שתילת עצים בשקיות וחישוב הערלה
@5"כאהלים נטע ד'" - הם עשבים מריחים כי אהלי המדבר היו דומים כצמחי אהלות ועשבי בשמים שהם צצים ונובלים ונוטעים אחרים תחתיהם, כן לא היו נטיעותיהם קבועים ומושרשים, אבל משכנותיך ישראל בא"י דומים כארזים עלי מים שהארזים הם קבועים ועציהם יתקיימו לאלפי שנים.... )מלבי"ם על פרשת השבוע(
הרב הגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א
@5לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א -
כדי להציל את עמך בית ישראל מאיסור ערלה אפשר לצרף למנין שנות ערלה את השנים שבהם
גדלו השתילים במשתלה בעציצים נקובים העומדים תחת פיקוח ראוי * ההשגחות למהדרין לא
ישווקו פירות אלו*
נושא שתילת עצים בשקיות במשתלה וחישוב מנין שנות ערלה מהשתילה במשתלה עלה
לפני כ-62 שנה בעקבות שיפור בצורות הגידול של עצי פרי שהביאו ברוב סוגי העצים
ליבול מסחרי של פירות בשנה השלישית לנטיעת העץ בשדה. ומכיון שרוב החקלאים לצערינו אינם שומרי תורה ומצוות, הם מכרו פירות ערלה אלו
במקומות שאין עליהם השגחה ובערמה אף במקומות שיש בהם השגחה.
אז הנוהג היה לגבי עצים נשירים )עצים שהעלים שלהם נושרים בחורף, וכך הם כל
פירות הקיץ( שבמשתלה עשו שתילים מייחורים או גרעינים, ולאחר גידול של כשנה עקרו
אותם מאדמת המשתלה בסוף החורף כשהם עדיין בתרדמת החורף, ושתלו אותם בשדה, כאשר
השתיל מועבר לשדה בלי אדמה כלל. לשתיל זה כמובן שצריך למנות שנות ערלה מחדש מהנטיעה
בשדה.
הועלתה הצעה לגדל את השתילים בשקיות כמו שהיה מקובל לגדל שתילי פירות הדר,
ואז יוכלו לצרף את השנה של המשתלה ולהרויח את השנה השלישית בשדה שלא תהא ערלה.
התעוררו בעיות טכניות וחקלאיות שונות בגידול עצים נשירים בשקיות וכן היו
חששות האם שתילים אלו יתפתחו בעתיד במשך השנים כראוי.
במכון לחקר החקלאות ע"פ התורה החלו בניסיונות לגבי צורות הגידול
ועריכת ניסיונות להתפתחות העצים לשנים הבאות. אנו מוצאים דו"ח ראשון על
ניסיונות אלו בהליכות שדה מספר 7 מחודש תמוז תש"מ. דו"ח נוסף אנו מוצאים
בהליכות שדה מספר 81 מחודש כסלו תשמ"ב ומספר 02 מניסן תשמ"ב. כדי להוכיח
ששתילים אלו אכן מתפתחים כראוי יש לשותלם במטע ובמשך מספר שנים להעשות השוואות של
יבול וטיב, ביחס לעצים שגודלו בשיטה הרגילה. אנו מוצאים עוד דו"ח של תוצאות
הניסויים בהליכות שדה מספר 201 משנת אב תשנ"ו.
לאחר הצלחת הניסויים הראשונים ובמקביל להמשך הניסויים החלו הבירורים
ההלכתיים בבית המדרש להלכה בהתישבות, מה התנאים שצריך כדי שיוכלו לצרף את זמן
הגידול במשתלה. כמובן שהיה שיתוף פעולה בין אנשי ההלכה לאנשי המדע כדי למצוא דרך
שתהא מותרת הלכתית ומתאימה מציאותית לשימוש במשתלה.
אסכם בקצרה את השאלות שעלו:
1. מה גודל הגוש עפר שצריך הצמח לגדול בו כדי שיצטרף הזמן של המשתלה? )ראה
בזה משפטי ארץ ערלה פרק ג הערות 3, 6(
2. יש שאלה אם מעבירים שתיל מעציץ שאינו נקוב לקרקע עם גוש עפר בגודל
מספיק, האם צריך למנות מחדש כיון שעד עכשיו גדל באינו נקוב שאינו נחשב גידול
מהתורה. מרן החזו"א מסיק שזה ספק אם צריך למנות
מחדש )ראה דעת מרן החזו"א ודעות נוספות במשפטי ארץ
שם הערה 01( וא"כ התעוררה שאלה מה גודל הנקב שצריך להיות בשקית כדי שיחשב
כעציץ נקוב. בגמרא מוזכר שהשיעור כדי שורש קטן והספק היה בין נקב כגודל שערה וכמו
שכתב "המשנה אחרונה" במסכת עוקצין ובין קוטר
של כ- 4 ס"מ שהוא הקוטר של זית לדעת הצל"ח
שהתקטנו השיעורים. )ראה בזה שם הערה 21 ובמילואים(
3. התעוררה שאלה של העברת השתילים למטע משום שמעבירים אותם על משאיות
שחוצצות בין נקב העציץ ולקרקע והשאלה האם עציץ נקוב שנהפך לזמן מסויים לאינו נקוב, כששותלים אותו אח"כ בקרקע האם זה
מחייב במניית שנות ערלה מחדש. בחזו"א מביא לזה
ראיה שלא צריך לספור מחדש ואח"כ דוחה את הראיה ולא ברור במה נשאר להלכה. )את
דעתו ודעות נוספות בזה ראה שם הערה 33(
תוך כדי הנסיונות החקלאיות התעוררו כמה שאלות:
1. התברר שאם יש נקב גדול בשקית, האדמה שבשקיות יוצאת עם מי ההשקאה, דבר
שמצריך עבודה רבה במשתלה, להוסיף בכל פעם אדמה לעציצים, ודנו האם כמה נקבים קטנים
שדרכם לא תצא האדמה גם מצטרפים.
2. התברר אחרי תקופה ארוכה של שהות השתילים בעציצים יש שהם משרישים באדמה
ואז כשלוקחים אותם לנטיעה בשדה, הרי לא לוקחים את כל גוש העפר שגדל בו השתיל. לזה
העלו כמה עצות כדי למנוע זאת.
3. התברר שיש במשתלות שרוצים להקפיד על ניתוק מהקרקע כדי למנוע העברת מחלות
ומזיקים וכמובן שניתוק מהקרקע הופך את העציץ לאינו נקוב.
כדי לענות על בעיה זו ובעיה שבסעיף 2 אחת מההצעות היתה לגדל את העציצים
מוגבה מהקרקע שאז השורשים לא ישרישו בקרקע כיון ששורשים לא גדלים באור ובאויר
והתעוררה שאלה האם אויר מפסיק בין נקב העציץ והקרקע להחשיבו לאינו נקוב או לא.
)ראה בזה שם הערה 32( פתרון נוסף שהועלה הוא לשים על האדמה ניילון עם חורים ועליו
אדמה ועל זה לשים את השקיות עם השתילים.
4. התעוררה שאלה אלו מהחומרים המצויים כיום חוצצים לאילנות ואלו דינם כחרס
שאינו חוצץ לאילנות ואף עציץ שאינו נקוב מחרס נחשב כנקוב )בטון, פלסטיק, קרטון.
ידוע הסיפור של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר
שליט"א בשנת שמיטה אשר סבר כי מרצפות בבית הינם חציצה לעציץ נקוב לגבי יניקה
מהקרקע. כאשר שאל את מרן החזו"א זצוק"ל השיב
לו כי מרצפות אינן חציצה. וכשבדק הגאון הגדול שליט"א בביתו, נוכח לראות שאכן
יש יניקה, וכתב: "וכמה גדולים דברי חכמים"(. )ראה בזה שם הערות 02-51(.
כמובן שהשאלות הועברו להכרעתם של פוסקי הדור שליט"א, מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ואחרים. התשובות במנחת יצחק
חלק ח' סי' צב ושבט הלוי חלק ה' סי' קנו נכתבו כתשובות לשאלות בית המדרש.
לאחר שהתבררו התנאים הטכניים שבהם אפשר לגדל את השתילים במשתלה ולהעבירם
לשתילה בשדה, הועברה השאלה למרן הגרי"ש
אלישיב שליט"א האם בתנאים אלו להשאיר את המצב כמו שהוא כאשר בכל שנה משווקים
כמויות גדולות של פירות ערלה לכלל ישראל ואף חודרים בעורמה ליראי ד', או להמליץ
ולהפיץ את השיטה של הגידול בעציצים. הכרעתו היתה שלכלל ישראל אפשר להמליץ על שיטה
זו, אך להשגחת מהדרין אין להחשיב למנין שנות ערלה את הזמן שהשתיל גדל במשתלה. ואכן
כך החלו לנהוג.
עיקרי הכללים שנקבעו למשתלות הם:
א. שגודל הנקב יהיה מעל 2 ס"מ קוטר. למעשה עושים יותר מנקב אחד כזה
כדי שאם יסתם נקב זה מסיבות שונות ישארו הנקבים האחרים.
ב. אם השתילים עומדים על האדמה יש להזיזם מפעם לפעם כדי שלא ישרישו באדמה,
ואפשר גם להעמיד את השתילים מוגבהים מהקרקע כשאין חציצה בין הנקב לקרקע.
ג. במשך הזמן לאחר נסיונות למדו איזה תרכובת של אדמה להכניס בשקיות כדי שלא
יתפורר הגוש תוך כדי השתילה.
ד. לא חוששים להפסק שנעשה בשעה שמעבירים את השתילים לשדה.
ואכן בהליכות שדה מספר 311 מכסלו תשנ"ט מדווח ר' אריק שאול שמונה
למפקח ראשי על המשתלות והעברת השתילים לשדה, שבשנת תשנ"ט נשתלו במשתלות
000,009 שתילים בשיטה זו. והמספרים עלו בשנים הבאות.
הכללים שנקבעו למשתלות הם ברי ביצוא מבחינת המשתלות וברי פיקוח מצד
המשגיחים. )בשיטה זו נוצרו גם כמה דברים שהם לתועלת השתלנים והחקלאים, למשל שבשיטה
הישנה היו חייבים לנטוע בשדה רק בסוף החורף שהעצים בתרדמה, ואילו בשיטה זו אפשר גם
בקיץ וכך במציאות שבשיטה זו שותלים כמעט ורק בקיץ(.
ואכן בעקבות החדרת שיטה זו הנותנת אפשרות לחלקאים
לא להזדקק לשווק ערלה ח"ו, ומצד שני ע"י פעילותו של הגר"י
אפרתי שליט"א ברבנות ירושלים ובמחלקה למצוות התלויות בארץ שברבנות הראשית
שהחדירה את העמידה על המשמר שלא לתת לפירות ערלה להגיע לשווקי ישראל, התמעט באופן
משמעותי ביותר השיווק של פירות ערלה והכשלת עם ישראל במאכלות אסורות אלו.
בשנה זו תשס"ה לא חל שום שינוי משמעותי בכמות המטעים שנשתלו בשיטה זו,
וכבר מספר שנים שמשווקים לשווקים הלא-מהדרין מהשנה הרביעית לשתילה במשתלה ואילו
למהדרין לוקחים רק מהשנה הרביעית לשתילה בשדה )יש שלוקחים רק מהשנה החמישית בגלל
חששות שמא נישתלו עצי מילואים שנה אחרי השתילה של כל
המטע(.
בלוחות הערלה של המכון לחקר החקלאות על פי התורה שנעשים עבור כלל הציבור,
מחשיבים את השנה השלישית של השתילה במטע כאילו הם פירות ערלה ולא מתחשבים בזמן השתילה
במשתלה גם במטעים שנעשו בשיטה הנ"ל. ורואים שם ברור שאין שום מין שרוב הפירות
המגיעות ממנו לשווקים הם ערלה )מלבד המינים שנחלקו אם הם אילן או ירק כפפאיה
ושעונית(.
לדעתי הצלחה זו של המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה ובית המדרש להלכה
בהתישבות הם אחד הדברים הגדולים שעשו במשך שנות קיומם, שמונעים מעם ישראל להתגעל במאכלות אסורות של איסור ערלה, שבפשטות הוא איסור
דאורייתא אף בזמן הזה.
