גנזי חיים מאמרי מוסר מהגה"צ רבי חיים זייציק

"ידי אשר כרתו עצי יער במדבריות נעזבות ושוממות, חצבו בורות בטיט היוון במקומות שאיה צלמוות וצמאון, מי מלל שאלו הידים הנוקשות והמצומררות תהיינה עוד מסוגלות לכתוב ולרשום חסדי ד' ונפלאותיו... כשהיינו בשבי ובממשלת הרשעה נאלמנו דומיה, שיתקו אותנו ולא נתנו לנו לפתוח את פינו, ועשיו זכינו בחיים, הבה וניתן מבע לרגשותינו" כותב הגאון הצדיק רבי חיים זייציק זצ"ל בהקדמה לספרו * בימים אלו יוצא לאור ספר "גנזי חיים" - מאמריו של הגר"ח זייציק הכולל את מאמריו הנדירים שלא ראו אור עשרות שנים * מכון "נשמת חיים" בירושלים מהדיר את ספריו *

 

בשכונת הר נוף הירושלמית מתנוססת לתפארה ישיבת "נר שמואל" על מוסדותיה אשר נוסדה ע"י הגאון רבי חיים שלום ישראל זצ"ל שצרף את נשמתו בכור ההיתוך הנובהרדוקאי בצרפת בצילו של 'רבנו' גרשון ליבמן זצ"ל. עם תחילת הקמת מוסדות "נר שמואל" בשנת תשמ"ג, רבי חיים זייציק עמד בנשיאות המוסדות, ליווה יעץ והדריך את ראשית הפעילות התורנית במקום.

 

ביום מן הימים כינס הגרח"ש ישראל סגל אברכים בני תורה, וביקש להקים: "מכון לההדרת ספרי רבותינו בעלי המוסר". בשלב ראשוני הוחל בההדרת "מדרגת האדם" של מרן הסבא מנובהרדוק זצ"ל. בהדפסת הספר מחדש במהדורה מפוארת, ראה מעין תשלום חוב של הכרת הטוב לבית היוצר בו גדל. מטרת הקמת המכון היתה להנחיל לכלל עולם התורה את תורת המוסר.

 

במסגרת עבודת המכון עוסקים בהוצאה לאור מחדש של ספרי הגר"ח זייציק זצ"ל. ספריו מונים מאמרים רבים. מאמרים בהם משולבים לצד יסודות מוסריים, גם עובדות מרבותינו בעלי המוסר, אשר ברובם ר' חים היה כלי ראשון לפרסומם. עבודת ההדרה נעשית בהתייעצות עם שומעי לקחו של ר' חיים ביניהם, הגה"צ רבי ישראל דוד ניווינער שליט"א הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין שליט"א והגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א.

 

בימים אלו ממש, לקראת יום הזכרון הי"ח של רבי חיים יצא לאור ספר "גנזי חיים" אשר בהם כ"ו מאמרים פרי עטו של רבי חיים שנערכו מחדש ללא שינוי לשון, בתוספת מפתחות מפורטים. ליקטנו מתוך הספר החדש כמה יסודות מוסריים.

 

 

מידת העקשנות

 

 

ניקח נא את מידת העקשנות שהיא כידוע מידה מגונה ומאד רעה, אף במילי דעלמא ובהנהגת דרך ארץ לא ישא חן ויתגנה אף על בני ביתו וגורם תקלה ונזקים לעצמו אף בעסקיו ומסחרו וכל שכן שלא יזכה לחכמה שהיא אוהבת רק את המקבל את האמת מכל מי שאמרה.

 

שמעתי גם בשם אדמו"ר זצ"ל )הסבא מנובהרדוק( שדיבר בשבחו של הגאון הצדיק רח"ע גרודזנסקי זצ"ל שלכן היתה גאונות חכמתו כ"כ מרובה, מפני שהיה בדור של גאונים וזקנים ממנו והוא היה הצעיר שביניהם ולא היה יכול לומר "קבלו דעתי" והיה מאזין ומקשיב לכל הדעות והסברות של כל אחד ואחד. שכלו הזך התחדד והתעשר בהיקף של גאונים רבים עד שנעשתה דעתו דעת אסיפת רבים גדולים, שמהלך שיטותיהם נאחז במוחו לגאוניות מרוכזת.

 

 

לימוד התורה בימי מלחמה

 

 

בעת אשר פרצה המלחמה, התחיל סדר הרדיפות והמהומות על כל העוסקים בתורה ובמצוות, נתפרדו אגודות לומדי התורה. הרבנים נאלצים היו להתחפש בתור בעלי מלאכה מן הדרגה הנמוכה בכדי להציל נפשם. אני, למרות היותי מוזהר לעזוב את עבודת הקדש בישיבה כי סכנה גדולה היתה צפויה... התאמצתי והתחזקתי ומיאנתי לשמוע.

 

כשנתגברה המלשינות מטעם הבוגדים נאלצנו לעלות לעלית ביהמ"ד. סגרנו את חלונות הישיבה ולמדנו לאור נרות חלב, אבל להשיג נרות היה גם ענין של סכנת נפשות, ומוכרחים היינו להעמיד שומרים צופים מבני הישיבה שיודיעו על התקרבות הרשעים אלינו.

 

עד בא האסון ונקראתי להתגייס לצבא להיות מעורכי המלחמה. הידיעה היגיעתני באמצע אמירת השיעור, לרגע הבלגתי והמשכתי בלימוד. אין הפה שיוכל למלל ואין עט סופר שיוכל לתאר את קול הבכיות והיללות של התלמידים בעת גישתי להיפרד מעליהם. בעוונותינו כולם הי"ד נשחטו בימי החושך והאפילה, רק תלמיד אחד שהוא כעת בארה"ק ניצל.

 

 

התעוררות אף לצדיקים

 

 

שמעתי שפעם הפליט החפץ חיים זצ"ל מפיו הקדוש: "זה זמן רב שלא פעלתי, שלא חידשתי" כי זוהי גנותו של הצדיק האמיתי, שאינו יודע עמידה והפסק ומצטער בהרגישו ליאות.

 

אבל טבע האדם הבינוני שמסתפק בעליותיו, ועוד טועה לומר בנפשו כי הוא עולה ומתקדם, ובאמת אין אצלו שום הארות חדשות אלא שהולך ומסתובב סביב על מקומו הראשון. כאותו משל של אדמו"ר רבי יוסף יוזל הורביץ על הבעל עגלה שטעה בחשכת הלילה באחת הדרכים, ציוני הדרכים וכיווניה נתכסו בגלל האפילה ובעל העגלה הולך ומסתובב ומכתת את עגלתו סחור סחור. בדמיונו הוא חושב שהוא מתקדם, רק עם אור בקר הוא מוצא את עצמו באותה נקודה בה נתקע אמש באפילת הלילה.

 

כן הוא האדם ההמוני, יש ונדמה לו שהוא מתלהב סוער ועוקר הרים, אבל באמת אינו מתעלה כלום וכל מדרגותיו הן מדומות. ורעה מזה שבגלל חוסר הכשרון של הערכה עצמית אמיתית נדמה לו לאדם כזה שהוא כבר זכה למשהו ונעשה לזחיח ואומר שישו בני מעי...

 

 

לעולם ידור אדם במקום רבו

 

 

חז"ל אמרו שלעולם ידור אדם במקום רבו, כי אף שמגיע להשתלמות רוחנית מכח נפשו, מוטב שיהיה קרוב אל מושב רבו, כי אז הרי כל התפתחותו הרוחנית תהיה ברוחניות דומה המהווה מקור לא אכזב ולא נפסק.

 

מספרים על הגה"צ רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל בזמן שהתגורר בקובנא, היה הולך כל יום בשעה קבועה ללמוד מוסר ב"בית המוסר" של "זעגערשע קלויז" הוא בית המוסר הראשון שנוסד ע"י ר' ישראל רבו. אף גשם וסערה לא עצרוהו מלכת דוקא אל בית המוסר הזה. כששאלוהו לפשר דבר, הלא יש לו מקומות יותר קרובים אמר, בשעה שהוא דורך על מפתן בית המוסר הזה, תיכף ומיד מתייצבת מול עיניו אותה תמונה היאך רבו הגדול היה יושב כאן ומתמזג בדמעות בלימוד המוסר והוא מתמלא ברגשי התלהבות כבירים של רוממות והזדככות.

 

 

השתמשות בתורה שלא כראוי

 

 

המתדמים להיות תלמידי חכמים ומטיפים לרעיונות כזב והשקפות תוהו, משתמשים בידיעותיהם המעט שקלטו בנעוריהם בשבתם לפני חכמים. משתמשים בידיעות התורה למטרותיהם האפילות ונהפך להם תורת חיים לסם המוות.

 

אדמו"ר זצ"ל היה משנן תמיד בשיחותיו לתלמידיו ההכרה: "ניט נעמען די תורה צו זיך נאר זיך צו די תורה" לא לקחת את התורה לעצמך אלא את התורה אל עצמך!

 

 

אורח חיים למעלה למשכיל

 

 

אדמו"ר זצ"ל מרגלא היה בפומיה הכתוב: "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה" הדרך הגבוהה היא דרך הפרישות, והמוסר נחוץ לנו כהכרח חיוני, ואין זה התפנקות רוחנית של יחידי סגולה, איזה יתרון ותוספת רוחנית שהרשות בידך להקנות לך או לוותר, המוסר הוא הכרח וצורך נפשי ראשוני למען לא ניכשל ולא נילכד בחיים הגסים הפשוטים היום יומיים.

 

 

חינוך ההרגשים והמידות

 

 

קונטרס מיוחד כתב הגר"ח זייציק הנקרא בשם: "חינוך ההרגשים והמידות" בו שביבים מרשימותיו שרשם בימי חורפו בישיבת נובהרדוק.

 

נצטט לפני הקוראים כמה מ'ההרגשים' המוזכרים שם.

 

א( פעם ביום להתנער ולהביא ללבו את שמחת "הרגשות החיים" את החדוה הפשוטה והנעלה הנובעת מהכרת מתנת חינם המוענקת לו ממרומים והוא "החיים, בעצם עצמותם. בקריאה אדירה הבוקעת מכל הווייתו הגופנית יכריז ויצהיר הידד הידד הלא חי אנכי...

 

ב( לשמוח שמחה עצומה על אשר זכינו שגם בדורנו ישנם מנהיגים גדולים וחכמים עובדי ד' שלאורם אנו מתהלכים ומפיהם אנו חיים. ומידי פעם בפעם לשפוך שיח לפני ד' ולבקש שיאריך ימיהם ושנותיהם.

 

ג( טרם צאתך מביהמ"ד תחזור ותשוב ותעמוד במקום מוצנע בריכוז המחשבות לחמשה רגעים ויעביר תחת עין שכלו כל מה שהתרחש במשך היום לחזק את הטוב ולסלק את הרע מקרבך. תייקר מאד אלה הרגעים לפני צאתך מבית המדרש.

 

ד( אחר התפילה יתהלך אנה ואנה ויעלה בזכרונו את ההרגשים שהתנוצצו לו בתפילתו. יאסף את כל רשימותיו וירשמם בפנקסו לגנוזה באוצר המחשבה.

 

ה( שמעתי שפעם שאל הגה"צ רבי ירוחם ממיר את רבי שמחה זיסל מקעלם היאך להתחזק בהשגת האמונה, ע"ז ענה לו שילמד בכל יום פי' חומש עם רש"י ומתוך זה הכל יתורץ. וסיפר ר' ירוחם שאחר שובו מרוסיה מהמלחמה הראשונה וטרם קבלו משרתו בישיבת מיר היו שעותיו בידו והקדיש ללימוד חומש רש"י עם כל המפרשים עם בנו הצעיר בכל יום ויום. והוסיף שתקופה זו של לימוד החומש נחשבת לו למזהירה והיקרה ביותר בחיו. כן גם החפץ חים כששאלוהו אודות חיזוק האמונה ענה שהתרופה הטובה ביותר היא לימוד פרשת השבוע עם פרש"י.

 

ו( מה טוב שירשום לעצמו את כל התצפיות שגילה במעלת חברו. כמו שמסופר על רבי נפתלי אמסטרדם שכאשר נודע לו שרעו רבי איצל מפטרבורג ויתר והסתלק מרבנותו בפטרבורג שהיה מקבל אך ממכירת חמץ אלף שקלים שהעניקוהו, טיל ר' נפתלי אנה ואנה בחדרו ושינן לעצמו בהתפעלות ר' איצל הועיל להפקיר את רבנותו...

 

ז( בכל עש"ק יקום באשמורת הבקר ללמוד מוסר ולהתפלל על דרך המוסר בהתלהבות.

 

ח( בכדי להשיג את כח ההעמקה טוב ללמוד כל דבר לכל הפחות שלש פעמים, וידעתי שר' יצחק שרשווער )ולדשיין( זצ"ל היה חוזר המאמר חמש פעמים בפני חמש חבורות, וכן אמר לי החפץ חיים זצ"ל בהיותי אצלו בשנת תר"צ והאיץ ללמוד כנ"ל.

 

"מוסף שבת קדש" מברך את חברי מכון "נשמת חיים" שיזכו להאדיר תורה ומוסר בעוד ספרים רבים מכבשונו של הגר"ח זייציק זצ"ל.