חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מבין הספסלים אל הסטנדר

בין כל 'המפעלים' התורניים הפורחים ומשגשגים, יש מפעל אחד המפלס את דרכו לצמרת בצנעה # בלי פירסומים רעשניים, צובר 'מפעל ההלכה' תאוצה # יותר ויותר מוסדות תורניים, מאמצים מפעל זה אל לבם, בהיותו נדבך מרכזי בחיי היומיום של כל אחד # יותר ויותר יהודים מן השורה, מצטרפים אל המפעל, מתוך רצון לרכוש יותר ויותר ידיעות בהלכות המעשיות # גם אלו שחונכו משחר ילדותם על אדני ההלכה, מגלים, כי בלי לימוד עקבי וחזרה מתמדת, אין אפשרות לרכוש קניין ממשי בהלכה # על המפעל המתרחב 'מנצח' ביעילות ובמסירות הרב יהושע בוק, העומד עדיין נפעם מאחורי התשוקה של המצטרפים ליטול חלק במעגלי הלומדים # לקראת מחזור לימוד חדש ב'מפעל ההלכה', יצאנו להסיר מעט את הלוט מאחורי המפעל הכביר #

 

על מפעל הש"ס שמעתם? שמעתם. על מפעל ההלכה שמעתם? יהיו לא מעטים שיגידו "שמענו". האחרים, ובכן, כדאי שישמעו עכשיו על מפעל בלתי רגיל שהקים אברך אחד ירושלמי.

המהפכה ההלכתית

הם הגיעו, שניהם. אברכים רציניים. מנין אתם?

התשובה היתה מיותרת. המבטא שלהם דיבר. השניים היו עולים חדשים מרוסיה. היכן חזרו בתשובה, מה עבר עליהם עד שהגיעו למה שהגיעו? - כל זה נשאר אצלנו בגדר צריך עיון.

 

"השניים האלו התייצבו אצלי, כשהתחלנו את 'מפעל ההלכה'", מספר הרב יהושע בוק, הוגה ומיישם הרעיון, "וביקשו בחצי עברית, להכנס לתכנית.

בלבי צחקתי. איך יוכלו יהודים שמסתדרים עם עברית של יום יום בקושי להתמודד עם לימוד קצוב בזמן, עם מבחנים, עם סימנים בהלכה שבהם מתקשים אפילו בני תורה שנולדו לתוך עולם התורה להתמודד"?

 

להגיד להם 'לא' זה לא. שינסו.

 

היום שני דוברי הרוסית האלו שידעו בקושי להתבטא בעברית, ממשיכים בלימוד עד היום - שבע עשרה שנים לאחר ש"מפעל ההלכה" נולד. "הם היו, מהרגע הראשון, במסגרת, והם עקביים, מתמידים ועומדים היטב בכל המבחנים. כל מבחן מבוצע על ידם בשלמות, מא' ועד ת'".

 

והם, השניים האלו ועוד רבים אחרים, יודעים היום הלכה, מה שהיה, עד לפני שבע עשרה שנה, בגדר כמעט נעלם אצל בני התורה.

 

"לאחר שאמי ז"ל נפטרה", מספר ל"יתד נאמן" הרב בוק, "חיפשתי רעיון לעילוי נשמתה". ככה מתחילים מפעלים גדולים רבים. הרב בוק, במסגרת המחשבות שחשב, התבונן במתרחש בעולם התורה ושם את האצבע על נקודה מאוד חשובה. "לימוד ההלכות", הוא אומר, "נופל בין הכסאות. אין מי שאינו מבין את החשיבות של לימוד ההלכה, אבל כמה בחורי ישיבה, כמה אברכים, לומדים הלכות בצורה מסודרת? מתעוררת שאלה אז פותחים משנה ברורה. לפעמים לומדים הלכות בצורה קצת יותר מסודרת. אבל המצב היה כפי שתיארתי אותו: בין הספסלים".

 

לימוד הלכה צריך שיעשה בצורה מסודרת, עם דגש חזק. זה הרעיון שבבסיס "מפעל ההלכה". והרעיון הזה חולל, במפורש, מהפכה של ממש.

 

זה התחיל בקטן, בחודש אלול, תשמ"ב, בדירה ירושלמית בשכונת הר נוף. "הקמתי מסגרת מצומצמת לאברכים שביקשו ללמוד הלכה. כאשר שמעו על המסגרת הזו אברכים שגרו בשכונת בית וגן, הם הצטרפו והגיעו מבית וגן להר נוף ערב ערב, ללימוד משותף.

 

אבל זה לא היה קל, להגיע מבית וגן בכל ערב. אבל הם לא בחרו בברירת מחדל אלא הגיעו למסקנה פשוטה: למה לא נרחיב את המסגרת ונקיים אותה גם אצלנו, בבית וגן?

 

"זה היה הסניף הראשון שלנו", נזכר הרב בוק. "השלישי קם בעמנואל, ואחר כך נפתחה מסגרת כזו באשקלון. כך הלך המפעל והתפתח".

 

מה שמאפיין את מפעל ההלכה זו הגמישות. קשה לכם בערב? יש לכם כולל ערב ואתם עסוקים? מצאו את הזמן המתאים לכם. "רבים מן הלומדים, שאינם מצליחים להשתלב בלוח הזמנים המסודר שלנו, משתלבים כאקסטרנים. הם מקבלים בדואר את חומר הלימוד, את המבחנים, וגם הם לומדים הלכות בזמנים הנוחים להם. יש לנו אברכים שניצלו, לצורך הלימוד, את זמני הנסיעות באוטובוס. בשעה הזו המבוזבזת, בדרך כלל, הם הספיקו את החומר היומי".

 

יש, אם כן, יותר מודעות ללימוד ההלכה, וזה דבר מבורך. אבל בישיבות נשארו הסדרים כשהיו.

 

"לא בדיוק. ברור שאסור שסדרי הלימוד בישיבה יפגעו, אבל אפשר לנצל כל מיני חורים בין הסדרים. בכל ישיבה מאלו שהצטרפו למסגרת, יש היום אחראי המטפל בנושא. אצלו נרשמים, נבחנים, עומדים בקצב". מדובר בישיבות כמו סלבודקה, פוניבז', קול תורה, קול יעקב, אופקים, וזו רשימה חלקית. היו ששמעו על היוזמה של הרב בוק, הגיעו ל'קנאת סופרים' והקימו מסגרת משלהם. היום פועלות כל מיני קבוצות בסגנון דומה. כל קבוצה לומדת לפי התנאים המתאימים לה. "יש הלומדים שלושה דפי הלכה לשבוע. יש הלומדים שני דפים. כל קבוצה והתרגום שלה לרעיון. העיקר הוא המודעות. היום יש מודעות הרבה יותר גבוהה לנושא לימוד ההלכה ביחס לתקופה בה התחיל 'מפעל ההלכה' לפעול.

 

שו"ת בכור ההלכה

 איך נבנה מפעל ההלכה?

המבנה, בגדול, מזכיר את מפעל הש"ס. "אחת לשבוע מתקיים מבחן על החומר שנלמד במהלך אותו שבוע. בסוף כל שלושה שבועות נערכת חזרה על החומר שנלמד בשבועות שחלפו, ובסוף השבוע הרביעי, נערך מבחן חודשי מסכם. זו מסגרת עם קצב זמן מחייב".

 

המסגרת המיוחדת הזו העלתה אל פני השטח מציאות מדהימה. אנשים התחילו להיות מודעים להלכות. "אנשים כתבו לי - ויש לי קלסר מלא של מכתבים כאלו - שהופתעו לראות כמה הלכות יומיומיות לא היו מוכרות להם. ויותר מזה, גם אלו שלמדו את ההלכות במסגרת מפעל ההלכה, לא היו, תמיד, מודעים להלכות עד שהגיעו למבחן".

 

איך אתה מסביר את זה?

 

"כאשר לומדים הלכה מסויימת, לא תמיד שמים לב לכל נקודה, ובהלכה ערכה של כל נקודה לא יסולא בפז. השאלות שבפניהן עומד הנבחן ממקדות את כל צדדי ההלכה. היום, כותב לי אברך, צורת החיים שלנו שונה. החגים הם אחרים. ראש השנה של לפני לימוד ההלכה אינו דומה לראש השנה מאז".

 

"אי אפשר להגזים בחשיבות הלימוד הזה", אומר הרב בוק. "ומדובר בעניינים של יום יום, של שבת, של חג, הנוגעים לחייו של כל אחד מאיתנו. ה"חפץ חיים" בהקדמתו לחלק ג' בספרו "משנה ברורה" הלכות שבת מצטט את הגאון בעל ה"אורים ותומים" שכתב בספרו "יערות דבש", שאי אפשר לעבור שבת בלא חילול שבת אם אין משננים את ההלכות. "אי אפשר כלל במציאות שינצל מאיסור שבת אם לא ילמד כל הדינים על בוריים היטב היטב".

 

אנשים רגילים לחשוב, שהם יודעים את ההלכות. הרי גדלו בבית טוב. לא ברחוב. הם למדו, קלטו, הורגלו. קיבלו בסיס. "זה נכון", מסכים הרב בוק, "אבל הבסיס הזה אינו רחב דיו ואין בו כדי להקנות את ידיעת ההלכות ופרטיהן הרבים בצורה מקיפה דיה".

 

במפעל ההלכה לומדים דווקא הלכות שבת?@2

 

"לא רק הלכות שבת, כמובן. יש לנו שמונה מסלולים, כל מסלול עוסק בתחום אחר בהלכה. כל לומד בוחר במסלול הרצוי לו. מי שרוצה ללמוד הלכות שבת, למשל, יכול לבחור בין לימוד בסדר רץ לפי הסדר של ה'משנה ברורה'. ישנה אפשרות נוספת ללמוד לפי סדר העניינים. השיטה הזו מאפשרת להקיף את ההלכות מכל הספרים ומכל המקומות בהם הן נידונות. קחו, למשל, את נושא המוקצה. בלימוד לפי סדר העניינים, מקיפים את כל מה שנכתב על מוקצה במשנה ברורה. מרכזים את הנושא לפי תוכן העניינים".

 

מה כבר אפשר לחדש בלימוד ההלכה, הייתם חושבים. תתפלאו. אפשר למצוא שיטות להחדרת החומר בדרכים עוקפות. שיטת השו"ת, למשל.

 

"כמה שנים לאחר שהתחלנו במפעל, עברנו על ספרים והתחלנו להגיש כל סוגיה הלכתית בצורה של שאלה ותשובה. המטרה שלנו היתה לעזור למי שלמד את המשנה ברורה לשנן את החומר".

 

התברר שהרעיון הזה תפס את הציבור בכללו, ולא רק את משתתפי מסגרת מפעל ההלכה. השיטה הזו עובדת על כל שדרות הציבור, החל מתלמידי הת"ת עד לאברכים. "אפילו רבנים אמרו לי, אישית, שהשאלות והתשובות עוזרות להם לרענן את זיכרונם. הם מעיינים בהלכות לפני חג או מועד ועוברים על השאלות והתשובות הנוגעות להלכות החג המסויים, וזה בהחלט מרענן את זיכרונם".

 

@1 איך הם מוצאים את השאלות והתשובות האלו?@2

 

"בספרים שהוצאנו לפי שיטה זו. אלו אחד עשר כרכי הספר "כור ההלכה".

 

"מאז התחלתי להקים את 'מפעל ההלכה', הגעתי לכל מיני מקומות", מספר הרב בוק. "פגשתי כל מיני אנשים. הייתי, למשל, בלורנס, ניו יורק, ופגשתי שם אברך שאמר לי שהוא אוהב ללמוד בספר הזה, כי השאלה מעוררת את הסקרנות, את הרצון לדעת מהי התשובה, מהי ההלכה. כשהייתי בלונדון ונכנסתי לבית מסויים, ראיתי על הסטנדר את הספר 'כור ההלכה'. לפני זמן מה הגיע אלי דיין ידוע ובקש לקנות את סדרת הספרים. לשם מה, רציתי לדעת.

 

'אני כותב שאלות למבחנים', הוא אמר לי. 'ואני לוקח מהספרים האלו לא מעט שאלות'.

 

זו השיטה של ליל הסדר. מרן הגרא"א דסלר זצוק"ל מסביר, מדוע מתחילים את ליל הסדר בקושיות ולא בסיפור יציאת מצרים? התשובה היא, שכך מתעוררת סקרנות בני הבית )ובמיוחד הילדים( וזו הכנה טובה לסיפור יציאת מצרים בהמשך".

 

קבוצת אברכים מוכשרים היא שהגישה את סדרת "כור ההלכה". "העבודה נמשכה שנים", אומר הרב בוק. "כל אברך קבל נושא לעבוד עליו, וכתב את החלק שלו. על כולם עבר, אחר כך, אברך שהקנה לכל הספרים שנכתבו סגנון אחיד".

 

נקודת הזכות של הלומדים

הספרים האלו מסייעים במשהו לאחזקת המפעל הגדול. איך, באמת, מממנים דבר כזה?@2

 

"מתחילת השנה הייתי ארבע פעמים בחו"ל".

 

לשבת תחת הגפן והתאנה ולהתענג על הפירות זה לא מציאותי. מוכרחים למצוא מימון למפעל. "יש הוראות קבע, אנשים תורמים, פה ושם, מנציחים שמות בספרים. כל תרומה, בכל דרך, עוזרת".

 

אבל עם כל זה האפשרויות אינן בלתי מוגבלות. היום אין המצטרפים למפעל מקבלים מלגות. "אותם אברכים שנכנסו על מנת לקבל מלגה מקבלים אותה", אומר הרב בוק. "אבל חדשים המבקשים להצטרף מקבלים הבהרה ומבינים, שהם ילמדו בלי שום מילגה. הם יקבלו את החומר, ישתתפו במבחנים. נגיש להם את כל השירות, אבל ללא תשלום )מצידנו(. מה שמפליא זה שאנשים אינם נרתעים. בתקופה שמאחרי תקופת המלגות, הצטרפו יותר לומדים מאשר קודם לכן. אנשים פשוט הגיעו למסקנה שחשוב להם מאוד ללמוד הלכות בצורה שיטתית ומסודרת כי הם רוצים לדעת הלכה". וזו נקודת זכות של ממש, לטובת הלומדים.

 

יש בהם, בלומדים, אנשים מיוחדים. את שני הרוסים כבר הזכרנו. האחד מהם, זה שעושה את כל המבחנים, מסיים לפני כולם. השני אינו יכול להיות מסודר כל כך, כי הוא נמצא כמה חודשים בשנה ברוסיה, שם הוא עוסק בקירוב. אבל הוא אינו מוותר על הלימוד. "כשהוא נוסע, אנחנו שולחים לו את המבחנים בפקס, והוא מחזיר את התשובות שלו באמצעות הפקס".

 

לפני זמן מה השיא האברך את בנו הלומד בישיבת מיר בברכפלד. הוא הזמין אותי לחתונה, וכאשר הגעתי הוא מיהר לסחוף אותי למעגל. "אין לך מושג כמה הכרת הטוב יש לי אליך", הוא אמר. "האם היה לי סיכוי כלשהו לזכות בבן כזה לו לא הייתי לומד את ההלכות במפעל שלך? כשנרשמתי נכנס בני לישיבה. והנה, הוא כבר מתחתן".

 

אברך אחד על שמונה מסלולים

מדוע אדם עולה דווקא על מסלול ההלכה? הרב בוק אומר שוב, בפשטות, שהוא פשוט חיפש ומצא את ההלכה בין הספסלים של בית המדרש. אבל השיחה איתו חושפת אדם שתמיד למד הלכות יותר מן המידה הרגילה אצלנו. היום הוא קשור במיוחד לגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א. "הוא מהוועד שלי, בפוניבז'. הוא מכוון אותנו ועונה על שאלות המתעוררות אצלנו".

 

ההלכה, כך נראה, עושה לעצמה בתקופה האחרונה. כמו שענייני לשון הרע קבלו תאוצה, כמו שנושא החסד הולך ומשתרש גם מבחינה הלכתית טהורה, כך לימוד ההלכות. "עובדה", אומר הרב בוק. "גם בחצרות חסידיות התחילו ללמוד הלכות. בגור, למשל, ממריץ הרבי מאוד כל בחור ללמוד הלכה. בחורי הישיבות של גור אינם מסיימים את יומם בלא לימוד הלכות. זה הולך ומשתרש עמוק בסדר היום. בירושלים ישנו ראש כולל שהנהיג לימוד של הלכות שבת אצל קבוצת אברכים. מזה שלוש שנים. אותו ראש כולל ערך שבע ברכות לאחד מילדיו, ובאותה הזדמנות, כשדיבר לפני המוזמנים, הוא דיבר על מפעל ההלכה ואמר 'תודה'. אפילו בערב פסח, אמר, הלך לעשות, במשך ארבע שעות, מבחן".

 

החודש, חודש תמוז, מסתיים מחזור הלכות נוסף, ומחזור חדש יתחיל, בס"ד, ללמוד את ההלכות מתחילה. "יש מהלומדים שסיימו את הלכות שבת וממשיכים ללמוד את חלק ד' של 'משנה ברורה'. החדשים, המתחילים ללמוד במחזור החדש, יתחילו במקום של ההתחלה. התחלה היא נקודה ממריצה", אומר הרב בוק. "אנשים אוהבים להתחיל מההתחלה. וכך, כמו בשמחת תורה, מסיימים מחזור ומתחילים מיד את המחזור החדש". כל אחד לומד מהמקום שהוא בוחר. "אפשר להתחיל ממש מההתחלה, ואפשר להתחיל בהלכות שבת".

 

ויש לומדים העושים כמה מסלולים בו זמנית. "אברך אחד לוקח את כל שמונת המסלולים, כולם!" אומר הרב בוק.

 

@1 והוא נבחן על כל שמונת המסלולים?@2

 

"כן. שלושה מבחנים הוא עושה במקום, ואת היתר הוא לוקח איתו לביתו ושולח את המבחנים אלינו בתוך יומיים שלושה".

 

@1 לא אשאל מי הוא, כמובן. אבל מה מאפיין לומד שכזה?@2

 

"הוא יהודי צנוע, פשוט בהליכותיו, לא רואים עליו את המיוחדות שלו. ואת המסלול המתומן שלו הוא עושה מזה שנים. יש לו מטרה: לשלוט בהלכה. פשוט לדעת".

 

ויש אנשים הבאים אל המשנה ברורה ממקום מאוד לא ברור. "קבלנו בעבר מכתב מכלא מעשיהו", מספר הרב בוק. ""לא נעים", הוא כתב לנו, "אבל אני פה, במעשיהו, ורוצה ללמוד. אפשר?"

 

אפשר, בהחלט. האסיר נרשם וקבל את החומר ואת המבחנים. הוא עדיין לומד במפעל ההלכה, אם כי לא ידוע לנו אם הוא עדיין "יושב". מנין לנו שהוא עדיין לומד? קנה המידה של מפעל ההלכה הוא לגמרי ברור: "הוא מחזיר מבחנים!"

 

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד