
איך מקימים ישיבה [ קטנה לבני תורה ספרדים ]
"מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א פעלו תמיד ובכל כוחם לעלייתם הרוחנית של בני התורה הספרדים. הדבר היה ממש בנפשם והם פעלו הרבה שיחד עם קליטתם של חלק מבני התורה הספרדים בישיבות ליטאיות, גם יוסיפו ויקימו ישיבות מיוחדות לבני התורה הספרדים" * כותב השורות נכנס במוצאי השבת האחרון למעונו של הגאון רבי ברוך ויסבקר שליט"א כדי לשמוע על הסיבות והצורך להקים ישיבה קטנה לבני תורה ספרדים, ובכלל, כיצד מקימים ישיבה ומהו הסוד להצלחתה.
דברי העידוד והחיזוק
הנלהבים והנמרצים לא הפתיעו את הנוכחים בחדר. כובד המשא על כתפיו של הגאון הגדול
רבי אהרן ל. שטינמן שליט"א כדי לדאוג לכל ילד
ובחור שיגדל ויצמח לתלמיד חכם, לבן תורה אמיתי, הורגש היטב במהלך השיחה. הוא יצא מגידרו ופנה אל הגאון רבי ברוך ויסבקר
שליט"א שיטול על שכמו משא נוסף לעזור בהקמת ישיבה
קטנה לתלמידים ספרדים וללוות את עבודת הצוות הרוחני של הישיבה בעתיד. "זה דבר
חשוב ביותר. והקב"ה הוא הנותן ליעף כח", אמר בהתרגשות רבה.
אחד מבוגרי ישיבת
"בית מתתיהו", אברך נמרץ ותלמיד חכם שידיו רב לו בעבודת החינוך לבני
תורה צעירים, נוהג לעיתים קרובות להכנס למעונו של הגאון הגדול רבי אהרן ל. שטינמן שליט"א, כדי להיוועץ בו בענינים שונים הנוגעים
לאופן חינוכם של תלמידיו הצעירים.
במהלך שיחה שהתקיימה
בשבוע שעבר, סיפר האברך כמשיח לפי תומו, על משפחה שברצונה לסייע בהקמת ישיבת קטנה
לתלמידים ספרדים. הגאון הגדול ראי"ל שליט"א,
שעל שולחנו מגיעים מידי יום ביומו פניות למכביר בכל הקשור לצורך הגדול בהקמת
ישיבות נוספות, ובעיקר לתלמידים ספרדים, הפטיר מיד ואמר לו: הלא אתה תלמידו של הגר"ב ויסבקר שליט"א,
הרי הוא בעל ניסיון גדול בהקמת ישיבות מצויינות והצליח
בכך מאוד, תלך ותבקש ממנו שיתן יד לעזור להקים את הישיבה.
האברך מיהר ופנה לרבו,
ראש ישיבת "בית מתתיהו" המפורסמת וישיבת "מאור יצחק" במושב
חמד וסיפר לו על הדברים ששמע זה עתה. הגר"ב ויסבקר שליט"א נכנס לביתו של הגאון הגדול ראי"ל שליט"א, ושמע באופן בלתי אמצעי את הדברים,
ואף ביתר תוקף. בהמשך השיחה הצטרפו כמה אנשים מבאי הבית, ומי שנכח באותו מעמד, ראה
בחוש את העוצמה ואת ההתלהבות שגילה הגאון הגדול ראי"ל
שליט"א בענין, וכיצד הפציר וחיזק את הגר"ב ויסבקר שליט"א שיהיה שותף בעול נוסף זה, ויגש מיד להקים
ישיבה לצעירים ספרדים. הגאון הגדול ראי"ל
שליט"א אף הביע לאלתר את רצונו והסכמתו לכהן בנשיאות הישיבה.
כותב השורות נכנס במוצאי
השבת האחרון למעונו של הגאון רבי ברוך ויסבקר
שליט"א כדי לשמוע על הסיבות והצורך להקים ישיבה קטנה לבני תורה ספרדים,
ובכלל, כיצד מקימים ישיבה ומהו הסוד להצלחתה.
השעה שנקבעה לנו היתה
בשעה 21 בלילה. הגענו לבית בשעה היעודה. כאן התברר לנו, שהגר"ב
ויסבקר שליט"א מוסר שיעור כללי בישיבה הגדולה
"תפארת חיים" שנפתחה בחודש אלול האחרון בבנין ישיבת הרמב"ם
לשעבר בתל-אביב עבור בני תורה ספרדים.
הגר"ב ויסבקר
שליט"א שכבר מסר שיעור בישיבה זו ביום ראשון קודם לכן וגם היה שם מספר פעמים
במהלך השבוע, ראה לנכון למסור שיעור נוסף במוצאי שבת, בטרם יתחילו בני הישיבה
בסוגיה חדשה בתחילת השבוע. בסיומו של שבוע בו עסקו הבחורים בסוגיה מסויימת, הוא הגיע כדי לסכם את הסוגיה בשיעור כללי נוסף. וכך
התכנסו ובאו 06 הבחורים בשעת לילה מאוחרת במוצאי שבת, והאזינו לשיעורו של הגר"ב ויסבקר שליט"א.
היה זה משום חידוש בעולם הישיבות שאפשר לזקוף זאת לרמה הגבוהה של בחורי הישיבה
והשתוקקותם לשמוע תורה ולהתעלות בה.
המתנו בסבלנות לשובו. מיד
כשנכנס לביתו, אפשר היה לראות על פניו של הגר"ב ויסבקר שליט"א את הסיפוק העצום מהצלחת הישיבה החדשה. אך
השאלה הראשונה שהתבקשה היתה; לשם מה יש בכלל צורך בהקמת ישיבות נוספות, האם אין די
בישיבות הקיימות?
הגר"ב ויסבקר
שליט"א: הישיבות הקיימות אינן יכולות לתת תשובה מספקת לקליטת כל התלמידים.
הגידול של הציבור החרדי, הגידול הטבעי, הוא גדול ועצום, ואין הקומץ משביע את הארי.
מאידך, באופן טבעי, קמו וגדלו דורות של תלמידי חכמים גדולים שמסוגלים להנהיג
ישיבות, לגדל ולחנך דורות נוספים של בני תורה ותלמידי חכמים, וכשנפגשים שני
הצדדים, מצד אחד הצורך של המקבל ומצד שני הכישורים והיכולת של הנותנים, שני הדברים
האלו יוצרים דחיפה להקים ישיבות נוספות.
@5כיצד עושים זאת באופן מעשי?
הגר"ב ויסבקר
שליט"א: אלו אנשים שהקב"ה נתן בהם את הכוחות והיכולת לכך, ומקבלים
בסייעתא דשמיא הרגשה ודחיפה של שליחות בבחינת 'איש אשר רוח בו'. אותם תלמידי חכמים
גדולים מרגישים את הצורך לכך. כמובן שמלבד הצורך הרוחני צריך גם תשתית גשמית, שהרי
'אם אין קמח אין תורה', ועל כולנה, צריך סייעתא דשמיא
גדולה. כשמצטרפים שני הדברים האלו, אנשים שרוח בם שמוצאים גם בסיס ותשתית ראשונה
להקים ישיבה, כך נוצר היסוד של תחילת הדרך. כמובן, שאף פעם אין את כל הנדרש הגשמי
להקמת ישיבה. אין תשובה מליאה ומושלמת. כך חי כל עולם הישיבות בלי תשתית מושלמת
הנצרכת לקיומו, אבל די בבסיס הראשוני, והקב"ה כבר מוצא את הדרכים להמשיך
ולהחזיק את עולם התורה. כל אלו שעומדים בהנהגת הישיבות רואים כל העת בחוש את
השליחים הטובים, את אותם נדיבים שזוכים לתמוך ולהחזיק את עולם התורה והישיבות
באופן על טבעי ממש.
@5מקימים ישיבה חדשה,
וראש הישיבה כבר מנוסה בכך, אך כאן מתעוררת השאלה, הכיצד נוצר האימון של התלמידים
והוריהם בישיבה החדשה?
הגר"ב ויסבקר
שליט"א: אכן, הענין המרכזי בהקמת ישיבה חדשה היא, האימון של ההורים והתלמידים
בישיבה. בשנה שעברה כאשר הקמנו את הישיבה הגדולה הספרדית, הגיעו הורים אל הגאון
הגדול ראי"ל שליט"א כדי לשאול אותו האם לשלוח
את בניהם לישיבה החדשה. הם טענו ואמרו לו; הרי בכל זאת מדובר בישיבה חדשה, ישיבה
בלי ניסיון. ראש הישיבה שליט"א ענה ואמר להם: אם מאחורי הישיבה החדשה עומדת
ישיבת 'בית מתתיהו', הרי שאין היא נקראת ישיבה חדשה. ברוך ד' שהגיעו אליה מיטב
הבחורים הספרדים מהישיבות הקטנות ואף היה צורך לפתוח שני שיעורים. החצי השנה
הראשונה לקיומה של הישיבה הוכיחו את דברי הגאון הגדול ראי"ל
שליט"א, שכאשר עומדת ישיבה מעולה וותיקה מאחורי הקמת ישיבה חדשה, הרי יש בזה
ערובה להצלחתה.
בחורים מ'בית מתתיהו' הגיעו לישיבה החדשה, חלקם הגיעו כדי ללמוד בה
באופן קבוע מספר חודשים, אחרים מגיעים לשבתות, כך שלישיבה החדשה יש את כל הדברים
הנצרכים כדי לתת את האוירה ואת היסודות של ציביון
ואוירה ישיבתית מובהקת. הקשר והשיחות שיש בין הבחורים
הצעירים והחדשים לבין בחורים מבוגרים יותר בבין הסדרים ובכל הזמן שאין לבחורים קשר
ומגע עם הצוות הרוחני של הישיבה - ממלאים את כל הזמן שלהם בכל התוכן הדרוש ובאוירה
הראויה, ולכן הוכח הצדק בדבריו של הגדול הגדול
שליט"א, שכאשר יש לישיבה חדשה גב של ישיבה ותיקה ומעולה ויחד עם בחורים מצויינים ומעולים, הרי שלא רק שאין בכך כל חסרון של דרך וקו
שעדיין לא נסללה בישיבה החדשה, אלא ההיפך מכך, יש בזה מעלה גדולה, כאשר הישיבה
החדשה היא בבחינת 'נייר חלק' שאפשר לכתוב עליו טוב יותר, וברוך ד' ההורים מרוצים,
כי בניהם מצליחים ברוך ד' עד מאוד ומתעלים בתורה וביר"ש.
@5גם ישיבת 'מאור יצחק'
בחמד הוקמה ברבות השנים. לשם מה היה צורך בהקמת ישיבה נוספת על ישיבת 'בית מתתיהו'
שהצליחה עד מאוד והצמיחה אלפי אלפים של תלמידי חכמים מופלגים ומצויינים?
הגר"ב ויסבקר
שליט"א: ישיבת 'מאור יצחק' הוקמה כתוצאה ישירה מרישום רב ועצום לישיבת 'בית
מתתיהו'. לא היתה אפשרות לקבל את כל הבחורים, הן מחוסר אפשרות טכנית וגם מצד זה
שככל שהמסגרת מוגבלת במספר התלמידים, אפשר להנחיל לכל בחור יסודות מוצקים, הן
בלימוד וביראת שמים, הן בהשקפת עולם. את כל הדברים הללו אפשר להשריש בצורה טובה
יותר, כאשר קיים קשר אישי בין התלמידים לצוות הרוחני של הישיבה, קשר מפותח ותמידי,
ואז ההצלחה גדולה יותר.
@5מה הסוד להצלחתה של ישיבה?
הגר"ב ויסבקר
שליט"א: הדבר הראשון הוא מסירות נפש של כל בעל תפקיד בישיבה, בין אם הוא
ר"מ, נו"נ, משגיח ובכל תפקיד רוחני בישיבה.
הוא צריך להרגיש שיש לו ייעוד לגדל, לטפח ולעזור לכל בחור ובחור בישיבה באותו שטח
שהוא ממונה עליו, וגם בשטחים אחרים שצצים כל העת, בלי חשבון של שעות וזמן. את
ההרגשה הזו של המסירות צריך קודם לגופו של דבר, אבל לא פחות חשוב מכך, זו ההרגשה
שהתלמיד מקבל. שירגיש את המסירות אליו, וכך הוא נעשה כלי מקבל. ליבו נפתח יותר וכך
הוא מקבל יותר. זהו המפתח הראשון והחשוב ביותר להצלחה, שיהיו לתלמידים כלי קיבול.
הדבר השני בעלי התפקידים
בישיבה צריכים להיות בעלי כשרון, תלמידי חכמים מובהקים, יראי ד' ובעלי הנהגות
טובות ונכונות. ובסוף צריך את הכושר להעביר את כל הדברים האלו לתלמידים. לכל הצוות
הרוחני בישיבה צריכה להיות ידיעה ומטרה ברורה; שאין תורה בלי יראת שמים ואין יראת
שמים בלי תורה. אין ישיבה בלי תפילה ואין תפילה בלי ישיבה וכך גם בהלכה ובקיום
המצוות. אין תורה בלי דרך ארץ ודרך ארץ קדמה לתורה. האדם צריך להתעלות בהנהגותיו
בין אדם למקום ובין אדם לחבירו. בסופו של דבר, המטרה
המשותפת לכולם צריכה להיות, לגדל בחורים שיהיה להם את הבסיס להיות תלמידי חכמים,
עובדי ד' המדקדקים בקיום המצוות, מחונכים ומורגלים במידות טובות, ומקיימים
בהליכותיהם הנהגות הראויות לבן תורה.
@5מה הן אותן הנהגות הראויות לבן תורה?
הגר"ב ויסבקר
שליט"א: ששם שמים יהיה מתאהב על ידם. שכל הרואה אותם יוכל לומר בפה מלא כדברי
הגמ' )יומא פ"ו(: ...מה הבריות אומרות עליו, אשרי
לו לפלוני שלמד תורה... ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר
ויאמר לו עבדי ישראל אשר בך אתפאר.
@5מדוע יש צורך בהקמת
ישיבה לבני תורה ספרדים, הרי הבחורים הספרדים מצליחים מאוד בישיבות הרגילות?
הגר"ב ויבסקר
שליט"א: מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחטו"א
פעלו תמיד ובכל כוחם לעלייתם הרוחנית של בני התורה הספרדים. הדבר היה ממש בנפשם
והם פעלו הרבה שיחד עם קליטתם של חלק מבני התורה הספרדים בישיבות ליטאיות, גם
יוסיפו ויקימו ישיבות מיוחדות לבני התורה הספרדים. גם אצלינו
בישיבה, כבר מהשנה הראשונה היו תמיד בחורים ספרדים מצויינים
שעלו והתעלו. חלקם הגדול גדלו וצמחו למרביצי תורה ואף לראשי ישיבות שהקימו ישיבות
בעצמם בהצלחה גדולה, שגדלו והתעלו לתלמידי חכמים גדולים. כשאני מביט היום על
הבחורים בישיבה החדשה שכולם תלמידים ספרדים, אני כבר רואה עכשיו בבירור שגם בישיבה
זו יצמחו תלמידי חכמים גדולים ומרביצי תורה, לא פחות מהישיבות הרגילות, ובמידה מסויימת אפשר לומר, שכאן יצליחו עד מאוד.
@5מה הכוונה?
הגר"ב ויסבקר
שליט"א: אני רואה בצורה מוחשית, שחלק גדול מהם הימצאותם במסגרת שהם היו
רגילים אליה בבית ובישיבות בהן למדו קודם לכן, תורמת רבות בכל המובנים, אם זה
ברגיעה נפשית, במיעוט מתחים מיותרים שיוצר מפגש בין בחורים שבאים מרקע שונה, ואם
בתחושת הבטחון. כך גוברת אצלם המוטיבציה להיות מעמודי הישיבה. זכורני בימי לימודי
בישיבת פוניבז', בשעתו למדו בחורים חסידים רבים בישיבה,
אך הדבר השתנה מאוד היום, ובחורים מבתים חסידיים, מרגישים הרבה יותר טוב בישיבות
חסידיות.
כאשר כל הבחורים מגיעים
מרקע דומה, יש בזה מעלה מחזקת, ואז ההשתלבות של הבחורים בישיבה ובינם לבין עצמם,
הרבה יותר טובה. לכן, העצה היעוצה להרבה הרבה בחורים
ספרדים מצויינים היא, להשאר במסגרת שהיו רגילים לה, ולא
להכנס למסגרת שונה, אפילו אם יש להם את האפשרות המעשית לכך.
בישיבות קטנות, הצורך לזה
עוד יותר גדול, כי מי שהורגל מביתו ומסביבתו וגדל באוירה וברקע תורני ולימודי מסויים - שהוא בוודאי דבר חיובי מאוד ואף בגדר של 'אל תיטוש
תורת אמך' - הרי שאם יעבור ללמוד בישיבה עם בחורים מרקע אחר, הדבר עלול לגרום
למתחים מיותרים. כדוגמא אפשר לציין את ענין התפילה. כאשר בחור רגיל להתפלל כמנהג
אבותיו, הרי ברגע שהוא מגיע למקום שבו מתפללים במנהג אחר וגם בסגנון אחר, הוא עלול
ח"ו להחלש בעבודת התפילה שלו, וכך גם בכל יתר הדברים. רואים שיש חשיבות גדולה
שבחור ימשיך לגדול במסגרת שבה הרקע וההנהגה משלימים ומתאימים לדרך בה גדל וחונך
בביתו.
אנחנו מדברים היום על
תלמידים שמגיעים מבתים רבים עד מאוד של תלמידי חכמים ועובדי ד' שבנויים על אדני
התורה והיראה כמנהג הספרדים. הניתוק של הילד מארחות וממנהגי ביתו אינו דבר חיובי.
ילד שהורגל וחונך כל השנים בדרך ובמנהגי אבותיו, ילד שמעריך מאוד את אביו התלמיד
חכם הגדול, ולפתע הוא עובר ללמוד בישיבה שבה מנהגים אחרים, זה עלול ליצור קשיים
אישיים מיותרים. זו הסיבה שמרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א מעודדים וממריצים
עד מאוד להקים מסגרות נפרדות של ישיבות לבחורים ספרדים.
@5בישיבות קטנות, הצורך
לזה עוד יותר גדול, כי מי שהורגל מביתו ומסביבתו וגדל באוירה וברקע תורני ולימודי מסויים - שהוא בוודאי דבר חיובי מאוד ואף בגדר של 'אל תיטוש
תורת אמך' - הרי שאם יעבור ללמוד בישיבה עם בחורים מרקע אחר, הדבר עלול לגרום
למתחים מיותרים. כדוגמא אפשר לציין את ענין התפילה. כאשר בחור רגיל להתפלל כמנהג
אבותיו, הרי ברגע שהוא מגיע למקום שבו מתפללים במנהג אחר וגם בסגנון אחר, הוא עלול
ח"ו להחלש בעבודת התפילה שלו, וכך גם בכל יתר הדברים. רואים שיש חשיבות גדולה
שבחור ימשיך לגדול במסגרת שבה הרקע וההנהגה משלימים ומתאימים לדרך בה גדל וחונך
בביתו.
עוד...
- דף יומי וסיום השס
- תרופה היא תרופה – ארגונים לעידוד הלימוד - שתהיו עמלים בתורה
- תורת ארץ ישראל - סדרת ספרי יסוד על מצוות התלויות בארץ- בית המדרש להלכה בהתיישבות
- להכניס את הקב"ה בלב תלמידינו – ארגון תורה ומסורה - ארצות הברית
- מפעלים תורניים
- שמירת הלשון ברחבי הארץ
- "עוזבים את הבית, ומקימים בית לתורה"
- קו השבת
- צבא הזכויות לישראל
- פרוייקט לימוד הלכות שבת ע"י תנועת "בנות בית יעקב בתיה"