הדים נרחבים להתעוררות ההמונית של שיעורי שמירת הלשון בימי בין המצרים

@5# מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א בטרם חתם על הכרוז בנושא: "וכי צריך לחתום גם על זה שחובה לשמוע קריאת התורה?!"...#

 

שלשמירת הלשון היתה, בימינו, עדנה, זה כבר לא בגדר חדשות. כנסי שמירת הלשון הגדולים, ספריו של מרן החפץ החיים זצוק"ל, המבחנים בהיכלי הישיבות והכוללים, העלונים - זוהי רשימה חלקית בלבד.

 

@5 שמירת הלשון זו הלכה

 

משהו חדש בכל זאת מסתמן. יותר ויותר אנשים, מתחילים להפנים את העובדה הכל כך בסיסית, שהלכות לשון הרע חשובות בדיוק כמו הלכות שמירת שבת. המודעות מתפתחת, ללא ספק. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא מאות השיעורים שנמסרו במהלך שלושת השבועות לציבור בני תורה.

 

"העקרון של השיעורים האלו הוא להחדיר לכל אדם את העובדה, שספרי מרן החפץ חיים זצוק"ל, שנתפסו עד לא מזמן יותר כספרי מוסר מאשר כספרי הלכה, הם ספרי הלכה מובהקים הלכה למעשה", אומר הרב ש., שריכז חלק מהשיעורים במודיעין עלית. "הלכות שמירת הלשון חשובות בדיוק כמו הלכות בשר וחלב", הוא אומר. "הלכות מעשיות שצריך, פשוט, ללמוד אותן, כדי לדעת איך להשמר מעבירה על לשון הרע".

 

את המטרה רואים אנשי "נוצרי לשון", שארגנו את השיעורים המיוחדים בשלושת השבועות בכך, שאנשים יפנימו שבשאלה של לשון הרע, יש לפנות לרב בדיוק כמו עם שאלה על עוף.

 

מחזור השיעורים המיוחד שנערך בשלושת השבועות, הוא הסמן הקדמי של המגמה הזאת. כל מחזור כזה כלל שלושה שיעורים שנמסרו בהרבה מאד בתי כנסת, כוללים וישיבות.

 

"לדוגמא", אומר הרב ש., "הסביר אחד הרבנים שמסר את השיעורים בברכפלד, מה משמע "חולי פנימי". האם מותר לספר בכל מה שקשור לשידוכים על "חולי פנימי" של אחד הצדדים? מהם הגדרים של חולי פנימי? יש כאן שיקול דעת, ואם הדברים אינם מספיק ברורים צריך לשאול רב. זו שאלה הלכתית נטו".

 

מחזור השיעורים שנערך בשלושת השבועות בקרית ספר, באלעד, ברחובות, באשדוד, בטבריה והצפון, וכמובן בבני ברק, ירושלים ובכל ברחבי הארץ, בעצם, הכניס את הנושא לתחום הנכון שלו - ההלכה. המודעות, ללא ספק, הולכת ועולה. "לאחר ששומעים שלושה שיעורי הלכה כאלו, כבר אי אפשר לפסוק בקלות בלתי נסבלת אם דיבור מסויים הוא אכן לתועלת או שמא לא."

 

@5 גל של הצלחה

 

ההתחלה הנאה הזו, הפתח שנפתח בשלושת השבועות, יביא להגדלת מפעל שמירת הלשון באופן משמעותי. זו תקוותם של "נוצרי לשון", וזו גם הערכתם.

 

@1 על סמך מה?@2

 

"על סמך ההשתתפות הבלתי צפויה".

 

בברכפלד, למשל, העריכו, שלשיעור יגיעו, אולי, עשרה אנשים. בפועל השתתפו קרוב למאה איש, בכל שלושת השיעורים. ברכפלד כמשל למה שהתרחש במקומות אחרים. "אנשים דיברו על השיעורים. השורה התחתונה היתה, שמחזור השיעורים הזה נתן להם תיאבון להמשיך ללמוד ולשמוע שיעורים נוספים".

 

בקרית ספר, שכנתה הקרובה והגדולה יותר של ברכפלד, היו השיעורים מלאים ממש. "כמעט בכל בית כנסת התארגנו שיעורים", מספר הרב ש. ראש תיבה בדוי, אגב. כל מארגני השיעורים האלה בקשו "בלי שמות". "בכל בית כנסת פעל אדם שדאג לארגן את השיעורים המיוחדים. הוא קיבל את הגיבוי והדחיפה מצד "נוצרי לשון", והמפעל הזה יצא לדרך בהצלחה לא מעטה. העיקר הוא ההמשך. יש, כבר היום, רשת של כוללי ערב שבה לומדים הלכות שמירת הלשון".

 

גם בבני ברק יצאו בני תורה מכל הרבדים ללמוד הלכות שמירת הלשון בשלושת השבועות. המארגן בבני ברק, הרב א. )כנ"ל...( מספר על השיעורים.

 

"את השיעורים מסרו גדולי הרבנים, כמו למשל הגאונים רבי יעקב אדלשטיין שליט"א ורבי יעקב מאיר שטרן שליט"א. פנינו לשיעורים קיימים ופעילים ובקשנו שבשלושת השבועות יעשו הסבה ויעסקו בהלכות שמירת הלשון, אבל לא רק אליהם. הרבנים נענו לבקשתנו ברצון, וכך למדו מחזורים שלמים את ההלכות. היו מקרים שבהם אמר לנו הרב, שאין לו זמן לשיעור כזה, אבל לאחר זמן התקשר אלי ואמר, שלמען העניין הזה הוא מוכן לעשות מאמץ יוצא מגדר הרגיל".

 

@1 האם קבלתם תגובות?@2

 

"בודאי. היתה התעוררות גדולה. בכולל ערב הפועל בבית כנסת, התפלאו לראות את ההיענות של הלומדים. בדרך כלל, אמרו לנו, מגיעים מעטים לשיעור. אין ספק שהנושא הזה מעסיק את האנשים. גם הגר"י זילברשטיין שליט"א, רבה של רמת אלחנן, הצטרף ובמחזור של עשרים שעורים שהוא מוסר בבית הכנסת שלו, הוא כלל את הלכות שמירת הלשון".

 

המועד המסויים מאוד, שלושת השבועות, לא נבחר במקרה ע"י "נוצרי לשון". "זה פשוט. הרי בית המקדש חרב בשל שנאת חינם. צריך לתקן את תחום בין אדם לחברו".

 

בבני ברק נמסרו שיעורים לפחות בחמישה עשר בתי כנסת ברחבי העיר. בשיעור שנמסר בשבת נכחו כ-005 איש, והשיעור היה שיחת השבת באותו בית כנסת".

 

"עד לפני כמה שנים", אומרים לנו ב"נוצרי לשון", היה תחום שמירת הלשון תחומם הכמעט בלעדי של כמה צדיקים, ושל הנשים, בעיקר. היום הולך ומתגבה גל של לימוד במועדים מיוחדים. בימי השובבי"ם, למשל, למדו את ההלכות הללו. ובכל זאת היו רבים שלא האמינו שאנשים יגיעו ללימוד הלכות שמירת הלשון בשלושת השבועות. אבל התגובה היתה מדהימה. ממש לא יאומן.

 

את השינוי שמתחולל בתודעה של כולנו מגדירים ב"נוצרי לשון" כ"מהפך", בלי להתעלם מההשפעה הברוכה של הכתיבה על הנושא בעיתון "יתד נאמן". "אין ספק שהכתבות המתפרסמות על שמירת הלשון, עושות את שלהן ומשפיעות על הקוראים".

 

החידוש, כך לפי "נוצרי לשון", הוא בעיקר בשיעורים הנמסרים דווקא לגברים. אולי שמע הבעל מאשתו דברים, פה ושם, ועניינו התעורר. ההסבר הזה הוא מאוד מאוד חלקי. רבנים שאיתם דיברנו, האמינו שנצליח לארגן שיעורי הלכות שמירת הלשון בשניים או בשלושה מקומות, וגם בזה ראינו דבר מבורך. למעשה התקיימו עשרות שיעורים".

 

סיפור מענין ומאלף שמענו מפי אחד מהאנשים הדוחפים את שמירת הלשון כל הזמן, שהגיע לביתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א עם מכתב שעליו חתמו גדולי הדור בעבר, וביקש את חתימתו על הקריאה ללמוד הלכות שמירת הלשון. מרן שליט"א לא הבין מה הצורך בזה. "וכי צריך לחתום גם על זה שחובה לשמוע קריאת התורה?!"...

 

"למרבה הצער, הציבור אינו רואה את הדברים כך", השיב המבקש.

 

"מה שאמרת, זהו לשון הרע אמיתי על הציבור", אמר מרן שליט"א - וחתם.

 

"לאורך כל הדרך קיבלנו ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א לא מעט עידוד וגיבוי", מוסיף המספר.

 

@5 מה שכתבה ב"יתד" עושה

 

במסגרת הפעילות הבלתי פוסקת של "נוצרי הלשון", הם מפיצים את ספרי החפץ חיים בכמויות בלתי נתפסות, והם עובדים בשיטות המודרניות. "חילקנו, לאחרונה, 031 אלף פליירים", הם מספרים.

 

@1 למה דווקא בחרתם במספר הזה?@2

 

"בדקנו כמה פליירים מפיצים מטעם ועד הרבנים, והוספנו". הפליירים, אלפי מודעות הרחוב שפורסמו, עושים את שלהם. קשה כבר, היום, להתעלם מנקיפות הלב המתעוררות כששומעים או כשמספרים לשון הרע.

 

@1 והכסף מנין?@2

 

"התחלנו עם תרומה של 0003$ שמישהו נתן. הכסף לא הספיק לזמן רב". להתמודד עם המימון לא קל. אבל המסר בוער בעצמותיהם של פעילי "נוצרי הלשון". "חשוב לנו להרים את נושא שמירת הלשון", הם אומרים בפשטות, והם שמחים להיות עדים לתהליך המבורך בו הולך מה שהם מגדירים כ"ציבור הלמדני, הישיבתי" וקולט את המסר המרכזי של ה"חפץ חיים".

 

@5 פרוייקט חתנים

 

מהמסר המרכזי הזה מסתעפים כל מיני פרוייקטים, כמו פרוייקט החתנים שהתחיל בישיבת פוניבז', במסגרתו מקבל כל זוג מתנת נישואין שני כרכים של ספרי ה"חפץ חיים" עם פתק חם, לבבי, ומבקש. אנשים בונים את ביתם על יסוד טוב, כשברשותם הספרים האלו. והם אכן קובעים חברותא עם האשה ושמירת הלשון הופכת להיות אבן יסוד בבית החדש.

 

אדם אחד נתן את הדחיפה לפרוייקט החתנים הזה. שמו שמעון ערן אנדו, שהתעורר להושיט יד ותרם כסף להפצת הספרים. לפרוייקט הזה, מעידים נוצרי הלשון, יש ביקוש רב במקומות נוספים.

 

גם הבנות נושאות את הדגל הזה. הן היו, כזכור, הראשונות, והן ממשיכות. בבני ברק יש פרוייקט שבו כלולות כ-0051 בנות. הן נבחנות בכל חודש על הלכות שמירת הלשון. הפרוייקט הזה מוכר בכל הסמינרים. בנות הכיתות הגבוהות של הסמינרים מתנדבות לבדוק את המבחנים. הן הולכות לבתי הספר, מדברות עם תלמידות כיתות ז' וח', ועם תלמידות ט' וי', מדרבנות אותן להשתתף בפרוייקט, ובודקות את המבחנים, והכל, איך לא, בהתנדבות."

 

כל בת משלמת 02 ש"ח לשנה תמורת השתתפות במבחנים האלו והיא נכנסת להגרלה חודשית. בנות אלו גם משתתפות בכנסים שנערכים למענן. זהו פרוייקט מוצלח שאנחנו רוצים להנהיג גם בירושלים".

 

@5 מילגה נאה ברחובות

 

גם ברחובות ובאשדוד שומרים על הלשון. משתדלים, ללא ספק. "ששה מחזורים מקבילים של שיעורים התארגנו בשלושת השבועות", מספר לנו מ., המארגן את השיעורים ברחובות ובאשדוד. "כל מחזור נמשך שלוש שעות ונמסר ע"י טובי הרבנים, כמו הגאון רבי אברהם יצחק קוק שליט"א, או הגאון רבי יצחק גרדנוויץ שליט"א, ואחרים. היה לנו שיעור יוצא מן הכלל שהיכה גלים בבית כנסת עם 002 משתתפים אותו מסר הרה"ג נתן ויינפלד. אנשים נהנו מאוד מהשיעור הזה".

 

ברחובות ובאשדוד מוסרים שיעורים גם לנשים. "כ-003 נשים השתתפו בשיעורים בשלושת השבועות".

 

היתה התעוררות, מבטיחים לנו כל הפעילים. התעוררות רבה. ההצלחה הזו בהחלט מחזקת את המוטיבציה שלהם. "ביום ג' הקרוב אנו פותחים מחזור למבחנים", אומר הרב מ. "גם אנחנו הופתענו לראות שאפשר, בשלושה מפגשים, להקיף את כל ההלכות הללו".

 

ברחובות יש, בכלל, פעילות בלתי פוסקת בכל מה שקשור לשמירת הלשון. מוציאים שם ירחון שכולו מוקדש להלכות אלו. מדובר בירחון הלכתי המופץ ב-000,51 עותקים. "בירחון כותבים גדולי תלמידי החכמים, ואנחנו מביאים את פסקיהם של גדולים כמו הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א ואחרים". ירחון זה מופץ ברחובות ובאשדוד - תחום המחיה של הרב מ.

 

ויש שם מפעל נוסף, ממש יחודי. ברחובות ובאשדוד הותקנו תיבות דואר מיוחדות עם עיצוב בלתי רגיל, מיוחדות לשומרי הלשון. "המטרה שלנו היא שאנשים ילמדו את הלכות שמירת הלשון, לפי החלוקה שעשה הגה"צ ר"י סגל זצ"ל, לפחות שלוש פעמים. כל מחזור נמשך ארבעה חודשים. הלומדים נבחנים בכל חודש. לנו ברור שאחרי 21 מבחנים החומר מוטמע היטב".

 

מי שעומד במבחנים האלו ובהתחייבות ללמוד בכל יום שתי הלכות, מקבל מילגה נאה גברים כנשים. "את המבחנים אנחנו מצרפים לירחון", מספר הרב מ. "ואנשים עונים על השאלות כשספרי שמירת הלשון פתוחים בפניהם. את המבחנים הכתובים הם משלשלים לתוך תיבות הדואר המיוחדות שלנו שנתלו במקומות מרכזיים ברחובות ובאשדוד. למילגה זוכה מי שציונו אינו נופל מ-%58".

 

מה נאמר לכם? עם ישראל קדושים. את הוצאות המפעל הרחובותי הזה מממן אדם אחד שאינו מוכן לפרסם את שמו. למה? לשם המצוה, אלא מה?

 

 

 

@7למה ניגרע!!!!

 

כמו בנות צלופחד בשעתו כך באו בבקשה מאות נשים שהתקשרו למוקדים וביקשו סידרה כזו גם לנשים. המארגנים מבטיחים כי בעתיד יהיו שיעורים כעין אלו גם לנשים. המעונינות לארגן שיעורים לנשים תפננה לטל: 8144916-30

 

מרכז מידע ארצי: 9783175-20

 

 

 

@5הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא שליט"א

 

@7"יחסם של מנהלי בתי החינוך התורתיים לנסיונות ההתערבות מבחוץ, מעיד על דרכם החינוכית וכל גישתם לצורת הת"ת"

 

@5# "הנה עתה משרד החינוך מציע תוכניות. די להם בשינוי קל ובתכנית קטנה ובכל פשרה שהיא ואפילו על קוצו של יוד בנושא חינוך הילדים. ובזמנו אמר לי מרן הרב מבריסק זי"ע, שכך היא דרכם של ראשי המדינה בכל דבר, וגם לגבי חינוך הילדים, שמנסים להכניס שינוי שנראה לכאורה כקטן ושאין בו ממש - ובכוחו כבר להשפיע על הכל" #

 

@6ג. ספרן

 

"כל השפעה קלה בתקופת הלימוד בתלמוד תורה, משפיעה לדורות על הילדים, ולכן יש לעמוד בתוקף נגד נסיונות ההתערבות של משרד החינוך" - כך אמר הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא שליט"א לאנשי חינוך חשובים שהגיעו למעונו לדון בעניינים העומדים על הפרק.

 

בדבריו אמר ראש ישיבת באר יעקב, כי כשבאים לעסוק בתלמוד תורה ולייסד 'חדר' יש לדעת גודל האחריות:

 

"אנשים חושבים שעיקר זמן החינוך הוא ישיבה קטנה וישיבה גדולה. אך בזמן הלימוד בת"ת, אין נפק"מ גדולה היכן לשלוח, והעיקר שילמדו פרשת השבוע משניות וגמרא, כי העיקר הוא כשמגיע לגיל הבחרות, שאז צריך לבחור מקום טוב בתלמודו. אך טעות גמורה היא ונזקה גדול מאד, ואדרבה, יסודות ושורש החינוך הם דוקא בגיל זה.

 

"לפעמים אפשר לראות בחור הלומד בישיבה טובה והבא מבית טוב, ומ"מ חסר לו יראת ד' ומידות טובות, ובחלק מהמקרים הסיבה לכך הוא, שבילדותם לא נתחנכו במקום שהדגישו בו לתורה ויראת ד' ומידות טובות כפי הראוי והצורך, וכבר ספגו בתוכם קרירות ביראת ד' או חוסר מידות טובות.

 

"ושמעתי מהמשגיח דמיר מרן הגה"צ רבי ירוחם זצוק"ל על דברי חז"ל: 'קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה שיהא תחילת דיבורו בדברי תורה ואם לאו כאילו קוברו', ושאל מרן המשגיח זצוק"ל, שבודאי שדבר טוב הוא שיהא תחילת דיבורו בד"ת, אך מה שייך לומר שאם לא עשה זאת כאילו קוברו. וביאר מרן המשגיח זצוק"ל וחזר על כך בכמה פעמים, שזהו כח @1ההתחלה, @2שהוא היסוד והשורש לכל ההמשך, ואם תחילת דיבורו אינו בדברי תורה אלא בדברים אחרים, הרי זה לתלמיד כאלו קוברו. כי צריך שהשורש יהא בדבר תורה ואם השורש והיסוד הוא דברים אחרים - הרי זה כאילו קוברו.

 

"ולכך צריכים אנו לדעת, שכל תקופת הלימוד בתלמוד-תורה, הוא שורש ויסוד לכל המשך החיים לגדולתו בתורה ויראת ד', והשורש צריך שיהא בלא פגם ח"ו, וכל פגימה אפילו קלה בשורש, פוגעת בכל העתיד לצמוח אח"כ.

 

"ואם למלמד חסר קצת ביראת ד' במידות טובות או פסול בהשקפת התורה, הרי שבודאי שהילד מקבל מכך. ואפילו במקום שאין נוגע כלל לעצם הדבר הנלמד, מ"מ מן ההכרח שהילדים יספגו לתוככי נפשם מהפסול הפנימי של המלמד, כי'מאן דנפח מדיליה נפח'. וראיתי אצל מרן הרב מבריסק זי"ע איך היה עוקב אחר המלמדים את ילדיו, גם מה שנגע לחינוך הבנות, אפילו בדברים שמצד עצמם לא היו בעיקרם לחינוך. כי כל מי שהילדים שומעים אותו, צריך להיות ברור שלא תהיה ממנו השפעה מזיקה לנפש.

 

"וכל שכן במה שנוגע למלמדים בת"תים, שמוסרים בידם את הילדים, שצריך לבדוק בדיקה אחר בדיקה, שיהיו מלמדים יראים ושלמים. ויש כאלה מלמדים ברוך ד'. ובדורות שלפנינו בחרו להיות מלמדים אך ורק אנשים יראי ד' בתמימות, וחלק גדול היו תלמידי חכמים ממש. הילדים שקיבלו מהם ספגו לתוכם יראת ד' הטהורה והתמימה וזהו כלי לקבל התורה.

 

"לכן, כששולחים ילד לת"ת, צריך לברור מקום שמגדלים בו לתורה ויראת ד' טהורה, ולתור אחר ת"ת שהנהלתו כל מטרתה לשם שמים, וכל העומד לנגד עיניהם הוא היאך מגדלים את התלמידים לתורה ויראת ד'. ]וח"ו לא לוקחים את הת"ת כעסק פרטי לתועלת ורווחים אישיים[".

 

בענין זה אמר הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא שליט"א, כי יחסם של מנהלי בתי החינוך התורתיים לנסיונות ההתערבות מבחוץ, מעיד על דרכם החינוכית וכל גישתם לצורת הת"ת.

 

"והנה עתה שעלו על הפרק תוכניות של משרד החינוך, רואים מנהלי ת"ת שבכוחם לעמוד בניסיון ומאידך אחרים שבאה רוח קלה ומשברתן, והסיבה לכך, שמי שכל מה שעומד לנגד עיניו הוא היאך לגדל תלמידים לתורה, אין זה ניסיון כלל לגביו, אך מי שאין כוונתו לשם שמים לגמרי ורואה בת"ת כעסק פרטי, לא פלא שקשה לו לעמוד בניסיון.

 

"והנה שמעתי קול ענות חלושה אשר טוענים, כי מה בכך שיקבלו חלק מהתכנית באופן שלא יהיה זה על חשבון לימוד התורה ולא יהיה בזה שינוי בעיקר הלימוד או החינוך, ומאידך, אם יקבלו יהיה בכך רווח. הנה מלבד הסיבות שרווח אין כאן ורק הפסד יש כאן - כבר מובא בחז"ל המשל, על כלבי רומי שפיקחים היו, ועמדו ליד בית הנחתום ועושים עצמם כמתנמנמים, וכשהיה הנחתום מוציא את ככרותיו, היו הופכים את כל הסל ולוקחים כיכר אחת ובורחים, וכשהיה הנחתום סופר את כיכרותיו ורואה שחסר רק אחת, היה שמח ובאמת הכלב מתחילתו לא התכוון ליותר מזה וכל מה שהפך את הסל, היה רק כדי ליטול את אותו הכיכר.

 

"אנו שומעים על מהפכה שלמה בכל בתי הספר שמשרד החינוך מבקש לבצע, ולאחר מכן שומעים איך שמובילים את הגזרות, ובפרט בחינוך החרדי, שלא מבקשים אלא דבר אחד שלכאורה איננו על חשבון הלימוד עצמו, וכבר יש צד להתפשר ולקבל זאת, אך צריך לדעת, שמלכתחילה לא היתה כוונת כל המהפיכה אלא בשביל להכניס את אותה תוכנית קטנה זו ולהחדירה לתוך התלמודי תורה. ובזה די להם. ובאמת שדי להם בכל פשרה שהיא ואפילו על קוצו של יוד בנושא חינוך הילדים. ובזמנו אמר לי מרן הרב מבריסק זי"ע, שכך היא דרכם של ראשי המדינה בכל דבר, גם לגבי חינוך הילדים ובכל דבר ודבר, וברוח זה שלכאורה נראה כקטן ושאין בו ממש - ובכוחו כבר להשפיע על הכל".

 

 

 

@7"ברכת כהן" על מסכת ערכין

 

@5מאת הגאון רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א * מהדורא תניינא עם הוספות מרובות

 

 

היושבים באהלה של תורה והוגים בסדר קדשים מכירים את מסכת ערכין שהיא בבחינת מועט המחזיק את המרובה: דפיה מועטים, אך היא כוללת סוגיות חמורות ועמוקות. בשבוע הבא יצטרפו אליהם גם לומדי "הדף היומי" שיזכו להנות מאור המסכת ולטעום מצוף דבשה, ובפרט לאחר שנתרבו במחזור האחרון השיעורים העיוניים וכן הכוללים שקבעו לשים עיונם במסכתות הנלמדות.

 

כל אלה ישישו על אור חדש בהוצאת הספר "ברכת כהן" )במהדורה תניינא( מאת אחד מגאוני התורה המפורסמים, המרביץ לתורה לעדרים רבות בשנים, ואשר מרנן זצוק"ל ויבדל"א סמכו ידיהם עליו והעידו עליו כבר בצעירותו כאחד הגדולים ורחשו לו הערכה בלתי-מצויה כגברא רבה במלחמתה של תורה, לשדד מעמקים ולפענח צפוני סוגיות הש"ס, הלא הוא הגאון רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א, מראשי ישיבת "קול תורה".

 

כידוע, בצקלונו של הגאון המחבר שליט"א חידושי תורה בכל סדרי הש"ס, ובפרט בסוגיות הנלמדות בישיבות, בהן אמר שיעורים תמידין כסידרן והעמיד תלמידים הרבה. אך הוא החליט לתת דין קדימה למסכת ערכין, וזאת ע"פ מה שאמרו ב"ספר חסידים" לרבי יהודה החסיד: "אהוב את המצוה הדומה למת מצוה, שאם אתה רואה בני עירך לומדים מועד וסדר נשים תלמוד סדר קדשים וכו' ותקבל שכר כנגד כולם". על כן נתן על לבו לבאר מסכת זו על סדרה עם כל עניניה המסתעפים, כאשר יראו הלומדים והמעיינים.

 

הוא גם מציין בהקדמתו כי עשה זאת בעצת רבותיו שהורו לו לתת זכות הבכורה לספר זה על "מסכת ערכין" - עניני קדשים ושאר ענינים המסתעפים ממנו, שכן רבות עמל בהם, וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה )פ"ג הי"ב(: "תורה שלמדתי באף היא עמדה לי". בנוסף, זכינו במסכתא זו רק למעט ספרים מדברי רבותינו, ספר "הפלאה שבערכין" להגאון רבי חיים רבינוביץ, וספר "צפנת פענח" להגאון הרוגצ'ובי, וקצת מדברי רבותינו לבית בריסק מרן הגר"ח זצוק"ל ומרן הגרי"ז זצוק"ל, ובספרי מרן החזו"א זצוק"ל.

 

בשנת תשמ"ח הוציא לאור את הספר לראשונה ובמשך הזמן קיבל הגהמ"ח הרבה הערות והשגות מת"ח חשובים, וכן היו ענינים שנכתבו בקצרה ודורשים הרחבה, לכן רחש לבו דבר טוב להוציא עתה שוב את הספר במהדורא תנינא, בעריכה מחודשת ובהוספות מרובות.

 

כל המעיין בין בתרי הספר יבחין כיצד הגאון המחבר שליט"א מאיר באור חדש את ענייני המסכת, דף אחרי דף, מתוך בקיאותו העצומה ועיונו העמוק. בסימן הראשון יוצא המחבר לבאר מהו גדר ההתחייבות של פרשת ערכין, האם זהו רק צורה נוספת של נדר להקדש, אלא שהסכום אינו נתון לקביעת הנודר והתורה קבעתו, או שנתחדש כאן גדר חיוב חדש שאינו חל כלל ע"פ המתחייב אלא בגזירת מלך ולכן כותב הרשב"א שנחשב כמלוה הכתובה בתורה, כשהוא מרחיב בהגדרת הדברים ע"פ דברי מרן החזו"א זצוק"ל. בהמשך דן גם בענין זה לבאר שעבד אינו נערך, משום שהערך הוא חלות בגוף הנערך, ע"פ דברי שלטי הגיבורים לגבי האיסור להעריך בשבת. בסימן נוסף יוצא לבאר מדוע יש צורך במקור מיוחד בערכין לדין מופלא הסמוך לאיש, ע"פ הדברים הללו, שאין זה נדר ככל הנדרים אלא חיוב חדש. ובזה הוא מבאר כמין חומר את דעת הרמב"ם שמחלק בין שני סוגי "מופלא" בערכין. בהמשך מבאר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בגדרם של דמי ערכין, האם נחשב מ"מ שמחשבים שויותו של הנערך אלא שנקבעה בגזירת הכתוב או שאין כלל דמים לבן חורין, ונפ"מ האם יהיה כאן ענין של העמדת הנערך בדין, וכן דן בזה האם דין "והעמידו" על המעריך או על הנערך. כך, דף אחר דף, מתבארים לעומקם כל גדרי וחיובי ערכין המתבארים בסוגיות המסכת.

 

בספר מתבארים ענינים שונים הנוגעים לסדר קדשים והלכות קרבנות: מתכפר עושה תמורה, האם תלוי רק בכפרה או גם בבעלות של הקרבן, ונפ"מ לגבי גדר יורש שסומך והאם בשני יורשין מספיק שהאחד יסמוך, וכן ביורש קרבן מאמו שהחיוב סמיכה מתחדש רק בידי היורש; שליחות בסמיכה ומדוע אינה נחשבת כמצוה שבגופו, שתלוי בחקירה האם הסמיכה היא מדיני הקרבן או מצות הבעלים; מצות אכילת קדשים והאם האכילה נחשבת עבודה, ונפ"מ שאין עליה שם "סעודה" להתחייב בזימון; גדר מנחת ציבור שאינה כמנחת שותפין ואינה נקראת כלל ע"ש כל יחיד ויחיד הכלול בה; פשטה קדושה בקדושת דמים; שירה על הקרבן, האם היא חלק מעבודת הקרבן והאם תקיעה בחצוצרות היא גם מדין שירה ודין שירה בביכורים; דין דעת בקרבנות, על ההפרשה או על ההקרבה - ועוד.

 

כמו כן נתבארו ענינים שונים המסתעפים לשאר סדרי הש"ס, כמו הנידון לענין טריפה בערכין, מהו החילוק בזה לגבי רציחה שאינה נחשב נפש, ודין זרק תינוק מראש הגג, והעושה את חברו טריפה האם חייב כרוצח; גדרי חיוב תינוק קטן במצוות, האם החיוב על הקטן או על אביו; קדושת מקום השם, במקומו שלא במקומו; אמירה בצדקה ושינוי בצדקה; איסור הנאה בבגד המת ובשערו; גדרי הלל בשבת ובחנוכה במועדים ובראש חודש והלל של נס; שירה על נס שבחו"ל; הפסק באמצע קיום המצוה; מצות ולא תהיה לאשה וחיוב קנס; תחילתו וסופו בכשרות, ומתי חל דין עד; דין הנולד באדר אימתי נעשה בר מצוה בשנה מעוברת )המסתעף מהסוגיא של בתי ערי חומה( ועוד כהנה וכהנה.

 

יש לציין שבמהדורה החדשה נוסף קונטרס גדול בעניני שדה אחוזה, באומר הבא מן החדש, וקונטרס זה נערך ונכתב בשיתוף עם אחיו הרב הגאון רבי מרדכי הכהן שליט"א, ומלבד זאת הוסיף כמה סימנים מחידושיו בענינים אלו. וכן הוסיף כמה ענינים הנוגעים למסכת מאחיו הגאון רבי אשר הכהן שליט"א ר"מ בישיבת פוניבז', ופנים חדשות באו לכאן.

 

כמובן שתהיה זו אך רמות רוחא שנרשה לעצמנו לחוות דעתנו על רום מעלת החיבור, אשר כבר גמרו את ההלל על המחבר וחיבוריו מרנן זצוק"ל ויבדל"א.

 

בשנת תשמ"ו זכה להסכמתו הנלהבת והנדירה של מורו ורבו המובהק רבינו הגדול מרן ה"אבי עזרי" זצוק"ל )שהמחבר מעלה ביגון את זכרו בהקדמתו וכותב "אשר לאורו ולהדרכתו זכיתי לכל מה שהגעתי בתורה וירא"ש ושימוש ת"ח הגדול מלימודה"(.

 

מרן זצוק"ל כותב במכתבו: "הנה הביא לפני ידידי ורב חביבי החריף והבקי והמעמיק ביחד עם כל המעלות שמנו חכמים בקנין תורה הגאון המפורסם מהור"ר שמואל ברוך הכהן שליט"א ספר על מסכת ערכין אשר הולך ומדפיס".

 

"וביקש ממני שאכתוב הסכמה על ספר זה, ואודה ולא אבוש כי לא בי הוא זה, כי הספר מפליא עין כל מעיין בו בכל המובנים ולא הרבה נמצא כבושם הזה".

 

"ומה יתן ומה יוסיף הדברים אשר אכתוב, להמבינים יבינו בעצמם. כי שמו הולך לפניו בתור מרביץ תורה לעדרים המשמש לר"מ בישיבת קול תורה בירושלים, והגאון שמואל ברוך הכהן דויטש מפורסם הוא, ולמותר להעיד ולהרבות בשבח למי שידוע לרבים".

 

"ואין לי אלא להביע שמחתי על מה שראו עיני למי שאני מכירו מצעירותו".

 

"וברכתי מקרב לב עמוק שיזכה להפיץ את כל מעינותיו לזכות את הרבים ועל ידו יתרבה ויגדיל תורה ויאדיר".

 

"מנאי המכבדו ומוקירו כערכו הרם".

 

כן זכה להסכמת יבדל"א רבינו מרן הגר"ש אלישיב שליט"א הכותב: "שלו' וברכה לכהן שדעתו יפה, חד מבני עלי' מפורסם לשם ולתהלה, רב גבורתי' וחילי' לאורייתא, הגרש"ב הכהן דויטש שליט"א".

 

"רב שלומים",

 

"בתודה ובברכה קבלתי ספרו החשוב ברכת-כהן, פרי בכוריו, עמ"ס ערכין וחולין, ביאורים ובירורים בסוגיות הגמ' ובראשונים, הנאמרים בדעת ובהשכל, ובטוב טעם".

 

"ותיכף לנטילה ברכה יהי' ד' אלקיו עמו להוסיף תת פרי תנובה מתוך שלות הנפש והרחבת הדעת ככל משאלות לבבו". )יצויין שאת דברי תורתו והערותיו של מרן הגרי"ש שליט"א על ספרו, הדפיס הגאון המחבר, בספרו "ברכת כהן" עה"ת, פרשת בחוקותי(.

 

כמובן שכותב השורות אינו ראוי לכתוב על הגאון המחבר שליט"א, שיצא שמו לתהילה בכל רחבי עולם התורה, ובפרט שכידוע רבינו ה"אבי עזרי" גילה לו הערכה מופלגת ובלתי-מצויה וסמך על רוחב דעתו בכל הענינים, וכן יבדל"א מרנן גדולי ישראל שליט"א רוחשים לו כבוד ויקר וסומכים ידיהם עליו, וכפי שהתבטאו בדברים שבכתב ושבע"פ.

 

דומה כי אין צורך להוסיף יותר דבריהם הנלהבים של מרנן זצוק"ל ויבדל"א ודבר שפתיים אך למחסור, אין לנו אלא לצרף ברכת הדיוט ולברך את הגאון שליט"א שיזכה עוד רבות בשנים להפיץ מפרי תנובתו לתלמידים מקשיבים, ויזכה עולם התורה לאור תורתו בחיבורים נוספים הספונים עדיין בכת"י כמו ספרו זה על מסכת ערכין, המפליא כל עין רואיו.

 

 

@7פלגי מים - ערכין

 

לפנינו ספרו החדש של הגאון רבי גימפל ליפשיץ שליט"א מאנטוורפן, "פלגי מים" למסכת ערכין, ובו לא פחות ממאתים ועשרה סימנים, המכילים הארות בסוגיא ובירורי ענינים והלכות על סדר הדף, כשהגהמ"ח צולל במים אדירים של מס' ערכין שהיא נקראת ש"ס קטן, ושולה ממעמקיה פנינים ומרגליות, חידושי סברות ודינים שיש בהם לשפוך אורה של תורה, שהם עניים במקום זה ועשירים במקום אחר.

 

הגהמ"ח הנו מטובי בעלי תריסין הלנים בעמק הלכה, דוקא בתוככי עיר היהלומים והמסחר אנטוורפן, מתוך הכרה נפשית כי מפז ומפנינים יקרה תוה"ק וכל ישעם וחפצם רק בה. עמלו רב השנים ביגיעת התורה, הניב בס"ד פרות מבורכים, וכבר נודע בחיבורו הראשון ספר רב מדות הנקוב בשמו "שאלות ותשובות פלגי מים" בו הפליא וגליא לדרעיה באסוקי הלכתא מגו שמעתתא בשאלות מצויות ונדירות מכל ד' חלקי שו"ע. את ספרו הנזכר שיצא לאור לפני כמה שנים, מעטרות הסכמות מגדולי הפוסקים שבדור מא"י ומחו"ל, ששיבחו את בקיאותו וחריפותו ובמיוחד את חריצותו לחדור לשרשי סוגיות בש"ס ופוסקים ולברר גופי הלכות בהיקף ובעומק ובפנים מסבירות.

 

במקביל לספר השו"ת, שוקד הגהמ"ח זה כמה שנים על שורה של מסכתות מסדר קדשים, שאין להן הרבה מפרשים, לשדד עומקיהן ולהאיר עיני הלומדים בחידושיו וביאוריו המתיישבים על הלב. זכה וברכת שמים שרתה על קולמסו, לחרוט בצפורן שמיר מאות מאות סימנים של חד"ת למס' בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה, שהיו בעבר כשדה לא חרושה. הספר הראשון בסדרה על קדשים יצא לאור לפני שנתיים על מס' תמורה. ספרו הנוכחי, שני בסדרה, מוקדש כאמור למס' ערכין ופותח באופן כללי בכמה סימנים בגדרי מצות ערכין, קונטרס בענין חיוב עבדים במצוות ובערכין, אם מותר לעשות סוכה בבית המקדש, קונטרס בענין לבישת כלאים, אם באכילת מצוה יש חיוב של ברכת המזון, אם מצות מחצית השקל דמי לכל מצוות התורה שנתחייב כשנעשה גדול או לא. וכן סימנים אחרים בענין קדושת השם, וממשיך בהרבה נושאים ע"פ סדר הדפים לכל ארכה של המס'. בין השאר מברר שורה של נושאים בהמשך, כמו אי איסור הריגת עוברים דאורייתא או דרבנן והמסתעף, סימנים אחדים בענין שירת הלוים בבהמ"ק וחיוב הלל בשחיטת הפסח ובשביעי של פסח וחוה"מ. כן נמשך ע"פ המובאות במס' ערכין לברר כמה דינים בענין לשה"ר, בירור באריכות בגדר דין שומת חבלה ודמי עלי, סימנים אחדים בענין רצון וכפיה בקרבנות, בענין בתי ערי חומה, ירושלים לא נתחלקה לשבטים, ועוד. חידושיו כוללים הגדרות וסברות בשפה ברורה, בבהירות להפליא עד שנוח להבינם ולקלוט היטב כוונת אומרם.

 

אין ספק שכל שוחרי תושיה יכירו לו טובה בעד מתנה יקרה זו, שתצטרף אל את מדף הספרים החשובים לסדר קדשים ותסייע למלאכת ההוגים בה בעיון, וברכותינו שלוחות לו שיוסיף וילך מחיל אל חיל ויזכה לפרסם את כל שאר יצירותיו ולהעלותן על שלחן מלכים מאן מלכי רבנן. ומיגו דזכה לנפשיה זכי גם לאחריני כיד ד' הטובה עליו, שיסתייעו בחידושיו להבין שמועה כהלכתא, מה רב הטוב הצפון לו בזה ובבא.

 

 

@7"עריכת נר" - ערכין

 

לפנינו ספר שימושי הכולל אוסף כללי ותמציתי מאוצרם של רבותינו הראשונים והאחרונים ומספרי השו"ת והפוסקים על מסכת ערכין, שבלימודה יתחילו בשבוע הבא לומדי "הדף היומי"

 

הספר התחבר ע"י האברך החשוב הרה"ג רבי יוסף יוזפא פענקיל שליט"א, מחשובי הלומדים בישיבת "הרבצת תורה זכרון שניאור", שבברוקלין ניו-יורק, כפי אשר מעיד עליו ראש הישיבה הגאון רבי יקותיאל יהודה ביטערספעלד שליט"א.

 

עתה זכינו לאור החלק הראשון מספרי "עריכת נר" עמ"ס ערכין, )עד דף ח'( האוסף ואוצר בתוכו דברי המפרשים הגדולים, ראשונים ואחרונים, הן אותם הנדפסים על המסכת, והן אותם המפוזרים בספרי שו"ת וכו', כדי להקל על הלומד להתבונן בביאורי הסוגיות, מבלי שיצטרך לבלות זמנו בחיפוש ובדיקה, ויהיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני.

 

המחבר עבר על ספרי המפרשים, ללקט מדבריהם אשר המה קילורין לעינים ומבררים כשמלה את דברי התנאים והאמוראים, רש"י ותוספות, לתרגם מלשונם העמוק ללשון שוטף, קל וצח, קצר ותמציתי, ולברר כל סוגיא לכלליה ופרטיה, עם טעמם ונימוקם, יסודותיהם וסברותיהם.

 

סגנון הספר הוא, שבחלק ה'פנים' מובאים עצם הביאורים וקוטב החידושים, ובשולי העמוד באים אותם הדברים ביתר ביאור, כלומר שגם המה מן המקור, אבל בדרך ארוכה יותר ובהוספת קושיות ופירוקים כדרכה של תורה. )ולפעמים הוסיף המלקט ממה שהעלה ברעיונו חידושים והערות(.

 

ניכר שהרבה יגיעה ועמל הושקעו הן בבירור וליבון הדברים, והן בסגנון הכתיבה בניפוי אחר ניפוי שיהיו הדברים מובנים היטב ומתקבלים על לב לומדיהם בלי קושי. וכמובן שעצם האסיפה לאכסניא אחת ראויה לברכה.

 

המחבר זכה להסכמת הגאון הגדול רבי חיים פנחס שינברג שליט"א, ראש ישיבת תורה אור וחבר מועצגה"ת, ולהסכמת הגאונים רבי משה שטרנבוך שליט"א, ורבי אלי' דוב ווכטפויגל שליט"א, ראש ישיבת זכרון משה בסט פאולסבורג.

 

הספר מופץ ע"י הוצאת "אור הספר", אשר זכתה להיות אכסניה של תורה, ומלבד הספרים החשובים שיצאו ביוזמתה, היא גם מפיצה את ספריהם של רבנים ממחברי דורנו.