אל יתהלל חוגר כמפתח

מעשה שהיה כך היה, בשנת ג' אלפים ולמ"ד )בערך( לבריאת העולם, 'בן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלושים ושנים מלך אתו, וסוס ורכב, ויצר על שומרון וילחם בה, וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה, ויאמר לו, כה אמר בן הדד, כספך וזהבך לי הוא, ונשיך ובניך הטובים לי הם, ויען מלך ישראל, כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי, וישובו המלאכים ויאמרו, כה אמר בן הדד, כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי הם, ידעתי כי תתנם לי, אבל דבר אחר אני גוזר עליך, כי אם כעת מחר אשלח את עבדי וגו' והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו )מ"א - כ'( ופירשו חז"ל דמש"כ "מחמד עיניך" הכוונה לספר התורה, אמר אחאב בלבו, דבר גדול זה מבקש, אין זה שלי לבד, אלא של זקני ישראל, ועל כן ויקרא לזקני ישראל וסיפר להם את כל הענין, ויאמרו לו כל הזקנים וכל העם, אל תשמע לו ולא תאבה )ופירש שם רש"י דאע"פ שהיו עובדין עבודה זרה, היו מכבדין את התורה(. ואח"כ ויאמר למלאכי בן הדד, כה תאמרו לבן הדד, הדבר הזה אין ביכלתי לעשות, וישלח אליו בן הדד, בשבועה, דע שכל כך עם רב יש לי, שעפר שומרון איננו מספיק לפרסות אשר ברגליהם, ואז השיב מלך ישראל ואמר, תגידו לבן הדד, אל יתהלל חוגר כמפתח, ופירש הרד"ק, חוגר החרב להכנס למלחמה, אין לו להתהלל, כי אינו יודע מה יקרהו במלחמה, כמפתח החרב שכבר יצא וניצח במלחמה הוא יוכל להתהלל, בסופו של דבר, בן הדד הפסיד במלחמות עד שבא אל מלך ישראל עם שק על גופו והתחנן על חייו.

 

 

המשפט הזה "אל יתהלל חוגר כמפתח" הוא משפט נצחי, וכמו שאמר שלמה המלך )משלי כ"ג( "אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום" פירושו, אל תתפאר עכשיו במה שתבטיח לעשות מחר, כי לא תדע מה הדבר שיקרה, כי פן יקרה דבר אשר לא תוכל לעשות אותו, וכן אמר ירמיהו הנביא )ירמיה ט' כ"ד( כה אמר ד', אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, "וסוס מוכן למלחמה ולד' התשועה", )משלי כ"א, ל"א( וכן נאמר )גם פסוק ל'( "אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ד'", וכן אמר דוד המלך )תהלים נב-ג'( "אל תתהלל ברעה הגבור, חסד אל כל היום" וכן אמר גם )פרק ב'( "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק וגו', ננתקה את מוסרותימו וגו', יושב בשמים ישחק, ד' ילעג למו".

 

 

 

ודע כי בדברי ימי עולם, אנחנו פוגשים הרבה שהתפארו לעשות בנגוד לרצון השם, ולבסוף נתבטלו מחשבותיהם כמוץ אשר תדפנו רוח, וכמו שאמר שלמה המלך )משלי יט- כא( "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ד' היא תקום", ואמרתי אלך ואלקטה נא ואספתי בעמרים, ואחשוב כמה מהם.

 

 

הראשונים היו אנשי דור הפלגה שאמרו "הבה נבנה לנו עיר, ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ" ופירשו המפרשים על דרך הפשט, שעברו בזה על הפסוק "ומלאו את הארץ" )בראשית א, כח( שהקב"ה מברך אותם שימלאו כל הארץ, ויפרדו הגוים למשפחותם בקצוי תבל לרובם, ולא יהיו במקום אחד, ובסופו של דבר, מה יצא מהם, ד' בלל את שפתם, ומשם הפיצם על פני כל הארץ.

 

 

ואח"כ אנו פוגשים את לבן ועשו שבקשו להרוג את יעקב, והקב"ה הפר את עצתם. ואח"כ אנו פוגשים בפרשת "וישב" ויאמר איש אל אחיו, הנה בעל החלומות הלזה בא, ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות, ואמרנו חיה רעה אכלתהו, והקב"ה משיב להם, שנראה דבר מי יקום, או שלכם, או שלי, ונתקיים בו ביוסף "עת צרה היא ליעקב, וממנו יושע", כלומר מהצרה עצמה נתקיימו חלומותיו.

 

 

אח"כ אנו פוגשים את פרעה מלך מצרים שנאמר בו )שמות טו-ט'( אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, תמלאמו נפשי אריך חרבי, תורישמו ידי, ומה יצא לבסוף, נשפת ברוחך כסמו ים, צללו כעופרת במים אדירים.

 

 

ואח"כ אנו פוגשים בפרשת "חקת" בנסי נחלי ארנון, שהיו שם הרים גבוהים והנחל עמוק וקצר, וההרים סמוכים זה לזה, אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חבירו בהר הזה, והדרך עובר בתוך הנחל, ואמרו אמוריים, כשיכנסו ישראל לארץ לתוך הנחל לעבור, נצא מן המערות בהרים שלמעלה מהם, ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות, והיו אותן הנקעים )"נקע" פירושו גומא העשויה מששת ימי בראשית(. בהר של צד מואב, ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ, כיון שבאו ישראל לעבור, נזדעזע ההר של ארץ ישראל, כשפחה היוצאת להקביל פני גבירתה, ונתקרב לצד הר של מואב, ונכנסו אותן השדים לתוך אותו הנקעים והרגום, ואח"כ חזרו ההרים למקומם, והבאר ירדה לתוך הנחל והעלה משם דם ההרוגים וזרועות ואיברים ומוליכתן סביב המחנה, וישראל ראו ואמרו שירה.

 

 

ואח"כ בפרשת "בלק" אנו פוגשים את בלק מלך מואב, שהביא את בלעם מהררי קדם ואמר לו לכה ארה לי יעקב, ולכה זועמה ישראל, והקב"ה הפר את עצתו, ויהפוך את הקללה לברכה.

 

 

ומאז שנכנסו לארץ ישראל, קרה להם הרבה ניסים, וכמו שאמר בעל ההגדה שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם, וכן אמר הפייטן בנשמת שאין אנחנו מספיקים להודות לד' על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו, אבל מאהבת הקיצור הנני מדלג ומגיע לסנחריב מלך אשור שהתפאר ואמר, התערב נא את מלך אשור ואתנה לך אלפיים סוסים, אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם )מ"א, י"ח( "עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים" )ישעי' ו'( כשהגיע לנוב וראה את ירושלים קטנה, התחיל להניף ידו בגאוה, ואמר וכי על עיר כזו, הרגזתי כל החיילות הללו, לינו פה הלילה ולמחר ישליך בה איש את אבנו, ומה יצא בסופו, ויהי בלילה ההוא, ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף, וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים, ובסוף נהרג על ידי בניו מיציאי מעיו, ללמדך שאין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ד'.

 

 

והנני מדלג שוב ומגיע לדורנו אנו, כוונתי לאשמדאי הגרמני, שכתב בספרו שהוא יכבוש את כל העולם, ועליו אמר הכתוב "אל יתהלל חוגר כמפתח" ובסופו של דבר גרמניא נוצחה והושפלה ונחלקה בין העמים, ללמדך. סוס מוכן למלחמה, ולה' שכמה דקות לפני שהרג את עצמו, התפאר שהוא מקוה שיהודי מעולם לא יעלה חיוך על פניו, והקב"ה הפר את מחשבתו, ולמען קיים לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, הוריד מן השמים את שר השכחה, והאנשים האלה שאיבדו את משפחתם בשואה, הם בעצמם התחתנו והקימו משפחות לתפארת, זאת ועוד, הוא לא ידע שיש בכח של האדם, להיות עצב ושמח בחדא מחתא וכמו שנאמר באברהם אבינו כשהלך לעקידה, שהיו עיניו זולגות דמעות על אבדן בנו, ומאידך גיסא, היה בשמחה עצומה שמקיים את רצון בוראו, וכן אמר פעם מרן החזון איש זצוק"ל שירמיהו הנביא כשאמר בכה תבכה בלילה, היו עיניו זולגות דמעות, ואיכה נתחבר ברוח הקודש, ואין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה, הרי יש מכאן ראיה שאין העצבות סותר את השמחה.

 

 

ודורינו אנו נענש בעוד רוצח רבבות, שהתפאר שיכבוש את העולם כולו, ושם ינהיג את שיטת הקומוניזם, אלפי אלפים נטבחו על מזבח הבעל הזה, ובסופו של דבר, באפס יד נשבר, וזולת הקברים שפזורים בכל רחבי ממלכתו, לא נשאר ממנו שריד ופליט, ללמדך שאין חכמה ואין עצה לנגד ד'.

 

 

ועכשיו הנני מגיע לזמן הזה, כוונתי לממשלת ישראל החילונית, ולמושל אירן, בפעם הראשונה קם מושל גדול וטוען נגד ממשלת ישראל "לסטים אתם שכבשתם את ארץ ישראל" ולנו המאמינים בד' ובתורתו, מאז שלמדנו בחדר, יש לנו תשובה ברורה אליו "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" כלומר כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו", לא כן ממשלת ישראל החילונית שמחנכת את ילדיה ללא אמונה, אין לה שום אשה בלבנון לאמר, תנה את בתך לבני לאשה, ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח, הכה הכית את אדום ונשאך לבך, הכבד ושב בביתך, ולמה תתגרה ברעה וגו'" )מ"ב, י"ד( מדינה שמחנכת את ילדיה לגדל ילד אחד ושני כלבים, איך היא יכולה להתגרות במדינה גדולה שיש לה ארבעת אלפים מתאבדים, זוכרני כשהייתי ילד קטן באתי פעם הביתה ובכיתי כי שיגץ הכה אותי, ושאלתי את אבי ז"ל מדוע הכה אותי? אז אבי השיב לי, בגלל שאתה אוכל צ'ולנט, בשעתו לא הבנתי את התשובה, ואז אמרתי אם עוד פעם הוא יכה אותי. אני אחזיר לו, אז אבי הזהיר אותי ואמר "תדע לך, שלא אותה המכה שאתה תתן, הוא יתן" ראינו את הגבורה הגדולה של המדינה במלחמה האחרונה, שני הצדדים עברו על הפסוק "אל יתהלל חוגר כמפתח" ושניהם ספגו מפלה, ראינו את עצמאותה של המדינה בהיותה נכנעת לגמרי לאיש היושב בבית הלבן.

 

 

זכותינו לשבת בארץ ישראל, זהו רק בזכות המאמינים בד' ובתורתו, ואם יש ביכלתנו להשיב שהשם נתן לנו את הארץ, הרי גם מלאך מיכאל משתיק בזה את שרו של ישמעאל.

 

 

ומחובתינו לדעת, שזה עדין לא מספיק, כי ארץ ישראל נתנה לנו בתנאי, כמו שאמר דוד המלך )תהלים קה( "ויתן להם עמל לאומים, בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו" ואם יש בינינו עוברי עבירה, הרי רק בזכות לומדי התורה יש לנו כאן קיום, כמו שאמר שלמה המלך )משלי ד'( "אל תעזבה ותשמרך, אהבה ותצרך" וכמו שאמרו חז"ל )סוטה כא( תורה מגנא ומצלי, והטפשים האלה שרוצים להוציא את הלומדים מבית מדרשם, הם כורתים את הענף עליו הם יושבים, ואנחנו מזהירים אתכם, עוצו עצה ותופר מעולם לא תצליחו לנתק אותנו מספרינו, ואם תגזרו עלינו ח"ו מאסר, לא נזוז מארץ ישראל, גם בבתי סוהר אפשר לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל, את כל הארץ נשטוף בישיבות מהר"ם מרוטנבורג, מגדל איגזסהים תתפשט על כל הארץ, וקול התורה לא ידום, מלחמתינו כאן הוא למען השם ותורתו, ולמען קיומנו כאן - חרדים והחילונים כאחד.

 

 

אחאב מלך ישראל שלח לבן הדד לאמר "אל יתהלל חוגר כמפתח" מניין הוא לקח את האמץ והגבורה להשיב לו כך, רק בשביל שהוא כיבד את התורה, כמו שאמרו חז"ל בסנהדרין )קב, ב'( וכן נטל עצה מהזקנים, ואמרו חז"ל כל הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל, וכן מצינו אצל סנחריב מלך אשור, אמר עליו ישעי' הנביא "בזה לך, לעגה לך בתולת בת ציון" זה היה בזכות של חזקיהו המלך, שהיה מדליק נרות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כדי שיעסקו בתורה, וזהו שאמר הכתוב )ישעי' ו'( "וחובל עול מפני שמן" ופירשו חז"ל, וחובל עולו של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו.

 

 

כמו כן, אני אומר לממשלת ישראל, אם ברצונכם להתמודד עם מושל אירן, עליכם לשנות את הדרך, תרבו לומדי תורה בישראל, תתיעצו עם זקני ישראל כמו אחאב, ואז תוכלו להתפאר, וכמו שאמר ירמיהו הנביא, "כי אם באלה יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי )ירמיה ט'( ואז תוכלו לומר לו "אל יתהלל חוגר כמפתח" בזכות לומדי תורה שבארץ ישראל, ביחד עם זכותה של ארץ ישראל, לא יצליח במזימתו, וכמו שאמר דוד המלך "אל תתהלל ברעה הגבור" אתה גבור אל תתפאר שתוכל לעשות רעה "חסד אל כל היום" ובכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

 

 

 

 

@5וזוכרני עוד כשנבח ואמר שהוא ישמיד ח"ו את כל העם היהודי, ועליו התפלל דוד המלך ואמר "זממו אל תפק" )תהלים ק"מ( ופירשו חז"ל )מגילה ו'( זו גרמניא של אדום, ואע"פ שקבלנו ממנו מכה מאוד גדולה, אבל הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו, ותלו את אוהביו על העץ בהושענה רבה תש"ז, והוא בעצמו הרג את עצמו, ללמדך שאין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ד'

 

 

 

 

@5ואדרבה, הנוער שהפגין כנגד הממשלה במלחמת לבנון השניה, יש להעריך אותו, שהוא הוכיח אומץ לב ליישם את הערכים שחונך בהם, הוא התעלם מהסכנה שהוא בעצמו נמצא, ודרש להחזיר את הגזילה, ומה שממשלת ישראל טוענת שהיא תגיב נגד אירן, זה מעורר צחוק גדול