ללמוד את השס - עד הסוף

@7# השאלה הראשונה ששואלים את האדם בשעה שמכניסים אותו לדין היא אם למד "סדר זרעים" # "אם לא סיימו גם את לימוד סדר זרעים וסדר טהרות, אין זה נקרא סיום הש"ס", אמר הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א # כבר בשנת תרצ"ד, לאחר פטירת מרן הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, יוזם הרעיון של לימוד "הדף היומי", יזמו גדולי ישראל את רעיון "המשנה היומית" - באותן מסכתות שאין עליהם גמרא, כדי שסיום הש"ס יהיה בשלמות # בתקופה מאוחרת יותר, התפלא בעל "אמרי אמת" מגור זצוק"ל, על כי חדלו לנהל תעמולה לפרסם ולפשט את התקנה בישראל # צוות תלמידי חכמים, העלה את הרעיון כ"עצה טובה", מבלי לפגוע כהוא זה בשעת לימוד דף הגמרא, עם לימוד ב' הלכות ליום כתקנת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א # "אם כבר משקיעים מאמץ כה רב ללמוד הש"ס ולסיימו - כדאי כבר ללכת עד הסוף", אומרים לנו יוזמי הרעיון # מלבד עצם הלימוד, נרויח שגם למשניות הללו - סדרי זרעים וטהרות - יהיה גואל, שיפדן משממונן וקפאונן! אם נעשה חשבון פשוט, נמצא שכ-24 אחוזים מהש"ס לא נכללים בסדר הלימוד של ה"דף היומי", וזה נשמע קצת מפחיד!

 

 

581,4 - זהו המספר המדוייק של המשניות שיש בש"ס. 057,1 מהן - אין עליהן גמרא, דהיינו תלמוד בבלי. אם עושים חשבון פשוט, נמצא שכ-24 אחוזים מהש"ס לא נכללים בסדר הלימוד של ה"דף היומי" העולמי. וזה נשמע קצת מפחיד.

 

"אם לא סיימו גם את לימוד סדר זרעים וסדר טהרות", אמר הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א, "אין זה נקרא סיום הש"ס, ובוודאי מן הראוי היה להוסיף ללימוד 'דף היומי' גם סדר זרעים וטהרות!" והוסיף הגאון הגדול ר"ח קניבסקי שליט"א, כי הטעם שמרן הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, מייסד לימוד ה"דף היומי", לא תיקן לימוד דף היומי גם במשניות זרעים וטהרות, משום שצורת הדף בש"ס, שמודפס בו משניות אלו, שהיה בזמנו, לא היתה שוה בכל הגמרות. אבל, למשל, ללמוד משנה אחת בכל יום, זה הרי לא שייך לצורת הדף, ודבר נכון הוא לעשותו. וכשנשאל הגאטון הגדול ר"ח שליט"א האם כדאי הוא הדבר לעורר את הציבור על זה, השיב כי אמנם כן, כדאי הדבר מאד.

 

 

@5עצה טובה

 

לא, במפורש לא. אין בכוונת צוות תלמידי החכמים שעוסקים בהפצת הרעיון, לעשות תקנות חדשות. בוודאי לא לגרוע משעת לימוד דף היומי. גם אין ברצונם להעמיס על ציבור הלומדים. די להם בלימוד דף הגמרא, בצירוף שתי הלכות ליום, כפי תקנת גדולי ישראל שליט"א.

 

"לא באנו אלא להציע עצה טובה. אם כבר משקיעים מאמץ כה רב ללמוד הש"ס ולסיימו - כדאי כבר ללכת עד הסוף", אומרים לנו צוות הת"ח, כשהם מוסיפים: "די בפעם אחת בשבוע, כמו ביום שבת קודש, לקבוע, בנוסף ללימוד הדף של אותו יום, לימוד של 5 משניות בלבד, וכך במשך מחזור לימוד הדף ניתן לסיים את הש"ס כולו, מרישא ועד גמירא". האם לא כדאי להשקיע עוד מאמץ קטן של לימוד 5 משניות בשבוע? או, אם אפשר, ללמוד עוד משנה אחת ביום, בסוף השיעור או בתחילתו, במשך 5 ימים בשבוע, וזו הרי השקעה כדאית, בטוחה וודאית!

 

 

@5השאלה הראשונה ליום הדין

 

השאלה הראשונה ששואלים את האדם בשעה שמכניסים אותו לדין, היא: אם למד סדר זרעים! כך עולה ברור מדברי רבינו הגר"א ז"ל מוילנא בספר "קול אליהו" )שבת ל"א, א'(, המפרש הכוונה "נשאת ונתת באמונה?" - היינו אם עסק בסדר זרעים הנקרא "אמונה", ושזו תחילת דינו של אדם, ע"ש בדבריו.

 

והנה ידועים דברי חז"ל )סוף מסכת נדה(, שאמרו: "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא". מטעם זה, תיקנו גדולי ישראל שליט"א ללמוד 2 הלכות בכל יום, אך דא עקא, ברש"י )שם במסכת נדה( כתב: @1"הלכות - משנה"... @2וראה זה מצאנו דברים נפלאים בזה בהגהות וחידושי הרד"ל לרבי דוד לוריא זצ"ל, שכתב בזה הלשון: "ומשום דלא סדרו תלמוד בבלי מן מסכת נדה ולהלן, סלקא דעתין שלא יעסקו התלמידים עוד במסכתות דלהלן, בסדר טהרות, לכן סידרו הא ד'כל השונה הלכות', כלומר, משניות, לחבב לימוד המשנה על התלמידים שילמדו ג"כ כל מסכת דמשניות טהרות"!

 

וכיון שכן, מוטב שמזה ומזה אל תנח ידך, לקבוע גם לימוד הלכות וגם לימוד משניות!

 

מה גם שמסכתות שאינן נלמדות בפי כולם, הרי הן בבחינת "מת מצוה", כמבואר בספר חסידים, ותורה מה תהא עליה.

 

בלוח "דבר בעתו" )עמ' צ"ו( כותב הרב גנוט, כי פנה לנוגעים בדבר והציע להוסיף דף לימוד ליום של המסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי, והן מסודרות יפה בש"ס וילנא. בזאת נרויח שגם למשניות הללו יהיה גואל, שיפדן משממונן וקפאונן, וגם היומרה "סיום הש"ס" ) = ששה סדרים( תהיה אמיתית, כי לאמיתו של דבר, במתכונת הנוכחית, יאה לקרוא לסיום "סיום התלמוד בבלי" ולא סיום הש"ס...

 

 

@5הצעה שיסודה בהררי קודש

 

כבר בשנת תרצ"ד, כהשלמה לרעיון ה"דף היומי", יזמו גדולי ישראל לאחר פטירת מרן הגר"מ שפירא זצ"ל בז' בחשון תרצ"ד את רעיון "המשנה היומית" באותן מסכתות שאין עליהן גמרא, כדי שסיום הש"ס יהיה בשלמות.

 

באסיפה ראשונה של "ועד השלטון הרוחני", הגוף שהוקם לאחר פטירת מרן הגר"מ שפירא זצ"ל, שהתקיימה בז' באדר תרצ"ד, העלה הגאון רבי אריה צבי מקוז'יגלוב זצ"ל, ר"מ דיח"ל ובעל "ארץ צבי", את הרעיון, בהוסיפו שלמעשה, הביע רבי מאיר שפירא מספר פעמים את רצונו להרחיב את תקנת ה"דף היומי" ולהכליל בה את מסכתות המשניות הללו, ולכן - הוסיף בעל "ארץ צבי" - ראוי עתה ביותר לקבל את התקנה הזאת, כדי שיהא הדבר גם לעילוי נשמת רבי מאיר שפירא זצ"ל. ההצעה התקבלה. ה"ועד" פרסם פניה לציבור ברוח זו בתמיכתם של גדולי הדור, בתוכם כ"ק האדמו"ר בעל "חסדי דוד" מסוכוטשוב זצ"ל, וכ"ק האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור זצ"ל. המכתבים נדפסו בספר "פסקי תשובה" סוף חלק ג'.

 

ה"ועד" המשיך בהפצת רעיון "המשנה היומית" ואף הדפיס לוח לסדר הלימוד שנערך ע"י אחד מתלמידי ישיבת יח"ל לקראת סיום סדר זרעים פרסם הגאון מקוז'יגלוב, יוזם הרעיון, מכתב חיזוק בענין תקנה זו.

 

בקובץ "בית אברהם" - סוכטשוב, וורשא, נדפס הקטע הבא:

 

"המשנה היומית הצעתו של הגאון מקוז'יגלוב נתקבלה באהדה גמורה, @1ולהתפלא על הוועד להפצת התקנה שחדלו לנהל תעמולה לפשט התקנה בישראל. @2בחבל וילנא לומדים ג"כ משנה יומית - ועתה נתוודענו שגם הרה"צ מגור )שליט"א( התפלא על זה".

 

 

יוזמי הרעיון, הכולל חבר תלמידי חכמים מובהקים, מציינים בזאת, כי בכמה וכמה בתי מדרשות שבעיר התורה בני ברק הענין התקבל באהדה. "אם בכל מקום יהיה אדם אחראי על העניין, הרי שהדבר יחזק את הרעיון ויבססו. לאחר סיום מסכת ברכות, מסדר לימוד הדף היומי העולמי, קיימת ההזדמנות להוסיף לימוד זה", הם אומרים.