תורה – מאור פני מלך חיים
האמת שלא באתי לתאר ואיני יכול לתאר אדם גדול כזה, כמו ראש ישיבת באר יעקב הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, כי בכדי לתארו צריך להיות בדרגא דיליה ולראות ולמדוד גדולתו, עמקותו והקיפו, ואנו אין לנו אפילו הכלים והמושגים לראות גאונותו וצדקותו הרי רחוק רחוק היה מאיתנו מאד מאוד, אולם לראות דרכיו, ממה שעינינו ראו ולא זר, מעט מן המעט מהאש הגדולה והנוראה, שלאורה זכינו להתחמם ולצעוד זה למעלה מארבעים שנה, אפשר גם אפשר ואולי זו אף חובתנו כדין תלמיד קטן המוריד נטפי דמעה על רבו הגדול, גם עתה קשה עדיין לדבר וקשה לבטא תחושות לב יוקדות. עדיין הפצע הנורא פתוח ושותת דם, ודמעות רותחות להיזכר מה היה לנו ואיבדנו, להיזכר באותם מראות נוראות הוד של שקיעותו הנוראה בלימוד, ועת היה שרוי בתוכנו בחיים חיותו, שמח בשמחתו ומצר עמנו בצערנו, ובכל לבו ובכל נפשו דאג להעלותנו במעלות התורה והיראה, וביד אבהית נאמנה אחז בנו בידו החמה והחביבה, ובמאור פניו הזוהרות מאור תורה שהחיהו, ביקש תמיד להצית אף בלבנו שמחת התורה ואהבתה.
ואנסה לאחוז
בכמה דברים שהיה תדיר אומר, ואשר בעצם היוו כל מהותו וידענו גם ידענו שזה היה בעצם
הוא, ואנו אם כי קטנים היינו, אולם גדלנו עם דברים אלו, עם מאמרי חז"ל אלו,
ואם הפירוש החי המופלא והמתוק שהוא נתן להם, וכפי שהאירו הדברים בנשמתו הגדולה
באור יקרות כזה. הרי כל מאמר חז"ל שאמר והסביר בטוב טעם ודעת, ונתן לנו לחוש
בעומק מאמרי חז"ל אף באגדה, עומק דברים ונועם אמרותיהם, והדברים היו ממש
שמחים ומשמחים כנתינתן מסיני, ונאים למי שאמרם, בבחינת "אנא נפשי כתבית יהבית". דלים המילים לנסות
לבטא עומק הרגשות והתחושות, אותם חשנו כל חיינו בכל שיעור ובכל שיחה, אל מול
רוממות ועוז תעצומות נפשו, בכל מקום ובכל הזדמנות.
על הפסוק
בתחילת שיר השירים "ישקני מנשיקות פיהו" כתב רש"י על שם שנתן להם
תורתו ודיבר עמהם פנים אל פנים, 'ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעשוע ומובטחים
מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתור צפונותיה', ומיחלם
פניו לקיים דברו, וזהו ישקני מנשיקות פיהו.
וביאר בזה
הגאון הגדול רבי משה שמואל זצ"ל, שרש"י חידש שמתן תורה ודיבור פנים אל
פנים שהיה בשעת נתינתה אותם דודים ערבים עלינו גם עתה מכל שעשוע, ומכיוון שמתן
תורה היה בגילוי פנים אל פנים בנשיקות פיהו, ובגילוי פנים אל פנים נתן לנו תורתו,
ואותה עריבות ונעימות עודם ערבים עלינו ומחלים פניו,
וא"כ חידש רש"י חידוש גדול, דאותם דודים שהם
ערבים עלינו במתן תורה עודם ערבים עלינו היום, וביאורו, שכל היושב ולומד תורה
בעמלה של תורה כדרכה של תורה, וזוכה להבין סברא אמיתית בתורה, הרי שזה בא לו
בגילוי פנים אל פנים בנשיקת פה מפי הקב"ה.
מי שזכה וראה
את הגאון הגדול ראש ישיבת באר יעקב זצוק"ל בעמלו המבהיל, ובשקיעותו
הנוראה הבלתי ניתנת לתיאור כלל, בשמחתו בעסק התורה, באהבתו הגדולה והעצומה את
התורה, יכול להתחיל קצת להבין עד כמה הדברים מתאימים לו, ועד כמה היה הוא מסמל
בחיים חיותו, כמו שאומרת הגמ' על ר' יוחנן, אם יתן איש
את כל הון ביתו באהבה שאהב ר' יוחנן את התורה בוז יבוזו לו. ואם יתן איש את כל הון
ביתו באהבה שאהב הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא זצ"ל את התורה בוז יבוזו
לו, וכמו שאמר לנו תמיד בנועם אמריו, שמי שמרגיש זאת כבר אינו צריך לשום דבר
להתחזק בלימוד תורה בעמלה, שהרי בכל רגע הוא יכול לזכות להיות הקב"ה נושק לו
בנשיקות פיהו להבינו וללמדו דברי תורתו בפנים אל פנים, האם יפסיד זכייתו זו ויבטל
אפי' רגעים מועטים באפס תקווה .
זכורני כי
בהזדמנות אחרת הראה פנים עה"פ בקוהלת, "ומתוק
האור וטוב לעיניים לראות את השמש, וז"ל התרגום "ובסים נהורא דאורייתא וטב לאנהורא עיניו חשיכין למיחזי יקר אפילו אפילו שכינתא" וכו', מבואר בתרגום, שהאור היינו אורה של תורה ומתוק הוא,
וטוב לעיניים היינו עינין חשיכין,
לעיניים החשוכות, לראות את השמש, לראות את השכינה על פני הצדיקים לעתיד לבוא, זה
ממש תרגום מבהיל, עינין חשיכין-
כולנו עיניים חשוכות, איננו רואים כלום, ומהו כוח הראיה שפותח את העיניים לראות,
הוי אומר זו אורה של תורה, וטוב לעינו, מתוך אור זה הרי נפתחות העיניים, עיניים
אלו רואות כבר אחרת לגמרי, בלי המתיקות של תורה בלי ה"ומתוק לאור" הרי
זה עיניים חשוכים, לא רואים!. באורה של תורה רואים כבר אחרת, זה היה כוחו של הגאון
הגדול רמ"ש זצ"ל מ'המתוק
לאור' הוא הגיע למדרגה כזו של "לראות", ובאמת בכל סוגיא
ובכל לימוד שלמד היה לו את העיניים לראות את "המתוק לאור", והדברים היו
כל כך מתוקים בפיו, מתוק שראה כל בעיניים בהירות, בנהורא
דאורייתא, הוא מצא שבילים בסוגיא ונהירין
היו הן לו כשבילי דרקיעא בסוגיא,
הן שהאירו לו כל מילה וכל פינה, וכך ראה כל ימי חייו בנהורין
דאורייתא להבין לעמקי העמקים כל תיבה וכל אות, והכל האיר לו באור שלא מעלמא הדין,
כי הוא על ידי עמלו הנורא, הביט בכל סוגיא וראה שם אור
גדול בעיניו המאירות, ועל העול העצום שלו, הוא מצא את האור, וכל כך טוב היה לו
לראות, עד שנהג בנו בטוב עין שאין שנית לה ורצה בכל כוחו להנחיל לנו גם כן מאותו
אור, שנראה אף אנו ונדע איך איך האיר את האור ואיך
מגיעים לזה, וכך תמיד תבע מאיתנו 'לראות' ולהגיע לראות את האור המיוחד. ומדי דברי
בו המו מעי לו, עיני עיני יורדה
מים ללא הפוגות, על כי נלקח מאתנו מאור עינינו שהלך לפנינו כעמוד אש יומם ולילה
שנות דור, והאיר לנו בחשכת העיתים, ואבל יחיד עשי לך, על היותו אלי באופן אישי
ומיוחד, כאבא רחימאי זה כארבעים שנה, וליווה אותי בכל דרכי, ומסירותו הייתה ללא קץ
וללא גבול בכל העינינים ממש, האיך
התייחס במאור פנים מופלא, האיך האיר לנו אור פנים
מנשמתו הגדולה בכל המובנים זה עשרות רבות בשנים. מה נעימים היו אותם שנים בהם
זכינו לישב בצילו, בהיכלא דישיבת באר יעקב, ומדברותיו
הנעימים היו לנו לעיניים, וגם אחר כך כאשר בנינו את ביתנו, היה כל מפגש איתו למשיב
נפש. תמיד חשנו וידענו שיש לנו פינה חמה בלבו הרחום, ומה מאד התרפקנו בערגה
לאמרותיו משיבי נפש. באהבה רבה הדריכנו, ובמאור פניו שלא מש מאתו אף במצוקת
הזמנים, הנחילנו תורת חיים, ובחמלתו העצומה הראנו פנים חדשות בשעורים ובאופן אישי
ומיוחד.
כמעט ולא היה
הזדמנות שלא היה מזכיר איך תורה נקנית באור פני מלך חיים, ושגם היום יש לנו דבור
ד' פנים בפנים והיכן? הוי אומר אם התורה ניתנה לנו בגילוי שכינה של פנים אל פנים,
גם היום הבנת התורה היא במדריגה של מתן תורה ואין אדם
עומד על דברי תורה גם היום אם אינה ניתנת לו באור פני מלך חיים, להבינו טעמה של
תורת חיים, וככתוב "יאר ד' פניו אליך", זה
מאור התורה, ויחנך, ובתרגום שם "ויגלה לך טמירין",
רבות היה מביא מסידור רבי סעדיה גאון הנוסח, "כי מאור פניך נתת לנו", כי
תורה עצמה היא היא מאור פני ד'. ונאים הדברים למי שאמרם
שכל ימי חייו למד תורה באור פני מלך חיים, והוא, היה דוגמא חיה שהיה לנו לראות, מי
שרואה בכל סוגיא ובכל דף את האור פני מלך חיים, אשר
מקוצר דעתנו אין לנו בו מושגים, אולם לראות האור העצום על פניו לאחר שיעור כללי או
לאחרת אמירת חידוש, זה היה מצב של לראות אדם שחזר עכשיו מלחזות בנועם ד' ולבקר
בהיכלו.
דמותו הטהורה,
תעמוד תמיד לנגד עינינו, ואור פניו ימשיך לזרות עלינו מדבריו המאירים בספריו,
יצירי הענק, ויהי רצון שנזכה להרגיש בהתעמקותנו בתורה מעין אותו אור שזרח עלינו ביושבנו לפניו, עד יבלע המוות לנצח ונזכה לתחיית המתים ולחזות
במאור פנים, אור פני מלך חיים, אמן.
(נאמר בישיבת
מאור יצחק חשמונאים)
עוד...
- תפקיד בני התורה כיום גדול ועצום מאוד
- תכלית יציאת מצרים - הכנה להגיע לקבלת התורה
- תכלית בנין הישיבה שתהיה התורה חלק מעצמותו
- תיבת נח של דורנו – לסיום בין הזמנים
- תורה אפשר לקנות רק בשמחה - רבי אליהו שמחה חזן, ראש ישיבת תורה ודעת
- לימוד תורה
- שתהיו עמלים בתורה
- שאיפות מסוף העולם עד סופו
- רק עם חכם ונבון - אך ורק?
- קניני התורה - מתוך קובץ "שיח יוסף"