אי אפשר לכתוב איכות אלא חחי עולם נטע בתוכנו

לפני שבועיים הובאה במוסף ש"ק שיחתו של הגאון הגדול רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א, באשר ליסוד והכרח הלימוד בעיון, עד כדי כך שבלעדיו לא שייכת אמונת ד'. ובשבוע שעבר, הובאו במאמרו של העורך הרב ישראל פרידמן, עוד מדברי הגאון הגדול שליט"א ממכתבים שונים, לזכור ולהזכיר, שככלות הכל, לימוד התורה בעיון, הוא ה"בחוקותי תלכו".

 

למרות כל העשיה החיובית והמבורכת שיש בהרחבת לימוד התורה לציבורים אחרים, כמו גם הסיוע שניתן להסתייע בחלק הבקיאות שבלימוד גם בקרב לומדי העיון שהרי בקיאות בש"ס היא מכשיר המועיל והמסייע לעיון ולהבנה העמוקה, ואכן ישנם רבים הפועלים למען מטרות חשובות אלה במסירות - נכתב במאמר - אין לעשות מזה עיקר כלל וכלל, באשר תרופה היא תרופה ולא עצם החיים...

 

*

 

למקרא דברים אלו, ששו ושמחו רבים מהת"ח וראשי הישיבות שליט"א, שבקשו להרחיב מעט את היריעה.

 

וחשבנו שבנושא זה יש אולי עניין גם בדברי מרן המשגיח רבי ירוחם זצוק"ל בספר "דעת תורה" - מאמרים לפ' נשא, שכולם מלאים מזה. וכמו להלן במאמר "כמות ואיכות:

 

@1המשכיל יכול להבין כי כל הבריאה כולה, כל מה שאנו רואים, אין הדבר במה שאנו רואים, ר"ל בהכמות, אלא מציאות הדבר באמת הוא רק באיכותה. וההגשמה, ר"ל הכמות, הוא רק בית אחיזה ליכנס לאיכות הדבר... המבין יבין כי המסכת ב"ק אינה בהדפים הנכתבים, כי תורה שבע"פ לא ניתנה להיכתב, מפני שאין יכולים לכתוב, כי אי אפשר לכתוב איכות, אלא "וחיי עולם נטע בתוכינו", ומה שאנו רואים הוא רק בית אחיזה ולא יותר... אבל צריכים לידע התכלית, כי לא הבית אחיזה הוא התכלית, אלא עיקר לימוד גמ' הוא רק באיכות, ותיכף עם ההתחלה, ללמוד את האיכות, ואם לא ילמוד האיכות צריך לידע כי אין לו שום שייכות להגמ' כי הגמ' אינה בכמות...

 

ועיי"ש בהמשך דברי מרן המשגיח, שהוא מייסד ע"פ דרכו את דברי מרן הגר"ח סולובייצ'יק זצוק"ל, שביטול תורה אינו רק בזמן אלא בעיקר הוא באיכות...

 

ומוסיף ומסיים המשגיח שם: @1וזה בקורת גדולה על אותם הלומדים מסכת פעמים אחדות, ויותר אינם יכולים ללמדה, ורוצים רק בחדשות, זוהי הראיה היותר ברורה שאינם יודעים מהו תורה, וחושבים ח"ו שהתורה היא בכמות והלא מציאותה היא רק באיכות...

 

*

 

כידוע תחת דברים אלו הורגלו בני הישיבות לשכון לבטח כמה וכמה דורות. וצריך להוסיף ולבאר, שודאי לא הייתה כוונתם לכך, שאין עניין ברכישת ידיעות נרחבות במסכתות ובש"ס, ואלא רק שבדברים אלו הראו לנו את סדר העדיפויות הנכון, איך לכוון את הדברים. והיינו, שלעולם אין בהכמות עניין לעצמו, אלא עזר וסמך, על מנת שנוכל ללמוד בעיון כדבעי.

 

ובאמת הגם שאין למדוד את האיכות, ניתן גם ניתן להרגיש בה בעיני בשר. שהרי אם נקח כל בחור שלמד בישיבה שנים מספר, נראה שהשינוי העיקרי שנגרם בו, אינו מתבטא בכמות הידיעות שלו, אלא בכך שנהפך לאדם אחר לחלוטין, הן מבחינת החשיבה והן באופי התנהגותו. אלו ממש דברי מרן המשגיח זצוק"ל @1"כי אי אפשר לכתוב איכות אלא וחיי עולם נטע בתוכינו".

 

*

 

ואולם ברבות השנים קיימים שינויים סביבתיים במציאות החיים, העלולים לגרום לטשטוש יתר. בתקופה האחרונה עם התפשטות אפשרויות הדפוס, התקשורת וההפצה - אין כמעט נושא שלא עולה על שולחן אור צבעוני, באופן ציבורי, הגורר עימו פרשנויות ודעות משנה בידי כל מי שיש לו גישה אל הדברים, בבחינת, "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" )בראשית יא, א(.

 

בגלל צורת הצגת הדברים בדרך זו השווה כביכול לכל נפש, לעיתים נגרם לעיתים עוול לערכים, המתעוותים דווקא מתוך השאיפה לפשטם ולהנחילם לרבים.

 

עובדות אלו צריכות לעמוד בראש מעייניו של כל רוחש טוב העושה שימוש במדיית הפרסום. שכן הרי פשוט וברור היה צריך להיות, שלא הרי בקיאות וידיעה נרחבת לבעלי בתים כהרי בתי אחיזה ללמדנים בני הישיבות ואסור היה שיעורבבו המושגים. שאיפות משובחות ומעשים גדולים שנועדו ומצליחים להגדיל תורה ולהאדירה, עלולים להלחם בעצמן, ולהפוך את התרופה לעיקר, את האריזה לתכולה, את המסייע לדבר עצמו ואת האמצעי למטרה! - ומכך יש להזהר.

 

*

 

ויש לדון בענין זה, גם מהיבט נוסף. כידוע לאחרונה קיימות יוזמות שונות לחיזוק הלמוד בענפים שונים מענפי התורה. רובם ככולם מתכוונים למטרה אחת: להרבות תורה. להוסיף שינון, להוסיף בקיאות, להרבות בידיעת ההלכות, להרבות בלמוד דברים נוספים שלא נלמדו עד כה, להעלות חדושים על כתב, להוסיף שעות למוד על שעות הסדרים ועוד. אין בשאיפות כאלו כל פסול ח"ו. להיפך, כולם אהובים כולם ברורים... הם זוכים להגדיל תורה ולהרבות תורה שהרי רובן ככולן של היוזמות הללו, זוכות לעידוד והכוונה של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א. כמובן, כאשר הדברים ממוקמים במקום הראוי להם, תועלתם מרובה ויעילותם אינה זקוקה להוכחות. עם זאת, במחילה, התדפקות על דלתי הישיבות בצפיה ובנסיון למצוא מצטרפים כמה שיותר לכל מטרת לימוד ולכל יוזמה חדשה, דומה במקצת לחברת כח אדם לשם מציאת משאבי אנוש לתפקיד מסויים. אין צורך להאריך במילים, ודי אם נאמר - אין זה לכבוד, אין זה לתפארת... כי סדרי הישיבה וכל סדר יומה נתונים בלעדית לראשי הישיבות שליט"א שעליהם ורק עליהם מוטל לנווט את ההלוך יילך, את דרכי הלמוד וסדרי הישיבה - מבפנים ולא מבחוץ.

 

 

 

מסגרת

 

@5למוד העיון כבלם בפני רוחות הזעף של ההשכלה למוד הוא בעיון! אך מלבד זאת, יש בכוחו גם לשמש כבלם ומחסום בםני רוחות זרות ומסוכנות שנושבות לאורך הדורות. מובא ב"משנת רבי אהרון" ח"ד מעשה במרן הגאון רבי יוסף דב בעל "בית הלוי" זצוק"ל שנזדמן לקובנה ופגש במרן הגרי"ס זצוק"ל והשמיע באוזנו מחידושי בנו מרן הגר"ח שעוד היה אז צעיר לימים. מרן הגרי"ס התפעל מאוד מהחידושים ואמר שחייבים להפיץ דברי תורה כאלו ברבים ולפרסמם משום שהדורות הבאים זקוקים לחיזוק מול הנסיונות שיהא עליהם לעמוד בהם. המתיקות שבחידושים תגרום לריבוי עסק התורה ובכך יהיה אפשר להתגבר על החושך המתפשט בעולם.

 

ועוד: @1נזכרתי שאמר לי מו"ר הגאון המופלא ציסו"ע רבי ישראל סלנטר זי"ע, כי מה שנמצא בעו"ה במדינת ליטא )הגם שנמצא בישיבות בחורים מופלאים ממולאים בתורה ויראה) שלומדים לימוד חיצוני, אחד מהגורמים לזה הוא, כי יש כמה שלומדים איזה מאות דפים גמרא עם תוס' ואינם יודעים רק מש"כ תוס' וא"ת וי"ל וא"ת וי"ל, אבל אינם יודעים המתיקות מה סברו בקושיא ומה חידשו בתוס', ואינם מרגישים אפילו טיפה מהים מחכמת ומתיקות התוס', ולהבדיל אלפי הבדלות, בחיצוניים - מעט החכמה שיש בהם הוא מפורש בולט עד שמרגישים זאת תכף ומיד, כי בהם אין שום נסתרות. @2)תורת רבי ישראל מסלנט ע"פ דרכי חיים - הגר"נ זילברברג(