מי אתה עמלק?

נאמר בתורה: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" )דברים כ"ה(, לאחר דור שמואל הנביא מצוה ד' את שאול: "עתה לך והכיתה את עמלק, והחרמתם את כל אשר לו, ולא תחמול עליו, והמתה מאיש עד אשה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור". )שמואל א', ט"ו, ג'(, ועוד נאמר "ויאמר ד' אל משה, כתוב זאת זכרון בספר, ושים באזני יהושע, כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" )שמות י"ז,י"ד(, וכן נאמר: "ויאמר כי יד על כס ק-ה, מלחמה לד' בעמלק מדור דור" )שמות י"ז(, "כי יד על כס ק-ה" - ידו של הקב"ה הורמה להישבע בכסאו, להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומדוע נאמר כס, ולא נאמר כסא, נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם, עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם. )רש"י שם(.

מן הראוי להבין מדוע נצטווינו במצוה זו, מה היה חטאו של עמלק עד שהגיע לדיוטא התחתונה?

נאמר בתורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך, ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים" )דברים פרק כ"ה(, "אשר קרך בדרך" - לשון מקרה. דבר אחר לשון קרי וטומאה. דבר אחר, לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך. שהיו העובדי כוכבים יראים להילחם בכם, ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטיה רותחת, שאין כל בריה יכולה לרדת לתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה, אע"פ שנכווה, הקרה אותה בפני אחרים. )רש"י שם(

מן הראוי להתבונן: המצרים עשו דברים גרועים מאוד: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". בנוסף, פרעה שחט ילדי ישראל וטבל בדמם. המצרים העבידו בעבודת פרך את כל העם. למרות כל זאת הם לא התחייבו כליה. הם גם לא פגמו בכסא-הכבוד. מדוע אפוא עמלק נחשב לגרוע יותר?

תניא ר' יוסי אומר, שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ. להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות את בית הבחירה. )מסכת סנהדרין דף כ' ע"ב( נשאלת השאלה: האם ניתן היום לזהות את עמלק? התבוננות באנטישמיות הקיימת בעולם מגלה שני סוגי אנטישמיות: האחת היא שנאה מקומית כלומר, הגויים תושבי מקום מסויים שונאים את היהודים שהם נתקלים בהם במקומם. הם לא מתייחסים בשנאתם ליהודים שמחוץ למקומם, והשניה היא שנאת כל היהודים בעולם. מי שדוגל בדרך זו הוא בעל תכונה של עמלק.

הבה נתבונן במהלך ההיסטוריה כיצד פעלו שני סימנים אלו: העליה הראשונה לארץ התרחשה כאשר יעקב ובניו עזבו את בית לבן והלכו לארץ ישראל. באותה שעה הגיע עשו עם ארבע מאות איש כדי להרוג את יעקב ואת בניו, שהם למעשה עתידו של העם כולו, העליה השניה לארץ היתה בדור יוצאי מצרים הולכים במדבר בדרך לארץ ישראל. באותה שעה מגיע עמלק, נכדו של עשו, במטרה להרוג את כל היהודים, העליה השלישית לארץ היתה בתקופת עזרא ונחמיה עולים מבבל לארץ ישראל כדי לבנות את בית המקדש השני בסמוך לכך חלה גזירת המן, נצר של אגג מלך עמלק, להרוג ולהשמיד את כל היהודים.

בעולם קיימים כוחות שונים ומנוגדים הפועלים אחד נגד רעהו: החושך מול האור, האמת מול השקר והרע מול הטוב. גם בעולם הרוחני קיימת קדושה מול טומאה. בנקודה זו מתנהלת מלחמת עמלק נגד עם ישראל: כשעמלק מרגיש וחש שהאמת עומדת להתגלות והתוצאה מכך הוא עצמו יחלוף. הוא יוצא למלחמת הישרדות כשמטרתו להכחיד ח"ו את עמנו. הוא שונא את כל יהודי העולם, כי לדידו כל יהודי מביע את האמת שהיא נוגדת את כל שיטתו.

עמלק בבחירתו החופשית הגיע לדרגה זו שבה הוא הפך את הרע לשיטה )בדרך כלל הרע אינו שיטה אלא הוא מהווה מכשול, הגורם לאדם להתאמץ ולהתפתח(, מסיבה זו עמלק איבד את זכות הקיום שלו. היטלר ימ"ש אמר זאת במפורש: "אמנם כן, ברברים אנו! תואר כבוד הוא לנו"! אני משחרר את בני האדם מכבלי הרוח, ומן העינויים הנאלחים והמשפילים של חזיון שוא שנקרא 'מצפון ומוסר', כי שני מומים הטילה היהדות בבני אדם: בגוף ע"י המילה, ובנפש על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית... המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו, בין שני המחנות הללו בלבד, בין הגרמנים והיהודים. כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת". )מובא באנצקלופדיה העברית, ערך אנטישמיות, עמ' 035(

חטאו של עמלק רמוז במילה אחת הכתובה בתורה: "בדרך" - "אשר קרך בדרך", כאשר אתם נמצאים בדרך לארץ ישראל במטרה לבנות את האמת ולתת משמעות לחיים, הטומאה פורצת בכל תוקפה וגבורתה כשרצונה לעצור את הקדושה. עמלק התחייב כליה, כי הוא הנוגד של כל קיום אמת בעולם.

הסבריו של רש"י הקדוש מסבירים את הדרך ואת השיטה כיצד רצה עמלק להחלישנו כדי שיוכל לנצח ולהגשים את מטרתו שהיא הרחבת גבולות הטומאה.

זורק מילותיהן: עמלק עשה זאת כדי לעכבם מלהיכנס לארץ ישראל. שהרי בזכות מצות המילה זוכים להיכנס לארץ ישראל. וכפי שנאמר לאברהם אבינו: "ואתה את בריתי תשמור ואתנה לך את הארץ".

"קרך": הוא לשון קרי. כי על תועבות אלו ארץ ישראל מקיאה את יושביה. קל-וחומר שלא יוכלו להיכנס לארץ ישראל.

קרך: גם מלשון קררך. בזה שעמלק העז לגלות התנגדות הוא קירר את האמונה אצל כל בני האדם.

לגבי שיטת עמלק נאמר בתורה: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז ישבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום וגו'" )שמות י"ג(, עמלק החליט להילחם בתופעה החדשה שבה כל עמי העולם מתעוררים לרוחניות. הוא ידע במלוא הבהירות, שאם עם ישראל יחיה, ומוסרו יתפשט בקרב האנושות עולמו של עמלק יחרב. חושיו הורו לו, שאין מקום לשניהם עלי אדמות. הקדושה והטומאה אינן יכולות לשרות ביחד. לכן, הוא בא למלחמה, לחנוק את המציאות החדשה באיבה. בהיותו מייצג את החומריות, את הכוח הגס והאלים בעולם, הוא לא סבל את המצאותו של עם רוחני בתבל

"למה היה עמלק דומה? לזבוב, שהוא להוט אחר המכה, כך היה עמלק להוט אחר ישראל" )ילקוט שמעוני פרשת בשלח י"ז(. הוא ערך את ההתקפה הראשונה בעולם על הרוח, על הצדק ועל המוסר.

קיימת הוכחה שמלחמה זו אינה קשורה להבנה שכלית אלא למלחמת כוחות הטומאה הנלחמים בכוחות הקדושה. שרו של עשו נלחם עם יעקב אבינו בדרך, כי כולם מתגייסים למלחמת הטומאה בקדושה. ובעזרת ד' נזכה לגאולה השלימה שבה לא תהיה כל השפעה לעמלק ולשיטתו.

@9

ראשית גויים עמלק

נבואת בלעם על עמלק - "וירא את עמלק וישא משלו ויאמר, ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד" )במדבר כ"ד,כ'(, כאשר יעקוב חוזר מחרן להיכנס לארץ ישראל: עשיו יוצא להשמיד חלילה את כל היהודים שהיו אז. כאן היא ראשיתם של שני סמנים אלו. ונשאלת השאלה א"כ עשו הוא הראשית ולא עמלק? ושתי תשובות בדבר: לעשיו היו סיבות שונות בצאתו להילחם עם יעקב, יעקב גנב לו את הברכות, ולקח את הבכורה, לעומת זאת עמלק יוצא למלחמה על טהרת השנאה במלחמתו נגד האמת ללא כל סיבה הגיונית.

נתבונן מאין עמלק בא: "עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי, והיבוסי, והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן" )במדבר י"ג(, לשון המדרש: מכאן אתה למד שהיה עמלק לפנים מכולן. רבי נתן אומר מהררי שעיר בא, והלך ארבע מאות פרסה, עד שהגיע לרפידים, ועשה עם ישראל מלחמה", התגלמות הרע במיטבו. לכן, הוא נקרא ראשית הרע בבריאה. )מדרש תנחומא פרשת בשלח(, אולם יש הסבר נוסף: "קנני ראשית דרכו" זו התורה הקדושה, "ראשית תבואתו" זה עם ישראל, עמלק הגיע בין אותות מצרים לבין מעמד הר סיני והראה התנגדות לאמת, יצר מחיצה ביניהם וגרם לספיקות ולבלבול בהקשר לאמת. בניתוק זה הוא קלקל את הראשית של הקדושה, ובלבול זה הוא שגרם לחטא העגל, לכן זכה להגדרה "ראשית הרע". נמצא שלמילה "בדרך" משמעות נוספת. כשאתם בדרך להר סיני לגילוי האמת לעולם כולו, כשתמיד הכוונה היא בדרך חזרה לארץ ישראל.

ולעתיד לבוא: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", זה משיח בן יוסף. שתפקידו לבער את זרעו של עשו כדי לטהר את העולם מהרע המושלם, ורק אחרי זה "והיתה להשם המלוכה", זהו משיח בן דוד.