו באמריקה הדרומית היו מועטים והתובלה הימית היתהמוגבלת ויקרה, האמירו מחירי הקפה ואנשים הרבו להשתמש בתחליפי קפה בשם "ציקוריה".
משקה הציקוריה, היה נפוץ ברחוב היהודי, הודות למחירו המוזל, מיוצר על-ידי שורש'עולש' שעבר קלייה וטחינה שהפך אותו לדמוי-קפה.
תחילת ייצורו היה בבתי חרושת של נכרים, וכל בית ישראל השתמש במשקה הציקוריה ללא כלפקפוק.
השקט הופר ביום שבאחד מעיתוני התקופה נדפסה ידיעה אנונימית שמערבים בה שומןדבר-אחר, ותהום כל הארץ. הטענה היתה כדי להשביח את תוצרתם -כדי להבריקה או כדי
לשמרה- ערבו בה שומן, ויצא קול שמרכיב השומנים יש בו תערובת של שומן מן-החי, היינו
שומן איסור.
כדי לקבל תמונה בהירה לכל פרשה היסטורית ובפרט לפולמוס הלכתי, ולעמוד על אמיתתהדברים, יש לו לבחון היטיב את האישים שפעלו בו, לחקור את התאריכים של כל אירוע
ואירוע, לעמוד על אמינות מוסרי המידע, להיות מעודכן בכל נפתולי בעיות הזמן, ולסדרו
לפי בתי מדרש ולפי תקופה, ואת כל זה ערך הרב גולדהבר במאמרו זה בטוב טעם ודעת.
המפעל הראשון שנסחף למערבולת הפולמוס היה בפראג, ראשון הדוברים היה אחד מקברניטיהדור –רבי שלמה קלוגר מברוד, שהאריך בנידון והתירו, בהסתמך על כמה צירופי-קולות
מדין ביטול תערובת.
לאחריו –בשנת תרכ"ה- הונחה שאלה זו על שולחנו של רבי יהודה אסאד, מגדולי המשיביםבדורו, גם הוא התיר את הציקוריה בשופי, ובפרט שכל בית ישראל משתמשים בה, הס
מלהזכיר שנכשלים באיסור.
כעבור ארבע שנים, נשאל רבה של טורנא- רבי ישראל רפפורט, וגם הוא התירו.רק כעבור עשור, קיבלה השאלה מפנה, בעת שרבי חיים הלברשטאם מצאנז קיבל מכתב מאת אחדמחשובי רבני רומניה! בשאלה כדת מה לעשות, רבה של צאנז נכנס לעובי הקורה, בין
הדברים הוא בדק את רשימת הייצור של המפעל הוא, ואכן מצא שבין המוצרים מופיע גם
שומן חזיר, ואסרו.
אם במשך עשרים וחמש שנה הראשונות, היו רק אחדים מגדולי ישראל שדנו בכשרותה, ורובםהכשירוה, מכאן והלאה, היינו משנת תרל"ו "התהפכו היוצרות".
כל רבני המדינות נכנסו לעובי הקורה. הרב גולדהבר השכיל להעמיד על המפה, פולמוספולמוס, היינו כל איזור עם רבניו וחכמיו, וכן את הקשרים בין רבני המדינות השונות.
עם זה רבני מורביה, גליציה, הונגריה, אוסטריה.
כאש בשדה קוצים פשתה שאלת "הציקוריה". העיתונות "חגגה" על כך, כל מפעל [בבעלותנכרי] התהדר בטהרת מרכיביו. ואכן החילו לבקש מרבני המדינה כתב הכשר. פאשקווילים
הופצו בעד ונגד, המפעלים והמכשירים.
כעבור שנה ב-תרל"ח התעוררה יהדות אנגליה, ונכנסה למערבולת ה"ציקוריה". רבה שלאנגליה –רבי נתן אדלר בעל "נתינה לגר", נכנס לעובי הקורה, והתירה, לעומתו היו כמה
מרבני מנטשסטר ולידס, שחלקו עליו. כאן חושף הרב גולדהבר דמויות רבניות באנגליה
–שאינם ידועות כל כך- תולדותם וקשריהם עם רבני אירופה.
המאמר חושף לראשונה חילופי מכתבים בין הרב אדלר לבין רבי יצחק אלחנן ספקטורמקאוונא, ודרכם מקבל הפולמוס הביט שונה.
בד בבד, באותה שנה, רעשה מדינת גליציה, בהתירו של רבי שמעון סופר רבה של קראקאוגיסו רבי זלמן שפיצר רבה של היראים בוויען, שהכשירו המפעלים של 'אדון קאלב' שהיו
פזורים ברחבי המדינה. גם כאן היו כמה מרבני גליציה שיצאו נגדם בחריפות.
המאמר נכנס לעובי הקורה בפולמוס גליציה, מגלה נסתרות מתוך ספרי שו"ת והגות, קטעיעיתונות, ספרים כלליים, שלכאורה אין להם קשר אחד לשני, והצליח לאחות אותם לתמונה
אחידה, כעין פאזל.
הוא דן בכל תשובה ומכתב בנידון ומסכם את מגוון השאלות הנוגעות לדבר: אם זה בשאלתביטל איסור ע"י גוי, נאמנותו של גוי, באם זה בגדר פריש או קבוע, האם שומן איסור
הוי הגדר נותן טעם לפגם, האם הוא בגדר מעמיד, ועוד ועוד, שאלות שמטרידות כל מורה
הוראה, ושנכתבו עליהן חיבורים שלמים. כאן בא הכותב ומתמצת כל תשובה ומכתב
בנידון.
הפולמוס התנהל בגליציה משך כעשרים שנה, כאן נגלה לפנינו "יומן הפולמוס" היינו איחויבין ספרי השו"ת מחד וה"קול קוראים" מאידך ובצירוף המידע העצום הנדלה מהכת"ע
השונים, הצליח המחבר לייצר "יומן חי" של הפולמוס, את החששות השונות, ובמקביל
האשמות, מאידך מענות הרבנים המתירים ודעת מומחים לדבר. רשימות מפורטות של מפעלים
שקיבלו הכשרים מרבנים יושבי על מדין.
פן נוסף של הפולמוס נוגע למהימנותן –על פי ההלכה- של בדיקות כימיות.כמובן שהבתי חרושת שרצו לאמת את אמינותן בכשרות המוצר, שלחו את תוצרתם לבדיקהכימאית, והתהדרו בתוצאה החיובית. גם כאן התפתח וויכוח יסודי בין הרבנים, האם על פי
דין אפשר לסמוך עליה. זו אבן יסוד בדיון הכללי האם חידושי הטכנולוגיה נאמנים
ומכריעים בשאלות הלכתיות
פולמוס גלציה, גרם להתעוררות בכל העולם היהודי, מרוסיה וליטא, עד ירושלים עה"ק!פולמוס מוסקבהבין הפנינים הרבים, גילה הרב גולדהבר מכתב מכת"י של הגאון רבי חיים ברלין, משנתתרמ"א, עת כיהן כרבה של מוסקבה.
עיון בעיתוני התקופה מלמד כי מכמה עיירות ברחבי מדינת רוסיה, פנו בשאלה כדת מהלעשות, אחרי שהגיעה השמועה מגליציה לאזנם. רבי חיים ענה במכתבים קצרים למערכות
העיתונות שדעתו להתיר את הציקוריה.
אולם בהגלות אגרת זה בכתב ידו, מתגלה כאן כוחו הגדול ואחריותו הגדולה שלקח עלעצמו.
הוא מגולל לפני הגאון רבי משה נחום ירושלמסקי רבה של קעלץ, עיקרן של הדברים, ומצייןכי אין להחמיר על סמך השמועות. הוא מפרט את צדדי ההיתר ומוסיף שהמשגיחים בבתי
הפאבריקין-בתי החרושת הם כדי להרבות שכר. אך כדי לצאת נקי מדעת המחמירים, הזמין
רבי חיים בדיקת ניסוי אצל ראש הכימאים באוניברסיטת מוסקבה, ועל פי בקשתו ערכו את
הניסוי בציקוריה משני מפעלים שונים מפורסמים במוסקבה, שלהם התפוצה הגדולה ביותר
באיזור.
תוצאת הניסוי היתה שאין בהם שמץ כל שהוא של שומן חי. את מכתבו סיים רבי חיים להתיר:"וכל ה מחמיר אינו אלא מן המתמיהים".
מאמר מרתק זה המתפרסם כעת בישורון, הוא בן ארבעים עמוד! והוא רק חלקו הראשון שלהמאמר, כאשר שאר המאמר יפורסם בס"ד בכרך הבא. חומר זה אינו רק פרשיה היסטורית
מרתקת, אלא יכול לעזור לכל אלו העוסקים בכשרות מאכלים מתועשים,שימצאו כאן חומר רב
ומעניין.
בסיום פונה הרב גולדהבר אל הקוראים בבקשה, מאחר שיש תעודות רבות העוסקים בפרשיה זו,ועדיין לא הצליח להגיע אליהם, לכן פונה בבקשה כל מי שיש לו ידיעה או חומר בנושא
שלא ימנע טוב מבעליו.
בתוך 900 עמודי קובץ ישורון הנוכחי אנו מתוודעים עוד למגוון נושאים, ובהם "שאילתות"על חנוכה מתוך כתבי יד - שרואים כאן אור לראשונה ותשובות חדשות לרשב"ש שעין לא
שזפתן. כמו"כ מובאים באורים מהשל"ה על החומש ועל הטור מתוך כת"י שעין לא שזפתו.
הנושא המרכזי בספר זה הוא מדור "אמונת עתיך" שעוסק בעניני סדר זרעים בכלל ובעניני
שביעית בפרט וחידושים באמתחתו -כת"י של רבי יוסף אליהו וינוגרד - ראש ישיבת תורת
חיים בעיר העתיקה ובו הוא מתפלמס נגד ההיתר מכירה שמובא ב"שבת הארץ" כדי לדחות את
ההיתר. כמו"כ מובא מכתב נדיר של הגאון רבי חיים ברלין - איךך להתנהג עם אתרוגי
יצוא בשנת השביעית. קובץ חידושי האדרת על עניני שביעית מכתב יד, רואה כאן אור
לראשונה ומחברות של הגרצ"פ פרנק על עניני שביעית וחלה, הודפסו כאן מתוך כתב ידו
ובהן שילב הרבה הערות מגדולי דורו וגדולי זמננו שליט"א. מדור הזכרון מוקדש הפעם
למרן הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצוק"ל - "נסיך ראשי הישיבות", אשר דמותו נותרה
די עלומה למרות מעמדו התורני וגדלותו העצומה. נר זכרון הוצב גם לשאר ראשי הישיבה
בלומז'ה אשר לא נותר להם יד ושם אחרי שואת יהדות אירופה הי"ד.
מדור ההלכה עוסק בנושאים שבחיי היומיום כמו שאלת ניהול בתי אבות בחו"ל כאשר הבעלותהיא יהודית, לענין שמירת שבת ומועד, או הפעלת אתרי מכירות בתקשורת הממוחשבת, כאשר
הינם פועלים כל השבוע. כך נידונה סוגיית הנחת תפילין ליהודי ע"י פיליפיני, כאשר
הנוכרי "קושר" ועוד.
במדור ה"קולמוס והספר" מופיע תיאור מפורט מכתבו של רבי אברהם אויערבך - הרב דבוןואביו של בעל ה"נחל אשכול", ובו מפורטת המלחמה הנוקבת של רבני גרמניה החרדים
ברפורמה הארורה ושלוחיה. די קובץ מדגמי זה ותוך העושר האדיר של "ישורון", הנוכחי
כדי להמחיש את ערכו של המאסף העיתי הזה אשר בזכות עמלם של צוות עורכיו ובראשם הרב
שלמה גוטסמן שליט"א מניו יורק - מעשיר את עולם הספר התורני בפנינה ספרותית רבת ערך
רוחני, פעמים בשנה.
