תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
הסטנדר שלי בראש השנה – הרב ש' שבדרון
חפץ, א' יתד נאמן מוסף קדש גליון 44 שופטים אלול תשס"ז עמ' 4 – 5
@7ה"מגידים" או "הדרשנים" איך שתקראו להם, שפכו את קולם, פרצו את מחיצות לבבם
בחוצות קריה - בארבעים הימים, מראש חודש אלול ועד אחרי יום הכיפורים: בניגונים
שונים בסגנונות מגוונים, פעם בלהט ופעם בחיוך כובש, פעם בשמאל דוחה ופעמיים בימין
מקרבת, במשלים, בסיפורים, במעשיות ואפילו במעשל'אך... והעיקר בדמעות העין שנצצו
בעיניהם. ובדרך זו זעקו "עורו ישנים משנתכם!" לאחרונה, בעבודת נמלים מורכבת אוספים
את דרשותיהם בכרכי הספרים "להגיד! חומש המגידים". הרב א. חפץ, ליקט מתוך הדרשות
שעדיין לא פורסמו על גבי הכתב, לתועלת קוראי מוסף שב"ק. הוא מנסה להוריד את הניחוח
של דרשות הפה - אל הקולמוס הנובע * דרשת רבי שלום מרדכי שבדרון זצ"ל
הפירוש הפשוט של "אני לדודי ודודי לי" מתפרש על פי פסוק אחר "ד' צילך על יד ימינך"בו מסבירים חז"ל: ד' צילך, כמו הצל הזה, אם אתה מראה לו אצבע אחת הוא מראה אצבע
אחד כנגד, שני אצבעות הוא מראה לך שניים, כך הקב"ה. כלומר, עד כמה שהנך מתקרב לד'
כך באותה מידה, כביכול, ד' מתקרב אליך... וזו הכוונה ב"אני לדודי ודודי לי" כפי
ש"אני לדודי" כן "דודי לי".
יש אנשים שימי אלול נעימים ויפים להם, ואכן מתעוררים קצת. אך יש החושבים: "מה?,לעשות תשובה כל כך מוקדם?! הרי הזמן לפנינו, עד שיגיע ראש השנה ויום הכיפורים, עד
אז נעשה חיים". לא מדובר חלילה באנשים ריקים, אלא כך טבען של אנשים, הם משוכנעים
באמת כי כאשר יגיעו ימי אמירת סליחות יתעוררו אבל גם אז נישטקשע, נו, נו, נו, ....
כי כמו שעבירה גוררת עבירה - כן דחייה גוררת דחייה וקרירות גוררת קרירות.
למה אתם מחייכים?! (שואל ר' שלום את השומעים) טוב, אולי כדאי עכשיו בתחילת אלול,להדגים את הדבר ולחייך, כי עדיף מראש לצייר את העתיד... תצחקו. לא נורא.
הרבי שלי אמר פעם לפני סליחות אימרה חריפה:"שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו" מטבע הדבר כאשר קמים לאמירת סליחות, מתעוררים
מהמיטה בכוח, עוד באשמורת הבוקר כאשר עוד חושך ממש בחוץ, היה צריך להיות, כי הגוף
החומרי יישאר בבית, והנפש תגיע לסליחות, אבל, כיון שאדם קשור עם הגוף, את הנפש הוא
משאיר במיטה, בפתח בית הכנסת הוא עוד חולם לו חלומות נעימים, כי הביא לבית הכנסת
את הבשר: "עדיך כל בשר יבואו"... וד' שהוא רחום וחנון – "שומע תפילה" אפילו ש"כל
בשר יבואו"...
אך כמו שאמרנו לא מדובר באנשים ריקים, לכן, גם מי שבא לסליחות עם הבשר, חושב וגםבטוח כי בראש השנה עצמו ודאי כבר יבוא עם הנפש – באותו יום שהקול מתגלגל: "בשופר
גדול יתקע ומלאכים יחפזון" "אז אתעורר" משוכנע בעצמו.
אך מה קורה? בשעת תקיעת שופר, לפתע הוא מרגיש קצת רעב... חושב על הקידוש שאחר כך...ביום כיפור הוא נשאר קריר ודופק על הכפתור של המעיל – עדיין "עדיך כל בשר יבואו"
המעיל חטא, הכובע חטא, הכפתור חטא - עליהם הוא דופק חטאתי.
אל תצחקו, אם אנו רוצים ובוודאי אנו רוצים להיות יותר טובים. נביא דוגמא אחת בלבד,ואפשר ללמוד מדוגמא זו, לפחות אלף דוגמאות דומות. תן לחכם ויחכם עוד. תשמעו.
קם מאוחרזה יכול לקרוא בראש השנה עצמו בבוקר או ביום הכיפורים בצהרים. מה קורה?.הוא, ר' פלוני, בליל ראש השנה, אכל ברוך ד', בקר שמן ויין מתוק סעודה דשנה כמושנאמר "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים" בסיומה הלך לישון - ונרדם טוב טוב. קם מאוחר.
הוא נבהל: "קמתי מאוחר, אוי!" יצא במרוצה לבית הכנסת או לישיבה, היכן שמתפלל - שם
קנה לעצמו סטנדר, עליו כתוב את שמו.
אך כיון שבא מאוחר, והגיע לבית הכנסת איזה אורח מתל אביב או מחיפה שבא להתפלל.האורח ראה סטנדר ריק, והיה גם מי שאמר לו "כנראה שהיושב כאן לא יגיע היום" הוא
התיישב לידו על הכסא.
חשכו עיניו של ר' פלוני: "זה העמוד שלי!!" אומר לו בכעס.האורח לא מבין הרבה. וגם לא יכול לענות לו כי הוא כבר באמצע התפילה, ויכול להיותשהגבאי הוא זה שהורה לו כי המקום פנוי ויכול לשבת, לכך לא מבין מה ההוא צועק עליו.
בקיצור, הוא לא מבין מה המאחר רוצה ממנו:
"תלך מכאן! תלך מכאן!" מחדיר בו עיניים כועסות ומצביע על המדבקה שעל הספסל: "לא
ראית?! כתוב כאן על הסטנדר את השם שלי! אתה לא רואה שזה שלי! שלי! מה אתה לא
מבין?!"
"שלי, שלי" - - - מה יש לנו פה בעולם הזה, מה נותר לאדם חוץ מארבע אמות בקבר "שלי!
שלי!" וראש השנה היום, אתם זוכרים.
דוגמאות נוכל לתת הרבה. אבל אם לא לומדים תורה, לא יועילו דוגמאות, כי לא יודעיםאיך להתנהג – תורה היא התבלין ליצה"ר. לפעמים מתגלגל לפתע ויכוח בקהילה, מתארגנים
קבוצות קבוצות ועושים שמח עוברים על לאוים ועשים, שמחה וששון מחלוקת! - לקראת ראש
השנה, וגם בראש השנה עצמו.
הם לא למדו מה שכתוב בגמרא את העצה הגדולה ביותר "כל המעביר על מדותיו מעבירים לועל כל פשעיו", לא רק חטאים מנקים ממנו, אלא פשעים ממש – "מעבירים לו על כל פשעיו".
אם הוא רואה שמישהו יושב בסטנדר שלו – קשה. והאמת שאני עצמי לא יודע אם הייתי עומד
בניסיון כזה, נראה לי שלא... כי לשבת כך בראש השנה ככה, עם המחזור ביד ככה - - כמו
מסכן וי, וי, וי, (צוחקים) הרי שילמתי עליו. ואחר מחיפה יושב לו שם להנאתו - במקום
שלי. אהה!. ניסיון קשה.
"ואיש אחר"
וכך כתוב מפורש בפרשת שופטים, כי זה נסיון קשה. לא אני אומר זאת אלא התורה "מי האישאשר בנה בית חדש ולא חנכו יילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו"
(מסביר רש"י "ואיש אחר יחנכנו – ודבר של עגמת נפש היא") הבנתם? עיקר העגמת נפש -
שאיש אחר יחנכנו. כי הנה התורה עוסקת כאן ב'מלחמת רשות' והיינו שהוא הולך להלחם עם
אידיאל אידאליסט! ובוודאי יודע כי במלחמה אפשר ואולי ימות חלילה, ואעפ"כ הולך
להלחם, טוב זה סיכון מחושב. אבל לפתע הכל נראה אחרת, הכהן אומר "מי יודע שמא ימות
ואיש אחר יקח את הבית שלו" זה כבר אינו יכול לסבול...
זה הפשט. לא רמז או דרוש. הפסוק לא אומר סתם "פן ימות במלחמה" אלא "ואיש אחריחנכנו". כך גם בכרם ובאשה "פן ימות במלחמה" – ואיש אחר יחללנו, פן ימות במלחמה –
ואיש אחר יקחנה". קשה מאד, בסטנדר שלי הוא יושב! ואני אחזיק את המחזור בידים במקום
אחר? אי, אי, אי, "כל המעביר על מידותיו" על הנושא הזה לבד אנו צריכים ללמוד הרבה
מוסר. וברוך ד', רואים, כי אנו רוצים להתקרב גם בדברים אלו – הצריכים חיזוק.
*
יש שקט ויש שקט אני רואה שהשקט שכאן הוא שקט על הקשבה, א"כ נדבר קצת דברים גבוהים,לכבוד אלול, במקום לספר מעשה.
הרמב"ם מסיים את ספרו הגדול מורה נבוכים ביסוד היסודות. ואומר כי כידוע כל מה שאדםרוכש לעצמו בעולם, לא נותר לו מאומה, (לא נאריך בכל דבריו המתוקים בפרט זה), מה
שכן נשאר לו היא רק ידיעת ד' ודרכי ד' יתברך.
ולכך ישנה דרך שד' אמר לנו איך ולמה צריך האדם להגיע. בפסוק נאמר "אל יתהלל עשירבעושרו וכו' כי בזאת יתהלל המתהלל השכל ויודע אותי" כלומר - ידיעת ד'. אך שהפסוק
לא עוצר כאן אלא ממשיך "השכל וידוע אותי - כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי
באלה חפצתי ממך נאום ד'", כי באלה חפצתי – ממך – אומר הרמב"ם, שאתה במהותך תהיה עם
חסד כפי שהוא רוצה, מהותך תהיה עם משפט וצדקה כדרכיו של הקב"ה, ורק כך תוכל להשיג
את הקב"ה להגיע לתכלית.
לדעת את דרכי ד', לזכות לידיעת ד', יכולים רק עם מבצעים הלכה למעשה, את החסד ורחמיםושבירת המידות.
אנו חושבים כי לדעת את ד' צריך להיות פילוסוף ולא חלילה פילוסופיה של שוטים וריקיםשמתפלספים איך אוכלים סטייקים זו פילוסופיה של כלום, אלא על פילוסופיה אמיתית, לא
כך יודעים את ד'. כי הכלים של המיקרוסקופ לדעת את ד', הם – צדק ומשפט חסד
ורחמים!.
כידוע שרבותינו, הראשונים לא אמרו מה שלא כתוב בגמרא במשנה או בפסוק, לכן פלא והפלאלראות מפורש, באבות דרבי נתן פרק ל"ז: "שבע מידות משמשות לפני כסא הכבוד אלו הן
חכמה צדק ומשפט חסד ורחמים אמת ושלום, שנאמר וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק
ובמשפט בחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ד'. מאי וידעת את ד' ר"מ אומר
מלמד שכל אדם שיש בו כל מידות הללו יודע דעתו של מקום" כאשר אני רוכש בליבי מידות
אלו "מי שיש בו מידות הללו קונה הוא את המשקפיים לראות הכל ולחוש את הכל – לדעת!
כך יודעים את ד'.
דיברנו דברים גבוהים לכבוד אלול, אז עתה אספר לכם גם מעשה. - - - מעשה בהרבי ר'זושא זי"ע כאשר עוד היה תלמידו של המגיד, וישב בצינעה מאחורי התנור בבית המדרש - -
- (שאל אביך ויגדך חלק א' עמוד טז)
ונזכה לכל טוב לתשובה שלימה וגאולה שלימה אמן ואמן.מסגרת!מה היא תשובה?רבי ייזל מנובהרדוק זצוק"ל אמר משל על אותו פלוני שרץ ועלה על האוניה. האוניה קיפלהעוגן ויצאה לדרכה.
"אדוני, אתה צריך לנסוע למערב והאניה נוסעת למזרח!" קרא אליו בחרדה הפקיד הממונה.
"לא נורא, אל תיבהל, הנה כבר אסדר לעצמי את כל הענין – אעבור לצד השני של הסיפון"
מיד החל לפסוע לכיון מזרח...
"מה יעזור לך שתפסע למזרח כאשר האניה נוסעת למערב?!" כך נראה אדם הדופק על הכפתור:
"חטאתי, עויתי", והאניה ממשיכה ליסוע. הוא דורך באותם דרכים המובילות לחטאתי,
הגוררות את העויתי ומביאות את הפשעתי.
ר' איד! – תעלה על ספינה הנוסעת לכיון אחר. תשנה כיון. גם אם לא תגיע וחלילה הקב"היקח את נשמתך קודם שתצליח להגיע לסוף מחוז חפצך, תוכל לאמר לו – אני יצאתי לדרך,
ומה אעשה שלקחו אותי באמצעה.
'תשובה' כפשוטה – לשוב. "יעזוב רשע דרכו – וישוב אל ד'" יסובב את הפנים לדרך
הפוכה!.
זו הכוונה "קחו עימכם דברים" תקחו את הדברים עימכם, אל תשאירו אותם לפרוח באויר.וכפי שכותב רבינו יונה כי דוקא "מודה ועוזב ירוחם".
בירושלים של ימים מקדם, אמרתי את הדוגמא דלהלן, יהודי עבר בטעות את הגבול בירושליםלכיוון ירדן, צעקו לו חבריו: "אדוני אתה מסוכן עברת את הגבול! תראה היכן אתה
נמצא!", הוא נעמד על עומדו, התכופף, דפק על ליבו: חטאתי, עויתי, פשעתי...
תחזור לאחור! מה אתה דופק חטאתי עויתי. תשוב.תעשה תשובה! @7"להגיד! – אלול"
ה"מגידים" או "הדרשנים" איך שתקראו להם, שפכו את קולם, פרצו את מחיצות לבבם בחוצותקריה - בארבעים הימים, מראש חודש אלול ועד אחרי יום הכיפורים: בניגונים שונים
בסגנונות מגוונים, פעם בלהט ופעם בחיוך כובש, פעם בשמאל דוחה ופעמיים בימין מקרבת,
במשלים, בסיפורים, במעשיות ואפילו במעשל'אך... והעיקר בדמעות העין שנצצו בעיניהם.
ובדרך זו זעקו "עורו ישנים משנתכם!".
לאחרונה, בעבודת נמלים מורכבת אוספים את דרשותיהם בכרכי הספרים "להגיד! חומשהמגידים". הרב א. חפץ, ליקט מתוך הדרשות שעדיין לא פורסמו על גבי הכתב, לתועלת
קוראי מוסף שב"ק. הוא מנסה להוריד את הניחוח של דרשות הפה - אל הקולמוס הנובע.
שומע קולות התרועהרבי יעקב גלינסקי שליט"א"כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך ברוך אתה ד' שומע קול תרועת עמו
ישראל ברחמים"
הפרי מגדים שואל כמה שאלות על נוסח הברכה אחת מהם – למה על קול שופר נאמר שומע,ומדוע על תרועה אומרים מאזין קול תרועה? זאת ועוד "ואין דומה לך" איך מבחינים על
ידי שמיעת השופר שאין מלך כמותו ושאין דומה לו? והרי היו מלכים רבים שהשתמשו
בשופרות ותרועות.
אומר הפרי מגדים כידוע ששמיעה היא מרחוק והאזנה מקרוב, כפי שחז"ל אומרים – משהרבינו ע"ה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ, ישעיהו הנביא אמר שמעי שמים והאזיני ארץ –
כי משה רבינו ע"ה היה קרוב כל כך לשמים וביכולתו לאמר להם – "האזינו", מהארץ הוא
היה רחוק לכן אמר – "ותשמע הארץ", אבל ישעי' הנביא לא היה קרוב כל כך לשמי השמים
כמשה ע"ה לכן הוא אמר "שמעי שמים והאזיני ארץ".
נשאל שאלה. מלך בשר ודם, את מי הוא אוהב ולמי הוא קרוב להאזרחים הממושמעים המנהליםאת חייהם על פי חוק - משלמים מיסים ושומרים פקודות, או אלו שנתפסו בהעלמות ועבירה
על החוק, ישבו בכלא, הוציאום ושוב נכנסו לכלא,' בודאי כי ליבו של המלך נוטה
לראשונים. למלך יש אינטרס לקרב את אלו השומרים חוק. פשוט.
אך הקב"ה אינו כן, ישנם שני סוגי אנשים התוקעים בשופר ישנו צדיק שהשנה עברה עליובטובות - צדיק גמור. הוא תוקע בשופר לפני הקב"ה, הזהר הקדוש אומר ש"קול שופר" היא
התקיעה הישרה, החלקה. תקיעת הצדיק התוקע בשופר, אכן הקב"ה שומע את קולו, אבל ישנם
אנשים הפורצים באנחה – "כי הרבו לפשוע" הם מתאנחים. תרועה. – לפעמים נכנעים בתרועה
העולה ויורדת. בוכים ובוכים.
ד' מאזין לקול התרועה ושומע את קול התקיעה. ד' קרוב לבעלי התשובה. כביכול בראש השנהנותן את ליבו אליהם ביותר. ולכך "ומי דומה לך!" אין בעולם כזה מלך שמסוגל להיות
קרוב כל כך לבאים בתרועה רק על הקב"ה נאמר "אתה נותן יד לפושעים" לכן מסתיימת
הברכה: "ברוך אתה ד' שומע קול תרועת עמו ישראל" כי זו המיוחדות, שאין דומה לו!
רבותי, א"כ כל כך טוב. ד' איתנו. "בנים אתם לד' אלוקיכם", והוא איתנו, אתן דוגמאלמה טוב לנו.
ההבדל בין רופא לטייסכאשר פלוני אלמוני נזקק לרופא הוא מתעניין היכן יש רופא טוב, מי הוא הרופא ההגוןביותר אומרים לו כאן ושם שולחים אותו לכתובות שונות מראים לו המלצות. הוא מרבה
לחקור את הקרובים לאותו רופא - במי הוא כבר טיפל בהצלחה וכו'.
אך כאשר אותו אדם נוסע באוטובוס לירושלים או אם עולה על מטוס, מה הוא מברר? בסך הכלבאיזו חברת תעופה כדאי לנסוע, לא יותר, לא איכפת לו בדיוק מי הנהג וכמה נסיעות עשה
ואם עבר אותם בהצלחה וכו', לכל היותר, מה שמעניין אותו בתוך המטוס היכן יהיה מקום
מושבו, למה? כך שאלתי פעם מישהו שלא ידע מה להשיב, "שאלה מענינת" הגיב לשאלתי.
התשובה פשוטה, אמרתי:רופא יכול לשלוח את החולה לעולם הבא כל כך מהר, שאין לתאר, השגיאות שלו עלולותלהיות חמורות ביותר, ומה יהיה אז? הרופא ישאר בחדר ניתוח ואת החולה הוא שלח לעולם
העליון. אם הרופא חושב חלילה רק על עצמו, המצב גרוע. אבל נהג האוירון, גם אם יחשוב
רק על עצמו הוא ידאג לי, כי אם חלילה אינו דרייבער טוב, גם הוא יפול יחד עם
הנוסע... תשובה כל כך פשוטה, בקיצור, כאשר הנהג איתי יחד, אין דאגה.
כביכול, גם כן, - הקב"ה איתנו. ד' איתנו! אשרנו מה טוב חלקינו. "בכל צרתם לו צר"הוא קרוב "אני לדודי ודודי לי".
כמה אנו צריכים להיות שמחים שהקב"ה מטפל עימנו, כתוב פסוק "ויהי ד' את יוסף" שואליםחז"ל וכי עם אחיו הוא לא היה רק עם יוסף?
נותנים חז"ל משל, לחנוני שנסחב עם שתים עשרה בהמות ועליהם חביות יין – אחת היתהקשורה בשניה. פתאום, אחת הבהמות ניתקה את עצמה, וברחה לכיוון כפר של גויים. עזב
החנוני את כולם ורץ אחריה. אמרו לו: מה אתה עושה? עוזב אחד עשר בהמות ומטפל
באחת?!.
השיב להם: להן, אין סכנה, הם הרי ישארו להסתובב כאן ולא יקרה להם דבר, אבל היאהגיעה למקום של גויים, והיין שעל גבה יכול להיות יין נסך – אני מוכרח להצילה, כך
הוא ביוסף ואחיו. האחים היו במחיצת יעקב אבינו ע"ה ושמעו ממנו שיעורים, אבל יוסף
היה במצרים - אני חייב להצילו לכן נאמר "ויהי ד' את יוסף".
"קרוב ד' לנשברי לב", אם מי ד' נמצא? עם נשברי לב. הללו הרואים תהום מכאן ותהום משם
וחושבים לעצמם איך נצא ממצבינו הקשה ברוחניות - וד' נותן להם יד. תראו בפירוש תוס'
יום טוב המבאר את כפל הלשון במשנה "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר
אתכם", הוא כותב כי גם מי שאינו יכול לטהר את עצמו לבד, הקב"ה מטהר אותו - זורק
עליו מים טהורים, והיינו "ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים".
"אתה נותן יד לפושעים", היה קמצן גדול שלא נתן מעולם פרוטה, לא היה מסוגל לתת משהו,
פעם טבע הקמצן בים של תל אביב, המציל קפץ לקראתו וצעקו לו: משה, תן יד!.
ענה לו הטובע: וכי אתה לא יודע שאני לא נותן כלום מה אתה רוצה ממני?!.אמר לו המציל: אם כן, קח יד.. הושיט לו את ידו, משה לקח, וכך הצילו... "אתה נותן ידלפושעים" ד' כביכול נותן לנו את ידו – קחו, קחו, קחו, העיקר שתינצלו
מעבירותיכם...
רבותי! בואו נעשה חשבון, אנו נוסעים שנה שלימה מי נוסע איתנו, מי צועד איתנו ידביד, מי הוביל אותנו עד הלום? נכון ישנם צרות, אך שוכחים כמה היה יכול להיות גרוע
יותר, וד' כביכול קרוב אל עם ישראל, לפני שבועות אחדים הלכתי באשדוד ניגש אלי
יהודי שאינו מניח תפילין דרבנו תם אך גם של רש"י אינו מניח, הוא היה לבוש בגדי צבא
ושאל: כבוד הרב, יהיה אושויץ חדש?... הוא ראה כל כך שחור את המצב. כי הוא יודע שעד
לפני זמן לא רב פרחו סיסמאות "ישראל בטח בצה"ל"...
אלו היודעים תמיד כי ישראל בטח בהשם, ד' יהיה בעזרם תמיד.א"כ, יש לנו את כל האפשרויות להתקרב להקב"ה ובפרט בימים אלו לקראת ימים נוראים,מקבלים סייעתא דשמיא מיוחדת ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו.
מסגרת!!במקום להתקרב להקב"ה רבים מתרחקים. הנה צומחים בעם ישראל בורים ועמי ארצות רחוקים.פעם אמרתי הלצה בדרשה בליל שבת, סיפרתי, היה זוג באמריקה שהלכו לשאול רב זקן תלמיד
חכם: "יש לנו שאלה",
"כן בבקשה".
"קנינו קאדילק חדש, האם אנחנו צריכים לברך שהחיינו?".
שאל הרב:מה זה קדילאק, בגד, פרי, שמברכים עליו, מה הוא קדילאך? שאל שוב.אומרת האשהלבעל איזה מקום מגורים כאן, רבנים מוזרים לא מבינים....טוב, הם הלכו לרב אחר צעיר,
המתגורר סמוך לרחוב מגוריהם - רבאי עם הארץ. "האם חיביים לברך שהחיינו על קדילאק?"
שאלו.
תמה הרב: "מה זה שהחיינו?"...רבותי מה קורה בעולם שלנו אנשים מתקטנים כל כך, והקב"ה קורא גם להם "שובו בניםשובבים!" עזבו מקור מים חיים לחצוב בורות ראשונים, תפסעו מעט – פתח כחודו של מחט,
הוא כבר יפתח פתח כפתחו של אולם.
ברוך השם, יש לנו את כל האפשרויות להתקרב להקב"ה, ובפרט בימים אלו לקראת ימים
נוראים, מקבלים סייעתא דשמיא מיוחדת ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכים
אותו.
