אחר העמל נפתח שער אורה חדש – שיחה עם הרב י. אזרחי
@7* "מוסף שבת קדש" בפרוייקט מיוחד על ימי ההכנה לקבלת התורה ומשמעותם * עם בא היום שעליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת יום זה, נכנסנו למעונו של הגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר. שמענו על ערבותה של תורה. על התנאים לזכות לתורה ועמלה. *
@5כיצד קונים
מתיקות ו"גישמאק" בלימוד, וכיצד מקנים זאת
לתלמידים?
המשנה באבות
אומרת: גדולה תורה מן הכהונה והמלכות. מלכות נקנית בשלושים מעלות. כהונה בעשרים
וארבע מעלות. תורה בארבעים ושמונה מעלות. מהם המעלות שמלכות נקנית בהם? לכאורה
המלך מקבל ולא קונה? כהונה - כ"ד מתנות כהונה, ישראל נותן לכהן, ולא הכהן
קונה?
אלא, הכהן
קונה לעצמו קנינים מסוימים אשר הם מחייבים את העם לנהוג כלפיו ככהן ולתת לו
כ"ד מתנות. לאחר שהוא קונה את הכהונה זוהי הנהגה מתאימה. אין זו מתנה בעלמא,
אלא הם יחסי גומלין כאשר המלך מכשיר את עצמו העם חייב כלפיו. צריך הכנה נפשית
לטרוח ולקנות.
נמצינו למדים,
קניני תורה זה רק לאחר שהכשיר עצמו ואז הם מקנים לו את התורה והיא מקנה לו את
הדברים. שהאדם עמל בתורה לקנותה לעצמו מגיע לתפיסה בתורה וזוכה בקניניה והם מזכים
לו תורה. הערבות בלימוד היא המביאה לו תורה. חז"ל תקנו לנו תפילה מיוחדת על
ערבותה של תורה, ולימדונו כיצד לבקש תורה. "אבינו אב הרחמן המרחם רחם
עלינו" כחולה מסוכן, נפשו תלויה בדבר. המרחם רחם ותן בליבנו בינה... ואחר כל
זאת: "והאר עינינו בתורתך" - שהעיניים תברקנה אצל האדם משמחת התורה.
רבי יהונתן אייבשיץ )יערות דבש דרוש ד'( כותב על עצמו: אוי לי על שברי
בעת שאיני מתפלל בכוונה כראוי כל היום אין שמועתי בתורה מכוונת וקרעים אלבש. וכאשר
אזעק לד' בתפילה לחנני כי דלותי עד מאד אף הוא ירחם עלי ויאיר עיני בתורתו.
מרן החזו"א זצוק"ל כותב באגרתו: הלימוד והתפילה קשורים
זה בזה. עמל הלימוד עוזר לאור התפילה והתפילה עוזרת את הלימוד, תפילה בבחינת
"קבע" מרחיקה את הלימוד, והלימוד בעצלתיים מונע תפילה. אם רוצים לדעת
איך משיגים "גישמאק" בלימוד - הקב"ה
נותן! איך מקבלים זאת - על ידי תחנונים! המרחם רחם עלינו ותן בליבנו להבין
ולהשכיל. הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל אמר: כלי
ההשגה בתורה נפתחים, רק כאשר יש ערבות מתיקות ושמחה.
מרן החזו"א זצוק"ל כותב: @1לחזור על אתר כמה פעמים,
ולדקדק בדברים שאין השכל נהנה מהם בתחילתן ואדרבה מכבידים עליו, אבל העמל הזה הוא
עמל התורה אשר כל סגולות לימוד התורה נאמר על עמלה. ואמנם אחר העמל נפתח שער אורה
חדש אשר השכל מתענג ללא קץ@2. מהו אותו שער אורה שנפתח
זהו הערבות והמתיקות של הלימוד.
בכדי להקנות
ערבות זו לתלמידים, יש להמחיש בפניהם את היופי שבלימוד. ע"י המלמד שהדברים
חיים אצלו. להכין מחדש כל פעם את השיעור. הערבות הזו מתחזקת ומתעצמת בנפש הלומד.
@5מהו ההגדרה
של "עמל התורה", וכיצד משיגים זאת?
ידועים דברי התנחומא )פרשת נח( שאומר: שלא תמצא התורה שבעל פה אצל מי
שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה, אלא במי שממית עצמו עליה. לפי שאין
לומד אותה אלא מי שאוהב את הקב"ה בכל ליבו ובכל נפשו ובכל מאודו לפי שיש בה
צער גדול ונדוד שינה ויש מבלה ומנבל עצמו עליה.. הדרך ללמוד תורה היא - תחילתה
קוצים וסופה מישור ומרגישים גישמאק.
מו"ח מרן הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל
הקפיד מאד על ההפסקות. שלא להפסיק מרציפות הלימוד. היה מביא את דברי הגמרא: עובר
במעי אמו מלאך מלמד אותו את כל התורה כולה ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו
שותה. מדוע שלא יאכל לבד? לי אמר מו"ח לוקחת ארוחה
שלש דקות, חבל לעובר להפסיד את הזמן המועט של הארוחה משמיעת דברי תורה מהמלאך!
ישנה גמרא
נפלאה בנדרים המספרת: על חתונת רבי שמעון ברבי. רבי היה נשיא ישראל כל גדולי עולם
היו בחתונה של בנו. בר קפרא בא באמצע החתונה ושואל את
רבי לפירושה של מילה בתורה. כל מה שרבי ענה בר קפרא פרך
אותו. כאשר רבי ביקש ממנו שיאמר הוא את פירוש המילה, הסכים. בתנאי שרבי ירקוד
לפניו ואשתו תקרקר לפניו. וכך היה. צריך להבין האם בר קפרא
בא לבזות את רבי באמצע שמחת נישואי בנו? )ואכן הגמ' מספרת שבן אלעשה חתנו של רבי
לא יכל לסבול זאת ועזב את החתונה( אלא, בר קפרא בא
להראות קבל עם ועדה מה כחה של מילה אחת של תורה. באמצע החתונה רבי ירקוד ואשתו
תקרקר העיקר לדעת ביאור במילה אחת של תורה! הרי ידוע המעשה, שמרן הגאון רבי ברוך
בער זצוק"ל היה באסיפה ושמע שאחד אומר שהתורה זה החמצן של החיים. קם רבי ברוך
בער ומחה: התורה היא החיים בעצמם!
@5בהיכלי
התורה ישנו חיזוק רב בימי ההכנה לקבלת התורה בכלל, ובליל חג השבועות ויומו בפרט.
כיצד משמרים החיזוק הגדול הזה?
הרמב"ן באמונה
ובטחון אומר: @1ודע, כי כל זמן שאדם מחשב שמו של
הקב"ה או אחד מנפלאותיו, יש לפניו התעוררות כפי מעלת החושב. ושהתעוררות בדבר
ריק במה אברכהו? וזהו שאמר הכתוב: אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ היינו
להוציא מן הכוח אל הפועל עד שישמר הדבר.@2
הבה נתבונן,
אברהם אבינו בא לעקוד את יצחק בנו יחידו. כאשר הקב"ה אומר לו: אל תשלח ידך אל
הנער ואל תעש לו מאומה, מנהל הוא ויכוח עם המלאך. חפץ הוא להוציא לפחות טיפת דם
מיצחק. ולא נתקררה דעתו עד שנשלח האיל וכל מה שנעשה באיל כאילו נעשה ביצחק. מדוע?
אברהם אבינו הרגיש שהוא כעת בהתעוררות עצומה. כאשר אדם נמצא בהתעוררות עצומה חייב
הוא לשמר את הדבר. אם לא יעשה התפסה בדבר כל החיזוק
שהיה לו זה עתה, ילך כמות שהיה. את השימור של המעמד הנשגב של העקידה עשה אברהם
באיל. ומוצאים אנו במתן תורה שנאמר: "במשוך היובל המה יעלו בהר" מדוע צריך
בעת מתן תורה להזכיר את אילו של יצחק? ללמדנו כי את ההתעוררות הנשגבה שיש לאדם
במתן תורה צריך לשמר ולעשות התפסה בנפשו. אם לא ישמר
היא תלך כלעומת שבאה. כאשר אדם נוסק לגבהים חייב הוא לשמור זאת, אחרת יהיה נפילה
גדולה עם ריסוק איברים.
@1ברצוני
להציע הצעה לרבים ו"מוסף שבת קדש" יהיה הבמה לפרסום הדברים: יש חיזוק
גדול בליל שבועות. לקראת סוף הלילה, עלות השחר כבר מתחיל לפוג החיזוק. מחפשים
ברכות התורה. נטילת ידים. בזמן זה, להחליט בעצמו שהוא לומד עכשיו חמש דקות רצופות
בכדי לשמר את ההשגות הגדולות בתורה שהשיג בלילה זה! ואז יקנה את מעלות התורה בנפשו
לתמיד.@2 אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ - לעשות חפץ. וישמע יתרו, אומרים
חז"ל: מה שמועה שמע ובא. אם היה נשאר במקומו לא היה קורה כלום,
"ובא" עשה קנין בנפשו קנה את ההתעוררות.
@5אחד מתנאי
קבלת התורה הוא שיהיו כאיש אחד בלב אחד. מהי מעלה זו?
במדרש רבה
נאמר: אמר רבי שמעון בר יוחאי, מנין אתה אומר אילו ישראל חסרין
אפי' אדם אחד לא היתה שכינה שורה עליהם שנאמר וירד ד' אל כל העם. במכילתא כתוב:
רבי אומר שעמדו על הר סיני כולן בלב אחד לקבל עול מלכות שמים בשמחה.
הגר"א במשלי
כותב על הפסוק "משלח מדנים בין אחים": זהו שאמר הכתוב והוא באחד ומי
ישיבנו שישראל באחדות השכינה שורה ביניהם ושאינן באחדות געלה
נפשי אתכם.
התורה לא
ניתנה ליחידים.יתירה מזאת, חז"ל מספרים במדרש על רבי שלא רצה ללמד תורה כיון
שכולם לא היו ומהיכן אתה למד ממתן תורה. מה זה שייך שיעורו של רבי למתן תורה?
למדנו, שעלינו להתייחס לכל מקום תורה שהוא מתן תורה ומתן תורה זה לציבור. כאשר חסר
בציבור חסר בתורה.
הגמרא בפסחים
אומרת: ליושבים לפני ד' זה המכיר מקום חברו בישיבה. הדבר נאמר אפילו על מקום תורה
ענק )כישיבת מיר שיש אלפי תלמידים( נושא בעול עם חברו.
מה עם חברו, איך הוא מסתדר, בלי נושא בעול עם חברו אי אפשר להגיע למעלה מסוימת. רק
בלב שלם באחדות גמורה. וכשזה חסר אז אין תורה.
ידועה הגמרא
בבבא מציעא, שנים שהלכו בדרך ויש להם קיתון אחד של מים.
בתחילה סברה הגמ' יתן לחברו מוטב שימות הוא ואל יראה
במיתת חברו. עד שבא רבי עקיבא ודרש "וחי אחיך עמך" חייך קודמין. שואל מרן החתם סופר: הרי נאמר ואהבת לרעך כמוך, ומהו
חייך קודמין? אומר החת"ס
ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. בתורה לא נאמר "חייך קודמין"!
מכיון שהתורה ניתנה לכלל ישראל כולו כאחד ולא ליחידים.
@5ערב חג מתן
תורתנו. מבקשים אנו לשמוע כמה עובדות על עמל התורה ממרן
ראש הישיבה דמיר הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל.
זאת חזיתי
ואספרה: ישבתי בביתו היתה שעה מאוחרת בלילה.מו"ח
נכנס לחדר שלו. לפתע חזר לחדר הספרים. פתח ספר והחזיקו ומעיין בו. אני מתבונן בו
ורואה איך שפניו מתאדמים. מתאמץ במאמצים על אנושיים. גידיו בולטים ומתאמץ במשך
דקות ארוכות. לאחר זמן ראיתי נהרה על פניו אזיל סומקא ואתא חיוורא. ראיתי שהבין את הסוגיא.
הייתי
בחו"ל לפני כמה שנים, פגשתי יהודי שאני מכירו מכבר בעת למדו בישיבת מיר. ראיתי שלומד הוא ללא הפסק כלל. שאלתי אותו, מה קרה?
א"ל: שבא
להתקבל לישיבת מיר נכנס למרן
הגרא"י פינקל
זצ"ל, שאלו: מנין אתה? א"ל: מאמסטדם.
א"ל: מאמסטרדם לא היו לי תלמידים תכנס לישיבה. נכנסתי למרן
הגר"ח שמואלביץ
זצ"ל. שאלני: מנין אתה, מה אביך עושה? כאשר אמרתי לו: שאבי נרצח בשואה האיומה
הי"ד. זעק לפתע בבהלה: @1השארת את האמא לבד תרוץ מיד לישיבה ללמוד!@2 משפט זה
רודף אחריו כל ימי חייו.זהו מבט של אדם גדול אסור להפסיק רגע מהלימוד אם השארת את
האמא לבד על מנת ללמוד תורה אין היתר להפסיק רגע! יש לספר עובדות על עמלם של
גדולים לדורות הבאים בבחינת "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי" מו"ר מרן
הגר"י סרנא זצ"ל
אמר: מתי יגיעו מעשי זאת אומרת שיש באפשרותינו להגיע.
מי יתן ונזכה.
ד' יעזור,
ונזכה באמת לבקש מהקב"ה. להתחנן על תורה. אז נזכה כולנו לוהאר
עינינו בתורתך. לערבות התורה.
