יוזמת ענק, כדי שלכל אברך יהיה כולל ומסגרת לימודית - דולר אחד ליום

@5טיזר: לפרויקט קוראים "השותפים" - כי זו שותפות של כולם: החל ממרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, ראשי הישיבות והרבנים די בכל אתר ואתר, וכלל הציבור כולו שחפץ לחזק את מעגל לומדי התורה - "שבט לוי" שתמיד זקוק לחיזוק ולעידוד, ובפרט בתקופה האחרונה בה נעשה ניסיון להצר ככל האפשר ללומדי התורה, לקצץ בתקציבים עבורם * על פרויקט ההצלה של כ-ו-ל-ם... ספורו של רעיון * שיחה במעונו של הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א

 

 

על הבעיה החמורה והמעיקה ידענו גם ידענו, ובעצם מי לא שמע... "אברכים שאין להם כולל", והזעקה הנוראה הזו מהדהדת בחללה של היהדות החרדית, משוועת למענה.

 

מי לא שמע ולא ראה אותם. את הכאב והצער שפניהם מביעות. את העינים שבוהות בחלל האוויר מתוך מצוקה רוחנית ופיזית. מי שקצת מודע למה שמתרחש, יותר לעומק, יודע לעיתים גם על מצוקה בבית, על כל המשתמע מכך. בשנים האחרונות כשהממשל שלח יד בקמח בנסיון למעט תורה, וכשהמצב הכלכלי בעולם נחלש וקומץ ידם של התמכין דאוריתא אינו משביע את הארי - הבעיה רק הלכה והחריפה. המספרים הלכו וגדלו לממדים מדאיגים ומבהילים.

 

וכך יצא לדרך הפרוייקט העצום - "השותפים".

 

@5"ספירה" של המצוקה

 

בערב יום הכיפורים האחרון, הוחלט לבדוק את המצב לאשורו בשטח. מספר עסקנים חשובים שיושבים על המדוכה מזה זמן רב, הפיצו טופס בנקודות הריכוז של הציבור החרדי בישובים שונים ברחבי הארץ. במודעה הקטנה נכתב, כי "קרן חשובה מארה"ב מתארגנת לעזור לאברכים בפתיחת מסגרות של כוללים לאברכים בא"י שאין להם מסגרת של "כולל תומך". במודעה התבקשו אברכים שאין להם כולל, למלאות את פרטיהם על גבי טופס הרשמה ולשלוח אותו בחזרה באמצעות הפקסימיליה.

 

מרגע הפצת המודעה, לא הפסיק מכשיר הפקס לפלוט טפסים. כל טופס ומצוקה גדולה שעומדת מאחוריו. "היה כאן מבול של פקסים. המכשיר לא הפסיק לעבוד 42 שעות ביממה. בהתחלה חששנו שזה יתקבל בציבור כבדיחה, אבל למעלה מאלף הטפסים שהגיעו אלינו, נתנו לנו הפעם תמונה ברורה, מקיפה ומליאה. לא שלא ידענו והערכנו את המצב קודם, אבל לא ציפינו בשום אופן למבול כזה ובתוך פרק זמן קצר כל-כך", מספר לנו הרב מ.

 

היה ברור שאין עוד זמן לחכות אפילו לא רגע אחד. אחר התייעצויות במעונם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, נכנסו הגאון רבי יחיאל מיכל זילבר שליט"א, הגאון רבי יוסף חיים קופשיץ שליט"א והגאון רבי שמואל בצלאל שליט"א תוך פרק זמן קצר יצא הפרוייקט לדרך, ומרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א חתמו על "קריאת קודש" מיוחדת בה נכתב: @1זכינו ב"ה שנתרבו ספסלים בביהמ"ד, גדל דור שלם של אברכים עמלי תורה שתורתם אומנותם ומשקיעים כל זמנם ומרצם לעמל התורה, ויש מהם שמקיימים לימודה מתוך הדחק ממש, והם תפארת לכלל ישראל.

 

@1"אלא שלצערינו, לצד הריבוי המבורך הזה, הרי אין די כוללים עבור כולם, ובפרט שעקב מיעוט התמיכה שגזרו בתקופה זו, עול החזקת הכוללים גדול מאוד, והוא מוטל על כתפי הרבנים מנהלי הכוללים ואינם יכולים להוסיף ולהרחיב עוד בקבלת עוד אברכים נוספים.

 

@1"לזאת נתעוררו עסקנים דגולים הי"ו לזכות במצוה רבה זו, והקימו רשת כוללים בהם יוכלו האברכים לקבוע לימודם במסגרת מסודרת כראוי עם רבנים ראשי כוללים שליט"א, ובשמו יקרא - "השותפים - לומדי ותומכי תורה" - ומשמיא קא זכו לי שזכו לפתוח כבר עשרות מקומות כאלה, וכל עבודתם נעשית לשם מצוה ללא קבלת שכר, ובפיקוח והכוונת וועד רבנים גדולי תורה ה"ה הגאון רבי יוסף חיים קופשיץ שליט"א, הגאון רבי יחיאל מיכל זילבר שליט"א והגאון רבי שמואל בצלאל שליט"א.

 

@1"לזאת אבקש את כל אחינו בני ישראל ליטול חלק במצוה זו ולסייע בידם בנדיבות לב, שיוכלו להמשיך בהחזקת המפעל הגדול והקדוש הזה, ולהיות שותף בהחזקת התורה ובקיום לומדיה... @1על המכתב חתמו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, הגאון הגדול רבי אהרן י. ליב שטינמן שליט"א, הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שליט"א, הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, הגאון הגדול רבי ניסים קרליץ שליט"א, הגאון הגדול חיים קניבסקי שליט"א, הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א וכ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

 

@5המצוקה

 

בשיחה עם אחד העסקנים החשובים שפועל בנושא זה כבר תקופה ארוכה, שמענו את קול שועת העניים וזעקת הדל של בני התורה. "עת קשה היא לבני התורה. הדוחק רב והקיצבה המוענקת לאברכים הינה מועטה, ומה שהיה בעבר אף הוא פוחת והולך. אך מעל לכל, חמורה העובדה שלכאלפיים אברכים - אין כלל מסגרת של כולל, באין מי שיכול ליטול על עצמו התחייבות ועול כספי בשעת דחק שכזו. אין אפשרות לפתור את המצוקה הגדולה באופן נקודתי, בפתיחת עוד כולל במקום פלוני וכדומה, שכן הכמות הגדולה של האברכים שאין להם מסגרת של כולל, היא מפוזרת בכל ריכוזי החרדים. וכשאלפיים אברכים מתדפקים על דלתות היכלי התורה השונים ונאלצים להשיב פניהם ריקם מפני הגזרות של השלטון, וכשמאידך אנו שומעים על עוד מחזיק תורה שאין ידו משגת עתה, זו סכנה הולכת ומתעצמת".

 

איש שיחי נוגע בעוד עצב חשוף: "כאשר ראש המשפחה אינו במסגרת, ובמיוחד מיד אחרי חתונתו, שאינו מביא את תמיכת הכולל הפתרון, אם כן, היה חייב להיות רחב וכוללני, כדי שיתן פתרון מלא ככל האפשר למצוקה הגדולה.

 

@5דולר ליום בלבד, לפתרון הבעייה

 

לאחר התייעצויות רבות עם מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, סוכם על פתיחת רשת כוללים. האברכים שילמדו ברשת הזו יקבלו אמנם תמיכה מועטת של 002 דולר לחודש )לסכום זה יש להוסיף את התקציב הממשלתי ב.י.ר.( שיש בה כדי קיום ההכרחי. ומי יממן? כולם! "המשימה, שכולם יהיו שותפים לפרוייקט העצום, נראית במבט שיטחי קשה מנשוא, אך כשמתעמקים מעט יותר בפרטים, הרי בהחלט שמדובר במשימה די פשוטה וישימה". אומר הרב מ. "די אם כל אחד יתמוך בנתינה השוה לכל נפש, דולר אחד ליום, כדי לחולל מהפך. אם יהיו 0005 "שותפים", יש בכך כדי להחזיק 057 אברכים מידי חודש וחודשו". והרי יש הרבה יותר בתי אב. ואם כולם ישתתפו, הרי זה יהיה עידן חדש של אחזקת תורה.

 

הסכום הפעוט הזה של דולר אחד ליום, נשמע מצחיק ומגוחך, אבל בהנהלת "השותפים" אומרים, שפרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול שביכולתו לפתור את מצוקתם של האברכים שאין להם כיום מסגרת. זאת מלבד "הערך המוסף" שברעיון הגדול שכלל ישראל הוא "בעליו" של כולל ענק, הוא התומך בבני התורה, בדולר אחד ליום!!!

 

@5שייך לכלל ישראל, שקיפות מוחלטת

 

הפרוייקט העצום הזה גם מבטיח נקיון מכסימלי מכל מעורבות אישית מכל סוג שהוא. לא לחינם נקבעו הכללים המחייבים הבאים:

 

א( שכל המתעסקים בעסק הקדוש הזה אין להם שום נגיעת ממון, שכר טירחה וכד' מכל סוג שהוא. ב( כל עניני הכספים יהיו תחת פיקוח של רואה חשבון מוסמך, ודו"ח מפורט יפורסם כל חודשיים 4 פעמים בשנה. ג( האברכים הנתמכים מכל העדות והחוגים ללא יוצא מן הכלל, עם עדיפות לאלה שאין להם מסגרת של כולל. ד( על הכל יפקחו הגאונים שלקחו על-עצמם לנהל בעצה, תושיה והכוונה בכל דבר אשר יעשה קטון וגדול: הגאון רבי יוסף חיים קופשיץ שליט"א, הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א והגאון רבי שמואל בצלאל שליט"א.

 

@5שיחה במעונו של הגר"מ זילבר שליט"א

 

כדי לשמוע ממקור ראשון על הפרוייקט העצום, ניאות הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א, ראש ישיבת זוויעהל ואחד מאלו שהינם הרוח החיה בנושא, לשוחח עמנו. הגר"מ זילבר שליט"א הסכים להתפנות מכל עיסוקיו התורניים הרבים והחשובים, שכן הוא רואה בפרוייקט "השותפים" נושא בו מחוייב כל איש מישראל, וכי אף אחד אינו יכול להפטר ולהמלט מענין זה, שהוא בדמו ובנפשו של כלל ישראל כולו, בלי יוצא מן הכלל.

 

בפתח הדברים התייחסנו למחסור החמור בכוללים, בעיקר בישובי הפריפריה, דבר שמונע מזוגות צעירים להגיע למקומות אלו, למרות שמחירי הדירות בהם נמוכים מאוד, והיו יכולים לתת פתרון משמעותי גם למצוקה קשה זו.

 

@1אז מדוע הגענו היום למצב שיש כל כך הרבה אברכים ללא כוללים?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: יש לכך שתי סיבות פשוטות; האחד, ריבוי האברכים. לא היה מעולם דבר כזה שברוך ד' יש רבוי כל כך גדול של לומדי תורה באמת, ולכן זה הכרחי כיום. אבל צריך לדעת, זה לא שייך לכוללים, זה שייך לפיקוח נפש רוחני! אברך מתחתן - אם יילך לעבוד, הוא ח"ו יירד מהדרך, הוא יפסיק לשמור את המשנה ברורה. כל אחד מוכרח להמשיך וללמוד - ובפרט שמתחתנים כיום בגיל צעיר, קיום התורה כיום הוא בכוללים. אחרי הכל, בחור כיום בישיבה בקושי התחיל ללמוד, אז מי שבאמת גדל בתורה זה רק בכוללים.

 

הסיבה שניה היא בגלל שאין כיום מספיק אנשים שימסרו את נפשם לעניין הכוללים, וגם אלה שמוסרים את נפשם, כדוגמא הגאון רבי נתן צבי שליט"א שהוא באמת יהודי שכולו מסירות נפש, אבל יש גבול גם עד כמה הוא יכול.

 

@1אולי יש עוד סיבה והיא בגלל שראשי כוללים שקשה להם להחזיק ולקלוט את כולם, מעדיפים את הטובים יותר, הראשים הטובים יותר - ורבים נשארים בחוץ. יש מהם גם כאלה שדואגים ל"שם הטוב" של הכולל ולמוניטין שלו, כך שיש אברכים שחשקה נפשם בתורה והם נותרים מחוץ למעגל הלומדים....

 

הגר"מ זילבר שליט"א: יברכו כל אלו שעושים על מה שהם עושים ולא תפקידנו לבדוק מה המטרה שלהם. על מה שהם כן עושים, שכרם הרבה מאוד. כתוב במהרי"ט בפרשת קדושים שהבית הלוי מביא את זה בשם רבותינו, אבל המקור הוא דרשות מהרי"ט בפרשת קדושים, שעל אף שבכל המצות הרי שלא לשמה זה לא פשוט וצריך היתר לשלא לשמה, הרי שבצדקה, וכל דבר שזה בשביל אחרים, גם שלא לשמה מותר, שהרי העיקר הוא שלעני יש לו מה לאכול בשבת. מה זה חשוב למה אתה עושה ונותן, וכך זה בכל ענין שעוזרים לשני, המחשבות של העוזר, והשלא לשמה הוא גם מצוה.

 

האמת שגם בצדקה צריך לשמה, וזה גמרא מפורשת בבבא בתרא, שר' יוחנן בן זכאי ראה בחלום שבראש השנה גזרו על בני אחותו שיפסידו שבע במאות דינרים במשך השנה, ולכן כפה אותם ר' יוחנן בן זכאי במשך השנה לתת צדקות. בסוף השנה נשאר עוד איזה שבע דינרים, ובסוף השנה באה המלכות ולקחו את הדינרים הנותרים. הם נורא נבהלו. אמר להם ר' יוחנן בן זכאי, על תבהלו. זה מה שנשאר מהחשבון של שבע מאות הדינרים. אז הם אמרו לו, למה לא אמרת לנו, היינו נותנים לך ברצון את כל השבע מאות הדינרים? אמר להם ריב"ז, רציתי שתעשו את מצות הצדקה לשמה. כאן כתוב שגם בצדקה זה דבר גדול לשמה, אבל זה בינו לבין בוראו, אבל עד כמה שזה נוגע לבינו לבין חבירו אז הלשמה והשלא לשמה - המטרה העיקרית היא שלעני יהיה.

 

@1וכוללים אף הם נכללים בגדר הזה?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: הוא הדין בכוללים.

 

@1ומה לגבי הנקודה שיש כביכול "סלקציה" ובשל כך ישנם כאלה אין להם כולל?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: כאן אנחנו מגיעים לנקודה של יסוד מפעל "השותפים". באו אלי בליל ערב יום כיפור הרב מיכה רוטשילד והרב שלום שטרן, וסיפרו על הבעיה הנוראה שמסתובבים אלפי אברכים ללא כוללים. אמרתי להם: תראו, הרבה מצוות אתם יכולים להציע לי, אבל אינני מחפש, אבל פה מדובר בפיקוח נפש, וזה ממש נוגע להמשך קיום התורה לדורות, ומצוה הבאה לידך... זו הנקודה המרכזית ברשת הכוללים "השותפים", שהיא לא רשת "שלי"... אלא של כלל ישראל.

 

@5ללא סלקציה

 

הגר"מ זילבר: הייתי עכשיו בכולל בבית שמש כדי לדבר בפני האברכים. אמרתי להם: אתם רצים לדעת מה התואר שלי ביחס לכולל "השותפים"? - "שמש הקהל", אני לא ראש כולל, לא שום דבר. על זה אני מוכן לתת מכוחי ואת שמי לענין חשוב זה, אבל הנקודה העיקרית, בראש ובראשונה, שבכולל שלנו אין "סלקציה" לחלוטין. לא רק שאין סלקצי'ה, זה גם לא מענין אותנו אם הוא חסיד או מתנגד, אם הוא פונוביז'ר, מירע'ר או חברונע'ר - חסיד סטמאר, ויז'ניצע'ר או בעלזאי, אם הוא עם זקן או מגולח, אם הוא הולך למקוה או לא. זה בכלל לא מענין אותנו.

 

@1מה כן אתם מבקשים מהאברכים שמבקשים להצטרף למסגרת "השותפים"?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: מענין אותנו רק דבר אחד - אם אתה רוצה לבא ללמוד מבקש ממך שני דברים: א. מסגרת, שלא כל אחד יגיד אני יושב בבית מדרש, תשלם לי. העיקר הוא שהאברך יהיה במסגרת, ויש מסגרות שונות אצלנו בכוללים. יש מסגרת של דף היומי, של תערובות, של הלכות נדה, של קדשים, הלכות שבת. רק שיהיה במסגרת עם ראש קבוצה, דהיינו ראש כולל האחראי למסגרת שמחבר את האברכים ללימוד ביחד, ובהמשך הדרך הוא גם יהיה זה שמחויב כלפי ההנהלה של "השותפים" לתת דיווח אם לומדים, לא לומדים, נמצאים או לא נמצאים.

 

@1המשמעות היא שמקבלים כל אברך?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: כיום יש במסגרת השותפים 184 אברכים, וקיבלנו ללא סלקציה את כל מי שלא היה לו כולל ומסגרת לימודית, ללא יוצא מהכלל, ובאמת כשתסתובב בכוללים תראה את כל סוגי האברכים, ליטאים וחסידים, חזקים וחלשים יותר, צעירים ובעלי תשובה, אבל כרגע עצרנו ולא מקבלים כרגע אברכים חדשים, וזה לא בגלל סלקציה, אלא בגלל שאין לנו כסף, ואנחנו עדיין נמצאים בשלבי התארגנות עד שכלל ישראל יצטרף כשותף ל"שותפים".

 

לפני שהוצאנו לפועל את הרעיון, ישבתי אצל הגאון הגדול רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א כדי לבקש את הכוונתו ועצתו בנושא, והוא התענין בזו הלשון: כשיהיו לכם שבע מאות וחמישים אברכים, כבר פתרתם את הבעיה? והסברתי כי למעשה לא הגבלנו את עצמינו, אלא רק עשינו הערכת תקציב ועל פיו אחזקתם של שבע מאות וחמישים אברכים דורשת תקציב של מאה וחמשים אלף דולר לחודש - ואם 0005 איש יתנו כל אחד דולר ליום, נוכל להחזיק את 057 אברכים. אבל ברור שאם ייענו יותר, נוכל להחזיק יותר אברכים ולפתור את הבעייה בשלמותה...

 

@5"סלקציה" חיובית

 

עוד אענה לך בקשר למה ששאלת אודות סלקציה. אם הסלקציה היתה ע"פ הקריטוריון 'מי רוצה ללמוד', זה מקובל עלי. ולגבי ההגדרה "רוצה ללמוד", יש בזה כמה דרגות. באמת היה צריך להיות שה"רוצה ללמוד" מגיע בתשע ויוצא באחד, אין איחורים ואין אונסין. ראש כולל אחד אמר לי כי אצלו "אין אונסין" ואם ארע ונאנס, אז האברך משלם, ולמי שנולד ילד, אז יש לו זכות חצי יום ללידה וחצי יום להוצאת היולדת מבית החולים - ואם הכל תקין והוא צריך לזה יומיים, אות הוא וסימן שהאברך מנסה לנגוס מזמן מזמן תלמודו, ולכן אין אני צריך לשלם על כך. ובאמת כך צריך לנהוג, כי אין לנו שום כלים לבדוק אחרי האברכים, וכך, להבדיל, זה באמת בכל מקום עבודה מסודר. אבל אצלנו בכוללי "השותפים" ההנהגה היא אחרת. פה אמרתי הפוך. כיון שנותנים בסך הכל מאתיים דולר, מה אפשר להוריד לו מזה? שגם לא ישאר לו חלות לשבת? מה שכן, אם במשך תקופה מסוימת הראש חבורה אומר שאברך לא שומר על הזמנים או לא נמצא, אברך כזה צריך ללכת. אנחנו לא נשחק איתו. כשיהיה לי לשלם אלף דולר אז אפשר להוריד חמישים דולר יותר חמישים דולר פחות. סלקציה כזו מקובלת עלי.

 

אך יש סלקציה שאינה מקובלת עלינו כלל, והיא סלקציה שהיא פרוטקציה, מקורבים ובעלי כשרון. דע כי לאו דווקא בעלי הכשרון הם שלומדים ומצליחים, ואת זה אני יכול להגיד בפה מלא, שכבר תקופה די ארוכה שחושבים שכסף והצלחה בלימוד הולכים ביחד. התדמית הזו כאילו לזה שיש לו כולל של אלף דולר הוא אברך מוצלח, ולזה שאין לו, סימן שהוא לא מוצלח בלימוד. נזק לאברכים וללימוד התורה. זה הרי נורא! מאיפה למדו את זה? הרי פרנסה זה מרבונו של עולם, ויכול שדווקא התלמיד-חכם הגדול יותר, אינו מוצלח בפרנסה, כי לא כתבו לו בראש השנה פרנסה. "ברך עלינו" זו ברכה של פרנסה, ו"אתה חונן" זו ברכה של תלמוד תורה, ומה שייך אחד לשני.

 

@1ובפרנסה זה לא כך. האם זה שיש לו כסף הוא המוכשר?

 

בוודאי שגם בפרנסה זה כך. אספר לך מעשה מהנגיד הרבני ר' משה ריכמן. סיפר לי חבר ילדות שלו, ששניהם באו באותה אונייה כפליטים מהשואה, ולימים הוא שאל את ר' משה אודות סוד הצלחתו. ענה לו ר' משה רייכמן, ש-59 אחוז היה "מזל", ו-5 אחוז שכל - והלואי לא היה לי את השכל! שבלי ה-5 אחוז שכל, הייתי היום גביר עוד יותר גדול.

 

על הפסוק בפרשת עקב "וזכרת.. כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" אומר הר"ן בדרשותיו, סימן שבפרנסה יש כח לעשות חיל, רק תזכור שהקב"ה הוא הנותן לך את הכח הזה. אז במסחר שבאמת יש איזהו כח לעשות חיל ויש מי שיש לו חוש לעסקים, רואים בבירור שההצלחה לא שייכת לחוש אלא הקב"ה נותן לך כח לעשות חיל. אבל בתורה, ממתי תורה וכסף הולכים ביחד? לדאבון לב יש שעשו את התורה מחוברת ושזורה בהצלחה כספית, ולא היא. חייב אני לציין לשבחו של ראש ישיבת מיר הגאון הגדול רבי נתן צבי פנקל שליט"א, ואני מביא אותו כדוגמא כיון שהוא הנושא בעול הגדול ביותר כיום בעולם התורה, וגם חובה להזכיר את ישיבת ליקווד שאין להם מקום בית המדרש בשביל כולם וראיתי כעשר מקומות שבהם לומדים ובכל בית מדרש ראיתי מאות אברכים שיושבים ולומדים בהתמדה, ובשני מקומות אלו שהם היום הכוללים הגדולים והחשובים ביותר, דווקא שם אין תמיכה גדולה, ומאידך שם גדלים עמלי תורה. מה צמיחה בתורה שייכת לכסף? והלואי שנוכל לתת הרבה יותר לכל אברך, אבל חוץ מהכסף ובלי קשר לזה, המטרה העיקרית היא לבנות בתי מדרש טובים מלאים בלומדים, הפתוחים לכל אברך שרוצה ללמוד.

 

@5פקוח נפש

 

@1מה באמת כיום המצב. כמה כוללים חסרים, ומה עומד בבסיס הרעיון של "השותפים"?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: כשקצת פותחים את הדלת רואים שיש מאות ואלפים של אברכים שפשוט אין להם לאיפה ללכת. פשוט אין מסגרות למודיות כלל. באו אלי אבות של אברכים ואמרו: הצלת את הבן שלי וגם עשיתם שלום בית. אתה יכול לתאר לעצמך מה זה לאברך צעיר אחרי החתונה. לפני החתונה הוא היה הבחור הכי טוב בישיבה, ועכשיו הוא יושב בבית, אין לו כולל, אין לו לאן ללכת, מה זה עושה לשלום בית? הם לא גדולי הדור שיכולים ללמוד כל היום לבד בבית. הם צריכים חבורה.

 

זמן קצר לפני תחילת זמן החורף, פרסמנו מודעה קטנה ופנו מאות אברכים. בשלב הראשון קיבלו את כולם וגם היום מתדפקים בדלת עוד עשרות ומאות אברכים הרוצים להכנס למסגרות אלו, אף שבינתיים לא מקבלים עוד אברכים חדשים, עד שלא יהיה מאורגן נכון המשרד והבסיס הכספי, אבל למעשה צריך לפתוח את הדלת ולקבל כל אברך שאין לו מסגרת. אמר לי אחד מראשי הכוללים בביתר הרה"ג רבי יעקב איכלר: אתם לא יודעים איזה הצלת נפשות עשיתם. הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א אמר לנו, שזה פיקוח נפש ממש.

 

במסגרת ההתיעצויות שלנו עם הגאון הגדול רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א, הוא שאל אותי: אברך שלא לומד, איך אתם מוצאים אותו מהמסגרת? אמרתי לו, אילו הייתי ראש הכולל שהכניס אותו, יש לי בעיה. אני צריך להתמודד עם האברך. אבל ב"השותפים" אני לא קבלתי שום אברך. כל אחד מתקבל, ועשינו כללים ברורים, והם שמירת הזמן, בלי פלאפון, ולהיות קשור לחבורא וראש כולל. מי שעומד בזה נשאר. התנאים ברורים.

 

בחנוכה היתה אצלנו אסיפה של ראשי הכוללים. אחד מהם שאל אותי שאלה מעשית: יש לו אברך בחבורא שלא מבין תוס' כמו שצריך, והוא "מעייף" אותו בשאלות על כל רש"י ותוס' כי אינו מבין. עניתי לו; גם אברך כזה שייך ל"השותפים". אם הוא רוצה ללמוד ועומד בתנאים, מקומו ב"השותפים".

 

@5דולר נטו לאחזקת תורה

 

הצד השני שהציבור צריך לדעת הם שתי נקודות יסודיות; האחת: שלאף אחד אין שום נגיעה לא כספית ולא אחרת. כל אחד יכול להכנס וללמוד, וכל אחד שראוי ומתאים לגדל אברכים יכול להיות ראש חבורה. אין פרוטקציות, כי זה לא שייך לאיש פרטי. זה שייך לכלל ישראל! וכלל ישראל צריך להרים את "השותפים", והוא יכול להרים אותו בקלות.

 

הדבר השני: כוללי "השותפים" מנוהלים בשקיפות מלאה. וכל מי שרוצה לדעת לאיפה הולך הדולר שלו, יכול לדעת. כל הספרים פתוחים, וכל חודשיים מונפק דו"ח מפורט, בפיקוח של רואה חשבון בכיר. @1כל ההוצאות הנלוות, הוצאות משרדיות וכדו' שהם הכרחיים לענין, זה ממומן מיהודים שמוכנים לשלם את ההוצאות האלו. ה"דולר ליום" הוא נטו להחזקת אברכים... נטו לתורה!

 

אנו מחפשים יהודים שירכזו סביבם את התורמים שמוכנים לתת דולר ליום. זו לא משוכה כה גבוהה, ואפשר לארגן את זה. יש כבר הרבה יהודים ששמחו להיות שותפים. כל אדם יכול לומר לעצמו: ב-063 דולר לשנה, אני יכול להיות שותף בפרויקט ענק זה. זה כולל של כלל ישראל, וגם ההתחייבות להחזיק את זה הוא של כלל ישראל.

 

@1יש הנהלה רוחנית וגם ועד כספי. מה התפקיד של כל הנהלה?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: בהנהלת הכולל יש גם ועד כספי וחבריו הם הרב משה רוטשילד, הרב אהרן פוגל והרב מנחם כרמל, כולם אנשים שקבלו עליהם עול זה למרות כל עיסוקיהם. ועד זה מפקח על כל עניני הכספים של הכולל, בנפרד מההנהלה הרוחנית. כך בס"ד מתנהל הכולל בפיקוח מירבי, וממילא גם אין לכסף השפעה על הנהגת הכוללים.

 

@1כמה אברכים לומדים היום במסגרת של "השותפים"?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: היום יש אצלנו 184 אברכים. זה מספר מדויק. יש פה רשימה ברורה של כל האברכים, כל הפרטים שלהם ומקומות הלימוד שלהם. )בירושלים הוקם כולל אברכים בו לומדים כבר כיום למעלה מ-031 אברכים. בבית שמש 681 אברכים, בביתר כ-531 אברכים, בקרית ספר כ-03 אברכים(. בכל מקום יש כמה חבורות, והכוונה היא לפתוח מסגרות בכל מקום שנצרך, גם באלעד ובתל ציון ובבני ברק.

 

@1ובמקומות הרחוקים, בפריפריות כמו הצפון והנגב, גם שם אמורים לפתוח כוללים?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: בודאי שזו היא המטרה, אבל צריך לדעת שגם בירושלים ובבני ברק יש בעיה כפולה. האברכים הצעירים ביותר שיש להם דירות בביתר ובקרית ספר וכד', אבל בשנה הראשונה והשניה אחרי החתונה הם עדיין גרים ליד ההורים ואין להם להיכן להיכנס. בנוסף לכך עזרנו לתלמידי חכמים רבים שיש להם אפשרות לתת מתורתם לאברכים ופה מצאו את מקומם.

 

@5חובה לפרסם

 

@1מדוע הסכמתם עכשיו לצאת לפרסום בענין?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: היום שכבר עברו יותר משלושה חודשים שלומדים בכוללים ושולמו המילגות בזמן, הגיע הזמן לצאת קצת לתודעת הכלל כדי לצרף את הציבור לפרויקט חשוב זה. @1לאור החשיבות, אכן כל גדולי ישראל תומכים בהתלהבות במפעל חיוני זה...

 

הגר"מ זילבר: כשנכנסו למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א בענין השותפים, הוא תמך וברך בהתלהבות בעניין חיוני זה, ואף חתם על ה"קריאת קודש" של גדולי ישראל למען ה"שותפים". יש גם מכתב מיוחד מהגאון הגדול רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א, למען "השותפים".

 

@1האם גדולי ישראל בחוץ לארץ מכירים את השותפים?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: חלק גדול בכל "השותפים" יש לגאון רבי אליהו דוב ווכטפויגל והגאון רבי מלכיאל קוטלר, אשר כבר מלכתחילה שותפים ליוזמה וראו בזה צורך השעה ומסייעים בכל יכולתם. גם כ"ק האדמו"ר מנובומינסק שליט"א מסייע בכל יכלתו, וביתו הוא כתובת לכל עניני "השותפים", ובמיוחד אחד מגדולי העושים באמריקה, שעושה למען כל דבר שבקדושה הרב גדליה וינברגר, שגם הוא כתובת לכל עניני "השותפים" ומקדיש הרבה מכוחו להצלחת העניין.

 

@1לסיום, איזה מסר תרצו להעביר לציבור הרחב על מעלת "השותפים"?

 

הגר"מ זילבר שליט"א: המסר הוא ברור; כל יהודי צריך לעשות משהוא בשביל מפעל "השותפים", וכל יהודי צריך להיות שותף בפרויקט חירום זה, להמשך התורה בכלל ישראל, או בתרומה יומית או בתרומה חודשית, או להיות כתובת בסביבתו לארגן עשרה יהודים בסביבתו שיהיו תומכים בדולר ליום למען השותפים, ואז נוכל בס"ד להרחיב ולפתוח עוד כוללים, כדי שלכל אברך יהיה כולל ומסגרת לימודית.

 

סוף

 

 

@5במסגרת

 

 

כבר היה לעולמים

 

 

מתברר, כי יוזמה דומה כבר נעשתה בעבר, ובשעתו פורסם מכתב מיוחד ממרן החפץ חיים זיע"א ומרן הגרח"ע גרודזינסקי זיע"א, אשר זעקו מנהמת ליבם הטהור את זעקת עולם הישיבות בשנים תרפ"ד -תרצ"ח, עת הגיעו הישיבות הק' עד פת לחם, מכתב שנשלח לכל תפוצות ישראל, בו הם מחייבים את כל אחד מישראל לקחת חלק ולהשתתף בתרומה קבועה למען המשך התורה בעם ישראל. וזה נוסח מכתבם ז"ל:

 

@1"...והנה ראינו שמצב הישיבות ירד פלאים, כפי מה שידוע שקודם המלחמה היו הרבה ישיבות בכמה ערי ישראל, ובכל ישיבה למדו אברכים ובחורי חמד למאות, וכן בהרבה בתי מדרשות רבו לומדי תורה וצעירים. ועתה בעוה"ר מספר הישיבות נתמעט, כי אין הישיבות יכולות להתקיים לרגל ההוצאה הגדולה, ומקורי ההכנסות ג"כ נתמעטו למאד, וכמעט כמה ישיבות עומדות להסגר ח"ו מפני מעוט ההחזקה, שאין בידי המנהלים במה לתמוך את הלומדים אפילו בלחם צר.

 

@1"וכמה מהישיבות הגדולות שעמלו עד עתה כל מה שהי' בכוחם נסתבכו בחובות גדולות עד למעלה ראש, ואם נבטלם ח"ו מרצוננו, היינו בידים - כמה מהעלבון יש בזה להתורה! אם שהעריצים שיצאו חוץ לדת נעשו רודפי התורה וגזרו לבטל אותה - האם אנו ג"כ ח"ו נבטל אותה בידים?.

 

@1"לא, לא, עלבון גדול הוא להתורה, וצריך לירא מאד ממה שאחז"ל על הפסוק "הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא" וגו', ואחז"ל זה היום שעתיד משרע"ה לתבוע עלבון התורה, אמת שכל אחד מתנצל שלא יוכל להושיע, אכן באמת טעות הוא, שאם על היחיד קשה להושיע, אבל אם אנו כולנו יחד נשתדל ונתחזק בודאי נוכל להושיע בס"ד.

 

@1"ולזאת בהתאספנו יחד לטכס עצה מה לעשות הוחלט שכל אחד ואחד מאחב"י הרוצים בקיומה של תורה צריך להחזיק בה בכל מה שבכוחו, העשירים והבע"ב בממונם, והרבנים ושאר בעלי תורה כפי כוחם, ועלה במוסכם לקיים מה שכתוב "והעמדנו עלינו מצות" )נחמי' י'( ותקנות גדולות שנו כאן:

 

@1א. על כל אחד מישראל מגלילותינו מוטל לחייב את עצמו לשלם תרומה שנתית להחזקת הישיבות.

 

@1ב. סכום התרומה לא פחות מן דולר אחד לכל חצי שנה.

 

@1ג. מי שהיכולת בידו, עליו לתת יותר כפי אשר ברכו ד'.

 

@1ד. הרבנים ושאר בעלי התורה י"א הנמצאים בכל עיר ועיר מחויבים לנסוע לעיירות הסמוכות לכה"פ שני שבועות בשנה בלי קבלת פרס, לקבץ את כסף התרומה הנ"ל ולעורר את לבב אחב"י ולזרזם למצות חיזוק התורה.

 

@1ה. החובה על כל עיר לייסד ועד מקומי בנשיאות הרב דמתא להוציא לפועל החלטה זו...

 

@1ובאנו עה"ח לכבוד ד' ותורתו בחדש תמוז תרפ"ד, פה ווילנא

 

@1ישראל מאיר הכהן

 

@1חיים עוזר גראדזענסקי

 

סוף מסגרת

 

 

 

 

מסגרת 3

 

 

הרב ד"ר משה רוטשילד, מחברי הועד הכספי:

 

"לא רק כשרות בהידור, אלא גם ישרות בהידור"

 

 

 

 

 

הרב ד"ר משה רוטשילד, הוא אדם עסוק וטרוד מאוד. מי לא מכיר את פועלו האדיר להקמת בית הרפואה "מעיני הישועה" בעיר התורה והחסידות בני-ברק, פרוייקט נוסף שהוא כיום עומד בראשו, הוא הקמת בי"ח פסיכיאטרי שינוהל על טהרת הקודש והצניעות, ועוד כהנה נושאים ציבוריים מרכזיים בציבור החרדי שהוא נרתם להם בכל רמ"ח איבריו.

 

כשבקשנו לשוחח עמו על כוללי "השותפים", הוא התפנה מיד מכל עיסוקיו כדי להעביר את המסר על חשיבות הענין לכלל הציבור. ד"ר רוטשילד שנרתם לנושא במסירות עצומה יחד עם עמיתיו לועד הכספי, הרב פוגל והרב כרמל, פועלים בכל כוחם כדי למסד את המערך הארגוני והכספי, כך שהמערכת תפעל באופן שוטף כראוי. בשיחה הקצרה הוא ביקש להתמקד בנקודות המרכזיות של הנושא.

 

לפני שנה הלכנו למרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, והצגנו בפניהם את הבעיה הקשה. הצענו גם איך ניתן לפתור את הנושא שעד אז היה נראה בגדר חלום שלא ניתן למימוש.

 

הבעיה כאן זה לא כ"כ הנושא הכספי. כאדם שמעורב בגיוס כספים כבר שנים רבות )חובה לציין, כי ד"ר רוטשילד מקפיד מאוד שלא לערב את נושא "השותפים" לפעילויותיו החשובות האחרות, ולכן גם סירב להיות חבר בעמותה ב.י.ר.(, הרי שכאן מדובר בסכום קטן יחסית, וכמעט עם כל אחד שאני מדבר, הוא מתלהב מהרעיון ומסכים לתת, בפרט שלא מדובר בכסף גדול. מה זה דולר ליום!

 

יש כאן 2 נקודות שאני רוצה להדגיש. הדבר הראשון זה הביצוע: יש התלהבות אבל אם הדבר לא ימשיך ויתורגם מרעיון גדול למציאות גדולה, זה לא טוב לענין. הדבר השני זה הצורך בעסקנים שרואים את חשיבות הענין. הזמנתי 01 ידידים שלי כאן לשולחן, וביקשתי מהם, שכל אחד יגייס עוד 01 אנשים. כל אחד כזה הפך לגבאי של הקבוצה שלו, שמתפקידו לדאוג לאסוף את הכספים, להעביר לכל אחד מהם דו"ח לאן הלכו הכספים. כולם אמרו לי שחסר פרסום - וזה בדיוק מה שאנחנו מצפים מהמאמר הזה, שיעזור הרבה מאוד לקדם את הענין.

 

יש עוד נושא מרכזי וחשוב בכל מה שקשור לאיסוף כספים. הרב ברויאר שהיה רב הקהילה שלנו בשוויץ היה נוהג לומר; אני דורש לא רק כשרות בהידור, אלא גם ישרות בהידור והעקבות זאת גם יסדנו את כללי הניהול וכללי הפיקוח והשקיפות.

 

אני רואה כל הזמן, שיש היענות רבה לעזור לפרוייקט החשוב הזה. הייתי עכשיו בכמה מקומות באירופה, וממש בקלות הסכימו אנשים לעזור, וכל ההצלחה טמונה בראש ובראשונה שהכל ייעשה בישרות, וגם הלוגיסטיקה תיעשה בצורה טובה. חשוב גם להדגיש, שכל החוגים ביהדות החרדית שותפים לענין, וכל אברך בלי יוצא מן הכלל שרוצה ללמוד, יכול להצטרף לכוללים של "השותפים".

 

לדעתי, בסופו של דבר, הכוללים של "השותפים" יהיו סיפור של הצלחה, מודל מוצלח. כי כמעט כל אחד יכול להיות "שותף" לענין. הן מדובר בדולר ליום שיחולל את המהפכה...

 

 

סוף מסגרת 3