בין מחלוקת קורח וכל עדתו למחלוקת לשם שמים - לקט
ההמונים הבהמיים מכים בלשונם את הבא להועיל להם ולהסיר המכשול מפניהם, ואומרים עליו שהוא "בעל מחלוקת"
"כל
מחלוקת ופירוד שהוא לשם שמים, ולמחות ביד עוברי עבירה, אין זה נקרא "בעל
מחלוקת", כאשר דימו ההמונים הבהמיים אשר דרך ד' לא ידעו, ואת הישרה יעקשו, ובכל עת וזמן שרצו ללכת בשרירות לבם הרע תפסו להם הדרך
שדרכו בו אנשי ענתות. להכות בלשונם את הבא להועיל להם ולהסיר המכשול מפניהם,
ואומרים עליו שהוא "בעל מחלוקת", ושהוא עובר ומתעבר
על ריב לא לו.
ואני שמעתי
ולא אבין, כי מי שמע כזאת, ומי ראה כאלה, שהסרת המכשלות והדרכת ההמון הישראלי בדרך
האמת ולהרחיקם מהסכנות שבגופות ונפשותיהם של כלל ופרט ישראל - יהיה נקרא מפני זה
בשם שוטה ובעל מחלוקת.
אשאלכם
ויודיעוני אם מצווה זו היא דבר שנתחדש בישראל ואם אין זו נחלה לישראל מאבות
אבותינו, עד אברהם האב לאומתנו, שהכניס עצמו בסכנה ונתגרה עם נמרוד וכל בני דורו,
וקם והלך לו לארץ כנען, ולא בחר בשלומם ושלוותם של בני מדינתו וארץ מולדתו, בוודאי
אם היה הולך בדרך אתם ומודה להם, או לכל הפחות שותק להם, ודאי שהיה הגדול שבהם.
ועם כל זה... הביא עצמו בסכנה ונפרד מהם... וממי יש לנו ללמוד כי אם מאחד היה
אברהם, אשר לא חש לכבוד בני משפחתו, וגם ללוט בן אחיו לא נשא פנים, ולפי שראה
שאותו יום שמינוהו אנשי סדום שופט עליהם, וכבר הוא נסע מקדמונו של עולם... ואברהם
לא היה חושש אליו כל עיקר. אם כן חלילה לא מפני זה נאמר עליו שהיה אכזר, או שוטה,
או בעל מחלוקת, כי הוא אחוז במידת החסד.
וממנו למד משה
במחלוקת קורח וכל עדתו, ופנחס ואליהו בקנאותו, ודניאל
חנניה מישאל ועזריה, ומרדכי אשר לא יכרע ולא ישתחוה להמן הנבל הבער, אלו וכל היוצא בהם - כל אחד בדורו יוכיח...
וידעתי גם
ידעתי מהיכן נשתרבבה ונסתבכה טעות זה בין ההמונים כי
שמעו מכת הצבועים המאבדים הדרת התורה ומאפילים זהרה, ומשימים תורת ד' בהיפך המכוון
בה... ועל זה סומכין להתנצל ולומר שלום יהיה לי. כי מה
לנו לצרה, אם באנו לברר האמת - אין שלום... )ספר אלה המצוות תקמ"ז(.
השלום למעלה
מהכל? ברור שלא! יהודי אמיתי לא אומר זאת!
הגאון רבי
שמשון רפאל הירש זצ"ל
"לכן
אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" - הגשמת השלום נמסרה כאן מידי ד' דווקא
לאותה רוח ולאותה פעילות, שחדלי מעש חסרי מחשבה - המתעטפים באיצטלא
של "רודפי שלום" - אוהבים לקרוא לה "הפרעה לשלום" ומגנים אותה
בשל כך.
"שלום"
הוא נכס יקר ואדם חייב להקריב לו את הכל, את כל זכיותיו וכל נכסיו, אך לעולם אל
יקריב לו את זכיותיהם של אחרים, ולעולם אל יקריב לו את זכויות הטוב והאמת האלוקית.
שלום אמת בין
הבריות תלוי בשלום כולם עם ד'. מי שמעז להיאבק עם אויבי הטוב והאמת האלוקית, הרי בעצם במאבקו זה הוא מלוחמי ברית השלום בארץ, מי
שכובש פניו בקרקע למען השלום המדומה עם הבריות ומניח להם לעורר מדנים עם ד', הרי
בעצם אהבת השלום שלו הוא נעשה חבר לאוייבי השלום בארץ
)פירוש הגרש"ר זצ"ל לפרשת פנחס(
"הכי
השלום אינו רכוש קדוש? הכי דרך השלום אינה עולה בשבילנו למעלה מהכל?
מה? למעלה
מהכל? ברור שלא! יהודי אמיתי לא אומר זאת!
על כל מה
ששייך לי, על כל מה שעומד תחת השפעתי, יכול אני - וגם במקרים מיוחדים מוכרח אני -
לוותר בכדי להחזיק את השלום. אני צריך - ובשעת הצורך אני מחויב, להקריב רכושי וכו' אם המדובר הוא להחזיק שלום או להחזיר שלום שהופר.
אבל מה שאינו
שלי, מה ששייך לקב"ה, אמת האלוקית, האמת האמיתית
של חיי, הלא הוא השלום עם המצפון שלי המקושר באמונת אלוקי, את השלום הזה לא אוכל
להקריב בשביל להיות בשלום עם אנשים )הגרש"ר
זצ"ל - קונטרס היציאה מהקהילה(.
לא יבכר את
השלום בן התרמית האהובה, על פני המחלוקת לשם שמים בן האמת השנואה
האדמו"ר
רבי גרשון חנוך העניך ליינער
מראדזין זצ"ל
יחרד לבי תבער
אש בהגיגי, הלא גדול השלום וירב מעלתו ויף בגדלו עד כי גם האמת דחה תדחה מחמתו, שאף התורה שינתה
לשונה כדי להטיל שלום, וגם הנביאים שינו לשונם כדי להטיל שלום והקב"ה ויתר על
שמו שנכתב בקדושה שימחה על המים כדי להטיל שלום וכל התורה נתנה בשלום וחותם כל הברכות
בשלום.
אכן שבתי אל
לבי בצפותי לדברי הנביא )זכריה ח'( במאמרו 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם', ושם האמת ראשונה כי לו משפט הקדימה בכל, כי הוא ראש
דברי יוצר הכל וחותם תכניתו. ואחריו יקום המשפט להוציא את יסוד האמת לאור באור
החיים כי המשפט לאלוקים האמת ולעולם כל משפט צדק. והיה השלום הבא אחר האמת והמשפט,
הוא יהיה שלום האמת, והאהבה תהיה אהבת קושט וקימת לעד.
ואם שלש אלה
יעשה האדם וחי בהם חיי טובים וחיי עולם.
וכן נאמר
בירושלמי תענית )פ"ד ה"ב( על שלשה דברים
העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום, שלשתן דבר אחד הן: נעשה הדין נעשה האמת
נעשה שלום. אמר רבי מנא ושלשתן בפסוק אחד "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם". ואם אמנם נדרש בירושלמי סנהדרין )פ"א
ה"א( ובבלי )שם דף ז( כל מקום שיש משפט אין שלום ומשפט שיש בו שלום זה ביצוע
)=פשרה(. הוא רק בדבר שבין אדם לחבירו שיכול לוותר, אבל
מי הוא שיותר על מצות ד'? האם ביכולתו לבצע )=להתפשר( הן בקום
ועשה הן בשב ואל תעשה?
ולכן כל דורש
שלום, אם שלש אלה יעשה בסדר הזה, יבקש אמת וישמור משפט אז השלום על מקומו יבוא.
אכן אם השלש אלה לא יעשה בסדר הכתוב, ואמור יאמר המרצע לאהבת הכבוד המדומה ואהבת שלום
השקר, אהבתי את השלום לבדו כי רחוק הוא מאמת ומשפט, ובו אתרועע את אנשים אשיר
עליהם בשרירות לבי. הלא שוב תשיבנו לאמור שמע תורת אמת, וקרא במקרא מפורש כי אחרי
כלות מחיית כל היקום במי נח המה מי המבול אשר הביא לשחת כל בשר מפני רוע מעלליהם
כי מלאו את הארץ חמס, ובאהבתו זכר את נח ויפקדהו בדבר ישועה ורחמים להוציא ממסגר
נפשו וירבה את זרעו כעפרות תבל, הלא אז שמו לב להטיב דרכם מן החמס אשר בדור הקדם
והפכו לבבם לאגוד אגודת שלומים לעשות להם שם לבלתי יפוצו רק להתאחד באגודת עולם
לבלי חת. ואז ברית השלום בתהו עלה על לבם, כי רק אותו לבדו דרשו, ולא הקדימו לו
האמת ומשפט, ויהי תכליתו גיאות וגאון, לאמור, להם לבדם
העוז והמשרה ויבנו מגדל עופל המאפיל ובחן, אשר תכליתו להרחיק תפלה ותחן.
וירא עושה
השלום אשר חותמו אמת, את מגדל האופל ויאמר הן אמת כי גדול השלום מאד, אכן איככה
יקרא לשלום הזה שלום, הלא שבר ברוחו, וסלף בוגדים בו, הלזה נקרא שלום, אם יעוות
המשפט, והאמת ישתולל. השלום הזה שלום נקרא וניחוח רצון לד'? השלום כזה יבחרהו עושהו במרומים, השלוח יד לרעהו, ומרמה לבו מלא, ויאמץ לבו
להרחיק משפט וצדקה. הלא דרוש מפשט ובקש אמת וצדק. אז כי יחזיק במעוזו ושלום יעשה
לו קרא בצדק ונשפט באמונה, אז יבקע כשחר אור השלום, וברית האמת יצמיח, ומשפט
כשושנה יפריח, ושלום על מכונו יקום נכון בטוח, והיה זה השלום שר עושה במרומים יקרא
עליו גם על תבל ארצו.
אכן הם עזבו
מקור השלום אשר מאמת וממשפט נחצב, ובקשו שלום שקר אשר עולתה בו, ויאספו לאגודת
שלום התרמית ויטשו אלוק עושהו,
הלא אז ראה עושה שלום האמת כי שפה אחת ודברים אחדים להם ויזמו לעשות רע, וינאץ
מראות אגודת הרשע, ויפיצם ד' משם על פני כל הארץ, ויבלל לשון רמיה ויהפוך להם את
השלום למריבה והאגודה הוכנה לרסיסים, וינחל פיזור לרשעים.
מכל זה יתבונן
האדם לבלתי דרוש שלום המשולל אמת ומשפט, ושלום כזה אשר בתרמית יבא הלאה יזרנו, ולא יבכר את השלום בן התרמית האהובה, על פני המחלוקת
לשם שמים בן האמת השנואה )ספר "שפוני טמוני
חול"(.
עוד...
- תפקידנו להיות בית מקדש המהלך- שיחה עם הרב ג' טולידנו
- "תפקידנו בעולם להיות בית המקדש מהלך" - הרב ג' טולידנו
- הים סוגר – הרב י'פ' גולדווסר - הגות לפרשת השבוע בשלח
- תיבת-ההצלה לכל הדורות
- תוכן-פרשות השבוע
- שמירת הלשון מביאה לאיכות חיים – שיחה עם הרב מ' אזרחי
- שהוציאנו מעבדות לחרות
- "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח..." - הרה"ג ר' שמחה כהן שליט"א
- תולה ארץ על בלימה
- איש יודע ציד- עשו נח ובטל – על השגות גבוהות מתוך חיי מנוחה