חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מרחיבים את המסגרות - בקרוב, גם אברכי הכוללים

כנס מרשים ומרגש רב משתתפים של לומדי מחזור נוסף בלימוד התורה במסגרות "דרשו ד' ועוזו" תשרי תשס"ד

 

התרגשות גדולה אחזה בקהל הרחב, והד תודה של מחיאות כפיים ממושכות הדהד למרחקים, בשעה שרבי דוד הופשטטר הי"ו נשיא "דרשו ד' ועוזו", פרס את רעיונותיו החדשים, להגביר חיל ולחזק את ציבור לומדי התורה, בכך שבני הישיבות ואברכי הכוללים המעוניינים להשתלב במסגרת המבחנים על הדף היומי. בשורה מרעננת כמו משב מים על נפש צמאה, בשעה שגזירות כלכליות קשות מכבידות על ציבור בני התורה בארץ.

 

 

היה זה מעמד אדיר, בהשתתפות גדולי הדור עם עשרות ראשי ישיבות שבאו והתכנסו לכבודה של תורה, בכנס מיוחד של חיזוק עם מאות רבות של בני הישיבות, שהתכנסו לסכם את ההספק האדיר שלהם בשנה האחרונה, ולקבל דברי עידוד וחיזוק מגדולי ישראל. נציגי הבחורים עשו סיומים על המסכתות שנלמדו במשך כל השנה, והמונים השתתפו בשמחתה של תורה.

 

 

בכנס מפעים ומרגש שהתקיים באסרו חג של שמחת תורה תשס"ד, בו השתתפו מאות רבות של בני ישיבות ואברכים, שהביעו את הוקרתם למפעל הגדול הידוע לתורה ולתעודה, "דרשו ד' ועוזו", המחזיק במלגותיו המכובדות אלפי בני תורה ויושבי אוהל העדות, בעלי בתים ובני תורה, אשכנזים וספרדים, ליטאים וחסידים, במסגרות רבות ומגוונות שבהם לומדים את הדף היומי, או מסיימים מסכתות שלמות הנלמדות בישיבות, ונבחנים עליהן בעיון ובבקיאות.

 

 

כיבדו את הכנס בנוכחותם, הגאון הגדול רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א, הגאון הגדול רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, גאב"ד זכרון מאיר הגאון הגדול רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א הגאון הגדול רבי שמואל אוירבאך שליט"א, הגאון הגדול רבי גרשון אדלשטיין שליט"א והגאון הגדול רבי יצחק שיינר שליט"א. כמו"כ השתתפו הגאונים שליט"א: (לפי סדר א"ב) רבי ברוך מרדכי אזרחי, רבי צבי דרבקין, רבי ברוך ויסברגר, רבי אורי ויסבלום, רבי נתן זוכובסקי, רבי משה חדש, רבי ניסים טולידנו, רבי דב יפה, רבי ברוך ליכטנשטיין, רבי דוד מן, רבי ברוך דוב פוברסקי, רבי שמחה הכהן קוק, רבי יגאל רוזן, רבי צבי רוטברג, רבי אליקום שלזינגר, ועוד רבים.

 

 

מאות רבות של בני ישיבות קדושות מכל רחבי הארץ משתתפים במסגרות אלו מביניהם קרוב לארבעים ישיבות קדושות של ליטאים וחסידים, אשכנזים וספרדים, צעירים ומבוגרים מקרב הישיבות הקדושות:

 

 

אור אלחנן ירושלים וטבריה, אור לישרים, אור ישראל, אורחות התורה, אמרי צבי, באר התורה, בית מדרש עליון, בית מתתיהו, ברכת יצחק אור יהודה, גאון יעקב, חברון גבעת מרדכי, חכמי לובלין, טלז סטון כנסת חזקיהו רכסים, מאור התורה, נחלת הלוים חיפה, עזתה, עטרת ישראל, פוניב'ז, פחד יצחק, קול תורה, קמניץ, קרית מלך, רבינו חיים עוזר, שערי בינה, תפרח תושיה. אור ברוך ירושלים, ברכת אפרים, ברכת יוסף, זכר יצחק, מאור התורה, שארית יוסף, שערי דעה טלז סטון. בעלזא חיפה, סרט ויזניץ, שפת אמת ועוד.

 

 

לולי תורתך שעשועי

 

 

במסגרת מפעלי 'דרשו' מתקיימים כמה תוכניות לימוד, תלמידים רבים נלחמים על הזכות להשתתף במסגרות אלו, ישנם ישיבות שמחמת קצבת והגבלת רשימת המשתתפים, נערכת הגרלה בין הזוכים להיכנס למסגרת לימודים ומבחנים זו. אגב, תוכנית יוקרתית זו מביאה להפעלת לחצים וקשרים אישים של רבנים ורמי"ם, המנסים בדרכים רבות לנסות ולהשפיע על קבלת בחורים חדשים למסגרת הזו.

 

 

המפורסמות בין התוכניות הן: "ותלמודו", "אשמורת הבוקר", "כוללים לבעלי בתים", פירסומים וחוברות ל"חיזוק" בני הישיבות ועוד. היום, עם התפתחות היוזמות המצליחות נמצאים ומשתתפים בתוך מסגרות הלימוד של "דרשו" כאלף וחמש מאות (0051!) בחורים אברכים ובעלי בתים.

 

 

באחת התוכניות המדוברות, "ותלמודו", הנערכת בישיבות הקדושות כל מקום לפי המלצת והסכמת ראשי הישיבות, בדרך כלל, כל חודש לומדים הבחורים המשתתפים במסגרת זו, עשרים דפי גמרא מתוך המסכת הנלמדת בישיבה. עם המבחן על דפי הגמרא שנלמדו במשך החודש, נבחנים גם על עשרים הדפים מן החודש הקודם, כל מבחן על דפים חדשים נעשה בד בבד עם חזרה על הדפים הקודמים, בכל מבחן עד סוף הזמן צריכים תלמידי הישיבה לענות על שאלות מן הדפים הקודמים של המסכת, כל מבחן הוא למעשה גם חזרה על חומר לימודים קודם.

 

 

המלגות ניתנות מתחילת המבחנים על ציונים גבוהים, וכל נבחן שומר על זכויותיו "בונוסים" עם קצב התקדמותו במבחניו על כל המסכת, ועם סיום המסכת משלים סכום מכובד ונאה על היקף ידיעותיו הרבות.

 

 

יש לציין, שהמבחנים לא קלים, לפעמים אף קשים מאד, לפי תיאור הבחורים, אי אפשר לרפרף על הדפים ולהוציא ציונים גבוהים, חייבים ללמוד את הדפים בעיון גפ"ת, לעמול על כל דברי רש"י ותוספות, לפרקים מתוך דיוק בתוספות נבנית שאלה שלמה.

 

 

האחראי על כל המערכת המסועפת של הארגונים הלימודיים הפנימיים ב"דרשו", הרב קרויזר הי"ו אומר: לדברי משגיחי הישיבות הקדושות, דווקא משום מסגרת קפדנית זו, ורק משום כך מגיעים תלמידי הישיבה לסוף הזמן עם תלמודם בידם, יוצאים לבין הזמנים מלאים סיפוק עם כל המסכת ביד, בתחושה נהדרת של עשייה והצלחה.

 

 

עם סיום שנה זו, גמרו בישיבות כמה מסכתות שלמות, ונערכו מסיבות סיום על כמה מסכתות ישיבתיות כמו בבא בתרא, קידושין, בבא קמא, סנהדרין, פסחים, סוכה ועוד. כמאה אלף דפי גמרא נלמדו במסגרות אלו על ידי 0321 תלמידים, ונוספו כמאה אלף שעות לימוד, מחוץ לסדרי הישיבה הרגילים.

 

 

על פרטי התוכנית החדשה לאברכים ובני התורה, ולכל מי שיחפוץ ללמוד את הדף היומי ולהיבחן עליו, אומר הרב קרויזר כי פרטי המסגרת עדיין לא גובשו סופית, ובהתייעצות עם גדולי ומאורי הדור ייקבע הצורה המפורטת של התוכנית, עם סיום מסכת מנחות ולקראת לימוד מסכת חולין בס"ד, ועם כל זאת יש לציין כי כבר הביעו גדולי הדור את שמחתם ועידודם, מעצם הרעיון הכביר והרצון לעודד את בני התורה, בני הישיבות ואברכי הכוללים, בשעה שגזירות קשות ורדיפת הדת מתרחשת בארץ ישראל.

 

 

ערב חג הסוכות ביקר רבי דוד הופשטטר שליט"א במעונו של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א וקיבל את ברכתו ועידודו לכל המפעל הגדול הזה, ואף עודדו לבדוק אפשרויות לחזק את אברכי הכוללים, בתוך מסגרות דרשו ד' ועוזו, עקב המצב הכלכלי הקשה ששרויים בו לאחרונה.

 

 

* * *

 

 

ראשון המברכים את הקהל הענק שבא להשתתף בכנס לכבודה של תורה, היה הגאון רבי שמחה הכהן קוק שליט"א רב ואב"ד רחובות, אשר עמד בדבריו החמים על חשיבותם של ימים אלו של חג הסוכות ושמחת תורה.

 

 

הגר"ש קוק שליט"א הביא בדבריו את המסופר כי בשמחת תורה נהגו בואלז'ין לכרוע על הארץ כמו בימים נוראים בשעת אמירת "עלינו לשבח", וכן מה שהובא שהגר"א מווילנא נהר בשמחה גדולה ופניו ניבטו כלפיד אש בשעת ההקפות ועד תומם. וכל זאת כי בשמחת תורה היתה שמחה יתירה גם במקדש, ויום גדול מאד לתורה ולומדיה

 

 

המשיך בדבריו והביא את דברי רבי מאיר במשניות אבות שכל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא קרוי אוהב את המקום ומגלין לו רזי תורה, וכו' הרי נמצא בגודל דרגתו שזוכה לדברים הרבה ולאור הגנוז שבתורה שרק צדיקים גמורים יכולים להשיגו, וכמו שכתב מרנא הגאון רבי חיים מואלזין שגדול אף משרפים וממלאכי עליון.

 

 

וראיתי שהובא מעשה בשעת גזירות ת"ח ות"ט שעה שנשחטו אלפים ורבבות מבני ישראל, שהובא מהרמח"ל שהמקובל האלוקי רבי שמעון מהורסטפולי השביע את הס"מ שיאמרו לו מדוע מתנכל רק לנרצחים היהודים ולא לרוצחים אותם, משום מה אינו מקטרג על הרודפים ומקטרג גם עליהם. וענהו שאם יוותרו לו בג' דברים יפסיק לקטרג על עם ישראל, והם שבת מילה ותורה. ענה לו ר"ש יהרגו עוד כהנה וכהנה ולא תבטל אפילו לא אות אחת מן התורה.

 

 

לא אמות כי אחיה ואספר מעשי ק-ה, איך חיים? רק עם תורת חיים, כל ריפיון בישיבות ובמבצרי התורה מחליש את העולם כולו, וכל חיזוק בלימוד התורה, נותן את אותותיו לכל עם ישראל ובזכות לומדי התורה ותומכיה, נזכה לימים טובים לעולם התורה, ולהגברת קרן וכבוד התורה.

 

* * *

 

 

הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א מראשי ישיבת פונבי'ז דיבר בהרחבה על גדלותם וקדושתם של הימים הנוראים שזה עתה הסתיימו, והביא את דברי חז"ל על חשיבות המשפט, ואיך שהקב"ה אוהב צדקה ומשפט, כי המשפט לאלוקים הוא, ובו נחתכים הדברים בצורה ובאופן הברורים, והמשיך ודימה את הדברים כמו שיש משקל מיוחד ליהלומים, שבו כל חלקיק גרם קובע מחיר גבוה, וכנגדו מאזנים של קמח וכדומה שגם עשרות גרמים אינם משנים בהרבה.

 

ובתורה הכל נחתך כמו חוט השערה, כמו יהלומים מובחרים ביותר, כמו באיכויות אחרות, ועוד דקה של לימוד משנה את כל האדם, ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה מאה ואחד, על כל תוספת אפילו של משהו רוכשים ונקנים עולמות שלמים.

 

 

שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, אמר מרן החפץ חיים זיע"א שללומדי התורה יש לפעמים מכשול, טעות בהבנה וכדומה, עד שעומדים על האמת, אין אדם עומד על ד"ת אלא אם כן נכשל בהן, משא"כ לאוהבי תורה אין למו מכשול, תמיד נותנים ומקבלים בעבור רצונם העז לכבוד התורה שנלמדת בזכותם.

 

 

זכו ראשי "דרשו" בהיותם תלמידי חכמים שהם גם בכלל אוהבי תורה, ובחירי הישיבות לומדים בזכותם שעות רבות של תורה קדושה, וזכות התורה תעמוד לכל אלו להצליח בכל דרכיהם כנאמר ויהי דוד משכיל בכל דרכיו וד' עמו.

 

 

* * *

 

 

גאב"ד זכרון מאיר הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א נשא דברים למתאספים בכנס לכבודה של תורה, והביא מספר "ראשית חכמה" שעל ג' הקב"ה בוכה וביניהם על תלמיד חכמים שאינו לומד בתורה באשמורה אחרונה של הלילה. וביארו כי זה הזמן היותר מסוגל לקנות תורה בטהרתה.

 

 

דוד המלך אומר נפשי לד' משומרים לבוקר שומרים לבוקר, הכפל של שומרים לבוקר, כמו שאמרו חז"ל בכמה מקומות בכל כפל לשונות, אפילו אלף פעמים, קומי רוני בלילה שפכי כמים ליבך נוכח פני ד', ואין רינה של תורה אלא בלילה. וכל השכמה ללימוד התורה מועילה לנפשו של האדם.

 

 

ויהי דוד משכיל בכל דרכיו וד' עמו, את הפסוק "למען תשכילו" מתרגם הירושלמי למען תתבוננו, כל משכיל מתבונן, ועם ההתבוננות בדרכי יראת השם, ניתן לעלות בתורה, ואף בתורה מתוך הדחק שבאה אלינו בתקופה האחרונה.

 

 

* * *

 

 

הרב דוד הופשטטר נשיא אירגון דרשו ד' ועוזו, נשא משא מרכזי על לימוד התורה, וההתחזקות כנגד כל המפריעים, הביא את מה שתרגם יב"ע את הפסוקים "ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים". - ותוכן דבריו ששם היה מקום להשכנת השכינה, והתקין ג"ע לצדיקים בשביל לטייל בג"ע, והתקין גיהנום לרשעים כדי להיפרע מהם על שלא קיימו את המצוות, ועץ החיים הוא התורה ששומר את כל האדם עלי אדמות.

 

 

ועדיין צריך ביאור בשביל מה היו צריכים גם את הכרובים וגם את החרב המתהפכת, והנה בתהילים נאמר: סביב רשעים יסתובבון כרום זולות לבני אדם, ובריש ברכות אומרת הגמרא אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם. מסודות ותחבולותיו של יצה"ר הוא להתיש את האדם ביאוש ופחדים, החזקוני מפרש סביב רשעים יתהלכון שמפחדים מצורות המפחידות לעלות מעלה.

 

 

לכל אחד ישנם מפריעים לעלות מעלה, וצריך להלחם כנגד זה, החזרות הרבות והידיעה הברורה של דברי תורה, הם הערובה הנכונה כנגד כל הדברים המפחידים ומייאשים את האדם.¯

 

לפני שנים הלכתי עם הגאון רבי שמחה וסרמן לאיזה גביר, והמתנו עליו זמן רב, ואחרי שעה וחצי של המתנה אמר לי הגאון רבי שמחה, אחת ההנאות הכי גדולות בעולם הזה היא הקשר בין אדם לרעהו, ודווקא שם באים הניסיונות הכי גדולים שיש לאדם כמו לשה"ר ורכילות מחלוקת ושנאת חינם. כל כמה שמתקרבים יותר מוצאים הרשעים מקום להסתובב ולהכשיל אחרים.

 

 

כנגד כל המקטרגים, נגד כל שונאי התורה שבדור עלינו להתחזק, לדעת ללמוד בעיון ובקיאות, ואי"ה בהסכמת גדולי התורה נתחיל לחזק יותר את לימוד הדף היומי לכל מי שחפץ בזה, בני תורה אברכי כוללים ועמך, כנגד כל המשטינים אנו נתחזק בלימוד התורה, ועל ידי הלימוד בטהרה נשכיל להגיע לתורת חיים, ויהי נועם ד' עלינו ומעשי ידינו כוננה עלינו.

 

 

* * *

 

 

הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן שליט"א נשא דברי ברכה קצרים, ואמר שכל הבריאה תלויה בתורה הקדושה, וכל מה שאדם עושה לכבודה של תורה מהנה עמו את כל העולם כולו, והקב"ה יעזור לכל המתעסקים בחיזוק התורה הקדושה ולימודה, וברכת שמים תלווה את כולם ויהי נועם ד' עליכם.

 

 

דברי ברכה קצרים נשא הגאון הגדול רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א ראש ישיבת פונבי'ז לצעירים, וציין ששמחה לגומרה של תורה היא על נתינת התורה והכרת הטוב לבורא עולם, ובעצם כל הבריאה מודה על נתינת התורה. הקב"ה משתעשע עם התורה ושמח עמנו בשמחת התורה.

 

 

התוספות במסכת ברכות כותבים שלא שייך הסח הדעת מברכת התורה, כי האדם מצווה לעסוק בתורה כל היום, ואם זוכה האדם אף חלומותיו תורה הם, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. ההצלחה בתורה תלויה בשקידה והתמדה, ובלימוד מעמיק ללא סברות כרסיות, רק על פי דרך הלימוד שהורונו ראשי הישיבות כל הדורות, ביסודות נאמנים ואמיתיים.

 

 

הגאון הגדול רמ"י לפקוביץ שליט"א סיים בברכת התורה למארגני הכינוס והעומדים בראשו, שיזכו לראות נחת והצלחה בכל מעשי ידיהם, להגדיל תורה ולהאדירה, ויזכו בברכת התורה כי היא עוז וחדווה.

 

 

הגאון הגדול רבי שמואל אוירבאך שליט"א ראש ישיבת "מעלות התורה" ירושלים, בירך את המשתתפים בכינוס חיזוק לגמרה של תורה, והביא את דברי מרנא הגאון רבי חיים מואלז'ין זצוקלה"ה שיצה"ר נלחם ביעקב עמוד האמת ופגע בו בגיד הנשה, וזהו תמכין דאורייתא, ועתה אנו נמצאים בכינוס לכבוד התמכין דרבנן, שעימם שוברים את כח הרע שבעולם..

 

 

בימים שנאמר עליהם "דרשו ד' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" אנו מתכנסים בעוד "דרשו ד' ועוזו בקשו פניו תמיד", דבר נשגב למאד להחזיק בני תורה אברכים העמלים על סוגיות הש"ס בעיון, וכל הלימוד צריך להיות בשמחה, ומובא בשם הגר"א שהשמח בחלקו הוא גם ברוחניות, צריך להיות לא שבע ולא לשקוט על השמרים, אבל חייבים לשמוח במה שהשיגו כבר. ובזכות שמחת התורה נזכה לומלאה הארץ דעה כים מכסים.

 

 

הרב זולדן שליט"א הביא את ברכת האדמו"ר מסרט ויזניץ שליט"א, ואמר שמילי נמסרו לשליח, ומעביר את ברכתו לכל המתעסקים בדבר קדוש ומרומם זה, ויהי דוד משכיל בכל דרכיו וד' עמו.

 

 

בהמשך נשא דברי ברכה וחיזוק הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת "עטרת ישראל" שעמד בדבריו על מה ששמע ממרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל שבגזירות ת"ח בא המקובל ר"ש מהורסטפולי לבעל הש"ך ואמר לו שמעתי מאחורי הפרגוד ששנינו בהסתלקותנו יכולים לכפר על כל הדור ולעצור את הגזירות, ואחרי שיקול הדעת אמר לו הש"ך "חסר לי חורף אחד לסיים את הש"ך על חו"מ, אין השעה ראויה עדיין להצעתך". ומרן הגרא"ז היה בוכה בדמעות שליש ומתאר את גדלות לימוד התורה, אף כנגד הפסד אחרים.

 

 

גם הגאון רבי משה חדש שליט"א ראש ישיבת "אור אלחנן" בירך את המתכנסים והעיר כי הסיום וסעודת מצווה שעושים לגמרה של תורה, היא רק לא על העבר, על מה שסיימו כבר מללמוד, אלא בעיקרה על ההתחלה החדשה, על המסכת החדשה שמיד מתחילים. ובזכותו אירגון זה רבים מתחילים ומסיימים מסכתות שלמות כל שנה ושנה.

 

 

אחרון המברכים הגה"צ רבי דב יפה שליט"א משגיח בישיבת "כנסת חזקיהו" רכסים, הביא מה ששמע ממרן החזון איש זצוק"ל, בשעה שלמד כבחור בישיבת פוניב'ז והגיעו אליו להתחזק עקב העזובה הרוחנית ששרתה בארץ באותם שנים, ואמר להם מרן ה"חזון איש" ":התורה לעולם לא תשכון בגוף בעל מידות רעות, יראת ד' היא אוצרו, האדם צריך להיות בית קיבול לתורה, וזהו עם תורה, תפילה, מוסר, ויראת שמים טהורה". וסיים בברכתו שיזכה רבי דוד להגדיל תורה ולהאדירה.

 

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד