לומדים לחיות כיהודי

יתרונו של ה'עמוד היומי במשנה ברורה' הוא בכך שהלימוד מגלה פשוט כיצד נדרש יהודי לנהוג בהליכות היום יום, ללמוד לחיות כיהודי * והבשורה בימים אלו ממש: תחילת הלימוד בכרך ג', הלכות שבת, החלה עתה וזו ההזדמנות לכל מבקש להצטרף למסגרת הייחודית וליהנות מהתועלת שבה * מסיבה זו יוצאים עתה גדולי הדור ורבנים נודעים בקריאה להצטרף למסגרת הלימוד של ה'עמוד היומי' וליהנות מהתועלת שבו

 

אין אחד שההצעה אינה קוסמת לו: הלימוד קל, המכסה קבועה, לא נדרש לכך כל מאמץ כשמדובר סך הכל בכרבע שעה. זו הסיבה אכן שרבים, ומדובר בעשרות אלפים, אימצו את ההצעה והפכו אותה לחוק ולא יעבור: מידי יום ביומו הם פותחים 'משנה ברורה' ולומדים את ה'עמוד היומי' שהתקבל בהתלהבות בקרב כל הציבור בארץ ובחו"ל, על כל שדרותיו ועדותיו. אם ביחידות או בחברותא, בשיעור אחר לימוד ה'דף היומי' או בשיעור שנקבע במיוחד לכך ניתן למצא את הרבים השותפים כיום במסגרת הלימוד הגדולה של 'העמוד היומי במשנה ברורה'.

 

אמרנו קל, אמרנו מכסה קבועה, אך לא שמנו את הדגש על העיקר: זוהי חובה. חובתו של האדם, כיהודי, לנהל את חייו על פי ההלכה. ובכדי להגיע לכך יש צורך ראשון במעלה לרכוש ולדעת את ההלכה. דבר זה יעשה באמצעות לימוד ה'משנה ברורה', כשהדרך הקלה להגיע לכך היא בהצטרפות למסגרת הנוחה והמותאמת לכל יחיד ויחיד: לימוד 'העמוד היומי במשנה ברורה'.

 

כך שאין פלא כי על ראשי הפועלים להחרדת רעיון ה'עמוד היומי' בקרב כל שבטי ישראל, לכל החוגים והעדות, הגילאים והמעמדים, נמנים גדולי התורה ופוסקי ההלכה הנודעים. הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, בעל 'שבט הלוי' וראש ישיבת חכמי לובלין; הגאון הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א, וכן הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, הגאון רבי משה שאול קליין, הגאון רבי שמואל דוד גרוס שליט"א, הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א, הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, הגאון רבי ישראל גנס שליט"א והגאון רבי אברהם דירנפלד שליט"א. הגדיל לעשות הגאון הגדול ר"ש וואזנר שליט"א המהלל את הלימוד ואת התועלת שבו, עד כדי כך שבאגרתו הוא משווה את ה'עמוד היומי' ל'דף היומי' שנוסד ע"י רבו מרן הגר"מ שפירא זצ"ל והתקבל בכל תפוצות ישראל: "ושניהם כאחת טובים" הוא מציין באגרת כשהכוונה ברורה לשלב את לימוד ה'עמוד' לצד הדף היומי.

 

תלמידו, הגרמ"ש קליין שליט"א הולך צעד נוסף עם דברי בעל 'שבט הלוי', והוא קורא ל"כל מרביצי התורה בשיעורים לרבים כמו דף היומי וכדומה, שיוסיפו כמה רגעים ללימוד הסדר הזה... ובודאי שכולם ירגישו את גודל התועלת בזה הן בעלי בתים והן תלמידי חכמים". והוא מוסיף ומעיד: "וגם אני בין המצטרפים בל"נ ללימוד הנ"ל והרגשתי את חשיבות הקביעות..." ולמעשה, אלו הם בעצם דברי הש"ך הקובע כי בלא לימוד הלכה אין יוצאים ידי חובת מצוות תלמוד תורה, על אף העיסוק התמידי בגמרא.

 

ואין בעובדה זו כל תמיהה, שכן מי כמו הרבנים נתקלים בשאלות שעמם מתמודדים רבים וטובים מהציבור, והם מודעים לחשיבות הלימוד והשליטה בהלכה. וכך בעידודם וביוזמתם, בדרבונם ובהכוונתם, נוסדה המסגרת ונעשים המאמצים להביא את הבשורה לקהלים רחבים ולצרף כמה שיותר יהודים לשורות הלומדים.

 

 

#'חידוש' שגרם לזעזוע

ההתחלה, כמו הרבה רעיונות טובים שקבלתי על עצמי, הייתה בהתלהבות רגעית בנוסח 'למה לא?' התחלתי בלימוד ולמדתי מידי יום את 'העמוד' במשנה ברורה" משחזר אחד הלומדים את הרגעים הראשונים ואת הסיבה "אך את הדחיפה שזירזה אותי להפוך את הלימוד לראשון בסדר העדיפויות, כך שלא תהיה סיבה שבעולם שתגרום לי לוותר עליה ולו ליום אחד קבלתי כמה ימים לאחר מכן. במסגרת הלימוד הגיעו אז להלכות ברכות ואני, שלמדתי לתומי את ההלכות העוסקות בדיני מעבר מחדר לחדר לגבי ברכה, גיליתי לפתע כי נוהג מסויים שאני נוהג בו כבר שנים הוא בעצם שלא על פי ההלכה.

 

"הידיעה גרמה לי לזעזוע: אדם העומד בעשור הרביעי לחייו, אדם האמור לחנך את ילדיו לנהל כל צעד בחייהם על פי ההלכה, והנה הוא אינו מודע להלכה בסיסית הבאה לשמוש מידי יום ביומו... מאותו הרגע החלטתי שיהיה מה שיהיה, את מסגרת הלימוד הזו איני מזניח ויהי מה. איך אפשר לוותר על לימוד המלמד אותך איך לנהוג?"

 

הוא אינו היחיד. רבים מאד, גם אברכים העוסקים בלימוד, שהוויות דאביי ורבא הם חלק ממהותם, מפגינים חוסר ידע ושלא לומר בורות ברגע שהדברים מגיעים להלכה. תופעה די נפוצה היא כשנתקלים בשאלה של הלכה למעשה, ואי הוודאות אופפת את כל המסובים שסביב השולחן גם אם כמה מהם נחשבים לברי אוריין. תורת ההלכה, משום מה, לא זכתה במידה מסויימת למקומה החשוב כמרכיב הלימוד החיוני בחייו של כל יהודי.

 

לא עוד. מהיום בו הוכרז על תחילת לימוד 'העמוד היומי במשנה ברורה' בל"ג בעומר של שנת תשס"ב, הפך והיה לימוד ההלכה לנחלתם של המוני יהודים, אף כאלו שלא הקדישו קודם לכן זמן ללימוד ההלכה. מאז זכו אותם יהודים ללמוד ולסיים שני כרכי 'משנה ברורה', והם בקיאים עתה בהלכות הנוגעות לחיי היום יום, אם המדובר בהשכמת הבוקר, הלכות תפילה, ואף בדינים הסבוכים של ברכת הפירות. בימים אלו, וביתר דיוק: ביום כ"ח בכסלו, הם מתחילים בלימוד הלכות שבת, בכרך השלישי של המשנה ברורה. סביר להניח שבעוד שנה, כאשר יסיימו במסגרת זו את לימוד הכרך הנוכחי, יתקלו הרבנים בפחות שאלות הנוגעות להלכות שבת. בכל אופן, לא ברמה הבסיסית שמהם מורכבים השאלות הנשאלות כיום.

 

#ההזדמנות

סיפוקם של המוני הלומדים הביאה את יוזמי הלימוד לעשות מעשה. הם יוצאים מתוך הנחה כי רבים אחרים משאך יתוודעו ליוזמה יעוטו עליה כמוצאי שלל, ומסיבה זו הם יוצאים עתה בקמפיין פרסומי רב היקף שמטרתו להרבות את שורות הלומדים. כך ישוטטו רבים במשעולי ההלכה ותרבה הדעת והידיעה בתחום זה שעד עתה לקה בחסר.

 

העובדה כי בימים אלו החלו במסגרת 'העמוד היומי' בלימוד כרך חדש, כרך ג' ב'משנה ברורה', מהווה הזדמנות לכל יהודי המבקש להגיע לידיעה בנושא ההלכה. באפשרותו להצטרף עתה למסגרת זו, לקבוע עתים לתורת ההלכה בלימוד של עמוד בודד בכל יום. משימה שאינה סבוכה לכל הדעות, ועם זאת התועלת שבה עצומה ורבת השלכות על כל תחומי החיים.

 

אין זה סוד כי הלכות שבת הן הלכות השכיחות מחד, ומאידך לא תמיד אנו מתמצאים בהם ויודעים מה עלינו לעשות בכל מקרה הדורש הכרעה הלכתית. כאן אנו נדרשים לאתר תשובה מיידית אם לנו או לאחד מבני הבית שאינו יודע מהי הפעולה שעליו לעשות. לשאול רב אינו פתרון שניתן תמיד ליישמו, והפתרון הקולע למצבים מסוג זה נמצא בלימוד ההלכות שברובם עוסקים בדינים דאורייתא.

 

קביעות

במעמד הסיום הקודם בב"ב אותו כיבד בהשתתפותו בעל ה'שבט הלוי' שליט"א, הרחיב הגאון הגדול שליט"א בדברים אודות חשיבות הלימוד, אך הדגיש שמעלתם של הלומדים נבחנת במידת הקביעות. 'קשה לקבוע שיעור שיהיה לחוק ולא יעבור, אך דווקא איתנותו של היהודי הקובע שיעור על אף ולמרות היא שמביאה להגדלת שכרו וקבלת טובות בזה ובבא'.

 

הרבה דרכים ליצר המבקש לפגום בקביעות זו, כשלא חסרות סיבות המבקשות למנוע מהאדם לקיים את שיעורו היומי... אחת מאלו היא רוחנית דווקא: 'סימן' מוקשה ועניין בלתי מובן מאיימים להשבית את שמחת הלימוד ולהביא בהמשך לדעיכתה של ההתלהבות הראשונית. לשם כך דאגו ב'מפעל שונה הלכות' העוסקים בהחדרת הרעיון והפצתו להעמיד לרשות הלומדים אמצעי עזר שיסייעו בהבנת הלימוד, כמו השמעת השיעור בהסבר בהיר באמצעות מערכת 'קול הדף'. לשם ניתן לחייג בכל עת ולשמוע את ה'עמוד היומי', כאשר כל ענין סבוך ומוקשה הופך לקל ופשוט להבנה לאחר ההסבר המקיף.

 

בכלל, זוכים הלומדים לעזר רב מ'מפעל שונה הלכות' העושה רבות בתחום. החל מהנפקת לוחות כיס מיוחדים שבהם רשומים מועדי הלימוד; 'משנה ברורה המנוקד' יצא לאור במהדורתם בו משובצים זמני הלימוד בשולי העמודים; ישנה מסגרת של מבחנים ללומדים המעונינים לבחון את ידיעותיהם; זאת בנוסף לכינוסים ועצרות מזמן לזמן, והפצת חומר המסייע בידי הלומדים בצורת חוברות 'לקט הלכה' בו מתבארים ההלכות הנלמדות בידי רבנים מפורסמים.

 

לאור האמור, אין חולק כי לא בכל יום מתגלגלת הצעה שכזו. הפעם מדובר בהצעה הנוגעת ליסוד היסודות של כולנו, על ידה נלמד פשוט לחיות כיהודי: ישנם הלכות הטעונים חיזוק; קורה ואנו עומדים במצבים שבהם איננו יודעים מהי דעת ההלכה הקובעת את שעלינו לעשות, או שבכלל איננו מודעים לכך שישנה בעיה הלכתית. עכשיו זוהי ההזדמנות להשתלב במסגרת ולרכוש את תורת ההלכה, ובדרך פשוטה וקלה.

כי דבר זה, ועל כך אין מי שיחלוק, הוא הצורך ההכרחי והחשוב ביותר, יסוד היסודות: ללמוד לחיות כיהודי.