רבינו עובדיה מברטנורא»
מסע בעקבות רבינו עובדיה מברטנורא, שלושת אגרותיו הנודעות
מכבר, ומערתו
שנחשפה בשנים האחרונות ליד מערת השילוח בעיר דוד ירושלים. יום
פטירתו חל
כמקובל ביום ג' סיון, שנת פטירתו אינה ידועה בוודאות, וכנראה
חלה בסביבות
שנת ר"ס. כ - 500 שנה לפטירתו.»
מפרש המשנה הידוע רבי עובדיה מברטנורא נולד באיטליה למשפחת יר"א. יש שראו
במשפחת "ירא" ר"ת למילים: "יהי רצוי לאחיו", או "ירחמהו אלקים", או רמז
לפסוק: "ועבדיה היה "ירא" את ד' מאד" (מלכים א' י"ח).»
על תולדותיו לא ידוע הרבה. בין רבותיו הידועים היה המהרי"ק, ואף מביאו
בתשובותיו ובפסקי הלכותיו. מתוך אגרותיו עולה שעסק במסחר מסועף ובהלוואות
פיננסיות ברחבי העולם, כנראה שהיה איש אמיד.»
בשנת רמ"ז 1486 החל רע"ב במסעו לארץ ישראל. כמה חודשים אחרי שהגיע ירושלימה
שלח מכתב לאביו רבי אברהם שנשאר בעיר קאסטלו, באגרת זו מתאר את מסעו לאר"י
וחוויות שעוברות עליו בדרכו, עם תיאור נדיר של חיי הקהילות בכל מקום ששהה
בו בדרכו.»
מאגרותיו עולה מצב של עזובה דתית ונחשלות רוחנית, בהרבה מקומות וקהילות
שנקלע אליהם בדרכו. ובדרשות רבות היה מוכיח בעוז את הקהילות על זלזול בדת,
על מלשינות ועסקים רעים, ודברים שיצאו מלבו הגדול נכנסו ללבות רבים ששבו
מהעבירות שבידם, עד כי הציעו לו בהרבה מקומות את משרת ה"מרא דאתרא", או
בקשות להאריך את שהיתו אצלם צמודים להצעות כספיות נדיבות, אך הוא המשיך
בנסיעתו הגדולה ירושלימה.»
מסעו מאיטליה לירושלים נמשך למעלה משנה וארבעה חודשים, בגלל גזירות מקומיות
והפרעות שעמדו בדרכו, נאלץ להאריך את מסעו הגדול ולעקוף דרכים רגילות,
ונשרך בדרכי גישה עקלקלות ארצה.»
בי"ג ניסן שנת רמ"ח הגיע הרע"ב ירושלימה, ומצא בה ישוב די עלוב וקטן, שארית
פליטה מן הגלות והגזירות שעלו על העיר הקודש. גרו בה: "שבעים בעלי בתים
מדלת העם אשר אין להם מחיה"... - באותם שנים שלטו בדלת העם קבוצת אישים
שכונו בשם: "זקנים", והללו התעמרו באכזריות בעם כמוכסים בגביית מס מטעם
השלטונות, ומפאת התנהגותם שלא כהוגן התדלדלה הקהילה היהודית בירושלים,
כשרבים נוטשים את העיר, ביניהם סלתה ושמנה של העיר, לטובת ערים אחרות שלוות
ביותר בארץ ישראל.»
רע"ב שהיה בעל אמצעים משלו, ולא נזקק לאותם בעלי שררה, שינה את כל היחס אל
בני הקהילה כבר בעצם הופעתו במקום, מיד עם בואו התבשר על ידי אותם "זקנים"
שפטור הוא מאותו מס קצוב לגולגולת בשנתו הראשונה למגוריו בעיה"ק.»
בכל תחומי הציבוריות הירושלמית, התערב רע"ב והחל ביוזמות חדשות להעלות את
קרנה של העיר, ייסד קרנות צדקה וחסד, עם קשריו מחו"ל הביא נדיבי עם לעזור
לבני ירושלים בתרומות הגונות, וקבע בבתי כנסת שיעורים תורניים ודרשות
לקהילה, לא בחל בשום תחום שראה בו ראוי ונכון להעלת קרנה של העיר, ואף שימש
כדוגמא אישית לכל, ולפי תיאורו: "נעשיתי קובר מתים בירושלים, כי לא ימצא בה
נושאים מתים והולכי אחרי המטה".»
מאמציו נשאו פרי ואכן העיר התנערה ונשאה מעפר ראשה, ותוך כמה שנים כבר מנה
הישוב הירושלמי כמאתיים בעלי בתים, אפילו את מסי המלך העביר למסלול הוגן
יותר, כי עד אותה שעה היו משלמים מס גולגולת בשם: "ג'זיה" בתשלום שנתי בדרך
כלל של 400 דוקאטי, אף שחלו בסכום זה שינויים מידי תקופה, חולק בשווה בין
כל בני הקהילה עניים ועשירים כולם שווים לרעה, ובהשתדלותו נקבע גבייה הוגנת
יותר, עם ג' דרגות לעשירים לבינוניים ולעניים.»
אגב, מס גולגלת זה ניתן על ידי המלך האיסלמי עבור "החסד" ורוב הטובה שעושים
עם הנתינים היהודים, שלא הורגים אותם, כי הם בני מוות, אם אינם מקבלים על
עצמם את דת האיסלם. במס חויב כל בן זכר במלאות לו י"ד שנים, להוציא בלתי
שפויים ובעלי מומים.»
עוד מס משונה נאלצו בני ציון היקרים מפז, לשלם לישמעאלים האיסלמיים, הוא על
שתיית היין, כי תועבה לישמעאלים שתיית היין, ועל כן נאלצו כל התושבים לשלם
מס על היין, שהשתמשו בו לקידוש בשבתות וחגים ולברכות, איש לפי שתייתו.»
מסיבה שאיננה ידועה נאלץ לעזוב הרע"ב את ירושלים לתקופה מסוימת לעיר האבות
חברון, ולפי אחת ההשערות ידם של "הזקנים" היתה בדבר, הרע"ב באגרותיו כותב:
"בשנת ר"ו הלכתי לחברון וגרתי בה ימים רבים, עד אשר היתה ישיבתה חביבה אלי
כמעט יותר מירושלים, להיות היהודים בה מעטים וטובים, ואינם כאנשי ירושלים".»
מכל מקום אחרי תקופה מסוימת, כבר בשנת תנ"ו חזר הרע"ב ירושלימה, וניהל את
עיר כולה, ובלעדיו לא ירים איש את ידו, על פיו ישק כל דבר, ומקצווי ארץ
דורשים לדבריו - כפי תיאור תלמידו. הרדב"ז מכנהו: "ראש לכל רבני ירושלים,
כל חכמי צרפת ספרד ואשכנז שבירושלים, היו יושבים לפניו כפופים לו".»
כפי המשתמע הקים בעיר ירושלים העתיקה ישיבה, אחרי שהישיבה הקודמת שהיתה בה
נסגרה, ובישיבה החדשה למדו בחברותות כל היום, והתעלו בלימוד התורה כשהוא
מוסר שיעורים ודרשות רבות במקום.»
רבינו עובדיה מברטנורא זכה לפרסום רב מאד בכל בית ישראל, עם פירושו על
המשניות שכל בי רב מכירו משנות הינקות, פירושו פשטני מתומצת וקצר המתבסס על
דברי רש"י בש"ס בכל מקום, ובמקומות שאין בהם את פירושי רש"י בש"ס, התבסס על
הר"ש משאנץ רא"ש ופיהמ"ש לרמב"ם ועוד.»
מאז שנדפס פירושו לראשונה בווינציה בשנת ש"ח 1559 נכלל פירושו כמעט בכל
המשניות שראו אור בעולם כולו, וראה אור במהדורות והוצאות רבות מספור. אך יש
לציין כי כמו כן הוציא הרע"ב עוד כמה ספרים שלא זכו לשם עולם. הכל תלוי
במזל אפילו ס"ת שבהיכל. ספרו חידושים על הסמ"ג ראו אור ב"ספר הסמ"ג השלם"
שבהוצאת "מכון ירושלים". כן כתב פירוש על פירוש רש"י על התורה, ועוד ספרים
של אגרות ומליצות, פיוטים וסליחות שחלקם הודפסו במקומות שונים בעולם.»
בספרי קורות הימים מצוין מקום קבורתו של הרע"ב במורדות כפר סוליאן, ליד
מערת וניקבת מעין השילוח בעיר דוד, למרגלות חומות העיר העתיקה והר הבית.»
בספר "קורא הדורות כותב: "כשעליתי לירושלים תוב"ב אמרו לי מתושבי העיר שיש
קבלה בידם מן הזקנים כי שם בבית הקברות תחת שיפוע ההר אצל הכפר שקורים עין
שילואן שקבורים שם שלשה גדולי עולם והם הרמב"ן המרדכי ורבינו עובדיה
מברטנורא מפרש המשנה".»
וכן כותב החיד"א בספרו "שם הגדולים" בשם ספר "גט פשוט" שרבינו הרע"ב קבור
במערה בשיפולי הר שאצל מי השילוח בעיה"ק ירושלים ת"ו, ומספר כבדרך אגב שראה
ממנו פירוש על רש"י על החומש בכת"י.»
שנים רבות לא ידעו במדויק היכן מערתו ומקום קבורתו, הדבר היה ספון וטמון
מפאת הקושי להגיע למקום שהיה בשליטת הליגיונרים הירדנים שנים רבות, אך אחרי
מלחמת תשכ"ז המקום נכבש והותרה הגישה החופשית למקום, ואכן נחשפה שם המערה
קרוב מאד למעין השילוח בעיר דוד, שבה נטמן כנראה בשעתו לפני כחמש מאות שנה,
ונמצא חקוק על הקבר שמו "רבינו עובדיה".»
מאחורי המערה, חצובים בחלקם מעל המערה נמצא כפר סילואן, בתי הכפר הנבטי
בתוך סלעי ההר עצמו. מרחוק נראים כוכים באמצע ההר, כמו חלונות גדולים
חלולים החצובים בהר, נראים כמו זוגות עיניים פקוחות, בהם ניתן להביט בעבר
הרחוק.»
"אלו מערות קבורה מימי הבית" אומר לנו צבי מעיר דוד, ומצביע על הכוכים
הענקיים, ומוסיף כמי שעסוק בחקירת הנושא שנים רבות: "לפי שיטות רבות, כל
קברי בית דוד נמצאים כאן ממול קבר הרע"ב, ולפי ההיגיון הטופוגרפי של מבנה
ההר עם הנחל המקיף אותו, כאן בתחתית הר הבית בעיר דוד, היה בית קברות יהודי
עתיק וקדום".»
על דוד המלך נאמר: "וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד" (מלכים א' ב' י')
וכידוע בשל טומאת הקברים בדרך כלל לא נקברו בתוך העיר עצמה. ואמרו חז"ל:
"כל הקברים מתפנים חוץ מקבר המלך וקבר הנביא" (תוספתא בבא בתרא פי"א).
נמצאה בחפירות בהר מחילה ארוכה מסותתת ויפה היוצאת מהעיר עד למקום קברי בית
דוד, כנראה הסברה אומרת כדי להוציא את הטומאה דרכה לעמק הקדרון. באזור ישנם
גם ממצאים של שרידי מצודה בעלת בניה מתקופת היבוסים, והכתוב אומר: "וישב
דוד במצודה ויקרא ל עיר דוד" (שמואל ב' ה' ט'
- במקום ישנם אתרים רבים של קברים ונערכות חפירות רבות של הצלה, כדי לשמר
את הממצאים. נמצאו בחפירות "בולות", והם פיסות טין ששימשו לחתימת אגרות
ותעודות שנכתבו על פפירוס, מעין כרטיסי ביקור של ימינו, ועליהם שמות תנכיים
ידועים כמו: גמריהו בן שפן סופר המלך ועוד.»
בקרבת מקום שכן "כפר השילוח", השכונה התימנית הראשונה בירושלים שעלת על
האדמה בשנת תרמ"ב 1882 הישוב ננטש עם מאורעות תרפ"ט. הנביא זכריה התנבא:
"ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה".»
בתוך נקבת השילוח, הנקרא בפי רבים "מקווה דרבי שמעון כהן גדול". המעיין
יוצא לתוך דרך תת קרקעית "נקבת חזקיהו", באורך מדהים של 533 מטרים, בחפירות
שנערכות בשנים האחרונות בתוך בטן ההר נמצאו ממצאים מדהימים, חלק מהמקומות
לא פתוחים עדיין לקהל הרחב, אך מביקור שערכנו במקום ראינו בורות שאיבה
למים, בורות אגירה למים, ותשתית למי טהרה ומקווה, פתחים להשקאת שדות עמק
קדרון ועוד. חיים שלמים התהלכו לפני שנות דור בתוך בטן האדמה, והיא כמסה
ושמרה על פיה כאלפי שנים, עתה בעזרת המכוש והאת מנסים ביד חזקה לפצות את
פיה, האכן, התפתח האדמה את פיה»!?
