חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

לקח הפורים אין דרך אחרת להצלתנו רק התמסרות ללימוד תורה

מתוך ספר "דגל המוסר", שיחות "אור יוסף" על התורה ומועדים

 

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, אומרים חז"ל )ילקוט שמעוני תתרנז(: שהדבר נודע למרדכי על ידי אליהו הנביא. כל הגזירה היתה בגלל שאכלו ושתו מסעודת אחשורוש, וכאשר אליהו ז"ל הלך אל משה רבנו להודיעו, ענהו משה לאליהו: כלום יש אדם כשר בדור, אמר לו יש אדם אחד בהם ומרדכי שמו. א"ל הודיעו שיעמוד הוא משם ואנחנו מכאן.

 

גם בשמים מרדכי היה ידוע ומוכר כיחיד הדור, צדיק אמיתי שאפילו משה רבנו בעולם האמת צריך שמרדכי יעזור לו על הארץ כדי לנסות לבטל את הגזירה. לכאורה אנו חושבים לפי זה, שאחרי שאליהו הנביא בא והודיע למרדכי, היה צריך מרדכי לאסוף את כל הקהל ולדבר על ליבם ולעוררם לתשובה כדי שיתקנו את אשר קלקלו. אבל אנו רואים שמרדכי לא הלך בדרך זו. אלא מה עשה? ממשיך הילקוט: קיבץ כל תינוקות של בית רבן ועינה אותם מלחם ומים והלבישם שקים והושיבם על אפר והיה צווח ובוכה עמם ביום ובלילה. וגם המן אחרי שהחליט לעשות את העץ ויצא לחפש את מרדכי כתוב: באותה שעה הלך ומצאו למרדכי שהיה יושב בראש התינוקות ושקים במתניהם וסופדים ובוכים, ופקד אותם ומצאם שנים ועשרים אלף.

 

התנהגות זו של מרדכי נראית תמוהה. כל כלל ישראל בסכנה גדולה. זו השעה להרבות בשתדלנות ולפנות לשר זה ולשר אחר, לגייס כספים ולתת שוחד, ולהשתדל אצל המלך. כך נהגו בעם ישראל מדורי דורות בכל עת שניתכו עליהם גזירות רעות. אף יעקב אבינו התקין את עצמו לדורון ורק אחר כך לתפילה. ומה מרדכי עושה בעת צרה זו? הולך ואוסף שנים ועשרים אלף מילדי ישראל ומענה אותם מלחם ומים, מלבישם שקים ויושב בראשם וכולם בוכים. איזו פעולה היא זו? לפלא איך המן הרשע הכין עץ גבוה, וכל כבודו אינו שווה לו בגלל יהודי קטן, יושב בראש תלמידים קטנים וכולם בוכים! איזו פעולה היא זו? נגד אדם כזה חלש הוא צריך להתכונן ולצאת למלחמה? וכי זה מתאים לגאוה הארורה שלו?

 

אך כנראה שגם המן הרגיש בכוח העצום של המחזה המיוחד הזה שעיניו רואות, את מרדכי יושב על האדמה בתוך מספר גדול של ילדים וכולם רעבים וצמאים ובוכים. ומה עושה הרשע הזה, באכזריותו העצומה? אפילו אומות העולם תמיד רגישים לתינוקות של בית רבן ולחלושים, ורוצים לעזור להם אף בעת מלחמה, כך מקובל בכל העולם. אבל המן מייד השליך בצוארם חבלים ושלשלאות של ברזל והפקיד עליהם שומרים, ואמר: הללו אני הורג תחילה, ואחר כך "תולה את מרדכי" כל ההמשך כתוב במדרש, קורע לבבות. מה מתגלה לנו כאן? מרדכי ידע שרק תורתם הטהורה של התינוקות היא שתציל את עם ישראל. לא תועיל שום שתדלנות. ילדי ישראל הם הם מקור תקוותו והמבטיחים את עתידו, כשהם יושבים עם רבם ולומדים אתו תורה, הם שחיזקו את רוחו של מרדכי, בכל פעם ששאל: פסוק לי פסוקך. וגם המן כל כך כעס כשראה שהילדים החלשים האלה הם הם מקור התקווה של עם ישראל והם הנוסכים בו את הבטחון שלצדיק לא יאונה כל רע.

 

אין דרך אחרת להצלת עם ישראל בעבר ובהווה, רק התמסרות ללימוד תורה מפי הרב. כאשר באו אמותיהם של תינוקות ומביאים להם לחם ומים ואמרו להם אכלו ושתו קודם שתמותו, והם נשבעים בחיי מרדכי רבינו ומניחים ידיהם על ספריהם ואומרים בתעניתנו נמות, וכל אחד גולל ספרו ומניחו על לבו וכו'. כמה חיזוק יש לנו לקחת מזה! אנו צריכים להבין שכל הצלחתנו לכלל ולפרט תלויה רק בתינוקות של בית רבן שיושבים בישיבה ומתמסרים ללימוד תורה. לא לסמוך על כל הדעות ששומעים כל הזמן מבחוץ, התולים את ההצלחה בנצחונות במלחמה ובצבא חזק וכו'. העולם חיים בהרגשה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה" אבל המעשה של המגילה מלמד אותנו את ההיפך. ההצלחה תלויה רק בתמימות, בלימוד התורה מפיהם של תינוקות עם מחשבות זכות וטהורות. מקור הצרות הוא בגלל שהתחשבו בדעת הגויים ונהנו מסעודתו של אותו רשע. להיפך, ההצלה באה מן ההתנזרות, מן ההתמסרות בקיצוניות לדרך של לימוד התורה בניגוד לכל תפיסה שכלית.

 

אם נתחזק בהשקפה זו, נצא מימי הפורים האלו מעודדים ונרגיש בקרבנו את ההרגשה הנפלאה של "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", וכדרשות חז"ל שכל הפסוק חוזר רק על קיום התורה והמצוות, אורה זו תורה, שמחה זו סעודת מצוות, ששון זו מילה, יקר זו תפילין. זכות לימוד התורה של תשב"ר, מחזירה לעם את האפשרות לקיים מחדש את שאר מצוות התורה

 

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד