הישיבות - היסוד לנסים הגלויים בדורנו - זוכה לדברים הרבה

אחת המימרות המקובלות בשם מרן בעל החזון איש זצוק"ל, היא כי בעצם היות לנו הרעק"א והקצות, זהו קיום הבטחת ה"לא מאסתים ולא געלתים", שהובטחה לכלל ישראל.

ובאמת זכה דורנו, אחר התקופה של חורבן התורה והישיבות, ובתקופה של הסתר פנים נורא, ואף על פי כן נראה בחוש את הפריחה המופלאה של הישיה"ק, הכוללים ולומדי התורה די בכל אתר ואתר, אשר מעידים בעצם קיומם והווייתם על קיום ה"כי לא תשכח מפי זרעו", כאשר אלפים ורבבות הם ובני ביתם, רואים כדבר המובן והטבעי, לעסוק בתורה מתוך עמל ועזיבת כל עניני העוה"ז.

ואף שבתקופה זו, יש מצבים בימינו כבכל דור ודור, שיש המצירים ומציקים, וחפצים לפגוע בלומדי התורה בכל דרך אפשרית, הרי שתמיד אנו זוכים לראות את יד השם והנסים הגלויים המלווים את לומדי התורה, לבל ימוטו ח"ו.

ובאמת המתבונן יראה, שכפי המבואר בתוה"ק בכמה וכמה מקומות, דווקא החיזוק בלימוד התורה וביצור חומת הישיבות הקדושות והכוללים, וההוספה בעמל התורה - הם הערובה והכוח לקבלת הנסים הגלויים והסייעתא דשמיא העצומה, גם בזמנים של הסתר פנים וגלות.

הכוח הזה של לימוד תורה, לימוד של כל יחיד ויחיד, חיזוק של כל מקום תורה, הוא בעצם היסוד להנהגה אחרת בבריאה, הנהגה של "למעלה מן הטבע", מעין הנהגה נסית.

@9לאחר ששלח הקב"ה את משה לפרעה על מנת להושיע את עם ישראל, אומר משה אל הקב"ה: "ומאז באתי אל פרעה והצל לא הצלת את עמך", כלומר שגם הורע מצבם, ועל כך עונה לו הקדוש ב"ה: "וארא אל אברהם וכו' ושמי ד' לא נודעתי להם אני ד'" - וצריך ביאור, מהי התשובה "אני ד'" שאמר הקב"ה למרע"ה.

נלמד כאן יסוד, הקובע כי לבורא ית"ש יש ב' הנהגות בעולם, הנהגות המרומזות בשם השם שמוזכר בפינו בכל יום. יש הנהגה של "אדנות", שהוא "אדון הכל היה הוה ויהיה". זו היא בחינה של הנהגה, שבה אין הקב"ה מתחשב כלל בחוקי הטבע אלא פועל באופן ישיר ומעל דרך הטבע. יש, לעומת זאת, הנהגה של "אלוקות", שהיא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם". זו היא הנהגה שבה הקב"ה נותן לכוחות הטבע לפעול לפי חוקיהם, אלא שע"י הנהגה נסתרת מכוון אותם כפי רצונו, ולכן נקרא בעל הכוחות כולם. ומולבש הדבר כאילו נעשה בדרך הטבע )כידוע, טב"ע בגימטריה - אלקים(.

זהו שאמר הקב"ה למרע"ה "אני ד'", שהרי אתה אומר למה הרעות והצל לא הצלתי, וכי יש מניעה ממני להיטיב? וכי חוקי הטבע הם מכשול או סיבה מלהושיע את ישראל? אלא: אני ד'! כלומר מעתה ואילך, ההנהגה תהיה בבחינת היה הוה ויהיה, מעל הטבע, ואף שעד עתה הייתה ההנהגה בבחינת "אלוקות", שהוא תקיף ובעל יכולת כולם.

ועל כן אמר לו הקב"ה: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב", כי מאז האבות הקדושים ועד עתה הייתה ההנהגה בבחינת "אלוקים", וכמו שתקנו אנשי כנסת הגדולה במטבע של תפילה - אלקי אברהם, אלקי יצחק ואלוקי יעקב, כי זו הייתה ההנהגה.

ביאור זה ימחיש לנו משמעות נוספת בכוונת הפסוק "וישמע יתרו", וכפי שביאר רש"י מחז"ל: "מה שמועה שמע ובא - קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". ומבואר היטב מהו "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", כי יתרו שמע שתי הנהגות שונות של הקב"ה, האחת - קריעת הים, שהוא בחינת אדנות ומחוץ לגדרי הטבע. והנהגה נוספת של מלחמת עמלק, כאשר כלל ישראל נצחו במלחמה, וזה הוא בבחינת תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, כלומר השגחה אלוקית בתוך דרכי הטבע.

@9ובזאת התורה הקדושה מצוה אותנו להגיע לאהבת ד' בכל המצבים. "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", שתהיה אהבת ד' בשלמות בכל מצב ובכל הנהגותיו של הקב"ה ית"ש, ותמיד: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך".

וזהו גם מה שאנו אומרים: "ד' הוא האלקים", כאשר אנו מכריזים כי גם הנהגה של אדנות וגם ההנהגה של אלוקות, בבחינת תקיף, הרי הכל הוא מאתו ומאחדותו ית"ש.

והוא שאמרו העם, בהיות אליהו על הר הכרמל, אל מול נביאי הבעל, כאשר ירדה אש מן השמים; כאשר אליהו הנביא עשה מעשים שהם להפך הגמור מדרך העלאת האש בקרבן, בשפיכת המים שהם סתירה לאש סביב לקרבן; כאשר על ידי זה נקדש יותר כבוד ד'; כשהתגלתה הנהגה נסית מחוץ לגדרי הטבע, ואמרו כל העם: "ד' הוא האלוקים, ד' הוא האלוקים".

וזה הוא מה שאמרו שבטי ק-ה ליעקב אבינו ע"ה קודם פטירתו, כאשר קרא להם אביהם, וענו כולם: "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד". ולפי מה שהתבאר, זהו מה שאמרו לו, כי בין הנהגה זו של בחינת אדנות ובין הנהגה זו של של אלקות, הרי ש"ד' אחד" - הכל מאחדותו ית"ש שהוא אחד יחיד ומיוחד, והוא סמל האמונה של כל יהודי ויהודי עד היום הזה.

)ואולי על פי הרמז, אפשר לומר שמרומזות פה בפסוק גאולת מצרים הגלות והגאולה העתידית, כמו שאחז"ל שהגאולה העתידית של ימות המשיח תהיה בחינת גאולת מצרים ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וזהו שאמרו "שמע ישראל ד'", זהו לרמז על גאולת ישראל והנסים הגלויים שהיו ביציאת מצרים, שהוא בחינת אני ד' - אלקינו - זהו זמן הגלות של הנהגה נסתרת, ואמרו "ד' אחד" - זהו על הגאולה העתידית, שתהיה בנסים גלויים, כמו שנאמר: "ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד"(.

ומבואר גם שאלו ב' ההנהגות מרומזות במגילת אסתר במילת "אסתר", הן הנסים הגלויים שהיו למרדכי היהודי ולאסתר והן הנסים הנסתרים שהיו לכל כלל ישראל, בבחינת נסים נסתרים בהסתר, שהקב"ה הלבישם בדרך הטבע, וזהו תקיף ובעל היכולת כולם.

@9חז"ל אומרים שכל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ומפורסם המעשה ברבינו בעל החזו"א זצוק"ל )והביאו בספר "מעשה איש"(, ששאלו אחד מדוע היום לא רואים נסים גלויים מעל דרך הטבע, וענה לו מרן זצוק"ל שאין זה נכון, וגם כיום יש הנהגה זו של נסים גלויים. וסיפר מרן ז"ל על עצמו שעוד בהיותו בחו"ל, ישב פעם בביהמ"ד ועסק בתורה. לפתע באו והודיעוהו כי גדודי חיילים נכנסו לעיר, ומי שימצא ללא תעודות ומסמכים, אחת דינו למוות. וסיפר כי כשיצא את ביהמ"ד, עברו לפניו גדודים גדודים של חיילים והוא עבר בתוכם מימינם ומשמאלם, עיניים להם ולא יראו וניצל מהם. ושאלו מרן זצוק"ל: "וכי זה לא נס גלוי מעל דרך הטבע?"

ובאמת מצב זה שייך לכל אחד מלומדי התורה, בישיבות, בכוללים וכל מי שעוסק בתורה. ויש כאן מציאות מופלאה וחיזוק גדול, כאשר אפילו בזמן שעם ישראל נמצא בגלות המרה, בדור של הסתר ובדור שהוא בהנהגה של "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם". הרי שבכוח לימוד התורה לשמה בקדושה ובטהרה אזי "זוכים לדברים הרבה", וניתן לראות בחוש את בחינת "היה הוה ויהיה" ואת הנסים הגלויים שמעל לדרך הטבע.

אלה הם נסים שמלווים את הכלל, בעצם קיום הישיה"ק, ובפרט, איש לפי מהללו בכל עניניו, כאשר רואים וחשים את יד ד' המלווה ואת הנסים הגלויים לכל עוסקי התורה.

וקצת מרומז הדבר בפסוק של קרי"ש "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד", שהבחינה של "אלוקות" מסובבת מימין ומשמאל בשם ד', לרמז שגם בגלות, גם כשעם ישראל נמצא בתקופה שהוא בחינת אלוקות, הרי שגם אז שייך להגיע לבחינה של "אני ד'". והוא רק מכח התורה בלבד שתורה מגני ומצלי, מעל דרך הטבע.

הדרך היחידה להגיע לנסים הגלויים, היא על ידי חיזוק בעמל התורה ובלימודה וביצור חומות הישיבות הקדושות והכוללים, שמכוחם יש כמו שנתבאר את הכוח לנסים גלויים של ממש ולס"ד בכל פרט ופרט.

וביותר מכך מונח בכוח זה של לימוד התורה וקיום לומדי התורה, יסוד הגאולה העתידית, וכמו שאמרו חז"ל ש"אין ישראל נגאלין אלא בזכות תורה שבע"פ", כי בזה מונחת ההנהגה של למעלה מדרך הטבע, כמו שנתבאר. ולואי ונזכה כולנו לגאולה השלמה, בבחינת "ומלוך אתה ד' לבדך בחסד וברחמים וצדקנו במשפט", שהקב"ה ינהיג אותו בבחינה של היה הוה ויהיה, שהוא חסד ורחמים מעל דרך הטבע.