עברנו את ימי "בין המצרים", חודש אלול הגיע ובא, ימי הסליחות גם הם הולכים

 ומתדפקים, "קול דודי דופק", ימים נוראים מגיעים, והרי שם אנו מתפללים על התיקון

 הגדול של "ויאתיו כל לעבדיך", שזוהי ההתכנסות היהודית האמיתית שנביאינו וחוזינו

 ניבאו לנו, התכנסות כדי לעבוד את השי"ת בכל לבבנו ונפשנו.

כוחו של האיש היהודי יונק מ"כמו שנתברכו אבותינו" השי"ת הוא השומר, הוא הנוטר לעמו

 ישראל.

הוא הרועה הנאמן שמציל אותנו תמיד מכל סכנה. עץ חיים למחזיקים – כמו העץ שמשפיע

 ולופת חזק את ענפיו, כי הוא שומר ישראל.

הרי הדור הישן כמו רץ קדימה, אבל הוא המוביל את האמונה לדורנו. אין צורך להרחיק

 לכת, אפשר לרכון ולהניח אוזן שומעת אל מתחת לאבני הקודש – מצבותיהם של מרנן ורבנן

 גדולי ומאורי הדור זצוק"ל, שזכינו לחסות בצילם שנים רבות והם המה היו לרועים

 נאמנים לעולם התורה ולימדונו איך לנהל את חיינו בישרות ובאמת.

ובזה שנלך בדרכם, יהיה לנו העוז לא לאבד את התקווה שזה היסוד לתיקון המידות

 והמחשבה.

ובכן, נתעורר מיד לשוב ולתקן המידות והמחשבות.

@9

במסכת עבודה זרה כה. "מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק

 ויעקב שנקראו ישרים".

תואר זה של "ישרים" מהו מביע?

מדוע היה נחוץ להזכיר את אבותינו בתואר "ישרים" דוקא?

ידוע לשון הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל (פרק ג' הלכה י"ג) שמדבר על מי ש"הלך ישר כמו

 שעשהו האלוקים ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה

 נתקדש קודש קדשים ויהיה ד' חלקו ונחלתו לעולמי עולמים".

מה זה "עול החשבונות הרבים".

ואיזה חשבונות, "אשר בקשו בני אדם".

הראיתם בני אדם שמבקשים "חשבונות רבים?"

ועל כרחך אתה למד שהמדובר הוא באדם אשר שאר רוחו שחרר אותו ממעגל האגוצנטריות, והרי

 הוא פנוי להתמזגות עם מדעו, אשר תכנו הוא "לעמוד לפני ד' ולשרתו".

אבל אדם זה אינו אלא בתחילת הדרך העולה בית ד' ולכן ה"חשבונות" לוחצים אותו ומעיקים

 עליו ומסבכים אותו בתסבוכת נוראה שכן זה טיבם וטבעם של ה"חשבונות" שכל תרוץ זקוק

 לתרוץ נוסף כדי לתרצו.

וכך, יחד עם עוצמת היצר הרע חודרים בקרבו ה"חשבונות הרבים", ודומה לו שלא יוכל

 לחיות בלי ה"חשבונות".

וכאמור, חשבון גורר חשבון, וכך הוא חי את חייו מחשבון לחשבון ומתרוץ לתרוץ עד שהוא

 נתון ושקוע בים "החשבונות" הזה.

ומשאינו ישר, מי יודע עד להיכן הדברים מגיעים.

יתכן, ולא נדע מדוע התדרדר האיש הזה, אבל אלו הם החשבונות הרבים אותם מבקשים בני

 האדם, אוי לו למי שנלכד ברשתם, כי "חשבונות" ו"קדושה" רחוקים המה זה מזה ולעולם לא

 ידורו בכפיפה אחת.

ולנוכח כל זה אין כל עצה אלא לפרוק מעליו את עול החשבונות.

ואם תאמר איך פורקים?

עובדים על "ישרות"!

לא מחפשים תרוצים, משאירים את ה"אמת" כך כמות שהיא, האמת אינה זקוקה לעזרה, היא

 תעמוד בזכות עצמה.

ולמדת שכל החשבונות מעיקרא אינם קיימים כשה"ישרות" בולמת אותם ואינה נותנת להם

 להתקרב.

זו האמת, ולכן נקראו האבות "ישרים", ולכן נקרא ספר בראשית "ספר הישר", - ספרם של

 ישרים.

@9

מצוות הוידוי – הנאמרת פעמים רבות בימי הרחמים הבעל"ט – היא הנקודה הפנים פנימית של

 האמת.

התחושה של האדם – "חטאתי" – והרי הוא מתוודה בפיו ובליבו. ובזה הוידוי הוא הצמידות

 ואמת, והצמידות לאמת היא ה"ישרות", וכך שמהות הוידוי הוא גם חרטה וגם קבלה על

 לעתיד.

מי חכם ישכיל בחודש אלול לקראת יום הדין לעמול לקנות את דרגת הישרות.

"והלך ישר כאשר עשהו האלוקים".

כי אנו עם ישראל יודעים שכדי למות "מות ישרים", יש לחיות "חיים ישרים".

והרי למדת כי כל ה"חשבונות" של "טובת האדם" מעיקרם אינם קיימים כשהישרות והאמת

 בולמים אותם ואינם נותנים להם להתקרב, כי אמת בפיו.

יתן ד' שנזכה להיות עושים את רצונו בשלמות ובישרות עם כל האמת כהכנה לקראת יום

 הדין.

@9

בא וראה כמה הפליגו חז"ל במידת האמת.

חותמו של הקב"ה אמת ואשרי מי שמחנך את בני ביתו במידת האמת.

צריך לקבל את כל הבא עלינו בעוה"ז באהבה, ולדעת שרק חיי התורה יכולים לתת לאדם את

 דרך האושר לגשר השמים להתעלות תמידית, ולא ליפול אחור.

פעמים שנדמה לנו – בחיי הכלל ובחיי הפרט – כי מאוד רע, אבל ד' כל פעלו אמת והישועה

 תבוא בהיסח הדעת מתחילה חושך ואח"כ נזכה לאור.

וגם מי שזכה והחיים מאירים ויפים לו, הרי לא לעד חוסן ואם מתעלמים מזה אח"כ

 מצטערים.

תורת המוסר היא מאירה את נשמת האדם כמו קרן אור טהורה מן השמים, כי רק אל הקב"ה

 צריך לבטוח כי הרי הוא שומר ישראל.

"לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך".

"וזה משל להסתר במעשים טובים ובתשובה שלימה כי כמעט רגע יהיה הזעם ויעבור, והטובים

 ימלטו" (רד"ק)