מאורות הדף היומי - מסכת בבא
"מאורות הדף היומי" אינו ליקוט מוצלח, הוא גם לא בדיוק "חיבור" במובן המקובל של המילה "מאורות" הוא השילוב והמוצלח בין השניים וזה סוד הצלחתו. כפי שניכר מאופי העלון - הספר ומהאתגר של הארגון שעומד מאחורי הוצאתו לאור, מתיימר "מאורות" לגעת בצורך ובטעם של המעיין הפוטנציאלי, ככזה, הוא מלקט כשזה ניתן וממלא את החסר משל עצמנו בדרך של מציאת מקורות לפתרון קשיים יודיעם בהבנת דברי חז"ל.
טבעם של אנשים שנמשכים לאגדה שבהלכה, והלכה שבאגדה. "מאורות"
מפליא למצוא בכל סוגיה פנינים משני הסוגים האלו. זאת לצד הפשטה וביאור של סוגיות
סבוכות. מרכיבים משולבים אלו עשו את "מאורות הדף היומי" לגורם מאהיב
ומרבה תורה בישראל בכל שדרות הציבור הקרובים והרחוקים.
* * *
נקודה נוספת שעושה את "מאורות" צורך שעה, היא התמורה שחלה באופי
לומדי הדף היומי. בעבר היה לימוד הדף מחולק ל"מגיד שיעור" שידו היתה רבה
בצפונות הסוגיא לממולו צבור
"השומעים" שהיו עמלי יום, בדרך כלל דלי ידיעות בסיסיות, שימשו אוזנם
אפרכסת לאומר השיעור.
כיום עם ריבוי בוגרי עולם הישיבות כן ירבו שבאים עם ידע בסיסי מוקדם
ולהבדיל אא"ה חוגים בעלי ידע אינטלקטואלי שנפשם
חשקה לטעום מחכמת התלמוד, הנמצאים בצד "השומע" ומתאווים למשהו מעבר ללימוד
הגפ"ת )ישנה גם את ירידת הדורות הגורמת לאיבוד
התפיסה של השקו"ט שבגפ"ת, ומכאן הצורך לשבר
את האוזן בשאלות מוחשיות( אל הצורך הזה בא "מאורות" ומכאן סוד הצמאון
אליו בכל העולם מכל שדרות הציבור.
* *
מזכוכית משוריינת ועד שאלת הדוכס קארל לודוויג
כאשר באים לסקר ספר מקובל להציג דוגמאות המושכות את העין והלב, בספר דנן
"מאורות הדף היומי" המשימה בלתי אפשרית, כי זו היא תבנית הספר כולו
ענינים המושכים לב הלומד ומרתקים את חשיבתו.
ניסינו בכל .... ללקט מעט דוגמאות מהסוג שכונה על ידינו "הלכה שבאגדה
ואגדה שבהלכה": כבר בתחילת המסכת דן הספר בהלכות "היזק ראיה",
בענין זה מובא נידון אודות התקנת "זכוכית אטומה" מפליא לראות את דברי
ה"בית יוסף" שנכתבו לפני כחמש מאות שנה, בהם הוא מייעץ ואדם שהתקין
זכוכית שיתקין בביתו זכוכית משוריינת "כפי שראיתי במקומות הרבה שעושים שבכה
של ברזל לפניה, כדי שתגן בפני אבנים שזורקים הנערים לפעמים".
בדף אחר כך מובא נידון שהוצע בפני מרן הגאון מטשעבין
זצוק"ל האם אפשר להתקין חוטי טלפון בכותל בית המדרש מבחוץ, הגאון זצ"ל
תולדה הדבק, אם כתלי בית הכנסת קדושים כקדושת היכל בית המקדש גם מבחוץ, או שקדושתם
כקדושת העזרה שאין כתליה קדושים מבחוץ.
בין הדפים מופיעים גם ביאורי מילים ושרשיהן: מדוע קוראים לסדין בשם זה?
בגמרא מכונה הסדין סדיא, ביאר הגר"י
עמדין: שסועדים ראש האדם. 0מסתבר שהוא מלשון סדנא דארעא
ובדומה לו סדן וסד וכדו' ל.ל.(
ארוע היסטורי מענין מובא בהקשר למאמר חז"ל "כל דאין הנוטל שוחד מביא חמה לעולם", בעל ה"חוות
יאיר" מביא דו שיח מרתק בין גיסו רב איצק, אב"ר מנהיים, לבין הדוכס קארל לודוויג שה"חוות
יאיר" מכנהו "המופלג בחכמה, משתעשע לפרקים בגיסו הנזכר בדברים
שכליים". הלה שאל את רב איצק אודות הנוהג לשחד את
השופטים הגויים טרם המשפט. האם אין זה נוגד לצו המוסרי התורני בשלילת השוחד. השיב
לו רב איציק: במקרה השופט הנכרי שליבו משוחד מטבעו לבעל דין הנכרי אין השוחד מצד
היהודי אלא איזון נילת השופט בלדב...
ולענין הלכה מובא בזה צדדים שנאמרו בפוסקים על נתצינת
שוחד לנכרי.
דוגמא של הלכה באגדה: במה שאמרו שיש לכבד תלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת
אונסו, דומא דשברי לוחות. "הנודע ביהודה"
מוכיח מכאן בדבר שאלה עם מותר להניח ספרי תורה פסולים בארון הקודש דומיא דשברי לוחות המונחים בארון.
בדיחות של קצבים וגובהם של יהודי רוסיא
איך ניתן להוכיח מעורבים לבדיחות של קצבים? מעשה שהיה כך היה. בפני בעל התשב"ץ נידון דין תורה בדבר תביעת תלמיד חכם למנוע הקמת
בית מטבחיים סמוך לביתו, ובין נימוקיו טען שבדיחות הצקבים
ושאין הלקוחות יטרידוהו מלימודו. בעל התשב"ץ מוכיח
שגם טענה של אנינות טענת נזק היא ומביא ראיה מרב יוסף שמנע ממקיזי דם לקיים מלאכתם
סמוך לביתו משום שהדם הניגר מביא עורבים, ואותם עורבים נוגסים בפירות הדקל שבתדירו ונפשו קצה מאכילת הפירות שנגע בהם מקורם של העורבים
בעוד הדם עליהם.
ה"מאורות" כפי שנכתב לא מזניח גם שאלות שרבים התקשו בהם, כגון
מאמר רבי אליעזר "עולם לאכסדרה דומה ורוח צפונית אינה מסובבת" רש"י
מבאר ש"אין לה דוכן רביעית" מאמר זה שקשה לירד לסוד ביאורו, קשה יותר
לאור הידיעה שכדור הארץ צורתו עגולה ומה שייך בו דופן רביעית? שאלה זו איננה
מחייבת הבנה כשם שדברי אגדה רבים נעלמים מהבנה הפשוטה והם סוד מכוסה לפשוטי עם. אך
ה"מאורות" הגיש את השאלה לפני ד"ר נסים וידאל
ומעניין להביא את דבריו )כמובן לאחר הקדמה שאין הפשטות נצרכת במאמרים אלו וסודם
הובא במהר"ל ובעוד ספרים( ואלו הם: קשת תנועת השמש
עוברת ממזרח למערב ובימות החורף נוטה לצד דרום, יוצא איפה שצדדי מזרח, מערב, ודרום
מתחממים לנוגה השמש בעוד הצד הצפוני לעולם אינו זוכה לאורה, אולי ענין זה כלול
במאמר "רוח צפונית אינה מסובבת" כלומר: על ידי השמש.
דברי חז"ל על כוכין - קברי אדם שארכן ארבע
אמות עוררו כצפוי נידון בראשונים אודות גובה האדם האם היא שלש אמות או יותר ומקור המחלוקת
היא חישוב גודל הטפחים. מעניין לביא כי בעל ,ערוך השולחן" ... שגובה אדם הוא
061 ס"מ ורבים תמהו על מידה נמוכה זו, אך הרב יניש
בספרו "מידות ושיעורי תורה" מספר בסקר סטטיסטי שנערך בקרב קבוצה גדולה
של יהודי רוסיה ופולין עמד ממוצע הגובה על 2.161 ס"מ דבר שהולם את הערכתו של
בעל "ערוך השולחן".
חקירה מענינת אודות מקור השם גט, ידועים דבריו של מהרי"ט
אלגאזי כי השם גט נבחר היות וסמיכות שתי אותיות אלו:
ג.ט. אין מצוים בתורה, וזה מורה על כריתות = הרחקה. מענינים דבריו של הגאון הגדול
ר"ח קניבסקי שליט"א שאמר שישנם עוד אותיות
שלא באו סמוכים ג-ק, ז-ט, ז-צ, ס-צ. )יש להעיר שאותיות אלו לא באו סמוכים כי
אותיות מתחלפות הן וקרובים זה לזה ומשום כך הגייתם קשה ל.ל.(
מכח הערה זו מוכיח הגאון הגדול ר"ח קניבסקי
שליט"א כי יש לצרף את הטעם הנוסף שמנין הגימטריא של גט הוא י"ב כמנין
שורות הגט.
עובדה היסטורית מענינת מובאת אודות דברי חז"ל רב צייר כוורא היינו שכל אמורא היה לו סמל של ציור מסוים, והנה בשנת
תשמ"ט ביקר בפאדובה שבאטליה יהודי מסוים, במהלך
הביקור עלה על קברו של המהר"ם פאדובה
ושל בנו ולתדהמתו ראה שעל קבר המהר"ם מצויר דמות
חתול וכן על קבר בנו. כאשר תמה על הדבר באזני רב העיר פתח הלה חוברת בשפת אטליה
ובה מוזכרת משפחת המהר"ם בשם "משפחת קאצנלבויגן" ושסימלה היה חתול. כידוע השם קאץ בא בכמה לשונות בכינוי לחתול. כאשר בא המעשה לפני רב מנשה
קליין הזכיר את הגמרא דנן "רב צייר כוורא" שזה היה מנהגם לציין עצמם בסמלים ואולי זה פשר
הציור.
מאות נידונים הלכתיים ב"מאורות"
הדוגמאות המובאות נבחרו רק על קצה הקולמוס כפי שנכתב משימה קשה היא לבחור
בין טוב מאוד לטוב יותר וזו הדילמה הניצבת בפני ההתרשמות מעיון בספר, די לעבור על
תוכן הענינים )מלאכה מרשימה בזכות עצמה. ל.ל.( כי לעמוד
על ההיקף העצום של הספר: נסיעה עם חאפר לאור ההלכה עישון סיגריות במקום ציבורי
הבטחת שווא למורה מפוטר, פניה נוספת -מוסכמת לבית דין האם מותר? חזקה על
"מפטיר יונה" באלו תנאים. מצר שהחזיקו בו רבים מהו המגדיר של
"מצר" כזה? סקירה על "שיעורים של תורה". האם יש צורך
ב"זכר לחורבן" בירושלים העתיקה? עשיית ציצית על ידי נשים סקירה על
גבולות הארץ בזמנינו. מהו ראוי לברכה לדעת מרן הבית יוסף? הלכות ירושה לאור התורה.
האם בת חייבת לתחום על ויתר חלקה בירושה? גורל, תוקפו ההלכתי ערבות אוואל - מה פרושה ומה מקור המילה, זהו עדיין אחוז קטן מתוך
מעל מאה נושאים הלכתיים והיסטוריים העושים את "מאורות דף היומי" ליצירה
המאירה בשלל מלאכות את לימוד הדף היומי, ואת מוחו וליבו של הלומד.
מאורות הדף היומי דבקה בשיטת השלמות הן באיכות והן בעיצוב החיצוני המוגמר.
גם מבחינה זו הכרך החדש על בבא בתרא עומד בקטגוריה,
והוא מצטרף לסדרה מבחינת העושר העיוני והפאר העיצובי. בעומדינו לאחר ימי החנוכה, בו עמדנו על סודו של האור - אורה
של תורה, אין .... טוב יותר מאשר לרכוש את "מאורות דף היומי" על מסכת
בבא בתרא.
... שהמכון והעומד בראשו הרה"ג חיים דוב קובלסקי
יהיו "מוסיפים והולכים" להאיר לארץ ולדרים.
מסגרת
@5"ווארטים" על המדף
הספר הנוכחי "מאורות הדף היומי" על בבא בתרא
מזכה את המעיינים בו בתוספת מיוחדת "מפתחות מפורטות" הערוכות על סדר
הפרשיות בחמשה חומשי תורה, נ"ך, ש"ס שו"ע,
וערכים ע"פ אלף בית.
ה"מפתחות" שנערכו בכשרון רב הופכות את ה"מאורות" גם
לספר על פרשת השבוע, מעין ספר רב שימושי, שמזכה את המעיין בו ביכולת למצוא בו את
מבוקשו בהתאם לצורך המיידי.
לדוגמא בפרשת השבוע ויגש איתא בפסוק "ובני
דן חושים" מדרש מופלא בו מובא החשבון האם מונים את חושים כשנים במנין הנפשות
שירדו למצרים ומוסיף המדרש "ובתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב @1ובן@2 דן חושים" לכאורה מדרש פלאי.
אבל בעל ה"אבני שהם" תולה את הנידון במחלוקת אם עובר ירך
אמו" ובזה תלוי אם מונים את יוכבד, ובזה קשור דעת רבי מאיר שסובר עובר לאו ירך
אמו משום כך אפשר למנות במנין הנפשות את יוכבד ומשום כך אפשר לומר @1ובן@2 דן חושים ולא @1ובני@2 זו
היא דוגמא אחת מתוך מגוון הענינים המרתקים. המתייחסים לפרשיות השבוע.
נספח נוסף לספר הוא "קובץ הסיפורים" המפעימים שפורסמו בעלונים
והאירו לבבות ובתים רבים לתורה ויראה.
