משתי בחינות

לקראת "המבחן המסכם" על 021 דף שע"י ארגון "דרשו", יצאנו אנו לבחון. לבחון מעבר למתרסים, את הצד הבוחן ואת הצד הנבחן.

 

 

הצד הנבחן -  לפני...

 

שורה רחבה של מדרגות מקדמת את פנינו, בחזית בית הכנסת בו נערך המבחן החודשי. אני עוקב אחריו; הוא נראה מתוח מעט... מבנה גופו גבוה וצנום, שברירי משהו: עיניו היו נעוצות חזק בגמרא קטנה, מסכת חולין. גמרא קטנה בהוצאת 'טלמן', כזו המצויה בידי המקפידים על 'ובלכתך בדרך'.

 

למרות שהוא היה נראה מתוח, דילגו רגליו הארוכות על המדרגות בקלילות. כיון שנכנס להיכל בית הכנסת סגר את הגמרא. ניגש לאחראי, נטל כמה דפים והחל לרשום עליהם שורות ארוכות בכתב קטן.

 

האיש השני שפגשתי במדרגות לא הכין את עצמו למבחן עם גמרא טלמן. הוא הגיע מצויד בדפי סיכום סדורים בכתב ידו. בקלסתרונו של זה משמשות הילדות והזקנה בערבוביה; זקנו מאפיר אבל זיוו מבהיק כפני ילד. חכמת אדם תאיר פניו.

 

אף הוא נכנס להיכל בית הכנסת, אך לא מיהר לאחראי. תחת זאת נעמד ליד ארון ספרים והמשיך לשקוד על דפי הסיכום שלו. זמן רב המשיך לעמוד שם, במהלכו נטל מבית עקד הספרים גמרא חולין גדולה בה נעזר כדי להבין את סיכומיו...

 

 

 במבחן...

 

מעל כל הנבחנים מרחף השקט המיוחד הזה. שקט של מבחן. הציבור מגוון להפליא לחוגיו ולגילאיו: חסיד גור בגיל הכח לצד ליטאי בגיל הבינה, בן עדות המזרח וחובש כיפה סרוגה, שניהם בגיל העצה. כולם נקבצו באו לך. כולם שקועים בדפיהם ולא גורעים מהם עין.

 

בפינת בית הכנסת משך את עיני עלם צעיר. בן עדות המזרח אשר שתי פיאותיו הארוכות סדורות מלפניו. הוא היה צעיר הנבחנים, "בן חמש עשרה לתלמוד". את תשובותיו רשם במהירות ותהיתי האם זה בא מחמת ידיעה ברורה, או שמא אינו מבחין בין נקובת הוושט לפסוקת הגרגרת.

 

לידי בספסל ישב צורב וחשב מה לכתוב. חשב וחשב עד שהעתיק את שתי עיניו מן הנייר ונעצם בי. ניצלתי את המומנט ושאלתיו בדרך חידוד: "אפשר להעתיק ממך?" והוא, בענוות חן ובחיוך ענה לי: "זה פשוט לא כדאי להעתיק ממני..."

 

 

 אחרי...

 

כאשר יצאתי מבית הכנסת עדיין ניצב ליד הארון האברך עם הסיכומים, כמדומה. ירדתי את המדרגות הרבות והרחבות, שם פגשתי את הצעיר שכבר סיים את המבחן. שאלתיו איך היה? והוא ענה בתרועת בטחון "ברוך השם!"

 

- - - ביציאתי אמרתי לנפשי: אילו נערכו מבחני דרשו רק כדי להושיב את כל החוגים על ספסל אחד - דיינו!

 

 

 

הצד הבוחן

ציבור הנבחנים מכין את עצמו למבחן במשך חודש שלם. אבל גם למארגני המבחן אורכת ההכנה חודש שלם!

 

נתחיל מהתחלה: 0056 פעימות נמנו במספר ה"טלכלל" שפורסם כדי להרשם לתוכנית המבחנים. חברת הטלמסר העבירה את הפניות למשרד הארגון דרך המחשב. אלפי הפונים קיבלו מכתבים בהם מפורטת התוכנית, המעונינים להצטרף שלחו בחזרה טופס רישום.

 

בפלט המחשב, ברשימת הנבחנים שאושרו, מופיעים 1622 נבחנים. אך יצוין שהמספר לא ממש מעודכן. חלק מהנרשמים הללו אינם נבחנים כיום, ואילו אחרים, חדשים, נוספו לתוכנית. רוב הנרשמים הם אברכים שמקבלים במלגה מלאה על המבחן, ומיעוטם בעלי בתים שמקבלים חצי מלגה. בין בעלי הבתים משגיח כשרות מאשדוד, נהג אוטובוס מבני ברק ומוכר יין מירושלים.

 

תוך כדי עלעול אני מזהה פנסיונר בן 37 מירושלים, אני מכיר אותו ואת המח הגאוני שלו. הוא ודאי מקבל 001 במבחן. אבל הוא לא הפנסיונר היחיד. טווח הגילאים שמופיע ברשימות ממש מפתיע החל מאברכים צעירים ועד רבים, באים בימים.

 

פילוח מקומות מגורי הנבחנים מגלה כי העיר ירושלים צועדת במקום הראשון עם 22 אחוז מכלל הנבחנים, בני ברק 91 אחוז, מודיעין עילית 61 אחוז, ושאר אזורי הארץ 44 אחוז. נתונים נוספים: בית שמש 111 נבחנים, ביתר עילית 89, אשדוד 29, אלעד 88, חיפה 07, נתיבות 14, רכסים 93, פתח תקוה 83, נתניה 91, תל אביב 31, עמנואל 01, ראש העין 7, קוממיות 2, חוף עזה נבחן אחד - תבוא עליהם ברכה.

 

המבחנים נקבעו בימי שישי כיון שזה הזמן היחיד שלא קיימות בו התחייבויות אחרות. ייתכן שבחורף יועברו המבחנים למוצ"ש, כדי לאפשר לחזור על החומר בשבת. מידי חודש נערך מבחן על 03 דף, כאשר בתום ארבעה מבחנים יערך מבחן מסכם על 021 דף. פורסם שהנבחנים במבחן המסכם יכנסו להגרלה מיוחדת כאשר הפרס הראשון 000,5 דולר ועוד חמישה פרסים בסך 000,1 דולר כל אחד.

 

את השאלות על מסלול גמ' רש"י )מסלול א'( כותב הגאון רבי ברוך דב דיסקין שליט"א, ואת מסלול גמ' רש"י תוס' )מסלול ב'( כותב הגאון רבי בונים שרייבר שליט"א. על מנת שניסוח השאלות יהיה מובן באופן הברור ביותר, עוברים שבעה מגשי"ם על השאלות, לאחר כתיבתם, ותורמים את הערותיהם בקשר לניסוח. כל ההערות מועברות אל עורכי השאלות, שמנסחים את החומר מחדש - אם יש צורך בכך. עורכי המבחנים מכינים גם את התשובות שנמסרות לנבחנים בתום המבחן.

 

אחת ההוראות לנבחנים היא שרשאי להבחן רק מי שלא ראה את השאלות קודם וכן אין לשוחח עם אף אחד במהלך המבחן. תהינו: האם הוראות אלו לא מובנות מאליהן?! ב'דרשו' טוענים שכאשר מתנהלים בהקפים גדולים של נבחנים אין מנוס מלפרט הכל "ברחל בתך הקטנה".

 

בדיקת המבחנים

המבחנים מחולקים בין צוות של 04 בודקים. 09% מהם משמשים בעצמם כמגידי שיעור בדף היומי, כך שהם שקועים ועסוקים בחומר של המבחן. המבחנים מחולקים לבודקים שמתגוררים בעיר אחרת, מאשר העיר בה נערך המבחן. המבחנים של ירושלים נבדקים בקרית ספר, של קרית ספר בירושלים וכן הלאה. חלק מהמבחנים מועברים לועדת בדיקה, על מנת להגיע לרמה אחידה מצד כלל הבודקים.

 

המלגות הם בסך 022 ש"ח לציון שמעל 57 אחוז, 562 ש"ח לציון שמעל 58 אחוז, 033 ש"ח לציון שמעל 59 אחוז. מי שלא לומד בכולל, זכאי למלגה מופחתת בחמישים אחוז, לפי הפירוט דלעיל. כל המבחנים שקבלו משישים אחוזים ועד שבעים וחמישה אחוזים, עוברים לבדיקה חוזרת. הבדיקה החוזרת נעשית אצל בודק אחר. בעתיד יערכו כל המבחנים רק ע"פ מספר קוד, ללא שם הנבחן כלל. כך יישמרו תוצאות המבחנים בסודיות יתירה.

 

סכומי המלגות הם לא גבוהים, ולמרות זאת משתתפים רבים במבחנים. זה מוכיח ללא ספק שאנשים לא נבחנים בשביל הכסף, אלא בשביל ה"מחייב".

 

מסגרת @5"רוח חיים וטל של תחיה רוחנית"

 

שני קטעים מתוך מכתב ששלח אברך מכולל פוניבז', בו העלה את רשמיו מן המבחן בו השתתף:

 

"ובכן, אינני זוכר יום שישי מרגש כל כך בחיי כפי שהיה יום שישי זה, מחזה אשר נחרט על בשרי ובעזרת ד' לא ישכח לעולם. מחזה נפלא של כבוד התורה... לצערנו, אין אנו זוכים לראות הרבה בכבודה של תורה מחוץ לכתלי בית המדרש, רובם ככולם של העסקנויות והכנוסים הם לצרכים אחרים - אם כי גדולים במשמעותם - אולם אינם מתייחדים לתורה נטו, ולא מתבלט בהם גדולת ויקרת האברכים עמלי התורה".

 

"דבר נוסף שיש בזה, האמת היא כי מעולם לא ידעתי ולא הערכתי אל נכון את יכולת הבקיאות, מעולם לא הבנתי איך שייך להבחן על כמות כה גדולה של דפים מידי חודש בחדשו. ועתה כששמעתי על התכנית הנפלאה, אמרתי אנסה אולי כעת. יכול אני לומר שהרגשת הסיפוק שהיתה לי לאחר המבחן - נסכה בי רוח חיים וטל של תחיה רוחנית. לראות כי הנני יכול לזכור מספר כה רב של דפים בבהירות על אף הסוגיות הקשות בהן הן עוסקות".

 

 

הנבחן הצעיר ביותר - לפני בר מצוה...

 

אחד מרמ"י ישיבת "חברון גאולה" סיפר שבאחד הימים נכנס ללמוד בבית המדרש הגדול של גור בירושלים. לידו ישבו מספר ילדים והתווכחו בדברי תורה. הוא נדהם לשמוע שהויכוח נסוב על נושא מורכב במסכת חולין... התברר שבאותו יום קראו הילדים ב"המודיע" מספר שאלות הכנה למבחן שפורסמו על יד דרשו.

 

הוא החליט שהוא חייב להבין מה מתרחש מול עיניו. קם ממקומו וניגש לאדם שישב עם הילדים וזה סיפר לו שאדמו"ר מגור שליט"א הורה להקים בתלמוד תורה של חסידי גור כיתה למצוינים. מדובר בילדים מחוננים בכשרון ובהתמדה שנמסרו לפיקוחו של תלמיד חכם גדול. כיתה זו לומדת את מסכת חולין מתחילתה ועד סופה. שלושה ילדים מתוך הכיתה החליטו שברצונם להבחן במסגרת דרשו במסלול גמ' רש"י ותוספות!

 

ואכן, ביום שישי הופיעו שלושת התלמידים בישיבת "אור אלחנן" בירושלים, שם נערך המבחן. נבחנים ששהו במקום שפשפו עינים - אבל כבר אמרו "קנאת סופרים"...