עמל התורה

דברים שנאמרו ביום הזכרון ב' כסלו למרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל, במרכז התורה דיבנה "משכן חביב"

זוכה כאן הכולל ביבנה לקיים יום זכרון לראש הישיבה זצ"ל ומקיימים כאן ממש את דברי חז"ל הושיבה ישיבה על קברו וזכותו של רבינו זצ"ל תעמוד בעד המקום הקדוש הזה.

"ויעקב איש תם יושב אהלים", פרש"י, אהלו של שם ואהלו של עבר. משמע ששתי ישיבות הן. ולמה לא התאחדו לישיבה אחת? אלא, שם חי בתקופת דור המבול - דור שהיו רעים בין אדם לחברו, ואילו עבר חי בדור הפלגה, דור שהיו רעים בין אדם למקום. לכן שתי ישיבות היו, ומארבע עשרה השנים שיעקב אבינו למד בהן, כנראה למד שבע שנים באהלו של שם ושבע שנים באהלו של עבר.

כתב הט"ז יורה דעה )סי' שדמ סק"ה( בשם הרמב"ן, אין מנהג ולא דרך ארץ להזכיר המת אחר שנים עשר חדש. אבל אנחנו באנו לתכלית אחרת, ללמוד ממוסרו, כדי שהחי יתן אל לבו.

נאמר בבא בתרא טז: אמר רבי מנחם, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו יום, כ"ו, וכפר בעיקר כתיב הכא למה זה לי, וכתיב התם זה ק-לי ואנוהו. שאל מרן, האיך דרשו חז"ל מהך גזירה שווה שעשיו כפר בעיקר? הלא חז"ל דרשו "זה" ק- לי ואנוהו, שמשמע הצבעה באצבע, שראתה שפחה על הים מה שלא ראו יחזקאל וישעיה. וא"כ משמע שעשיו האמין בהקב"ה מאד מאד, ולמה דרשו חז"ל מזה גופא שעשיו כפר בעיקר? אלא שעשיו אמר "למה" זה לי, שלמרות ידיעתו והבנתו בריבונו של עולם, יכול להוציא מפיו ביטוי כזה. אמנם הדבר תמוה מאד, ורחוק מדרך האמת, אבל האיך ראו חז"ל בזה שעשיו "כפר בעיקר"?

וביאר מרן זצוק"ל, שבמסכת נדרים כב: אמר רבה בר רב הונא כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו. ואילו בשבת קה: רבי שמעון בן אלעזר אומר כו' המקרע בגדיו בחמתו כו' יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, בגמרא נדרים מבואר שהכועס - אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, ובגמרא שבת מבואר שהוא כעובד עבודה זרה. הרי שכאשר אין השכינה חשובה כנגדו, הרי זה דומה לעובד עבודה זרה. וזוהי תמצית מציאותו של עשיו - יודע ריבונו אבל אין השכינה "חשובה" כנגדו.

יסוד זה מאד מאפיין את התנהגותו של עשו. הלעיטני נא מן "האדום האדום" הזה. הנה עשיו נלחם עם נמרוד ועם בנו, בא הביתה עיף ויגע עד כדי כך שאמר, "הנה אנכי הולך למות", ורואה תבשיל שיכול להחיותו ולחזקו לשוב לכל מאווייו. ובכל זאת איננו רואה מזון ומחיה ולא שום תרופה לחולשתו, אלא מראה חיצוני המושך את העין. אפילו ישועה זו איננה חשובה בעיניו. כי אצל עשו אין חשיבות. אצלו הכל בגדר בזוי.

"ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי". הרבה שאלות נשאלו על מכירה זו. דהלא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, והבכורה איננה דבר ממשי שאפשר למכור? וי"ל דיעקב נתן את נזיד העדשים בשווה כסף בעד הבכורה, בכל זאת הרי מדרבנן משיכה קונה, ואיה המשיכה לקנות ממנו את הבכורה? ולריש לקיש )ויש פוסקים בזה כמותו( צריכים משיכה מן התורה? ועוד, הרי עשו יכול לטעון שהמכירה בטעות, רק התכוונתי להציל את עצמי, שהיה פקוח נפש ממש, ובכלל לא היה גמירות דעת למכור? ועוד שעשיו אמר הלעיטני נא, שלא עשה קנין במו ידיו, אלא שיעקב שפך לתוך פיו?

אמנם רבו הפירושים והתירוצים במפרשים, אבל התורה גילתה לנו: "ויבז עשו את הבכורה!" אפילו אם אמנם חסר בדיני קנינים, אבל הבכורה היא רוחנית! כפי שמחשיבים אותה, משיגים אותה! אם עשו יכול להעמיד פנים כמוותר על הבכורה; אם עשו יכול "למכור" את הבכורה בעד נזיד עדשים; אם עשו יכול לומר למה זה לי בכורה - הרי חסרה לו החשיבות, שהיא עצם הבכורה! די למכירת הבכורה בטעות, ובלא מעשה קנין, ובדבר שלא בא לעולם, לגלות את מצפונו - ויבז עשו את הבכורה, ובזה האי חשיבות - שיטתו של עשו - נסתלקה הבכורה ממנו עד שלא נקרא זרעו של יצחק בכלל! "כי ביצחק יקרא לך זרע", ודרשינן ביצחק ולא כל יצחק. האי חשיבות חדרה כל כך לעומק נפשו של עשיו, עד שסילק ממנו כל שייכותו לאברהם וליצחק, כאילו הוא אסופי מן השוק! ראו מה זו אי חשיבות!

וראו מה זו חשיבות! יושב אהלים, עוסק בתורה עד שמבין כל מצוה ומצוה שהיה אפשר ללמוד לפני מתן תורה. מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו הכילה ארבע מאות פרקים! ומיעקב אבינו לומדים פרקים בהלכות שכירות פועלים! בזה זכו לכל הברכות של העולם הזה ולכל הברכות בעולם הבא! כפי החשיבות לעבודת השי"ת, כך מתפעלת הנשמה, ואח"כ הנפש, ואח"כ הגוף! ועוד שמענו ממרן זצוק"ל: מי שעוסק בתורה שמונה שעות ביום אבל היה באפשרותו לעסוק בתורה עשר שעות, הרי זה חסרון בכל עסקו בתורה!

ולא רק משום שהיה יכול ללמוד עוד שעתיים, אלא משום שכל תלמודו הוא גם בכח הבטלה של יתר הזמן! מה שהוא יכול ללמוד ואינו לומד יוצר אי חשיבות באדם, עד שכל תלמודו מוחתם ומוכתם ממנו!

ארבע עשרה שנה למד יעקב אבינו תורה באהלו של שם ובאהלו של עבר. "וישכב במקום ההוא", פרש"י, לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל י"ד שנה ששימש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. כל כך חשוב היה ליעקב אבינו עסקו בתורה שלא יכול ללכת לשכב! מלוא החשיבות! מזה נבנה יעקב אבינו! ומזה הכין את עצמו לבניית שבטי ק- ה, וכל בית ישראל! יעקב אבינו גם נטע בנו תחושה זו להחשיב עבודת השי"ת, ולהחשיב כל רגע של עסק התורה! ויהי רצון שנזכה לקיים בזה מעשה אבות סימן לבנים להחשיב כל פרט ופרט במצוה ובתפילה ובתורה, להחשיב כל מה ששייך לעבודת הבורא יתברך, ולהחשיב כל רגע ורגע של עסק התורה.