מרימים את קרן התורה – תרומה לישיבת האם

* עמותת "קרן התורה" שהוקמה לאחרונה בברכתם ובעידודם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, שכתבו: "ועל כן הננו בקריאה לכל אשר דבר קיום הישיבות קרוב אל לבו, להרבות בתרומות לישיבות, לתרום אשר ביכולתו לקיומה של תורה, כל אחד ואחד בישיבות הקרובות אליו" * על השיקולים שהביאו להקמת הקרן, שעתידה לחולל מהפך בהחזקת תורה המונית,לא רק ע"י גבירים בעלי הון, אלא ע"י תרומות קטנות של כל אחד ואחד, ופרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול *

@6

מי מאיתנו אינו נתקל השכם והערב במכתבים המגיעים לתיבת הדואר, על בקשת תרומה לישיבות, למוסדות תורה, חינוך וחסד. לעיתים מגיעה מעטפה עם בקשה לעזרה למוסד תורני, אך ללא מעטפה ובול למשלוח חוזר, או שמעטפה כזו נשלחת אלינו, אך היא הולכת לאיבוד עד למשלוח התרומה. לעיתים אנחנו מעוניינים לשלוח כספי מעשר לישיבה בה למדנו וקנינו חכמה בעבר, או לישיבה בה הבן או הנכד לומד, או לחילופין להתקשר למשרדי הישיבה ולתרום באמצעות כרטיס אשראי, אך בדיוק באותה שעה אין מי שיענה לטלפון במשרדי הישיבה, או שלישיבה אין כל הסדר עם חברות האשראי.

ומצד שני, מנהלי מוסדות התורה מכתתים רגליהם לארצות הנכר כדי להתרים נדיבי עם עבור החזקת התורה, התורמים תרומות עצומות להחזקת עולם התורה. אך כפי הידוע, עם כל זה, הישיבות נמצאות תמיד במצב כספי קשה.

ומה עם נדיבי עם בארץ ישראל? אין הכוונה לבעלי הממון שתורמים מהונם להחזקת התורה, אלא באנשים מן השורה, כל אחד ואחד מאיתנו, שבזכות תרומות קטנות אלו, פרוטה מצטרפת לפרוטה, וכך ניתן לסייע עוד ועוד בהחזקת מוסדות התורה בארץ הקודש. וכפי שפתחנו, לפעמים הקשיים הטכניים הם אלה שמונעים מאיתנו לשלוח תרומה למוסד הקרוב ללבנו, ומאידך, אותם קשיים מונעים ממוסדות התורה להגיע אלינו כדי להתרים אותנו עבור בני הישיבה.

עמותת "קרן התורה" שהוקמה לאחרונה בברכתם ובעידודם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, אמורה לפתור את הבעיות שהעלנו בראשית הדברים. מהיום ניתן יהיה לתרום לכל ישיבה שנחפוץ, בכל שעה שנתקשר, כל סכום שיעלה בדעתנו, בכל צורת תשלום שהיא, וכל שקל שייתרם עובר לתועלת הישיבות. זהו אפיק נוסף שאינו מנוצל מספיק, בעיקר מטעמים טכניים, כאשר רבבות אנשים שאינם יכולים לתרום סכומים גדולים לישיבות, יכולים לתרום תרומות של מאות שקלים בשנה, ובשל קשיים טכניים הם אינם עושים זאת.

"קרן התורה" קיבלה את ברכתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א ובראשם רבינו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א וראשי הישיבות שליט"א. במכתבם נאמר בין היתר: "והנה ידוע לכל גודל מעלת התורם לקיום התורה, וכמו שהאריך קדוש ישראל מרן החפץ חיים בספרו. ועל כן הננו בקריאה לכל אשר דבר קיום הישיבות קרוב אל לבו, להרבות בתרומות לישיבות, לתרום אשר ביכולתו לקיומה של תורה, כל אחד ואחד בישיבות הקרובות אליו. ולבטח יקויים בתורמים ובמשפחתם ברכת ד' המובטחת למקיימי התורה ויתברכו הם וכל אשר להם ברוחניות ובגשמיות וגם במדה כנגד מדה שיראו כל זרעם הולכים בדרך התורה והיראה".

מרנן גדולי ישראל שליט"א שקלו ודנו בכל ההיבטים רבים הקשורים בהקמת "קרן התורה", והציעו להקים ועדת רבנים שתפקח על פעולות הקרן. ואכן, ועדת הרבנים שהוקמה מורכבת מהרבנים הגאונים: רבי עזריאל אויערבאך שליט"א, רבי אריה דביר שליט"א, רבי נפתלי נוסבוים שליט"א, רבי יהודה סילמן שליט"א, רבי שריאל רוזנברג שליט"א ורבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א.

היוזמה להקמת "קרן התורה" הגיעה מראשי הישיבות הגדולות הליטאיות, אולם "קרן התורה" מתכוונת להיות כלי עזר לכלל הישיבות שעל טהרת הקודש, מכל החוגים והעדות. הקרן מקווה שתוך זמן קצר יצטרפו הישיבות הקטנות, הגדולות והכוללים שעדיין לא הצטרפו. עד כה, הצטרפו ל"קרן התורה" רוב הישיבות הגדולות, ובשבועות הקרובים צפויים מוסדות רבים להצטרף אף הן.

את "קרן התורה" מנהל הרב מנחם ברוכמן, ולצידו חברי ההנהלה, המורכבת ממנהלי כמה מהישיבות הגדולות: הרב משה ויסלובסקי שליט"א - ישיבת "מעלות התורה", הרב דוד כהן שליט"א - ישיבת "עטרת ישראל", הרב שמעון כהן שליט"א - ישיבת "יד אהרן", הרב בנימין ליבסקינד שליט"א - ישיבת "קול תורה", הרב ברוך נויבירט שליט"א - ישיבת "פני שמואל", הרב אהרן צייזלר שליט"א - ישיבת "אור אלחנן" והרב יוסף קריינדלר שליט"א - ישיבת "באר התורה". בנוסף, "קרן התורה" פועלת תוך שמירה על כל נהלי החשבונאות המקובלים ועל-פי קריטריונים ברורים. אנשי מקצוע, כל אחד בתחומו, יפקחו על דרכי הניהול ויבטיחו את תקינותו המלאה.

@5 קיום לכל התורה והמצוות בישראל

כותב השורות היה בסוד ההכנות להקמת הקרן מזה חודשים ארוכים, כשהחומר לכתבה זו כבר הוכן ורק המתין לאישור הסופי של גדולי ישראל לצאת אל הציבור, מתוך "ברכת הדרך" שנתנו רבותינו ליוזמי הרעיון המבורך.

מטרת "קרן התורה" היא לגדל, לחזק ולרומם גודל מעלה התרומה לישיבות ולהחזקת התורה, שהיא כידוע זכות גדולה ביותר. וכפי שסיפר אחד מראשי הישיבות שליט"א, כי היה אצל רבינו הגדול מרן בעל ה"אבי עזרי" זצוק"ל, ושאלו איזו צדקה קודמת. השיב מרן זצוק"ל, כי פשוט שהתמיכה בישיבות ובמוסדות התורה קודמת לכל ענייני צדקה, ומי שיאמר לו ההיפך נראה כי דבריו נאמרים מתוך אינטרס, ויתכן שאי אפשר לסמוך עליו גם בעניינים אחרים. וכך כתב מרן בעל ה"חפץ חיים" ב"אהבת חסד" פרק י"ט, בשם המדרש תנחומא פרשת ראה, שעיקר נתינת המעשר הוא לעמלי תורה: "...מהנכון שיהדר לכתחילה לחלקם לעמלי תורה למען יחזקו בתורת השם, כי משמע במדרש דעיקר המעשר נתקן בשביל להחזיק לעמלי תורה". ועוד כתב: "...ואם אינו יכול לחלק כולם לבעלי תורה, יראה לחלק להם על כל פנים רובם או חציים", ודימה עניין נתינה לעמלי תורה להבאת המעשר אל בית המקדש, שעליו נאמר "ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את אוצרות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".

ואכן, סיפר ראש ישיבה כי נכנס אליו גביר, שעד כה לא תרם לישיבה. אמר לו ראש הישיבה: "אינני בעל מופת, אך הבה וננסה את הניסיון שהבטיח הקב"ה. הרי לדברי המדרש והחפץ חיים, נתינה לישיבה ועמלי תורה היא בבחינת הבאת המעשר לבית המקדש, וכפי שכתב מרן החפץ חיים: 'דמעשר הוא דוגמא דמעשר הניתן לכהנים וללויים למען יחזקו בתורת השם'. לכן אל תתחייב עתה מאומה, רק זאת אני מבקש, שאם בחורף הבעל"ט יצליחו נכסיך יותר, תיתן חומש ממה שתרוויח יותר לישיבה". אותו גביר לא חשש כלל להתחייבות כזו. בסוף החורף הוא שלח עשרות אלפי דולרים, ואמר שכל העובדים שלו התפלאו מה היתה הברכה המיוחדת בחורף זה לעומת השנה הקודמת.

אין פלא. החפץ חיים מביא, כי על החזקת לומדי תורה נאמר "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת", וח"ו ההיפך, וכפי שנאמר "מי שקרא ושנה ושימש חכמים ובידו להחזיק לומדי תורה ואינו מחזיק ח"ו, בכלל "ארור אשר לא יקים", וכידוע לא נאמר ארור אלא על מצוות צדקה של לומדי תורה.

בהנהלת "קרן התורה" מציינים, כי ידוע שמצוות החזקת לומדי תורה הופכת את המסייע לשותף בלימוד התורה כיששכר וזבולון, ולכן הקדימו "שמח זבולון בצאתך" ל"יששכר באהלך". וכשם שתלמוד תורה שקולה כנגד כל המצוות, גם החזקת התורה שקולה כנגד כל המצוות, ובפרט שקיומן של הישיבות הוא בלי ספק קיומו של עם ישראל, ולולא הישיבות לא היתה נשארת תורה בישראל, וכשאין תורה גם אין קיום המצוות. ועל זה נאמר "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא", ואין מצווה שפירותיה מרובים כמו החזקת התורה. לפיכך, אין צורך להכביר במילים אודות הזכות הגדולה של החזקת לומדי תורה, שככל שמחזיק לומדי תורה גורם לעצם לימודם, וממה שלמדו, ילמדו לאחרים ויעמידו גם הם תלמידים, ותלמידיהם יעמידו עוד תלמידים, וע"י מלמדי התורה יש קיום לכל התורה והמצוות בישראל. רבינו הגדול מרן בעל ה"אבי עזרי" זצוק"ל תיאר פעם בישיבה, אודות תמיכה שתמך נדיב לב לישיבת סלבודקא בעת משבר, והאריך מרן זצוק"ל לתאר כמה תורה יש עד היום בעולם לרבבות-רבבות בזכות סלבודקא, והישיבות שהוקמו בעקבותיה וע"י תלמידיה, ואותו תורם זכה בכל ה"פירי-פירות" של תרומתו!

@5פרוטה ועוד פרוטה

מאידך, יש גם סיבות להימנעות של אנשים מלתת תרומה קטנה. סבורים הם, ככל הנראה, כי כמה יכולה לסייע תרומה קטנה. והאמת חייבת להיאמר: פרוטה ועוד פרוטה מצטרפת לחשבון גדול, והדבר בדוק ומנוסה. תרומות בוגרי הישיבות ובני משפחותיהם מצטרפות לסכומים חשובים ומשמעותיים.

הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל האריך לבאר כי לעיתים חסר רגש האחריות כלפי הישיבות, והדגיש: "לו היינו חשים אחריות לתורה, היינו יודעים שכשם שמוטל עלינו לפרנס את משפחתנו ולשלם חשבונות טלפון וחשמל וכדו', כך חובה עלינו להחזיק ישיבות ולומדי תורה. זה חלק מההוצאות החיוניות שלנו".

לכן, ברור כי "קרן התורה" באה לתת פתרון זמין, בטלפון אחד, בשעה הנוחה לכל אחד, כדי לסייע לעולם התורה. כך יכול כל אחד לתרום לישיבה הקרובה ללבו, ואין כל ספק כי בתרומה לישיבה בה למד, יש לתורם משום הכרת הטוב.

אחד מראשי הישיבות שליט"א נשאל פעם, היות ויש לשואל הכרת הטוב לרבנים שלמדוהו תורה, וכן לנדיבים ומנהלי הישיבה שפרנסוהו בעת היותו בישיבה, וברור כי מוטל עליו מחמת הכרת הטוב, להקל העול מעל אותם שהיטיבו עמו. אלא, שאם בישיבה בה למד יש כיום רבנים ומנהלים חדשים, למי הוא מחויב בהכרת הטוב, האם לרבותיו שלימדוהו תורה או למוסד עצמו? על כך כתב אותו ראש ישיבה: "ראיתי ששאלה זו החלישה הכרת הטוב אצל רבים. ידועים דברי חז"ל, כי תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, שנאמר 'ילכו מחיל אל חיל', ופירשו חז"ל שכיון שת"ח למדו תורה לרבים, לכן לעולם זכויותיהם עושים פירות גם לאחר מיתתם וכל המצוות והת"ת הבא לעולם בזכותם, מועיל להם בעוה"ב לזכות לדרגה גבוהה יותר, ועל כן לעולם בכל רגע מתרוממים הם בעוה"ב, והולכים מחיל לחיל. הישיבה היא בית מדרשם של ראשי הישיבה שהקימוהו. המשך שלשלת הזהב בכל ישיבה היא רצונם וזכותם, וודאי תשוקת רבותינו ראשי הישיבות, כי מעשיהם יתקיימו ולא יבטלו אפילו במשהו, יעשו עוד פירות עד בלי די ויהיו גדולים במיתתם מבחייהם. זכותם ורצונם שהתורה ברום ערכה וגודל תפארתה תמשיך בבית הגדול שהקימו, בית אשר העמיד תלמידים גדולי תורה ויראה לאלפים והטביע חותמו על כל התלמידים, ימשיך וירחיב גבולו בתלמידים רבים הגונים להיות עטרת תפארת בישראל. ועל כן. קיומו של המקום, החזקתו ועזרתו היא מילוי רצונם של רבותינו ראשי הישיבות, ואין לך הכרת הטוב גדולה מזאת, להם, וכל תלמידיהם לדורות חייבים להם".

"קרן התורה" מעוניינת להחדיר בציבור את חשיבות התרומה לישיבות הקד', גם אם מדובר בתרומה קטנה ובתרומה חד-פעמית, ובכך לסייע לישיבות שהם יסוד כלל ישראל. אחד מרבני "קרן התורה" מדגיש, כי הנה ביום הכיפורים נוהגים רבים לתרום "מעות יזכור". האם לא טוב כי ב"יזכור" - יזכור ויזכיר לעצמו את הטובה המרובה שקיבל בישיבה בה למד?

וכמובן, מי שמחפש זכות בכל רגע משעות היום, להתפלל בעת מצוקה ולתת מעות לצדקה כמבואר בספרים, יוכל להתקשר למוקד הטלפוני ולתרום עבור כל ישיבה שיחפוץ.

"אין כוונתנו חלילה לשכנע את התורמים ליתן צדקה לקרן התורה ולא לשאר צדקות. מטרתנו היא לשכנע את הציבור לתרום למי שקרוב ללבו", אומר אחד מרבני הקרן, המוסיף דברים אודות מעלת מחזיק התורה, "ידוע שמי שמהנה לת"ח מנכסיו ומתקרב אליו, מעלה עליו הכתוב כאילו מתדבק בשכינה, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק 'ואתם הדבקים', וכי אפשר לאדם להתדבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לת"ח ומהנה לת"ח מנכסיו מעלה אני עליו כאילו מתדבק בשכינה". עוד הוא מציין את דברי המדרש, כי מחזיקי התורה אינם מתחסרים כלום בעוה"ז, מהפסוק "כי נר מצוה ותורה אור", שכל מי שעושה מצוה כאלו מדליק נר לפני הקב"ה ומחיה נפשו שנקראת נר, שנאמר "נר ד' נשמת אדם", ו"תורה אור" הוא שיצר הטוב אומר לאדם תן למצוה, שכל מי שיתן למצוה אינו מחסר את נכסיו.

ראשי "קרן התורה" מציינים, כי ראוי היה שכל אחד יתרום תרומה קבועה לישיבה בה למד, ואכן, אלפים מבוגרי הישיבות תורמים תרומה חודשית קבועה לישיבותיהם, אך יש שאינם מעוניינים לתת הוראת קבע, למרות שבכך הם יכולים להנות ממה שכתבו קדמונים בענין מעלת הדברים שהם "תמיד", (כגון עולת תמיד, נר תמיד, מנחה תמיד). בפועל, "קרן התורה" מאפשרת לכל אחד לתרום מדי חודש תרומה קבועה בטלפון אחד.

@5לתרום בקלות לכל מוסד

וזוהי תוכנית הפעולה של "קרן התורה": העמותה הקימה מוקד טלפוני מרכזי, שמספרו 1599-513-513, אליו ניתן להתקשר לעת עתה בין השעות 8 בבוקר ל-1 בלילה ולתרום בכרטיסי אשראי עבור מוסדות התורה. היתרון בכך ברור: ניתן לתרום ללא צ'ק, ללא מעטפה ובול, אלא באמצעות הטלפון בלבד. בכך, מוסדות התורה לא יצטרכו להחזיק מוקד תרומות משלו. המוקד המרכזי ישמש את כל מוסדות התורה שיבקשו ליהנות משירותי "קרן התורה", והדבר יאפשר לציבור תומכי התורה לתרום בקלות לכל מוסד הקרוב ללבו, ומוסדות התורה יוכלו להקל במעט מהעול הרובץ עליהם.

הרב מנחם ברוכמן, מנהל "קרן התורה", מסביר כי הצורך בהקמת המוקד החדש נובע מפניות של מנהלי מוסדות רבים, המצפים לתרומות מבוגריהם, הורי תלמידיהם ועוד, אך קשיים טכניים מונעים מאנשים לעשות זאת. "המוקד הטלפוני לקבלת תרומות עבור מוסדות התורה, אינו תחליף לאפשרויות התרומות האחרות. המוקד נועד לסייע ולהגביר את אפשרויות התרומות, כאשר הקרן גובה עמלה מזערית על כל תרומה, כדי לתפעל את המערכת לטובת ולתועלת עולם התורה", הוא מדגיש.

מי שיפנה למוקד של "קרן התורה", יישאל לאיזה מוסד בכוונתו לתרום ומהו גובה הסכום. התרומות ייגבו עבור חשבון "קרן התורה", ועם קבלת הכסף מחברות האשראי יועברו כספי התרומה בהעברה בנקאית או בצ'יק לכל מוסד, בצירוף רשימה מסודרת של התורמים ותרומתם. הוצאת קבלה ומכתב תודה לתורם, יתבצע על-ידי המוסד.

המתרימים הגדולים לישיבות סבורים, כי חלק נכבד של תקציב המוסדות צריך להיות מבוסס על תרומות רבות, אפילו תרומות קטנות, משום שתרומות אלו יציבות יותר והן משמשות כעמוד שדרה לתקציב הישיבות. הרעיון של "קרן התורה" נועד גם לחסוך את ההשקעה הגדולה של כל ישיבה וישיבה בהפעלת מנגנון לגיוס תרומות קטנות, והמוקד החדש למעשה מאפשר בצורה נוחה וזולה לגייס תרומות, ובכך "לשדך" בין התורמים לבין המוסדות.

אחד מרבני "קרן התורה" מציין בפנינו עניין חשוב נוסף, והוא הקשר בין בוגרי הישיבה לרבניהם שלימדום תורה. ראשי ישיבות רבים מספרים, כי לאחר שהוצרכו לפנות לנדיבי עם, הדבר קירב רבים מהנדיבים לתורה. על אחת כמה וכמה כאשר הבוגרים תורמים לישיבה בה למדו, ובכך מעמיקים ומחזקים את הקשר בינם לבין ישיבתם, קשר המשפיע באופן ישיר על אורחות החיים התורניים של כל אחד מהבוגרים ובני משפחתו.

ואילו רק לשם כך הוקמה "קרן התורה" - והיה זה שכרם של מייסדי הקרן.