הישיבות הקדושות הן נקודת האור היחידה של דורנו

הישיבות הקדושות והטהורות הם כיום נשמת עם ישראל. אין לעם זכות קיום בלעדן, ואין לנו שיור רק התורה הזאת במסגרת זו של ישיבות. כי חיים אנו בדור של צללים ואורות על כל צעד, הסתר וגילוי גם יחד, וידוע כי העין סובלת גם אור גם חושך, אך אם נתערבבו ביחד רגע אור ורגע חושך, הרי זה מסנוור העיניים, עד שאי אפשר לראות כלום. דורנו עבר את כל ההסתר פנים של חבלי משיח, עם השמדת שליש מעמנו במיתות איומות שלא נשמע כמוהו בעולם, ועתה עובר דורנו חבלי משיח רוחניים, שהשחושך יכסה ארץ בכפירה וזוהמה ועקירת תורתנו הקדושה, אוי לעיניים שכך רואות. לעומת זאת רואים אנו גילויים וחסדי ד' למעלה משכל אנושי, הלא כל מי שיש לו עיניים לראות ואוזניים לשמוע, רואה ושומע את יד ד', וכל מי שאין מוחו מטמטם ומטושטש, רואה כי לא שייך לומר כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה. ובשעה כזאת של אור וחושך גם יחד, דרושה צלילות דעת אמיתית, להבדיל בין האור והחושך, בין טוב לרע. בשעה זו מאיר אור גדול בעולם הישיבות, שברוך ד' רואים הצלחה ועליה גדולה בתורה ויר"ש. בה בשעה שהחינוך החילוני פשט את הרגל, הנוער מרוקן מכל תוכן יהודי, לא רק דתי, אלא אין בהם אפילו זיקה כלשהי ליהדות. הבריונות הצעירה גוברת בממדים מבהילים כתוצאה מחוסר תוכן בחיים ומחוסר סיפוק. בשעה זו מרנין את הלב לראות, איזה סיפוק ואיזה תוכן מופלא יש לבני הישיבות הק'. איזו פריחה בכל המובנים בין כתלי הישיבה, כי אכן זאת היא נקודת האור היחידה של דורנו.

הישיבות המה הקוסטא דחיותא של קדושה בדורנו, במקום הזה ברוך ד' לא שלט שום רקבון רוחני, ורק שלטון התורה חופף עליהם.

בנין של בית מקדש מעט, ישיבה קדושה בזמננו, שצריך ליצר אוירה עילאית כזאת שלא יחדור שמה מהאויר הטמא של העולם בו אנו נמצאים. מצינו בתוה"ק ב' עניני בנינים, בסור מרע - בנין תיבת נח, שבשעה שהדור היה כולו טמא ומושחת, ציוה הקב"ה לנח לבנות מקום מקלט לכל הטהורים, להינצל מהאוירה הטמאה, שכתוצאה ממנה הגיעו מי המבול. ועוד מצינו בעשה טוב בנין המשכן, מקום שמשם תצא תורה ודבר ד' לעם ישראל. ובנין הישיבה יש בו את ב' העניינים הללו, גם מקום מקלט לכל הטהורים, וגם מקום שמכאן תצא תורה ועבודת ה' לכל מבקש ה'. בית שמגדלין בו תורה ותפלה ועבודת ד', אמנם יש להוסיף לזה היום עוד משמעות: כשם שדורשים עתה לבנות סוג מקלט חזק, שלא מספיק שיהיה ראוי לעמוד בפני פצצות ושיהיו הקירות והגג חזקים ועבים, אלא שיהיה גם מוגן בפני אדים מרעילים, ויהיה בצורה כזו, שהדלתות והחלונות יהיו אטומים, ושיהיו חדרי בידוד מיוחדים, שכאשר אחד נפגע מהגאזים, יובא בהם לעבור חיטוי עד שיהיה ראוי לבוא בקהל, שאם הוא כבר ספג בתוכו האוירה המרעילה, לכהפ"ח לא יזיק לחבריו. ובעוה"ר כל זה מלמדנו הרבה במובן הרוחני, כי בתקופתנו, הישיבה צריכה להיות מגן ומחסה גם בפני אוירה מרעילה שמבחוץ, שהאויר הטמא לא יחדור בתוכה.

ואמנם ישנם השואלים, הרי גם בדורות קדומים היו ישיבות בישראל ומעולם לא פסקה ישיבה מימי האבות, אולם לא שמו את הדגש על הישיבות, עד שבישיבה תלוי כל קיום האומה. ואם תמיד ראו בישיבה בית היוצר לגדולי ומנהיגי האומה, אבל גם מחוץ לישיבות, בכל מקום ישבו יהודים זקנים וצעירים ולמדו בחבורה בביהמ"ד או כל אחד בביתו, ולמה כיום רואים גדולי התורה כתפקיד ראשון בחשיבות בנוגע לקיום האומה את הצורך להרבות ישיבות בישראל, וכמו"כ אמרו שחוב קדוש על כל צעיר בימי בחרותו ללמוד בישיבה עד זמן נישואיו במסירת נפש, ואך ורק בישיבה שהיא על טהרת הקודש, בלא תערובות פסול של לימודי חול ושל מלאכה, מה נשתנו הדורות.

והתשובה על זה ברורה: יש הנהגה שאדם צריך להתנהג בימים רגילים, ויש הנהגה מיוחדת בזמן מגיפה ר"ל, היינו כל החיסונים והזריקות שצריך לקבל וגם אוכל מיוחד. ועוד יש הנהגה שצריך להתנהג בזמן מלחמה. בעת שהאויב מפציץ מכל הצדדים, שאז צריך לרדת למקלט ולשמור עצמו וב"ב מפגעי מות. בימינו העין החומרית אינה רואה את החיידקים המסוכנים שכל האויר מלא חיידקי מינות וזוהמה. האדם נושם ומכניס בתוך פנימיות נפשו ורוחו כארס מפעפע, ביודעים ובלי יודעים בהרגשה ובלי הרגשה, חיידקי כפירה והתפרקות מכל עול מלכות שמים, וביחוד בחור צעיר בעת רתיחת דמו במלא תקפו, והחיסונים נגד כל זה, המקום היחידי שאפשר לקבל הוא רק בין כתלי הישיבה, המקלט היחיד שיש נגד פגעי מות, הוא אך ורק כתלי הישיבה, ומכיון שכך, אין הישיבה בדורנו רק מקום של בית היוצר לגדולי מאורי האומה, כמו שהיה בדורות קודמים, אלא כל יהודי שרוצה שיהיה לו בן נאמן לד' ולתורתו, ושיקבל את החיסונים נגד החידקים המרעילים את האויר, מחוייב למסור נפשו שילמד רק בישיבה על טהרת הקודש. ואם מונעים מבחור צעיר מללמוד בישיבה, לא רק גדלות בתורה ויר"ש מונעים ממנו, אלא גוזלים ומונעים ממנו יהדות טהורה וחיים רוחניים מלאי תוכן, עושקים אותו מלחיות באוירה עילאית מלאה התעלות הנפש.

המצב בעולם בירידה מוסרית שלא היה כדוגמתה ממש, התדרדרות שמותר האדם מן הבהמה אין, ובביטוי יותר נכון, זהו מצב של מפולת מוסרית ועלינו לעמוד על המשמר, מה עלינו לעשות במצב של מפולת, עלינו לחזק את היסודות של הבית שלנו, שכל זעזועי ארץ לא ימיטוהו, וע"כ לא נירא בהמיט ארץ. וגם עד"מ בעת מגיפה רח"ל, שרק הבריאים מחזיקים מעמד, וכל מי שלקוי באיזו מחלה, אינו ראוי לעמוד, משום כך עלינו להעמיד תלמידים בתכלית השלימות, עם הבנה והעמקה בהירה בתורה, שיהיו מופלגים בתורה מאין דוגמתם. עלינו להעמיד תלמידים בני הכנה מעמיקה בחסידות ויר"ש, בעלי עבודה ובעלי מידות.