בזכותו חודשה הישיבה – תומכי תורה ישיבת וולוזין פרק ב'
אחד מה"זבולונים" הבלתי ידועים - ר' ישראל בראדסקי ז"ל מתומכי ישיבת וולוז'ין / גילויים שופכי אור על ישיבת וולוז'ין
@7"...זכותו של
זבולון גדול לפי שהוא הסיבה לתורתו של יששכר"... "'זבולון לחוף ימים
ישכן' )בראשית מ"ט, י"ג(. היה ראוי להקדים יששכר לזבולון לפי שיששכר
נולד תחילה, אבל הקדים זבולון מפני שתורתו של יששכר על ידו. וכן הקדימו משה רבינו עליו השלום )דברים ל"ג( 'שמח זבולון בצאתך ויששכר
באהלך" )רבינו בחיי ויחי(
רצה הקב"ה שתורה
תתקיים ועשה שבכל דור ודור יהיו זבולונים שיתמכו בהחזקת
התורה. רבים מהזבולונים לדורותיהם שמם התפרסם והם
ידועים ומפורסמים, כדונה גרציה נשיא, כחתנה דון יוסף נשיא, כבני משפחת קמונדו מתורכיה שתמכו בישיבות ארץ ישראל, כמשה מונטיפיורי ואשתו יהודית, וכשמעון וולף
רוטשילד ממשפחת רוטשילד. אך ישנם פחות מפורסמים. ביניהם ר' ישראל בראדסקי שתמך בישיבת וולוז'ין
בזמנו של מרן הנצי"ב זצוק"ל, ובזכותו קוממה
מחדש הישיבה לאחר סגירתה על ידי השלטונות הרוסיים.
בשנת תרמ"ו השפיע
הגאון רבי מאיר לווין זצ"ל )חתן רבי אליעזר יצחק פריד זצ"ל ראש ישיבת וולוז'ין לפני הנצי"ב( על
הגביר הברון ר' ישראל בראדסקי מקיוב
בעל בית חרושת לסוכר, יהודי עשיר ותומך תורה שינדוב
סכום של רבבות רובלים, ויפקיד אותם, על מנת שמהרווחים יתפרנסו עשרה אברכים
מהמעולים שבישיבת וולוז'ין אשר יכינו את עצמם להוראה
ויקבלו כל צרכיהם במשך חמש שנים.
@5מהגדולים בתורה
במסגרת שהקימה ישיבת וולוז'ין במימונו - כל חמש שנים היו עשרת "הברודסקאים" מתחלפים. אם אחד מהעשרה יצא במשך התקופה -
היה אחר נכנס במקומו. ואירע שאברכים מהכולל המיוחד הזה נתמנו לרבנים.
אולם הדבר לא אירע לעיתים
קרובות, כי מי שזכה להיות בין ה'ברודסקאים', היה מקבל
שכר של לא פחות מזה של רב בעיר קטנה, ולא היה כדאי לאברך להחליף את האפשרות לשבת
ולעסוק בתורה בלי עול של צרכי ציבור, ברבנות בעיר קטנה שדאגתה מרובה ופרנסתה
מועטת.
לאחר חמש השנים לא נשאר
כמעט איש מהברודסקאים, שלא לוקח אחר כבוד להיות רב
בישראל. וזה משום שעשרת אברכי כולל בראדסקי, היו
מהגדולים בתורה בישיבה, והיו ראויים לכסא הרבנות ולהנהגה ציבורית.
@5מפרסמים עושי מצווה
כיוון שמפרסמים עושי
מצווה פרסם משגיח הישיבה רבי שלמה דינקין בעיתון
"המליץ" את הדברים הבאים":
וולאז'ין פ. )פלך( וילנא
צום גדליה תרמ"ו
הנני להגיד קבל עם את
צדקת פזרונו של הרב הגביר הנדיב המפורסם מוהר"ר ישראל בראדסקי מקיוב, אשר ממרום מצבו השפיל לראות בשפלות התורה, אשר ירדה
פלאים בעוה"ר, ויאציל מהונו סך עשרים וחמישה אלף רו"כ )רובל כסף(, ויקנה בהם שישים אקציען הנושאים פרי סך
שני אלפים רו"כ לשנה, להיות לעשרה תלמידי חכמים
מופלגים אשר ישבו לפני ד' בישיבת ואלוז'ין, להכין עצמם
להוראה בישראל לא פחות משלש שנים ולא יותר מחמש, ואחרי כן יפנו את מקומם לעשרה
מופלגים אחרים תחתיהם, וכן יהיו חליפות עד ביאת הגואל.
זכרה לו ד' להגביר הנדיב הזה, יואל ד' וחק שפע ברכה עושר ואושר על ראש הגביר
הנ"ל ועל זרעו עד עולם.
הכו"ח בפקודת הגאון מ' נצי"ב הר"מ דפה.
שלמה דוד דינקין, משגיח בישיבת וואלז'ין.
המסגרת שהוקמה במימון ר'
ישראל ברודסקי פעלה במשך עשרות שנים והוציאה מבין
שורותיה אברכים גדולי תורה רבים שהתפשטו בקהילות ישראל והפיצו את הלמדנות והגדלות
בתורה. שמעם של תלמידי הכולל פשט בתפוצות ישראל, עד כי לפי פרסום שהופיע בימים
הללו "אין לך פנה נדחת ששם בראדסקי לא נשמע".
@5לא תישכח תורה מישראל
הקב"ה מסובב את
האירועים ואת הנסיבות כדי שלא תישכח תורה מישראל. וכיוון שרצה הקב"ה שלא
תישכח תורה מישראל גלגל על ידי הכולל של ר' ישראל ברודסקי
שישיבת וולוז'ין קוממה מחדש והתחדשה לאחר שהשלטונות
הרוסיים סגרוה.
וכך היו התרחשויות
הדברים:
תשעים שנה מאז שרבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל יסד את "ישיבת וולוז'ין", שנים בהן למדו בישיבה עשרות אלפי תלמידים
והתעלו בתורה במימדים אדירים, הגיעו ימים רעים לישיבה. השלטון הרוסי נוכח שישיבת וולוזין היא מבצר של תורה ומונע ממנו להגשים את תכניתו לבולל
את היהודים בעם הרוסי, על כן התחילו להתערב בנעשה בישיבה ולנסות לשנות את סדריה.
השלטונות דרשו כי בישיבה
ילמדו את השפה הרוסית. כן הגבילו את מספר התלמידים למספר שקבעו. בכך ביקשו להקטין
את מספר תלמידיה.
לאחר מכן הרחיבו את
דרישותיהם ודרשו ששעות הלימודים בלימודים כלליים יהיו לא פחות משלוש שעות מדי יום.
@5סגירת הישיבה
נוצרה סכנה רבה לישיבה,
כי הכנסת לימודים זרים בישיבה עלולה היתה לגרום לחורבן. ולכן הישיבה לא קויימה את ההוראות.
משנוכחו השלטונות הרוסיים
שאין מקיימים את פקודותיהם וכי מספר התלמידים גדל החליטו להפסיק את הלימודים
בישיבה. ביום רביעי ה' לשבט תרנ"ב נכנסו עשרות שוטרים רוסיים לבניין הישיבה
ופקדו על התלמידים ועל מגידי השעורים ומרביצי התורה לעזוב את המקום.
התלמידים נדהמו מההתפרצות
ולא נענו לפקודה. אולם השוטרים החלו להלום בתלמידים ולגרור אותם החוצה.
רבי נפתלי צבי יהודה, מרן
הנצי"ב זצוק"ל, שהיה עד למחזה הנורא פרץ בבכי
נורא. גם עליו נגזר לצאת ממתחם הישיבה. לא היתה לו ברירה והוא יצא ממרר בבכי וזועק
בתוככו מכאב.
פקידי השלטון בחסות השוטרים סגרו את דלתות הישיבה וחתמו אותן לבל ינסה מישהו
לפותחן.
השלטונות לא הסתפקו בכך.
מחשש שמא ינסה ראש הישיבה מרן הנצי"ב לחדש את הישיבה
במקום אחר בסביבת העיר גזרו עליו שיצא מאזור העיר ולא ישוב אליה.
מרן הנצי"ב נטל את משפחתו ונדד למינסק, ולאחר
מכן המשיך לוורשה.
@5קימום הישיבה מחדש
אולם רצתה ההשגחה העליונה
שישיבת וולז'ין תימשך. גילגל
מסובב הסיבות שהישיבה תתחדש על אף גזרות השלטונות. וזה על ידי המסגרת של בראדסקי . כי אף שהישיבה נסגרה - הכולל הוסיף להתקיים, כי
השלטון לא הקפיד על אברכיו והתיר להם להישאר בישיבה. וזה משום שלא נחשבו לתלמידי
הישיבה, אלא ללומדים שחיים על חשבון העשיר וגרים בוולוז'ין
כדי שיעלו בתורה במקום שחי מייסד הישיבה רבי חיים מוולוז'ין.
וכך המשיכו האברכים ללמוד
בוולוז'ין ושמשו גרעין שהביא לקימום הישיבה מחדש. היה
זה שנתיים לאחר סגירתה. חתן מרן הנצי"ב זצ"ל
רבי רפאל שפירא זצ"ל, שבעבר, שנים לפני כן, אמר שעורים בישיבה, ועתה שימש רבה
של העיר באברויסק, עזב את משרתו הרבנית בבארויסק ועבר לקבל את הרבנות בוולוז'ין
מתוך מטרה לחדש את ישיבת וולוז'ין.
הוא הכניס תחת חסותו את
"אברכי בראדסקי" והאציל עליהם מתורתו ומרוחו.
בין הצעירים התפשטה שמועה על חידוש קול התורה בוולוז'ין
. ולאט לאט נהרו לוולוז'ין צעירים רבים כדי להסתופף
במסגרת שנקראה "אברכי בראדסקי". הישיבה
במסגרת החדשה לא משכה את תשומת לב השלטונות, כי התלמידים נקראו "אברכי בראדסקי". וכך ישיבת וולוז'ין
חזרה וניעורה וקוממה.
וכך זכה איפוא ר' ישראל ברודסקי שתמיכתו
בישיבת וולוז'ין הביאה לקימומה מחדש של התורה ולהמשך
הפצת לימוד התורה בעם ישראל.
@5יותר ממחצית הונו לחיזוק התורה
ר' ישראל בראדסקי הקים את בית הכנסת המפורסם בקייב, שהיה בזמנו בית
כנסת גדול ומפואר. יותר ממחצית הונו נתן לחיזוק התורה, ולא רק במסגרת "אברכי בראדסקי".
לישיבת וולוז'ין היה עוד תומך גדול, מלך התה של רוסיה קלונימוס זאב ויסוצקי שלמד בעצמו
בצעירותו בישיבה. למען הדיוק - יש אומרים שהיה זה על פי יוזמת בתו. ויסוצקי נולד בשנת תקפ"ד
ונפטר בתרס"ד. היה בן עניים. למד ארבע שנים בוולוז'ין.
בשנת תר"ט יסד במוסקבה את חברת ויסוצקי לתה. עשה
הון רב ונודע כאחד מעשירי רוסיה.
@1)החומר על ר' ישראל בראדסקי מבוסס על ספרו הנהדר והמאלף של הרב תנחום פרנק
"תולדות בית ד' בוואלוז'ין", על ישיבת וולוז'ין(
במסגרת: זבולון, הסיבה לתורה
'שמח זבולון בצאתך ויששכר
באהלך' )דברים ל"ג י"ח(. ואף שיששכר גדול הוא מזבולון כי נולד תחילה
הקדים זבולון ליששכר לפי שהוא הסיבה לתורתו של יששכר, וכן הקדימו יעקב בברכת
השבטים, לפי שהוא המחזיק תורתו של יששכר, ואם לא היה מחזיק אי אפשר לו לעסוק
בתורה, על כן ראוי הוא שינחל שמחה וכבוד בשמחתה של תורה לעולם הבא. וזהו שאמר 'שמח
זבולון בצאתך'. ואף על פי שפשוטו בצאתך למלחמה, אפשר לומר בצאתך מן העולם הזה,
וברך אותו בשמחת עולם הבא. ויחס השמחה לזבולון לפי שהוא סיבה לתורה. וזהו שאמרו
רז"ל 'כל המטיל מלאי לכיסו של תלמיד חכם זוכה ויושב בישיבה של מעלה"
)רבינו בחיי וזאת הברכה(
במסגרת: ארבעים שנה ועשרים אלף תלמידים!
סגירת הישיבה פגעה קשה
ברבי נפתלי צבי יהודה - מרן הנצי"ב זצוק"ל.
לאחר ארבעים שנה שבהן האציל מרוחו על עשרים אלף תלמידים שלמדו בישיבת וולוז'ין בתקופתו - לספוג מכה כה כבדה! הוא לא האריך ימים
לאחר מכן . בתמוז תרנ"ג גברה מחלתו ופשטה בכל גופו, וביום חמישי לפרשת ראה,
כ"ג אב נפטר לבית עולמו.
בשנתו האחרונה הכין לדפוס
את חיבוריו הגדולים: ספרו "העמק שאלה" על השאילתות, פרושו "העמק
דבר" על התורה, וספרו "משיב דבר" אשר בו השיב לשואליו
מכל קצווי העולם, פרושו על הספרי, פרושו על שיר השירים ועל הגדת פסח. לא את כל
ספריו זכה לראות מוצאים לאור, כי נפטר בטרם הודפסו.
@5לא חש ביסוריו בלומדו
בימי שהותו בוורשה
ביקרוהו רבים שבאו לראות את ראש הישיבה הגאון האדיר ולקבל ממנו עצה. בערב שבת פרשת
וירא ביקרו הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, האדר"ת זצ"ל. בספרו "סדר אליהו" מספר על
כך:
"... מצאנו הרופא רוטענבערג אצלו. ובדברו עם הרופא פנה אלינו... וחזר לדבר עם
הרופא..., כי כבר חלה חולי רגליו ל"ע. נגש אליו רש"ק ויאמר לו כי אני חתן ר' ליב
חזן. אז נזכר מי אני, ואמר בקול רם: אם כן הוא הרב מפאניוועז...
הרב ר' אלי' דוד. והשיבוהו: כן הדבר. ויקם בהחפזה וברעדה מלא קומתו ויברך בשם
ומלכות "ברכת שהחיינו",ועמד על רגליו, ואני לא ישבתי בלא רשותו. ואז
הוכיחה אותו אשתו הרבנית תחי' למה יעמוד על רגליו, והוא
כבד לו מפני חוליו ל"ע. השיבה: הלא תראה כי הוא
עומד ואיך אשב אנכי. בקשתיו רשות לישב וישבנו כולנו.
"בכל משך שבתי בווארשא כשבועים לא מנעתי מלבקרו בכל יום. הערותיו כמה דברים
בביאורו על התורה שהיה מגיהו אז להדפיסו מחדש. ...הי' מתאונן על יסוריו ל"ע... והי' אומר שכשלומד אינו מרגיש את יסוריו."
במסגרת: גם זבולון וגם יששכר
מקובל לחשוב שרבי חיים מוולוז'ין זצוק"ל היה רק מייסד ישיבת וולוז'ין ומי שעמד בראשה, היששכר
של הישיבה. אולם לא ידוע שרבי חיים היה גם הזבולון של
הישיבה. בקצה העיירה וולוז'ין היה לרבי חיים בית מלאכה
לאריגים שנוהל בידי אשתו. מהרווחים פרנס את ישיבתו.
קופה אחת היתה לישיבה
ולו. הוא כלכל את תלמידי הישיבה כאילו היו בניו, וכאשר היו קשיים בכלכלתם גם הוא
ובני משפחתו הצטמצמו בשווה.
ומסופר שאירע שמצב הישיבה
היה קשה, מכרה אשתו את תכשיטיה כדי לכלכל את תלמידי הישיבה. )על פי "אבי
הישיבות"(
במסגרת: מרן החזון איש כזבולון
הגאון הגדול ר"ש הלוי וואזנר שליט"א
הקים לאחר בואו ארצה את ישיבת "חכמי לובלין" בבני ברק. אך היה צורך
במגרש להקמת מבנה קבע לישיבה. יהודי בעל מגרש בזכרון מאיר שבבני ברק הציע את קרקעו
למכירה. הגאון הגדול ר"ש וואזנר
שליט"א פנה אליו , אולם הוא ביקש דרש סכום רב .
מסופר כי לגאון הגדול ר"ש וואזנר שליט"א לא
היה די כסף לשלם עבור המגרש. על כן עמד בעל המגרש למוכרו לאדם זר.
למרן החזון איש זצוק"ל
נודע על כך. הוא ידע שאם המגרש יימכר לאותו אדם תידחה התכנית להקים בניין לישיבה
לזמן רב.
הזדרז מרן החזון איש אל בעל
המגרש, והציע לו סכום כסף כדמי קדימה, עבור הקרקע, וקנה את הקרקע עבור יח"ל. כשאת יתרת הסכום ישלים הגאון הגדול ר"ש וואזנר שליט"א. וכך
התאפשרה הקמת בניין ישיבת "חכמי לובלין" בבני ברק.
לא רק לישיבת "חכמי
לובלין" שימש מרן החזון איש כזבולון, אלא לעוד ישיבות. הוא פשוט מימן את הקמת
הישיבות הללו מכיסו. ולא רק זה כאשר ישיבות היו בקשיים דאג להשיג להם תמיכה.
)ע"פ החוזה מליטא"(
