חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

איה שוקל ואיה סופר את כל המון הצרות והתלאות אשר הסבו לנו שתי אלה: הלוקסוס וה"מודה" אשר מנפש ועד בשר יכלו

עת לעשות לד'. אחים יקרים! נשימה נא עין על תהלוכות בני עמנו עם בני ישראל בעת הרעה
 הזאת. השקיפו נא על מצב אחינו בעירנו. ומאוד יכאב לב כל אוהב ישראל בראותו את
 השערוריות והתהפוכות השוררות בקרבינו. המצב המוסרי נורא מאוד. אין דורש ואין מבקש
 ואיש כל הישר בעיניו יעשה והמצב החומרי כולו מושחת. וכרקב בעצמותינו הלוקסוס
 וה"מודה". אשר מנפש ועד בשר יכלו:
הה! מה יתחמץ לבבנו לשמוע השערוריות האלה, ומה עצמו ראשיהם. איה שוקל ואיה סופר את
 כל המון הצרות והתלאות אשר הסבו לנו שתי אלה, הלוקסוס וה"מודה" הארורות, אשר מצאו
 קן בלבות בני עמנו במידה מרובה ונפרזה:
יש אמנם אנשים אשר להם לב רגש ויחזו מראש את הצרות הצרורות לרגליהם, ויאזרו חיל
 ויתאמצו בכל עוז להסיר הנגעים האלה מבתיהם. אולם חזקה עליהם רוח נשיהם ובנותיהם.
 קלי הדעת נלחים ומקשים במידותיהם. אשר עבר עליהם רוח קנאה להתדמות. להראות את
 היקום אשר ברגליהם רוח נוקשות ורוח רעה מבנותיהם. והיו גם האנשים אנשי ישרי לב
 מוכרחים לבטל רצונם מפני רצונותיהם.
הן הנה היו לבני ישראל לפוקה ולמכשול עוון. לחמת רעל ולמרורת פתנים. את אלה הביאו
 עד ככר לחם. ואת אלה. אהה! לילך מעולמם בלא עתם. הן הנה היו הסבה לרבים מבני עמנו
 לעקש ארחותם במרמות ותוך ועלילות נתעבות. אשר תצילנה אוזן כל שומען. הן הנה בעצם
 תוקפן הפילו משמים ארץ תפארת ישראל. הוסרה המצנפת והורמה העטרה. קוינו לעשות ענבים
 ויעש באושים:
מי יתננו כיראי קדם. עת הופיע עלינו רוח טהרה ויראת ד' מתנוססת בקרבינו. עת פרח גפן
 ישראל וייף בגדלו ויעש פרי קודש הילולים לתורה ולתעודה. תמורת זר ונצר נתעב,
 הלוקסוס וה"מודה", לא נראה בכרם ישראל:
לזאת חוב קדוש על כל איש אשר יראת ד' נוגע בלבבו. ואשר עוד לא נכבה בקרבו זיקי
 האהבה להשי"ת ולתורתנו הקדושה ולעם בני ישראל. כי יקדיש חלק מעתותיו פעמים בחודש
 לכה"פ. לבוא להאסיפה להתיעץ כדת מה לעשות להסיר את הסלונים האלה מקרב כרם ישראל.
 איש את רעהו יעזורו. ויתאחדו כקטן כגדול, כזקן כצעיר. ולא יאמר מה אני כי אבוא בין
 אנשים לטכס עצה. אך ילבש עוז ויגבה לבו בדרכי ד' ויתאחד עם קהל הנאספים. ויתן עצתו
 אמונה, ונכון לבנו ובטוח. כי בעזר ד' בכח האחדות נבוא אל המטרה. ולאט לאט נגרש את
 הלוקסוס וה"מודה" מקהל ישראל כפי אשר יהי' לאל ידינו:
חזקו ואמצו לתקן תקנות טובות ומועילות לטובת הכלל. לכבוד ד' ולכבוד עמו בית ישראל,
 וכבוד תוה"ק. ואתה ד' הי' עוזר לנו. ושלום על ישראל אמן:
כל הדברים הנאמרים לעיל והתקנות הקבועות מהראוי מאוד לגמור אשר החלו לעשות באופן
 שיהי' ע"פ רשיון הממשלה ויהי' טובה גדולה לפני עדה הקדושה בעיר רבתי עם פה ווארשא
 ויהי' נועם ד' עליהם ומעשה ידיהם כוננה עליהם. דברי הבא עה"ח יום כ"ח למב"י תרמ"ו
 לפ"ק ווארשא:
נאום חיים אלעזר וואקס אבד"ק פיעטרקוב.
 
 
את עמלם בזיעת אפים יפזרו במלא חופניים למען מלאת חוקי ה"מודה" בכל פרטיה והלוקסוס
 בכל דקדוקיה...
הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן זצ"ל אב"ד פלונסק וורשא – שו"ת תירוש ויצהר
בעזהשי"ת. אנחנו הח"מ בהתאספנו יחד לשים עין על מצב בני עירנו כי ירד פלאים ר"ל. כי
 ההוצאות השתרגו ועלו מעלה ראש והמסחרים יורדים עשר מעלות אחורנית. ועוד נוסף ע"ז
 כי שום שוטף עובר הוא הלוקסוס וה"מודה" אשר מצאו להם מסילות בלבות בני עירנו ביתר
 שאת ויתר עוז ועליהם יקדישו הונם ואונם רוחם ונפשם ואת עמלם בזיעת אפים, יפזרו
 במלא חפנים למען מלאת חוקי ה"מודה" לכל פרטי' והלוקסוס עם דקדוקי'. אף כי בביתם
 אין לחם ושמלה. אשר גם זאת הי' בעוכרנו למשוך עלינו קנאת עם ועם אשר יביטו עלינו
 בשאט על אשר נתחרה להתדמות אליהם ברוח העת ועוד נוספות. לזאת הסכמנו בינינו לעשות
 תקנות עלינו הח"מ ואולי יעזור ד' כי ממנו ילמדו גם אחרים ואז ברצות ד' דרכנו לאט
 לאט נגרש מקרבנו ומגבולנו תאות הלוקסוס וה"מודה". ובעזר ד' גם בימים הבאים נוסף
 אומץ בהוספות תיקונים:
 
תקנות גדולות.
תקנה ראשונה: (ברית מילה) א. למעט במספר הקרואים בכל האפשרות. ב. המאכלים שנים
 היינו דגים ובשר לא יותר. כן לפני אנשים וכן לפני נשים:
תקנה שניה (תנאים) לא יכינו שום סעודה רק יין ועוגת טורט יי"ש ולעקיך. ואם יהי' אחד
 מוכרח לעשות סעודה אזי יכין רק דגים ובשר ולא יותר. הן לפני אנשים והן לפני נשים.
 ובכל יכולתו ימעט במספר הקרואים:
תקנה שלישית: (חתונה) א. למעט במספר הקרואים בכל האפשרות. ב. המאכלים שלשה. היינו
 דגים ובשר ועוד מאכל אשר יבחר לו הבעל שמחה לא יותר. כן לפני אנשים וכן לפני
 נשים:
תקנה רביעית (אויפרופין) א. לא יכינו שום סעודה רק יין וטורט יי"ש ולעקיך. ולא יבוא
 אבי הכלה ומשפחתו לביהכנ"ס בעת קריאת החתן לתורה. ב. לא תלך הכלה לבית אבי החתן
 בש"ק או במוצאי שבת קודש של האופרופין:
תקנה חמישית (הכנסת כלה) לאשר כי ע"י התיקונים הנזכרים אשר יצאו לפעולת אדם ברצות
 ד' ימעט עי"ז אי"ה ההוצאות על המותרות ובעלי השמחה ירויחו עי"ז. לזאת ראוי ונכון
 אשר כל בעל שמחה ימצא את עצמו מחויב להעלות את אחיו האביונים על ראש שמחתו. ולהרים
 תרומה על מצות "הכנסת כלה" כפי הברכה אשר ברכו ד' והפרטים בזה יהי' אי"ה לפי הסכמת
 רוב הדיעות:
כל זה נכתב בהסכם רבנים ודומ"צ ואנשים מפורסמים שבעירנו: ואגב אומר. כי תקנות כמו
 אלו כבר נעשו גם בימים מקדם. כמובא בס' מופת הדור פרק ו' התקנות שנעשו בעיר פראג
 ע"י הרב הגאון רשכבה"ג ש"ב מוהר"ר יחזקאל הלוי לנדא בעל הנודע ביהודה. ובית דינו
 הצדק הרבנים הגאונים. ועל החתום נשיא העדה. וראשי הקהלה וחברי ועד היועץ. הגבירים
 האלופים זצ"ל. כי אחרי אשר פראג סבלה נזק רב בימי המהומה והמבוכה בעת המלחמה. ואחר
 ימי הגלות בשנת תק"ה. והגאון הנ"ל הי' כאב רחמן הדואג לטובת בניו. ומגמתו וכל ישמו
 היה לרומם את קרן עדתו עמו וצאן מרעיתו. ובעינים פקוחות פקח על עסקי צבור להיטיב
 מצבם. וירא ראשית לו לקפח את המותרות והלוקסוס אשר שרר אז בקרב עדתו בתעצומות
 עוזו. כי אך בזה ייטיב מצבם. וגם להסיר מעליהם כל קנאה ומשטמה משכניהם שאינם בני
 ברית. כי אך הלוקסוס הוא הגורם התרופפות עמודי כסף ושולל כל נתח טוב ויורידום
 לשאול ומטיל קנאה בין ישראל לעמים. ויקרא לעצרה את ראשי העדה יועציה נכבדיה ובית
 דינו מו"ש. ואחר עיונם נתקנו תקנות לגרש את הלוקסוס השורר בסעודות של שמחה אשר
 הוצאותיהן יעלו לפעמים למעלה ראש. ומונה והולך שם כל התקנות במספר הקרואים. ובמיני
 מאכלים. וסדר המלבושים וקשוטים. ושאר הוצאות בסעודת בר מצוה. אירוסין. חתונה. ברית
 מילה וכדומה. ועל כל זה נוסדה אגודה מפקחת לשמור ולדקדק אחרי החזקת התקנות בזהירות
 יתירה. והעבריינים יענשו ע"ש באורך. והוזכר מזה בס' דרושי הצל"ח א' ל'. ובס' אהבת
 ציון דרוש ב':
ואנן מה נענה בתרייהו. אחרי החרבנות שנעשו בימינו בעוה"ר בבית ישראל כי ניתן יעקב
 למשיסה וישראל לבוזזים. ונחלי דם שוטפים כמים. ובסך גיסא הלולי ואינגי. איזדקיר
 ואכלו ושתו ולא הוי ידעו הני בהני (גמ' גיטין דף נ"ז). הלוקסוס והפירצות מנפש עד
 בשר יכלה. וגדר הצניעות והמוסר פרץ במלואו בחומת בת יהודה. ואוי לנו אם נאמר (גמ'
 סוכה דף נ"ו ע"ב) לוקוס לוקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל בשעת הדחק ועת צרה
 היא ליעקב ד' ירחם:
דברי צבי יחזקאל מיכלזאהן אבדפ"ק פלונסק
(שו"ת תירוש ויצהר סימן קל"ט)

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד