מעט מן האור

@5טרום: בחנוכה, מידי שנה, נערך הכנס המרכזי של ארגון תולדות ישורון. הפעם בחרנו שלא לדווח מאולם ההתכנסות, אלא מן השטח. יצאנו לראות נקודת אור, נר בודד, שמאיר את העלטה, עד שהופך לאש גדולה * ממש נס!

 

שעות אחה"צ המאוחרות. המרכז המסחרי בשכונת "נוה אליעזר" בדרום תל-אביב שוקק חיים, אבל לא בחנויות הרבות הפזורות במרכז, אלא דוקא בבית הכנסת הקטן שנפתח במקום אחת החנויות שנסגרו. ילדים קטנים יושבים סביב השולחנות ובידיהם ספרי תהילים. רק יצאו הילדים, ובמקומם הגיעו בני נוער ומבוגרים לתפילת ערבית ולשמוע שיעור.

 

המחזה נראה מעט תלוש מהסביבה המנותקת כמעט לחלוטין מריח של יהדות. ואת כל היש הגדול הזה הקים בתוך שנה אחת בלבד הרב שמואל סימן-טוב, שעלה לארץ רק לפני 4 שנים מאזרבג'יאן שבקווקז, והקים בתוך פרק זמן קצר יש מאין בזכות ארגון "תולדות ישורון" שפרש את חסותו על מקום התורה שהולך ומתרחב מיום ליום.

 

 

@5ממש נס!

 

את סיפורו המיוחד של ר' שמואל שמענו לא מכבר ממנכ"ל ארגון "תולדות ישורון" הרב אברהם כהן, ובתחילת השבוע יצאנו לביתו כדי לראות בעינינו את נס פח השמן הקטן, שדולק ומאיר את האיזור כולו. בדרך לשכונת "נוה אליעזר" אנחנו עוברים בשכ' התקוה ובכפר שלם, שתי שכונות שהתפרסמו במהלך השנים ולא כ"כ בשמן הטוב. גם שכ' "נוה אליעזר" אינו שונה בהרבה משכנותיה, ובכ"ז נרשם בה שינוי בעשור האחרון.

 

העובדה שמחירי הדירות בשכונות אלו זולים יחסית ממרכז ומצפון תל-אביב, הביאו לשכונות הדרום עולים רבים ממדינות חבר העמים, שהתמקמו בה בהמוניהם. אין צורך להכביר מילים על משמעות הריכוז העצום הזה של עולים, בשכונות בהן גם כך אין הרבה ריח של תורה ויהדות.

 

מיד כשנכנסו לביתו של ר' שמואל, עמדנו מופתעים ונדהמים. חשבנו לראות אותו עם כיפה קטנה לראשו שבחר אף הוא להתגורר בשכונה זו, ולאחר שהתקרב לשמירת תו"מ הוא גם מקרב אחרים. אך לא היא. הילד הקטן שקידם אותנו בפתח הבית עם פיאות גדולות על פניו החמודות, המחישו לנו ברגע אחד שהגענו לבית תורני מובהק.

 

ומיד כשראינו גם את ר' שמואל עם מגבעת לראשו, והציציות בולטות מבעד לחליפתו, כבר התבהרה לנו התמונה כולה, אך כשר' שמואל החל לספר את סיפורו המדהים, את "נס הצלתו" בכפר הקטן שבאזרביג'אן, עמדנו עוד יותר נפעמים כיצד בחור צעיר שב כמעט בעצמו ליהדותו, ואם לא די בכך, פועל היום בכל כוחו ובמסירות נפלאה, כדי לקרב את בני עדתו לשמירת תורה ומצוות.

 

 

@5דמעות בעיניים

כמיטב המסורת הקווקזית, גם אנו זכינו לקבלת פנים חמה, ור' שמואל ורעייתו הגישו מיד לשולחן ממיטב מטעמי הבית, אבל אז הניח על השולחן את ספרו המפורסם של הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל, ויחד עלו וצצו דמעות בעינינו. "אני עוד לא מאמין שרבי יצחק כבר איננו אתנו. פשוט קשה להאמין. עוד הספקתי לקבל ממנו ברכה כשפתחנו את בית הכנסת כאן לפני שנה, ואני רואה בחוש איך הברכה שלו מתקיימת".

 

וכאן החל ר' שמואל לגולל את סיפורו המיוחד, אך לפני כן הקדמה קצרה. בישראל מתגוררים כיום בין 07 ל-001 אלף יהודים יוצאי קווקאז. חלק זה של האוכלוסיה מופלה מאוד בכל הנוגע לתחום היידישקייט. ככלל, מכל היהודים שעלו ארצה מחבר העמים רק אחוז אחד הם אנשים שומרי תורה ומצוות, אך בעוד לעולים האשכנזים או יוצאי בוכרה יש דאגה רבה ואף הוקמו עבורם ישיבות, שיעורי תורה, מוסדות חינוך ועוד, הרי ב"רחוב הקווקאזי" כמעט ואין כלום.

 

היחודיות המנטאלית של יוצאי קווקאז היא, שמחד הם היו תמיד קרובים הרבה יותר למסורת ישראל לעומת היהודים אשכנזים ברוסיה. אצלם כמעט ולא היו נשואי תערובת, אך יחד עם זאת, לא שמרו שבת ולא נשארו בקרבם תלמידי חכמים ובני תורה. מאידך, היהודים יוצאי קווקאז לא הסכימו לקבל על עצמם את סמכותם של הרבנים יוצאי קהילות אחרות, ולכן ניסיונות רבים מצד קהילות אשכנזיות או בוכריות לפעול בקרב יהודי קווקאז ולנסות להחדיר בהם ידישקייט, לא הוכתרו בהצלחה.

 

רבם ומורם של יוצאי רוסיה, הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל, היה זה שיסד את הרשת הארצית הגדולה בביותר של הרבצת תורה לעולים החדשים יוצאי חבר העמים, פעילות הכוללת שיעורי יהדות, כוללי ערב ותוכניות לימוד בחברותות בכל הארץ מעכו בצפון ועד לאופקים בדרום, כאשר הפעילות כולה של ארגון "תולדות ישורון" מתבססת על פעילותם ומאמציהם של מאות אברכים, בעיקר דוברי רוסית, שבזמנם הפנוי מלימודי הכולל שלהם, לומדים עם עולים מבריה"מ לשעבר.

 

 

@5מסורת שהופסקה

לאחר התייעצות עם מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, החליט הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל לזמן וועידה של רבנים ואברכים יוצאי קווקאז, על מנת לקרוא לכל אחד מהם לייסד שיעור אחד לפחות במקום שבו גדל או במקום מגורי קרוביו בארץ. רבים מאברכים יוצאי קווקאז הם תלמידיו של רבי יצחק זצ"ל, ולכמה מהם גם ניסיון מוכח בארגון פעילות מסוג זה.

 

העובדה שישנם כבר עשרות בני תורה יוצאי קווקאז, יצרו את התנאים לגיבוש ואיחוד כל רבני יוצאי קווקאז. זהו גם ה"פטנט" העיקרי שהמציאו אנשי "תולדות ישורון", שעל עולים דוברי רוסית מבריה"מ לשעבר,יכולים להשפיע בנקל וביעילות רבה יותר בני תורה הקרובים אליהם בשפה, מקום מוצא, ומנטאליות, וקל וחומר הדבר נכון לגבי יהודי יוצאי קווקאז.

 

כאמור, לקהילה הקווקאזית היתה מסורת עתיקה ומיוחדת בת 000,2 שנה ויותר, אך לאחר שנהרסו מרכזי התורה בקווקאז ע"י הקומוניסטים ורבנים נרצחו או הוגלו, נפסקה המסורת במידה רבה, ומכיוון שלא היו יוצאי קווקאז מחוץ לגבולות רוסיה הסוביטית, קשה היה מאוד לחדש את אותה מסורת.

 

באווירה זו גדל גם הילד שמואל סימן-טוב בכפר המרוחק כ-003 ק"מ מהעיר הגדולה אזרביג'אן, ואם בעיר הגדולה עוד היה משהו, הרי שבכפר הקטן לא היה כלום. ר' שמואל מספר על המוני יהודים שהתגוררו באיזור, ועד לפני כ-51 שנה, שני בתי הכנסת במקום היו סגורים על מנעול ובריח, וגם כאשר נפתח אחד מבתי הכנסת, הרי שלא היה רב ולא היה שום אדם שיוכל לארגן את הקהילה היהודית מחדש. גם ארגונים יהודים שונים שבאו לאזרביג'אן לא תרמו כמעט כלום לחיזוק היהדות. אף פעם לא הלכתי לביהכנ"ס, ורק בערב פסח הלכתי כדי להביא משם מצות לחג".

 

 

@5תמונה וחלום

ור' שמואל התעורר ליהדות מתמונה, אך לא רק. באחד הימים עיין בספר וראה שם תמונה של יהודי עטוף בטלית. "בהתחלה אפילו לא הבנתי מה זה, אבל התמונה זו משכה אותי, ואז באחד הלילות התעוררתי מחלום מיוחד שחלמתי. מישהו שנראה כמו רב בא אלי בחלום ושאל אותי: במה אתה יהודי? מדוע אתה לא שומר תורה ומצוות? בבוקר התקשרה אלי אמא שלי שכבר גרה בארץ, וביקשתי ממנה שתשלח לי כסף, כי לא היה מה לאכול בבית. אמא אמרה שתשלח לי כסף ברגע שתמצא מישהו שנוסע לכאן".

 

"כעבור כמה ימים, ראיתי ברחוב בן אדם דתי, וחשבתי שאולי זה האיש שאמא שלחה אתו את הכסף מישראל. ניגשתי אליו והוא אמר כמה מילים בעברית שלא הבנתי. שאלתי אותו אם הוא הביא לי כסף מהארץ, והשיב שהוא לא יודע על מה אני מדבר. ואז הוא סיפר לי שהגיע למקום כדי לפתוח ישיבה, אבל זה ממש לא היה בראש שלי. אותי עניין רק דבר אחד, שלא היה מה לאכול בבית. הוא הבין שהמצב הכספי שלי דחוק, והוציא מיד מתוך תיק אוכל ונתן לי. הוא אמר שהכל כשר. לא ידעתי מה זה כשר...".

 

והיהודי הזה, הוא הרה"ג ר' משה קישון שליט"א, שמזה מספר שנים פועל ברחבי קווקז לקירובם של אחינו שם לחיק היהדות. ור' משה גם שלף מכיסו שטר של 001 דולר והעניק אותו לצעיר היהודי. "הייתי המום מכל הענין, אבל אז התחלתי להגיע כל יום לכמה דקות לישיבה שהוא פתח, והרב קישון התחיל לבקש ממני לארגן שם כל מיני דברים, עד שביום אחד הוא נתן לי טלית קטן ומאוד התרגשתי כשראיתי את הציצית ונזכרתי באותה תמונה שראיתי בספר".

 

"באחד הימים הוא בא וסיפר לי, שיש סמינר במוסקבה, וביקש ממני שאהיה שותף לארגון של הסמינר. כך התחלתי להתקרב יותר ויותר ליהדות, וגם הכיפה שהיתה תמיד בתוך הכיס, הנחתי אותה על הראש בזכות ילד אחד שעמד יחיד בתוך קבוצת ילדים, והוא היה היחידי שהיה עם כיפה על הראש. שאלתי אותו מדוע הוא שם את הכיפה, ואחרי שהסביר את זה כ"כ יפה אמרתי לעצמי, שאם הילד הקטן הזה מבין שצריך לשים כל הזמן כיפה על הראש, אז גם אני צריך לעשות את זה...".

 

 

@5הנס הפרטי

הסמינר במוסקבה כבר עשה את המהפך המוחלט אצל שמואל, שלאחר מכן גם היה תקופה מסויימת בטיביליסי שבגרוזיה, שם למד אצל הרב אריה לוין שליט"א רבה של גרוזיה, וכאשר חזר לכפרו שבאזרביג'אן, היה זה בדיוק בימי החנוכה. שמואל כינס קבוצה גדולה של ילדים בבית הכנסת, הדליק נרות חנוכה, וסיפר להם על הנס שהתרחש לבני חשמונאי, וגם את הנס הפרטי שלו. והמסיבה גררה אחריה פתיחה של בי"ס קטן לילדים, ור' שמואל מדגיש בפנינו, כי מאותם ילדים קטנים כבר צמחו וגדלו כמה בני תורה מצויינים.

 

לפני 4 שנים החליט ר' שמואל "לעשות עליה", והגיע היישר לשכ' "נוה אליעזר" בדרום תל-אביב. הוא הרגיש בודד. לבד. יהודי אחד ויחיד שומר תורה ומצוות בלב שכונה שוממה וריקה מכל תוכן יהודי אמיתי. "לא ידעתי אז מילה בעברית, והרגשתי מאוד בודד כאן. ראיתי גם את כל בני העדה שלנו שגרו סביבי שאין להם יהדות, לא שומרים מצוות. כלום. הבנתי שאני צריך לעשות כאן משהו, אבל לא ידעתי איך ומה".

 

את מנת החיזוק הראשונה קיבל מרב השכונה הרב עובדי בידאני זצ"ל, וכאן גם פגש את הרב ראובן אלישייב מיוצאי קווקז, בן תורה אמיתי שלמד בישיבת תושיה בתפרח, ואשר הקים קהילה מאורגנת למופת של יוצאי קווקז בעיר נתניה, ויחד עם הרב מיכאל גיטלין, אף הוא אברך בישיבת בתפרח, ארגנו כולל גדול וכמה שיעורים באופקים. מר' ראובן שמע לראשונה על רבי יצחק זילבר זצ"ל, והוא מיהר לפנות אליו ולבקש את עזרתו, הכיצד עליו לפעול בקרב יוצאי העדה במקום מגוריו.

 

 

@5"ברכת הדרך"

וכך נפגש עם הרב אברהם כהן מנכ"ל ארגון "תולדות ישורון", ויחד ישבו אצל רבי יצחק זצ"ל, ממנו קיבל את ברכת הדרך להקים בשכונה בית כנסת ומרכז פעילות תורנית. "אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שבאתי לבית של רבי יצחק. ראיתי את הפשטות. הכל שם היה ישן נושן. הבית היה מלא באנשים. בסלון ובחדרים ישבו אנשים שחיכו לרבי יצחק. והוא עבר בין האנשים, עבר מחדר לחדר, למטבח, לסלון ודיבר עם האנשים".

 

"סיפרתי לו על בית הכנסת שאני רוצה לפתוח וביקשתי ממנו עצה והדרכה. מאז כל דבר שעשיתי כאן היה בהתייעצות אתו ועם האנשים של 'תולדות ישורון' שעזרו לו מאוד להקים את בית הכנסת ולארגן את כל הפעילות כאן. וברוך ד' אפשר לראות איך הברכה של רבי יצחק התקיימה, ויש לנו כאן פעילות לילדים, לבני נוער ולמבוגרים, הרבה אנשים מגיעים לתפילות, לשמוע שיעורים ודברי תורה. עשינו כאן בר-מצוות לילדים, ובזכות זה כל המשפחה שלהם התהפכו ונהיו שומרי מצוות. קשה להאמין מה שהצלחנו לעשות כאן במשך שנה אחת בלבד". וכך אנו חוזרים שוב לרבי יצחק, שהיה סמל

 

ומופת, כיצד יכול אדם בודד, יחיד בדורו, להאיר חשכה גדולה, את חשכת הגלות הנוראה של 07 שנות ניתוק מיהדות שהיה ברוסיה, וגם תלמידיו הרבים הולכים בדרכו, ובמקומות רבים ברחבי הארץ אפשר לראות כיצד אברך אחד, או קבוצה קטנה של אברכים, יכולים לעשות מהפכה אדירה, ור' שמואל סימן-טוב בשכ' "נוה אליעזר" בתל-אביב, הוא רק דוגמא אחת מיני רבות.

 

 במסגרת - @5שנה ראשונה בלי רבי יצחק

אתמול בערב התקיים הכינוס השנתי המסורתי של ארגון "תולדות ישורון" במעמד שורה נכבדה של גדולי תורה, ראשי ישיבות, רבנים ואישי ציבור, שבאו לחזק ולעודד את הפעילות המסורה של כל אותם מאות אברכים ובני תורה יוצאי רוסיה הפועלים במסגרת ארגון "תולדות ישורון", הארגון שהוקם על-ידי מורם ורבם של יוצאי רוסיה הגה"צ רבי יצחק יוסף זילבר זצ"ל ובנו וממשיך דרכו הגאון רבי רבי בן ציון שליט"א.

 

אך השנה העיקר היה חסר. והשמחה היתה מהולה בעצב גדול ובדמעות שזלגו מעיניהם של כל הנוכחים הרבים. מקומו של רבי יצחק זצ"ל נפקד מבימת הכבוד. את נאומו חוצב הלהבות לא שמענו. את הטפיחות על השכם המעודדות לא קיבלנו. את מאור פניו לא ראינו. ואם יורשה לי בנימה אישית, הרי שחסרונו של רבי יצחק זצ"ל, הוא לא רק חסרון לכלל ישראל, להמוני יוצאי בריה"מ לשעבר, לאלפי בני התורה שגדלו על ברכיו, אלא גם לי באופן אישי.

 

מאז פטירת אבי מורי הגה"צ רבי אהרן זצ"ל, שהיה גיסו ונפשו היתה קשורה בנפשו של רבי יצחק זצ"ל, הוא היה לנו לאב ולמורה דרך, ומעת חסרנו כל אלה, הכל, אבל הכל, שונה. וכשישבנו בביתו של ר' שמואל סימן-טוב וראינו את התמונות, וכשישבנו אתמול בערב בכינוס הגדול בירושלים, אי אפשר היה שלא להוזיל דמעות, שרבי יצחק הצדיק, כבר איננו אתנו מזה 5 חודשים, והלב עדיין מסרב להאמין, אבל מפעלו הכביר אתנו, ואף בבחינת מוסיף והולך.

 

היה זה לפני חמש שנים. מספר אברכים שהסתופפו בצלו של הגה"צ רבי יצחק זילבר זצ"ל ולמדו תורה בערב אחר הלימודים בכולל עם עולים חדשים המתחילים דרכם ביהדות, הגו את הרעיון למסד את הפעילות תחת קורת גג אחת. היה זה בשעותיו הקשות כשעמד כמעט על ערש דווי. הם קבלו על עצמם לפתוח מקום תורה לבחורים בע"ת מתחילים, אלו שאין להם מושגי יסוד ביהדות, כדי לקרבם על ידי התורה עצמה לתורה למעשים טובים ולמצוות.

 

מאז, צמח הארגון ופעילותו בהיקף חסר תקדים. הגרעין המרכזי לכל הפעילות הגדולה, הם קבוצה של מאות אברכים צעירים אשר למדו בהיכלי הישיבות הק' בארץ ובחו"ל, בני תורה אמיתיים, ויחד עם זאת, גם מלאי מרץ וחדורי יוזמה כדי להרחיב ככל האפשר את מעגל ציבור בני התורה מקרב יוצאי רוסיה. לקבוצה זו איכפתיות גדולה מהמצב ב"רחוב הרוסי", ואין דבר טבעי יותר מאשר שקבוצה זו תהיה החוד החנית בפעילות זו, כמו גם להעמדתם כרבנים וכראשי הקהילות בארץ וגם בארצות אחרות.

 

לאחר הצטרפותם של עשרות ומאות פעילים לגרעין הראשוני, שם הארגון את פעמיו להקמת ובניית קהילות חרדיות של יוצאי רוסיה בארץ הקודש, וזאת באמצעות פתיחת תוכניות לימוד בלתי תלויות ובמימון עצמי במקומות בהם יש ריכוזי עולים. הכוללים הראשונים הוקמו בשכ' סנהדריה בירושלים, בראשותו של הגאון רבי בן ציון זילבר שליט"א ובעיר ביתר בראשותו של הרב נחום אופמן הי"ו. בעקבותיהם הוקמו - בעזרת ארגון "תולדות ישורון" - כוללי ערב במקומות רבים ברחבי הארץ . במסגרת הארגון גם הוקם רשת שיעורים לנשים - "אשת חיל" - המתפתחת במהירות, בראשותן של הרבנית ח. קופרמן והרבנית ח. רטנר.

 

כאן המקום לציין, כי במשך השנים הושקעו משאבים ומאמצים ניכרים כדי לקרב את יוצאי רוסיה לחיק היהדות, לאחר ניתוק של דורות מכל זיק של יהדות. ההערכה הרווחת היא, כי נכון להיום ישנם אלפי משפחות יוצאי רוסיה שומרי תורה ומצוות, כאשר בראש כל הפעילות להחזרת יהודים לתורה ולמצוות, עמד רבי יצחק זצ"ל, אשר העמיד מספר רב של בני תורה, וכן הנהגה תורנית ורבנית לקהילות שהוקמו במקומות שונים ברחבי הארץ.

 

הצימאון היה ועודנו אדיר. גם נשים מבקשות שיעורי תורה, קורה לא אחת, שבעלי תשובה מתחתנים בעודם באיבם, בתחילת דרכם, וצריכים הדרכה צמודה בכל נתיבות החיים בכל התחומים התורניים וההלכתיים. שיטתו של רבי יצחק זצ"ל בהדרכתו את תלמידיו היתה, לשבת וללמוד עם המתעניינים ביהדות, אם אפשר ברוסית, ב"חברותות" עם תלמידי חכמים, האמורים ללוות להדריך ולכוון אח"כ בכל הדרך, ובדרך כלל המאור שבתורה מחזיר למוטב.

 

הצלחת "תולדות ישורון" בא לידי ביטוי לא רק בעובדה המרנינה שאנשים חוזרים בתשובה, אלא בכך שאנשים שהיו שנים רבות מנותקים מכל ניצוץ של היסטוריה ומסורת יהודית, מתחילים להכיר אותן. בהמשך יש כאלו שמחליטים לעשות ברית מילה, יש כאלו שפעם ראשונה בחייהם חגגו חג יהודי, יש כאלו שביקשו להתחתן כמנהג ישראל וכו'.

 

והארגון הנפלא הצליח לעשות גדולות ונצורות בקרב בני פזורת גלות רוסיה. עוד זוכרים אנו את משאו של הגאון הגדול רבי אהרן י. ליב שטינמן שליט"א בכינוס שהיה בשנה שעברה, כי מרומם את הלב לראות כיצד בשנה שעברה בעת שהגיע לכנס היו הרבה פחות אנשים, ואילו בכנס השנה הציבור גדל באופן משמעותי. והשנה הכנס גדל עוד יותר, ורבי יצחק זצ"ל היה גם היה שם. "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", וכל אלפי תלמידיו בני התורה ועוד כהנה רבים שחזרו לכור מחצבתם, הם הם ההוכחה ש"עוד יוסף חי".