חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מפעל עיון הפרשה

@5 * בהתייעצות עם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א הוחלט להרחיב את מסגרת הקובץ לשלש פרשיות * הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א: "עיון בקובץ מביא לידי שקיעות בתורה" * קרן מילגות לכותבי תשובות מובחרות בנשיאות רבנים וראשי ישיבות, בנוסף להגרלה בין כל המשיבים *

 

 

משגיחים וראשי ישיבות ציינו לאחרונה את היוזמה המבורכת של "עיון הפרשה" - תופעה שלאחרונה הולכת ותופסת תאוצה בהיכלי התורה, כאשר יותר ויותר בחורי חמד וטובי האברכים נראים יושבים בשעות בין הסדרים, ביום השבת ובשעת לכתם בדרך, ובידם קובץ "עיון הפרשה", ובריתחא דאורייתא ובדיבוק חברים מתעמקים ומלבנים את עניני פרשת השבוע.

 

 

זכינו בדורנו להתרחבות ושגשוג עולם התורה בכמות ובאיכות, אלא שזה מכבר עוררו גדולי תורה על רפיון בתחום לימוד פרשת השבוע בעיון, ואף את מצוות שנים מקרא מקיימים רבים במקרא בעלמא, ללא עיון ודקדוק מספיק במקרא ובגדולי המפרשים, אשר מלאים וגדושים ביסודות תורתנו ואמונתנו, וכידוע דרכם של גדולי הדורות הקודמים היתה, לפרש ולהעמיק גם בתורה שבכתב, ומן המפורסמים ספריהם העוסקים בפירוש ובביאור הפרשיות.

 

 

מספר אברכים חשובים בישיבת מיר בירושלים עיה"ק פנו בענין אל רבם הגאון הגדול רבי נתן צבי פינקל שליט"א ובפיהם הצעה, להוציא עלון לבני הישיבה ובו הערות ותמיהות בעניני הפרשה, לעודדם ולחזקם בענין גדול זה. הגאון הגדול רנ"צ פינקל שליט"א, על אף חולשתו הרבה, השיבם נחרצות, כי חוב גמור להם הוא לממש את היוזמה, ולא רק לבני הישיבה, אלא עליהם לזכות בכך את הדור כולו. כן הוסיף להדריכם בהרחבה כיצד לגשת למלאכת הקודש, ובירכם לבל יחששו שיפריע הדבר הזה להם בלימודם, כי אדרבא, זיכוי הרבים רק יוסיף ויביא להם סייעתא דשמיא עצומה בלימודם.

 

 

מלווים בברכתו, פנו האברכים לבית גדולי ישראל שליט"א, ואף מהם שמעו כי חובה היא להם לפעול בכל כוחם להחדיר את ענין לימוד המקרא בעיון.

 

 

לצורך מפעל חשוב זה, נרתם הרב ברוך שמשון בערטראם שליט"א מבורו פארק שבניו יורק, ששמו הולך לפניו במעשיו הכבירים למען כלל ישראל בכלל ועמלי תורה בפרט, בנוטלו על שכמו את עול המפעל, למען הרבות תורה בישראל.

 

 

ואכן, החל מפרשת יתרו החלו לצאת קבצי "עיון הפרשה" כאשר בכל גליון מופיעים שאלות הערות ותמיהות על שתי הפרשיות הקרובות. מגליון לגליון גדלה והלכה תפוצתו ואחיזתו בקרב בני התורה וקובעי עתים בעיונה. בכל ישיבה וכולל ישנו נציג, מטובי הלומדים, האחראי על חלוקת הגליונות וקבלת התשובות שהעלו המעיינים עלי כתב, וזאת בנוסף למאות המנויים המקבלים את הקונטרס דרך הדואר.

 

 

גם ממדינות הים החלו זורמות פניות אל שולחן מערכת הקובץ, ורבים הביעו את רצונם לקבל ולהפיץ את אור התורה במקומם, ואכן כיום כבר מופץ הקובץ בעוד חמש מדינות מלבד בא"י, בארה"ב קנדה מכסיקו אנגליה ובלגיה, וכבר בימים אלו נערכים במערכת להפצת הקובץ במספר מדינות נוספות.

 

 

הקובץ בנוי במלאכת מחשבת ונערך במשך ימים ארוכים, כאשר על המלאכה שוקדים אברכים מופלגים מישיבת מיר המעטירה, ומשולבים בו שאלות קצרות וארוכות, בפשט ובעמקות, בתוספת מראי מקומות וכיוון חשיבה לתירוצים, כשהשאלות מתאימות הן לבחורי ישיבות קטנות והן לאברכי כוללים ור"מים בישיבות הגבוהות, השולחים את תשובותיהם וחידושיהם למערכת הקובץ. התשובות המגיעות מקוטלגות וממוספרות בתוכנת מחשב, ולאחר מכן מוכנסות לעשרות הקלסרים עבי הכרס הממלאים את חדר המערכת.

 

 

גדולי ישראל שליט"א המעיינים תדיר בקובץ מביעים את התפעלותם והנאתם מהנכתב בו. הגאון הגדול רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א פלפל במשך שעה ארוכה עם עורכי הקובץ על ההערות המובאות בו ועודדם רבות במלאכתם; הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א מעיין רבות בקבצים, ואף כותב את תשובתיו בפנקסו, כאשר לפני כחודש הפנה שאלה לעורכי הקובץ, אם אין חשש גזל במה שמשיב תשובות על הקובץ לרבים המפנים את השאלות המובאות בו אליו, וע"י תשובותיו נכנסים הם להגרלה. ואף הוסיף הגאון הגדול שליט"א שמאוד נהנה מן הקובץ וכי לדעתו העיון בו יביא בני תורה לידי שקיעות וזריזות בתורה.

 

 

מכתבי חיזוק נלהבים מעטרים את הגליונות, המשגיח רבי שלמה וולבה זללה"ה כתב ממיטת חוליו את מכתבו האחרון עבור מפעל זה )ראה מסגרת(. בנוסף למכתב ראש ישיבת מיר שליט"א, מובאים מכתביהם של הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא שליט"א, הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שליט"א, גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי טוביה ווייס שליט"א, הרה"ג רבי יצחק קולדצקי שליט"א המביא את דברי חמיו הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, הגאון רבי יעקב משה הלל שליט"א, וראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן שליט"א.

 

 

מלאכת בדיקת התשובות רבה היא, כאשר אי אפשר לתאר את כמות החומר המונח על שולחן המערכת. עד היום הגיעו כבר קרוב למאה אלף תשובות!!! ובכל יום מגיעים עוד עשרות מעטפות מלאות בכתבי המשיבים. צוות מיוחד של תלמידי חכמים יושב ועורך את התשובות, במטרה להדפיסם בספר מיוחד ונכבד על התורה בציון שם הכותב.

 

 

בין המשיבים בכל גליון נערכת הגרלה על ספרי קודש יקרים, כגון סטים של הטור השלם, ש"סים, רמב"ם פרנקל, חידושי הראשונים במהדורות החדשות, ועוד עשרות פרסים. ההגרלה נערכת ע"י ציון מספרים בלבד, ללא שמות, תחת הדרכתו ופיקוחו של הרב הגאון רבי אהרן פישר שליט"א, רב שכונת זכרון משה בירושלים. כאשר עד היום חולקו כבר פרסים ומלגות ללמעלה ממאתיים מכותבי התשובות. עיון קל ברשימות הזוכים מגלה פריסה ענקית של משיבים, מכל החוגים והזרמים, מכל קצוי הארץ וממדינות חוץ לארץ.

 

 

לאחרונה רבו הפניות אל שולחן המערכת, בבקשה להגדיל את פרק הזמן שבין חוברת וחוברת, על מנת שיהיה מרווח זמן לענות על כל השאלות, ואכן ראשי המפעל העלו את הענין בפני מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ולאחר שבחן את כל האפשרויות הכריע להוסיף עוד שבוע לכל גליון, כך שייצא הקובץ אחת לשלש פרשיות.

 

 

החל מגליון שבוע זה גליון י' - פרשת נשא, נוספה קרן מלגות לכותבי תשובות נבחרות אשר יבחרו ע"י הרבנים הגאונים, רבי אברהם יצחק ברזל שליט"א מראשי ישיבת "מיר" ברכפלד, רבי יהודה אריה הרשלר שליט"א, מראשי ישיבת "בית מתתיהו", רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון כנסת ישראל", רבי נפתלי נוסבוים שליט"א ראש ישיבת "חיי משה", רבי אהרן פישר שליט"א ר"מ כולל "אבן ישראל", ורבי יוסף חיים קופשיץ שליט"א מראשי ישיבת "פורת יוסף". שיבררו את ארבעת כותבי התשובות המובחרות מבין מאות העונים, ולהם יוענק מלגה כספית גבוהה כתמריץ ועידוד לליבון ועמקות בתורה שבכתב.

 

 

בימים אלו שוקדים במערכת ההפצה על הרחבת תפוצת הקובץ אף בשכונות ובאיזורים מרוחקים שעדיין אין בהם נציגות להפצת הקובץ. המעוניין להצטרף למלאכת זיכוי הרבים, יפנה להרב אברהם שולמן שליט"א, העומד בראש מערך ההפצה האדיר של הקובץ בטל: 8857976-450

 

 

 

@7ספר עומקא דדינא

 

 

עולם התורה והדיינות התבשר כי בסייעתא דשמיא הופיע הספר "עומקא דדינא". ספר זה הינו קובץ מאמרים הלכתיים בנושאי "חושן משפט", פרי עמלם של אברכי הכולל שעל ידי "מכון ירושלים לדיינות". ובראשות הרב הגאון ר' יוסף פליישמן שליט"א והרב הגאון ר' יצחק שובקס שליט"א. קובץ זה השני בסדרה, מכיל כארבעים מאמרים, חלקם בהלכות אבידה ומציאה וחלקם בהלכות ירושה ומתנת שכיב מרע.

 

 

מגוון המאמרים פונה לקהל יעד רחב, דיינים ורבנים יוכלו להסתייע במראי המקום הרבים ובניתוח של סוגיות הלכתיות מורכבות, במיוחד בעניינים הסבוכים של צוואות, ובפרט בדורנו שרבו השאלות והדיונים עקב המציאות הסבוכה של בנקים, פוליסות ביטוח ומניות. גם בחורי הישיבות ואברכי הכוללים, שעסוקים כל יומם בלימוד גמרא בעיון, יוכלו לראות כיצד ניתן לשלב בין לימוד בעיון לבין "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". אפילו בעל הבית שאינו עסוק כל יומו בלימוד תורה נפגש בחיי היום יום במצבים רבים הטומנים בחובם שאלות קשות ומורכבות בדיני ממונות. גם הוא יוכל ליהנות ולראות שהתורה מדריכה כיצד להתנהג בכל אחד מאלו המצבים ואיך מיושם משפט התורה בתוך חיי החולין. כמו כן יוכל כל אדם לראות את סבך הבעיות שיש בכתיבת צוואה שתענה על כל הכללים ההלכתיים, וכך יוכל בטרם יבוא יומו, להתייעץ עם רב שמתמחה בנושאים אלו ולמנוע מצאצאיו מחלוקות ומריבות מיותרות.

 

 

ראש הכולל הגר"י פליישמן שליט"א, פורס את היריעה ביחס לשאלה מה דינם של נכסים ומטלטלין שנגזלו על ידי הנאצים ימ"ש. נושא זה, שהיה מעשי מאוד לאחר שנות הזעם של השואה האיומה, שב ועולה כעת. הדיון בשאלה זו יכול להצביע על כלי החשיבה הרבים שעל לומד החושן משפט להפעיל. מחד גיסא, יש לדון בכל הסברות הלמדניות על פי הפוסקים, כגון: האם חל בנכסים אלו "דין ייאוש", האם יש להשיבם לבעליהם הראשונים מ"מדת חסידות" והאם יש דין של מידת חסידות ביחס ליורשים של הבעלים הראשונים. אך מצד שני יש גם לתת את הדעת לחילוקים המציאותיים בין נכסים שבעליהם התייאשו מהם ובין נכסים שבעליהם נהרגו לפני שהספיקו להתייאש ויורשיהם כלל אינם מודעים להם ושאפשר שהם בגדר "יאוש שלא מדעת". חילוק מציאותי נוסף קיים בין רכוש שניצל מהנאצים בתחילת המלחמה ובין רכוש שניצל לאחר המלחמה שמוגדר כזוטו של ים. על קצה האצבעות אפשר למנות מספר דוגמאות נוספות רלבנטיות של הקובץ, כמו מהם הכללים בירושה של בעל שררה או תפקיד? השבת אבידה הכרוכה באיסור, כסף שנמצא במכשיר למכירת מוצרי צריכה - מה דינו? ועוד.

 

 

בקובץ מופיעות גם שלש תשובות חדשות ממרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל העוסקות בירושת הבכור וכן מאמרים נוספים מרבנים יושבי על מדין.

 

 

קובץ זה חותם פרק של עשר שנות קיומו של הכולל, בהן סיימו האברכים את כל שולחן ערוך חושן משפט מתוך לימוד הסוגיות הקשורות בו בש"ס ראשונים ואחרונים, טור בית יוסף, שולחן ערוך, ש"ך, סמ"ע, קצות החושן ונתיבות המשפט.

 

 

סדרי הלימוד בכולל הינם אינטנסיביים ביותר, בכל חודש אברכי הכולל חוזרים במשך כמה ימים ונבחנים על החומר הנלמד במשך החודש ובסוף שנה מקדישים למשך כמה חודשים לחזרה על החומר הנלמד במשך השנה כולה. חזרה זו מאפשרת התבוננות רחבה על העניינים הנלמדים והיא זו שמאפשרת כתיבת מאמרים כמו אלו המתפרסמים בקובץ, שניכרת בהם ידיעה מקיפה ומעמיקה.

 

 

ראוי לציין כי פרקי בין הזמנים בכולל הינם קצרים מהמקובל, עד כדי שבוע אחד בלבד של בין הזמנים שבין תשעה באב לאלול. עובדה זו מעידה על רצינות הכוונות של מנהלי הכולל ושל הלומדים, ועל ההתמסרות המוחלטת ללימוד התורה.

 

 

הכולל מונה כיום כחמישים אברכים מכל החוגים העמלים בתורה מבוקר עד ליל ומתעתדים בעזרת ד' להמשיך ללמוד תורה, ללמדה ולהורות הוראה בישראל. ברוך ד' ישנם לומדים מלומדי הכולל, שכבר זוכים לשמש כמורי הוראה ודיינים ומביאים לציבור הרחב את "דבר ד' זו הלכה", יתן ד' וחפץ זה יצליח בעדם. )הפצה ראשית: "המסורה" רח' חבקוק 5 ירושלים(

 

 

@7אחוזת ישראל

 

 

ידוע כי לימוד האגדתא לאמיתה של תורה הוא מהדברים החמורים שבש"ס. אמנם ישנם כאלה שאינם עוסקים כמעט כמעט בחלק האגדתא, ואפילו אלו הלומדים והוגים בו, אין שמים עיונם בחלק זה, אלא לומדים כדי שתהיה המסכת שלימה וכדו'. ובפרט האגדתא דריש פרק "מי שאחזו", שמלבד העובדות של שלמה המלך ע"ה עם אשמדאי הקשות מאוד להבנה, גם קשה לבאר את הנושאים של רפואה וכדו'.

 

 

עתה הופיע אור חדש, ספר "אחוזת ישראל" שבא לבאר וללבן את כל דברי האגדתא כפשוטו בביאור קל ובשפרה ברורה בתוספת הערות והארות, וכמו"כ נידונים שם כעשרים ענינים בעניני ההלכה השייכים לאגדתא זו. להשלמת הלימוד מופיע בסופו "ליקוט נדיר" של מדרשים בעניני שלמה המלך ע"ה.

 

 

וכמו שהעיד ע"ז בהסכמה הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין שליט"א ראש ישיבת "קרית מלך" בב"ב: "חזיתי איש מהיר במלאכתו מלאכת מחשבת וכו' אשר הוציא מתח"י חיבור נפלא אשר בשם 'אחוזת ישראל' יקרא ונכבדות ידובר בו, לפרש האגדתא בריש פרק מי שאחזו במסכת גיטין בעניני רפואות חז"ל הק' ועניני שלמה המלך ומלכותו על פי פירוש רש"י ושאר ראשונים, וגם הוסיף מדברי הירושלמי והמדרשים בענינים אלו, בתוספת הערות וציונים לדברי חז"ל ודברי גדולי הדורות, וגם לרבות הוסיף בירורים בעיקר בהלכה בענינים הנוגעים לאגדתא הנ"ל, והכל בשפה ברורה ונעימה והסברה רחבה דבר דיבור על אופניו וכו' כי הושקע בו עמל ועיון רב ונכתב בהשכל ודעת, ורוב ברכה וטובה בו לעוסקים בעניינם אלו, ובפרט לצעירי הצאן המתקשים מאוד בלומדם דברי אגדתא אלו".

 

 

ואין לנו אלא לברך את הרב המחבר כמ"ש הגאון הנ"ל אשר על כן אף ידי תיכון עמו לומר לפעלו ישר, ויתן ד' כי חפץ ד' בידו יצליח להמשיך להגביר ולהוסיף אומץ ועוז בעמלה של תורה בהיקף והעמקה, מתוך הרחבת הדעת ומנוחת הנפש בכל מילי דמיטב, ולהפיץ עוד ממעינותיו חוצה לזכות את הרבים. כן יתן ד' וכן יוסיף.

 

 

קובץ: )שבועמבקר(4233121212 - MQ:F

 

 

מבוקר מבוקר מבוקר

 

 

@7ילקוט הגרשוני

 

 

הגאון הצדיק רבי גרשון שטערן זצ"ל, אב"ד לודאש, היה אחד האישים המרכזיים בעולם התורני לפני כמאה שנה. הוא היה נצר למשפחה מפוארת וחתנו של רבי עמרם בלום, בעל שו"ת "בית שערים". בכל שנות חייו עסק בהרבצת תורה והעמיד תלמידים לאלפים, תוך כדי שהוא מעשיר את אוצר הספרים התורני, בעשרות ספרים אותם חיבר. הוא יצק מים על ידי רבותיו גדולי וגאוני דורו, בהם בעל המהר"ם שיק, בעל ה"קול אריה", תלמיד ה"חתם סופר", וכן למד אצל חותנו בעל ה"בית שערים". כבר בגיל שלושים זכה המחבר להוציא לאור את ספרו הגדול הראשון "ילקוט הגרשוני" ובו חידושים וביאורים בש"ס ובפוסקים, מסודרים לפי אותיות אלף- בית, המוכר גם בשם: "כללי הש"ס". בספר זה הראה את כוחו וחילו לאורייתא כאשר גדולי הדור גומרים את ההלל על ספרו של המחבר, כפי שרואים זאת בהסכמותיהם הנלהבות.

 

כן עמד במשא ומתן הלכתי עם גדולי הדור, בהם רבי יצחק שמעלקיס מלעמבערג, רבי שלום מרדכי הכהן הרב מבערזאן, רבי שמעון סופר מערלוי בנו של הכתב סופר, רבי אליעזר זיסמאן סופר מפאקש בעל "ילקוט אליעזר", רבי אברהם בנימין קלוגער בנו של רבי שלמה קלוגער בעל ה"חכמת שלמה" ועוד ועוד. בעל ה"שדי חמד" מזכירו פעמים רבות בספרו בכותבו עליו: "ידידי הגאון אבד"ק לודאש, מחבר ספר היקר ילקוט הגרשוני... ודבריו מדוקדקים". כאמור, ספרים רבים הוציא המחבר זצ"ל בשנות חייו, בהם י"ב חלקים מספרו "ילקוט הגרשוני", בהם על התנ"ך וחמש מגילות, על שו"ע או"ח, על שו"ע יו"ד, על אגדות הש"ס, ועוד ספרים רבים, כפי שיוכל המעיין לראות בהקדמת הספר הנוכחי "ילקוט הגרשוני".

 

נכדו, הרב שמואל ישראל שטערן שליט"א, נטל על עצמו את המשימה הכבירה, להוציא לאור את חידושי זקנו, ואכן זכה לפני כעשור שנים להוציא את ספר "פני המלך" חידושים וביאורים על הרמב"ם. כעת יצא לאור הספר "ילקוט הגרשוני" ובו ליקוט מחידושי זקנו, כפי שהופיעו בקובץ "תל תלפיות" שיצא לאור בין השנים עת"ר - תרע"ט. רבים מחכמי הדור פירסמו את חידושיהם בקובץ זה שהופיע בעיר ואיטצען בהונגריה במשך קרוב לארבעים שנה. הקובץ שימש במה תורנית מרכזית במשך שני הדורות שקדמו לשנות הזעם והחורבן של יהדות אירופה, ועל משתתפיו נמנו גדולי הדור וגאוניו, רבנים ומורי הוראה בקהילות גדולות וקטנות. בין המשתתפים הבולטים בקובץ זה, היה בעל "ילקוט הגרשוני", שחידושיו וביאוריו הם רובא דמינכר בכמות ובאיכות.

 

הספר החדש מכיל ארבעה חלקים: חידושים בשו"ע יו"ד מסימן ס"א ואילך. חידושים בשו"ע אבן העזר סימן י"ז בהלכות עגונות. הגהות והערות למסכת חולין עד דף כ'. חידושים בעניני שביעית ותוספת שביעית. הספר משלב את גאונותו הנפלאה של המחבר בכל חלקי התורה, את חריפותו ובקיאותו העצומה, תוך שעיניו משוטטות בכל ספרי גדולי הדורות, ובהם ספרי גדולי הפוסקים שהופיעו בזמנו. בפתח הספר מובאת הקדמה נרחבת ובה תולדותיו של הגאון המחבר וייחוסו המפואר למעלה בקודש. זו הקדמה מאלפת ומרתקת, המציבה יד ושם לגדולי ישראל ביהדות הונגריה המעטירה.

 

את הספר מעטרת הסכמתו הנלהבת של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א, רב אב"ד דזכרון מאיר, הכותב בדברי ברכתו למו"ל: "הנה כבודו שמחני בבשורה טובה - שזכה לערוך כי"ק מכבוד זקנו המפורסם מאוד הגאון הגדול בדור הקדום מוהר"ר גרשון שטערן זצלל"ה האב"ד מלודאש יצ"ו - בעל מחבר ספרי ילקוט הגרשוני כו"כ חלקים שהיו נפוצים מאוד בין לומדי תוה"ק ומבקשי אמת - והרבה הרבה מרגליות טובות ויקרות נודעו לאוהבי תורה על ידו ז"ל - וחיבר גם כן ספר פני המלך - ושמו הטוב נישא על כל שפתיים. ועכשיו עשה כבודו נפשות לזקנו הצדיק שמנחיל עוד חלק ילקוט הגרשוני לכלל ישראל, מלא וגדוש חידושים נפלאים בשו"ע או"ח יו"ד ואבן העזר בפרט בדיני תקנות עגונות סי' י"ז, ואשרי לו שעושה נחת רוח לנשמתו הטהורה..."

 

אין ספק כי ספר מיוחד זה מהווה נדבך חשוב בזכרם של גדולי וגאוני הדור הקודם ושל קהילות הונגריה המפוארות, בבחינת "אין עושין נפשות לצדיקים - דבריהם הם הם זיכרונם", ויבורך המו"ל על מפעלו החשוב, אשר ללא ספק יתקבל בברכה בקרב תופשי התורה ועמליה, שיתענגו על תורתו וחידושיו של האי גברא רבא זצוק"ל.

 

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד