אחרי עצירת גשמים יורדים גשמי ברכה מרובים - כך בגשמיות וככה גם ברוחניות!

נשאלתי באחד הימים, האם הישיבות של ימינו גם כן מצמיחות גדולים בישראל כדוגמת הישיבות לפני דור אחד ושניים, לפני החורבן? והשבתי לשואל: כל מי שמקורב אל עולם הישיבות בהווה, יודע, כי אכן הולך ומתרקם גם עכשיו דור מפואר של בני תורה, שבמרוצת הזמן בודאי יאירו את העולם באור תורתם. אפס לא זה עיקר גדולת הישיבות שלנו. עיקר גדולתן היא שגרמו להחייאתו מחדש של שבט לוי, שחידשו תופעה אשר עוד לא ראו בעולם הישיבות עד כה, ולא היתה קיימת בעם ישראל מני דורות רבים. תמיד היו בקרב ישראל יחידי סגולה, גדולים אדירי תורה, אבל יחידים היו, ואילו האידנא יש לאושרנו אלפי אברכים בעלי משפחות אשר לנים בעומק תורתם אומנותם, ושקועים ביגיעת תוה"ק בכל הווייתם. לגיון מפואר זה של עמלי תורה הוא בבחינת "שבט לוי" והוא החידוש וההישג הנאדר ביותר של הישיבות בתקופתנו.

והלא עמנו אין לו זכות קיום בלא שבט לוי. הלא שבט לוי הוא בבחינת נשמה של גוף האומה, זהו החלק אלקי ממעל בתוך העם היהודי. ואם אמרו חז"ל שמעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו, הרי הכוונה בודאי לעמלי תורה מטיפוס זה של שבט לוי, אשר האומה הישראלית בכל הדורות הפרישה מתוכה להעמידם לפני ד'. הלא כך הם דברי הרמב"ם שלהי הלכות שמיטה ויובל: "ולמה לא זכה לוי בנחלת א"י ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ד' ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים וכו'. לפיכך הובדלו מדרכי העולם. לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן מכח גופן אלא הם חיל השם שנאמר ברך ד' חילו. ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מבאי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדוע להיבדל ולעמוד לפני ד' לשרתו ולעבדו לדעת את ד' והלך ישר כמו שעשאו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בנ"א הרי זה נתקדש קודש קדשים ויהיה ד' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים".

בדורות הקודמים כשעוד חיו בתוכנו גדולים כאלה, לא באה ההתעוררות להקים מחדש את שבט לוי.

דוקא בזה הדור עני ומיותם.

ופשר הדבר הוא ע"פ הרעיון המבואר ב"קל"ח פתחי חכמה" לרמח"ל, שכך היא המדה, אחרי עצירת גשמים קשה יורדים גשמי ברכה מרובים. כך בגשמיות וככה גם ברוחניות. אי לזאת בדורנו אחרי ההשמדה והחורבן הנורא באירופה, שנהרגו עקה"ש בידי הנאצים ימ"ש כל קדוש ויקר, שליש מעמנו, אנו זוכים עתה לראות את הטיפות הראשונות של גשמי הברכה. וככה מבעד לחושך ענן וערפל העוטפים עכשיו את העם היהודי, בעיצומו של הסתר פנים נורא ואיום, רואים בעליל איך שהאציל הקב"ה מעט מן האור על עולם התורה ועולם החסידות שיהיו עולים כפורחת בממדים שאינם לפי ערך הדור לחלוטין.

מכח הארה זו קם ביהדות החרדית דור דעה הלוחם בגאון מלחמתה של תורה, קם לתפארה שבט לוי המתנער בצורה מופלאה משאיפות עוה"ז חומריות ומתמכר בשלימות לתורה ולעבודת השם. ואף גם זאת שהערה השי"ת ממרום רוח של תשובה, המתפשטת ומוסיפה בעם, עד שהגענו ליסוד ישיבות מיוחדות עבור בעלי תשובה - חזיון מרהיב שעוד לא ידע עם ישראל כדוגמתו, בכל התופעות האלה יש לראות טיפין טיפין ראשונים של גשמי הברכה שעתיד הקב"ה להוריק עלינו מן השמים לשמחנו כימות עניתנו.

תפקידנו בשעה זו מחייב, ללא ספק, להרבות ולקבץ פעלים לתורה. כל מקום תורה שמוסיפים, כל ישיבה חדשה שמייסדים, מהווה מבצר עוז לחיזוקו של שבט הלויים בישראל, ויש לברך עליה ולקוות שיתקיים בה מאה"כ "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד".

והנה מיום גלות יכניה מא"י, וכל החרש והמסגר אתו, זה יותר מאלפיים שנה, נמצא מרכז התורה של עם ישראל בגולה. התחנה הראשונה היא, כנזכר, בארץ בבל, ערש התלמוד בבלי שהוא חלק התושבע"פ. אח"כ נדדו מרכז התורה והישיבות גולה אחרי גולה, מארץ שנער לספרד למצרים ולצפון אמריקה, ומשם לצרפת ולאשכנז. ולכל מקום שגלו גלתה עמהם השכינה הקדושה וכל פמליה של מעלה, עד שבעקבות מסעי הצלב וגירוש ספרד הגיעו המגורשים לארץ פולין ולעוד מדינות במזרח אירופה, ונשתל מחדש מרכז התורה במדינות פולין, ליטא, גאליציה והונגריה ובנותיהן, כידוע לכל הבקיאים בדברי הימים.

וכאשר עלה הכורת על גולת אריאל באירופה, בימי שלטון הנאצים ימ"ש, היינו עומדים ותוהים: האם עכשיו יוסיף מרכז התורה של עמנו לנדוד בנכר, ויעבור שוב לארץ חדשה בתפוצות, כמו למשל אמריקה, או שמא כבר הגיע הזמן שתהא תורה חוזרת לביתה לארה"ק מקום שממנו יצאה לראשונה בעת החורבן הראשון, וממילא גם השכינה הקדושה וכל פמליה של מעלה ישובו לשרות בהר הקודש?

ומאת ד' היתה זאת לחונן עמו, כי אמנם התרחש לנו זה הנס הגדול, ומרכזי התורה והחסידות עם הישיבות הקדושות קמו לתחיה מחדש פה בארץ ישראל )ואף שיש ברוך ד' מקומות תורה וישיבות הרבה בחו"ל אך המרכז החי בפועל וצומת הגידין של עולם התורה והחסידות הוא בארה"ק(. ואין ספק שגם השכינה הקדושה וכל פמליה דלעילא חזרו אל מכונם בפלטרין של מלך.

לא ייפלא, אם כן, בראותנו את ההצלחה והשגשוג הרוחני המרהיב של הישיבות בארה"ק, הסיבה לכך היא פשוטה בתכלית, כי האידנא ד' שוכן שוב בציון, וכל צבאותיו העליונים עמו, ממילא שורה כאן ברכה מיוחדת ויתירה כדוגמת הברכה וההצלחה שראו במרכזי התורה שבכל דור ודור.

)דברים שנאמרו בישיבת "אור משה" בחזון יחזקאל - דגלנו תשל"ט(