רק עם חכם ונבון - אך ורק?

לרחוב הישראלי החילוני חדרה בשנים האחרונות אופנה חדשה, שמתבטאת בנהירה אחר "ארון הספרים היהודי". גופים שונים ומשונים מציעים לחילוני תועה הדרך להשתתף בקורסים, שיעורים והרצאות, שבהם יילמדו "קטעים ממקורות היהדות".

 

כמובן שתהום פעורה בין אופי הלימוד ב"בתי מדרש חילוניים" אלו לבין לימוד התורה המפכה בעוז בהיכלי הישיבות ובתי המדרש של יראי ד', ועל כך אין צורך להרחיב את הדיבור. כותב השורות מבקש להתמקד @1במניע@2 של אותם פורקי עול, המבקשים להכיר מקרוב את הספרות התורנית, כשהם עושים זאת בצורה מנוכרת ומעוררת גיחוך.

 

הללו אינם רואים בספרים שלפניהם תורה שניתנה לנו מן השמים, אור אלוקי ותורת חיים המדריכה את אורחות היהודי, אלא מבקשים רק להתבשם מן החכמה הטמונה במקרא ובדברי חז"ל. הם מדברים על תחושת ההחמצה של היעדר היכרותם עם "מעינות החכמה היהודית", שטיפחה במשך דורות את "הגניוס היהודי המפורסם".

 

התייחסות זו מזכירה לנו את דברי חז"ל "תורה בגויים אל תאמין, חכמה בגויים תאמין". נכרי אסור בלימוד תורה, וגם אם ינסה הגוי כוחו בכך, הוא יוכל, לכל היותר, לקרוא ולעיין כלומד "חכמה" גרידא, אך לעולם לא יהיה לו קשר לחיות האלוקית של לימוד התורה. יהודי פורק עול, המתייחס לתורה שבכתב ושבע"פ כעוד הזדמנות ללמוד חכמה בעלמא, ניחון במבט גויי ונכרי.

 

@9

 

הנסיון לגשם את תורת ד', בא לידי ביטוי בדור האחרון בתחום נוסף. הכוונה לדברים הנאמרים מפעם לפעם אודות הוכחות על "התועלת המדעית" שבקיום מצוות מסויימות. כל מסקנה של חוקרים על תופעה בריאותית חיובית, הניכרת בשמירת מצוה מסוימת והימנעות מאיסור פלוני, מתקבלת בסיפוק ומאומצת בשתי ידיים ע"י אי אלו דוברים דתיים הפועלים כמסבירנים במחנה החילוני, וסבורים כי בכך יוכלו להציג את האמת היהודית בעיני כל מי שלא זכה עדיין לאור האמונה.

 

יתכן שישנה תועלת מסוימת בדברים, כדי ליצור התענינות ראשונית בקרב רחוקים מכל קשר ליהדות, אך יש לדעת, כי יהודי מאמין נזהר שלא לבנות את אמונתו על אדני "הוכחות" שכאלה.

 

אפילו ביאורי טעמי המצוות שנכתבו בספרי קדמונים, ראשונים כמלאכים, אינם מהווים נסיון להבין לחלוטין דרכי שמים ואת השורש האמיתי של המצוה, שדבר זה הוא בגדר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". אין בכוחו של בר-אנוש להשיג את הסוד האלוקי של תרי"ג מצוות, ועל כגון דא נאמר: "אילו ידעתיו - הייתיו". כפי שביארו מוני טעמי המצוות, כל הביאורים אינם מיועדים להשיג את הסיבה האמיתית הנעלמה מאיתנו, אלא אך ורק לתת @1לנו @2"טעם במצוה", )כאשר הכוונה במונח "טעם", מלשון אדם הטועם טעם במזונו( וזאת על פי הבנתנו האנושית. אך את שורשי המצוה בעולמות העליונים, נבצר מבינתנו להבין.

 

קל וחומר כאשר מדובר ב"ממצאים מדעיים" על התועלת של המצוה. הנסיון להתמקד בהבנה השכלית היבשה ולהצביע כיצד ניתן להתרשם מהחכמה הטמונה בשמירת המצוה ובתועלתה המעשית, מעקר מן השורש את ההכרה בקדושת התורה.

 

רבנו החתם סופר זיע"א עורר על כך, כאשר מכח אבחנה זו ביאר בדרך דרוש פסוקים בפרשת השבוע.

 

"ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". המושג "שמירה" מוצג תמיד בהקשר של זהירות מדבר עבירה ומחשבה לא טובה. מה מקום לאזהרת "ושמרתם" בענין זה? ממה יש להישמר כאן, כאשר רואים שהעמים כולם מתפעלים מהחכמה שבתורה?

 

מפרש מרן ה"חתם סופר" זצוק"ל: מזה גופא עליכם להיזהר!

 

אל תיסחפו אחר ההתפעלות הנכרית, שמתמקדת רק בהבנה האנושית והארצית של החכמה שבתורה. "ושמרתם ועשיתם", הישמרו לחיות במבט יהודי נכון, ומדוע? - "כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". כי מקסימום ההשגה וההכרה של הגוי המתבונן בתורה מתבטאת בהתפעלותו: כמה חכמה טמונה כאן - וזה הכל.

 

הגוי אומר: "רק עם חכם ונבון", כאשר הדגש הוא על ה"רק". היהודים הם בסך הכל עם חכם, שהצטייד בספרי חכמה מעוררי השתאות. לא יותר. אין כאן שום דבר למעלה מזה. לא יצירה אלוקית ולא השגחה פרטית החורגת מגדרי הטבע. חכמה גדולה, אפילו גאונות של ממש - ותו לא.

 

וכמענה לאבחנה גויית מנוכרת זו, בא הפסוק הבא: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, כד' אלוקינו בכל קראנו אליו". יהודי אינו דבק בתורה כ"ספר חכמה" גרידא. בלימודו בתורה הוא שואב רוח אלוק ממעל וכאילו לומד מפי הבורא יתברך. גם כל מציאותו של עם ישראל, שונה לחלוטין, כעם שחי למעלה מדרך הטבע, ומונהג בהשגחה פרטית, וכל יהודי דבק ביסודי האמונה, שהם מעל ומעבר לכל הבנה שכלית אנושית רגילה.

 

ומי שמתפעל רק מן ה"חכמה המדעית", לא יבין מדוע וכיצד יהודי שופך נפשו בתפילה לפני בוראו ושוטח בפניו את כל צרכיו ומצוקותיו. כאן כבר אין כל "הבנה רציונלית-מדעית".

 

ועל כך מזהירה התורה "ושמרתם"! דרושה זהירות ושמירה מפני השפעה זרה של העמים, שמסקנתם היחידה היא "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".

 

@1"יש לפרש, דהנה אומות העולם בראותם תפארת תורה ומצוותיה, יעידון ויגידון שאין תורה כתורת ד', כמו שאמר תלמי המלך. ובאמת, הטעמים למצוות מה שסוברים אומות העולם, אינם עיקר טעמם, שאינם גלויים לנו, רק המה מסתרי תורה. אבל אם ישראל בעצמם מתכבדים בזה, שאומות העולם שיבחו תורתנו, יש לחוש שגם הישראל יסברו שרק הם הגלויים המה עיקר טעמי תורה. ובאמת עיקר טעמה ע"פ נסתר, והראיה מדיבוק אלוקי לנו ע"י התורה".

 

@1"וזהו 'ושמרתם'. 'הישמר' הוא לא תעשה, שתשמרו שלא תעשו מצד כי היא אצל אומות העולם חכמתכם ובינתכם ותתכבדו מזה, ולבסוף תסברו ג"כ 'רק עם חכם ונבון הגוי הזה' - וזה שקר! 'כי מי גוי גדול אשר ד' קרוב אליו', ע"י לימוד ואמירת תהלים על חולה, שנשמעת התפילה, וכיוצא בזה. ועל כרחך שמסתרי תורה המה, וזה 'כי מי גוי גדול' וגו' ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים". @2)"תורת משה", ואתחנן(.

 

אכן, "עם חכם ונבון" - אבל לא "רק"! תורתנו ואמונתנו אינן ניתנות למדידה בפרמטרים שכליים אנושיים גרידא. "כי גבוה מעל גבוה שומר".