"עוזבים את הבית, ומקימים בית לתורה"
@7יום הכיפורים תשנ"ט בממלכת התורה דאמריקה - ישיבת ליקווד. תפילת נעילה. המשגיח הישיש הגה"צ רבי נתן ויכטפויגל זצוק"ל עומד ושופך שיח לפני קונו. עקב חולשתו עמד לידו תלמיד והחזיק את המחזור עבורו. קודם סיום תפילת לחש, שמע התלמיד את המשגיח מבקש בקשה פרטית. וכה ביקש: יהי רצון מלפניך שנזכה לבנות כוללים בכל מקומות ישוב אחינו בני ישראל. * חזונו הגדול של המשגיח דליקווד היה להקים תורה בכל ישוב יהודי ובכל עיר באמריקה הגדולה ובארצות אירופה. * "כולל אברכים" העוסקים בתורה ומחזקים את המקום כולו. * התורה מחזקת את לבם של ישראל לאביהן שבשמים, גם מבלי להקהיל קהילות ברבים ובלי להפעיל פעולות ציבוריות. * "מוסף שבת קדש" פנה לאחד מתלמידיו המיוחדים של המשגיח זצוק"ל החפץ בעילום שמו, וביקש לשמוע על אלו שעוזבים את ביתם בעיר התורה דאמריקה - ליקוווד, ומקימים מקומות תורה. *
ב. ראם
@1רקע@2: פרק שלם בבנין
עולם התורה בארה"ב ע"י המשגיח דליקווד הגה"צ רבי נתן מאיר
ויכטפויגל זצוק"ל היה, בחזונו הגדול להקמת "כוללי אברכים" בכל ישוב
יהודי בארה"ב רבתי. בתחילה ניסה המשגיח זצ"ל להקים כוללים בעיירות
הגדולות ובערים המרכזיות, כגון: טורונטו, שיקאגו, בוסטון, מיאמי, לוס אנג'לס,
דנוור, בצורה הקדומה של שיתוף עם אנשי המקום. אך עם הזמן התחדשו
"כוללים" מזן אחר לחלוטין. הוקמו כוללים במרכזי הערים גם מבלי להקים תשתית
מסודרת לאברכים ומקומות מגורים להם ולבני משפחתם.
הרעיון שמאחורי הקמת
הכוללים היה, שבני המקום יתקלו בבני תורה היושבים ולומדים שעות רבות, כל זמן שהותם
במקום. עם הסעות מיוחדות הובילו את אברכי הכולל לכל מקום שהוחלט על הקמת הכולל בו,
בלי השקעה מקומית לבנין ומקום מגורים, בעלות מזערית בהתמקמות בבית מדרש או בית
כנסת כל שהוא, נפתחו עשרות כוללים במקומות שונים בעולם. החזקת הכולל התקיימה
בתחילה מחוץ למקום, עד שברבות הימים בני המקום נוטלים לעצמם את זכות החזקת הכולל.
בשנה הראשונה אחר פטירת
המשגיח זצ"ל בשנת תשנ"ט, כמעט בכל חודש נפתח כולל חדש. הכוללים מתקיימים
בכל מקום בעולם. גם בארה"ק ישנם שלש שלוחות של הכולל: במודיעין, בשכונת גילה
ובגבעת המבתר. כיום הכוללים כולם נקראים על שמו של המשגיח: "רשת כוללים רבנו
נתן מאיר", בנשיאות בנו הגאון רבי אלי' דב שליט"א ראש הישיבה דליקווד
הגאון רבי מלכיאל קוטלר שליט"א והגה"צ רבי דן סגל שליט"א.
לשם הבנת הרעיון ומטרתו,
פנינו לת"ח אחד שליט"א מתלמידיו הותיקים של המשגיח זצ"ל החפץ
בעילום שמו, בקשנו לשמוע על המפעל האדיר הזה:
@5הקמת הכוללים
@1 מה כרוך בהקמת כולל?
מחליטים על מקום מסוים
שבו ישכון הכולל, נוסעים לשם, שוכרים בית מרווח, מביאים סטנדרים וספרים ומתיישבים
ללמוד. השאר כבר קורה לבד. רק לומדים. האברכים טוענים: שחשים הם כי עולים ברמה
הלימודית וקונים קניני תורה ויראה הרבה יותר מכולל רגיל שע"י הישיבה. זאת
מלבד השכר שנוטלים על הפחת רוח חיים במקום ששומם מתורה. לראשונה בחייהם, מספרים
אברכים: גילו כישרונות שלא ידעו כל השנים עליהם. אם בהבנת נפש הזולת. אם באלתור
תשובות מיידיות למצבים מביכים והברקות חכמות. אם בסיכומי סוגיות בצורה בהירה, או
בייצוג נכבד של היהדות המקורית. האוטנטית.
המשגיח הגיע לפתיחת אחד
הכוללים וסיפר בשיחת הפתיחה: כי כאשר מרן הגר"ח מוואלז'ין זצוק"ל פתח את
ישיבתו היה זה עם דמעות, באמרו: רק כך בונים ישיבה על טהרת הקדש! הוסיף המשגיח:
אנו אין לנו כוחות ודמעות קדושות כאלו, די לנו לספר על רבי חיים, ומיד.. החל המשגיח
לבכות בדמעות שליש...
אנשים שעוסקים בדרכי
'קירוב רחוקים' שונים, חשבו בעבר שהדרך להגיע ללב אותם יהודים הוא ע"י הבעת
סימפטיה וקירבה לרגשותיהם. בהתמודדות עמם בצורה אינטלגנטית ומשכנעת, כיום לאחר
הקמת הכוללים ברור, כי לא זו הדרך ולא זו העיר רק בתורה אפשר להשיג הכל! התורה
שוברת מחיצות ומקרבת לבבות באופן המשכנע ביותר. המאור שבתורה מחזירן למוטב.
פעם שאלו את המשגיח: אם
יזכה בהגרלה בחמישים מליון דולר, מה יעשה איתם? והשיב: נבנה כוללים בכל אמריקה!!
בנו של המשגיח,
יבלחט"א הגאוןרבי אלי' בער ויכטפוייגל שליט"א ראש ישיבת זכרון משה
פולסברג ארה"ב מתבטא ל"מוסף שבת קדש" כך:היתה בכך בחינה של
"שבע יפול צדיק וקם" הרוח שהיתה מזוגה בפעולותיו של אבא היתה שמחה מאד
וממילא צלחו פעולותיו. אבא סבר, שעצם הלימוד במקום יחולל מהפכה גדולה!! פעמים,
התורה חודרת בנבכי נפשו של אדם כארס של עכנאי, הארס אינו רע ושלילי באופן מוחלט,
כי יש ארס חיובי גם לדברים שבקדושה. ארס טוב.
@5להבעיר את אמריקה באש התורה
בכל מקום שיש כולל, נוצרת
עיר מסביב הכולל. קדושת התורה מחוללת מהפכה המשנה את פני יהודי המקום מן הקצה אל
הקצה, גם מבלי לדפוק על דלתי נדיבים ואנשי רוח.
תחילתו של הרעיון היה
נשמע חזיון שווא מכדי לבצעו. אך עם הזמן נוכחו כולם לדעת שעם רצון וסיעתא דשמיא
יתכן לפעול את הבלתי יאמן.
היה רגיל המשגיח לומר:
פעם גדולי תורה היו פותחים כוללים כמו מרנן הגאונים רבי ישראל סלנטר זצוק"ל
ורבי יצחק אלחנן מקובנא זצוק"ל ועוד, כיום השתנו הדורות ואברכים צעירים
פותחים ישיבות וכוללים בכל מקום. זהו סיעתא דשמיא מיוחדת לדורנו שרואים עין בעין
כיצד ההבטחה הנצחית של "כי לא תשכח מפי זרעו" מתקיימת. הניסיון בחוש
מראה: כל מקום שנפתח שם כולל, עבר מהפכה! ההשפעה היא כבירה הן במישרין והן
בעקיפין. אין צורך לדפוק על דלתות לקרב רחוקים, טעמה הערב של התורה מושך אליה עוד
ועוד.
פעם שאלו תלמיד ממקורביו:
כיצד שייך שהמשגיח דליקווד עם כל מעמדו הנכבד לא יכשל ח"ו בגאוה? השיב המשגיח
בתמיהה: וכי יש מקום לגאוה?! הרי אינני יודע אם אצא מהגיהנום ח"ו. עם קצת
יותר עבודה של בניית כוללים אפשר להבעיר את אמריקה כולה עם תורה! ..
וביקש תמיד ממקורביו
שיתפללו עליו שהקב"ה יתן לו אריכות ימים ושנים לבנות כוללים בכל עיר ועיר שיש
בה יהודים.
כידוע הבטיח הבטחות
גדולות לאלו שעזבו את ביתם והלכו לבנות תורה. היה אומר: שיש הבטחה שיצליחו בכל
הענינים. אך היה מזהיר מאד, כשמגיעים למקום חדש 'לא לבטל את המקום' דהיינו, לא
לזלזל במקום. אף שהמקום אינו בדרגה הרוחנית שהיה רגיל לה קודם לכן.. והוסיף ואמר:
שאלו שהלכו לבנות תורה ולא הצליחו הסיבה היא כיון שהם ביטלו את המקום בעיני עצמם
ובעיני משפחתם ומשום כך הפסידו את מעלת המקום וסגולתו.
בעשי"ת האחרון לחייו
ביקר אצלו הגה"צ רבי דן סגל שליט"א ושאלו: האם זה אמת מה שאומרים בשמו
שאפשר לעצור את המחלה הממארת רח"ל ע"י שיבנו תורה. עוד כולל. עוד ישיבה.
ואמר המשגיח: אמת! וזהו ענין של מדה כנגד מדה!
אמר לו רבי דן
שליט"א: שמבין את דבריו לפי מה ששמע מכ"ק האדמו"ר מסקולען
שליט"א שטען כי המחלה הממארת רח"ל היא מגפה ממש ומעולם לא היה מצב של
מגפה בכל העולם. תמיד היו מגפות בעיר מסוימת או במדינה שלימה, ח"ו אך בכל
העולם לא שמענו. כיום רח"ל המחלה מתפשטת בכל העולם, ומדוע?
כיון שהטומאה מתפשטת בכל
העולם רח"ל בצורה נוראה בלי צורך לפרט ולכן גם המחלה מתפשטת ד' ישמור. זהו
כוונת דברי המשגיח: עסק התורה הקדושה של הלומדים בכוללים בכל מקום, יחלישו ויסלקו
את הטומאה וכך לא יהיה מקום למחלה הנוראה ובכך נזכה לישועה. ובאותו מעמד החליטו
לפתוח עוד כולל בעיר האוהל הסמוכה לליקווד.
פעמים רבות לא ירדו לסוף
דעתו כיצד ניגש לבניית הכוללים. אך בסוף ראה ברכה רבה בעמלו. ובהספדו על
הגר"ש קוטלר זצ"ל אמר: צריך לדעת שעל אף שהקב"ה בונה "אם ד'
לא יבנה בית" מכל מקום האדם צריך לעשות ולפעול ולבנות והקב"ה בונה
מסביב.. לבנות תורה אמר המשגיח, צריך זכות מיוחדת.. צריך מידת הידידות..
המהלך של בנית התורה אינו
דווקא בסדר ותכנית ברורה מראש, לעתים כאשר אינו בצורה ישרה לעיני בשר זהו האופן של
בנית תורה. וסיפר המשגיח: כאשר התחיל לעבוד על בנית הכולל במלבורן שבאוסטרליה היה
הדבר נשמע מצחיק וחשבו עליו שירד מדעתו ח"ו לעת זקנתו, ולבסוף הצליח להקים
כולל שעומד לשם ולתפארת ללמדך: שעם עמל ויגיעה אפשר לשבור את כל המחיצות!
מספר לנו אחד ממקורבי
המשגיח: כי פעם בא לפניו ואמר לו: רבנו המשגיח זה לא הולך! א"ל המשגיח: וכי
סבור אתה שכל כך קל לבנות תורה?! וכי חשבת שברגע שתודיע לציבור שפותחים כולל יעמדו
אצלך בתור וירצו לבא?! על בנית תורה צריך לעמול להזיע ולהתייגע וזה לא ילך.. ורק
לאחר מכן יתחיל משהו להיפתח. עדין לא טעמתם את הטעם של לבנות תורה וכבר אתם מרימים
ידיים?!...
@5הפגישה הראשונה של הנער עם תורה..
בעיר מניפלין באמריקה
הקימו כולל ובמקום התרחש הסיפור הבא: ילד מוכשר מאד, עילוי של ממש, התקבל למרכז
אקדמאי אוניברסיטאי של נערים מחוננים בגיל צעיר מאד. כמו כל נער אמריקאי בן גילו
יכל לסיים את לימודיו עם תואר כזה או אחר. אך נער זה נקלע לכולל האברכים בעירו.
הלימוד והריתחא דאורייתא ששררו במקום עוררו את התענינותו וסקרנותו וחיש קל נתפס
למעמקיה של סוגיא וקבע חברותא עם אחד האברכים במקום. האברכים במקום נדהמו מכישרון
גאוני נדיר שנתקלו בו לראשונה בחייהם.
בזמן קצר חדר הנער לעולם
היהדות, תפס בזריזות את עיקרי הדינים ויסודותיהם. תוך כמה ימים הלך הנער כאשר
ציציותיו מתבדרות בגאוה מחוץ למכנסיו. את לימודיו המשיך בבית הספר המקומי הנכרי.
תוך תקופה קצרה הביא עמו עוד חמשה נערים מיוחדים 'ללמוד בכולל' וחולל מהפכה של ממש
בכל הסביבה.
אביו של הנער היה רחוק
מיהדות כמו מליוני מתבוללים שכמותו, היה הוא מגיע ברכבו לבית הכנסת בשבת, רק כדי
לשמור על קשר עם יהדות מסורתית המתכנסת בבית הכנסת ביום המנוחה. לאות הכרה בבנו
שהכיר ביהדות שורשית ומקורית, הפסיק לנסוע בשבת. וכמחווה לבנו, הסכים ללוות את בנו
כל שבת ברגל לבית הכנסת.
בזאת לא תמה מסכת
נסיונותיו של הנער הכישרוני המיוחד. המחיצה של עזרת הנשים לא היתה מוגבהת כנדרש
בהלכה, היה הנער נוהג לעמוד מחוץ לבית הכנסת ולהתפלל. כך כל שבת אחר שעות הליכה עם
אביו, היה ממתין מחוץ לכותלי בית הכנסת ומתפלל, וחוזר לביתו בליווי אביו.
האב שהיה אחוז התפעלות
מדרכו החדשה של בנו, ממידותיו הנפלאות ואצילות נפשו שהתגלו לפתע. החליט שאת חגיגת
'בר המצוה' של בנו יחגוג ב"כולל" עצמו, היכן שגילה את התורה ודיניה, בין
אברכי הכולל. התחיל ב"והשיב לב אבות על בנים" ולבסוף "לב בנים על אבות".
@5לא עליך המלאכה לגמור
אחד מהעוסקים בענין
הכוללים רצה לעזוב הכל מחמת קשיים שנתקל בדרכו. אמר לו המשגיח בעדינות: זה דבר
גדול שיעשו פה משהו.. והוסיף לו: כשעובדים עם ציבור זה לא פשוט. זה גם מר..
והוסיף: תתאר לך שהיה הולך לך בלי טענות, איזה פנים היה לנו..
תמיד מצא מישהו שאפשר
לייחס לו את הקמת הכולל והצלחת הענין, או אז המשגיח היה 'נעלם' לפתע מהענין כאילו
זה לא קשור אליו. פעם שאלוהו על כך ואמר: ככה צריך לחשוב וככה צריך לדבר!!..
והיה אומר: שיש לאדם כח
לעבוד ולהתאמץ הרבה, אך לסיים הדבר זה לא ברשותו של האדם. "לא עליך המלאכה
לגמור משום שאינך יכול לגמור"! משה רבנו לא הצליח להקים את המשכן משום שהגמר
לא ביד האדם. וידוע שמרן הגאון רבי ישראל סלנטר זצוק"ל אמר: מען דארף טאן ניט
אויף טאן!
@1"לאדם מערכי
לב" זה כל חלקו רק להכין מערכי לב. אך ההמשך, הגמר והסיום ביד ד' הוא כמו סוף
הפסוק "ומד' מענה לשון".@2
@5'נוסטלגיה' יהודית בכולל..
המהפכה הרוחנית שיצרו
הכוללים היא מדהימה. ההשפעה ניכרת על המקומות. בני המקום באים ללמוד בכולל, מבקשים
לשמוע שיעורים ביהדות. הצימאון הוא גדול. משפחות שלימות על נשיהם וילדיהם מתקרבות
ליהדות דרך השיעורים. גם יהודים שנטמעו בין הנכרים שנים רבות, מוצאים עצמם פתאום
פנים אל פנים מחדש מול היהדות שכמעט ונשתכחה מליבם. באחד המקומות הגיע לבית הכנסת
ל"כולל" יהודי שלא ראה פנים בית כנסת חמישים שנה! בילדותו גר
בארה"ק ולמד בת"ת "עץ חיים" בן למשפחה ירושלמית ותיקה, אשר
ירד לחו"ל והתנכר ליהדותו עד שכמעט שכחה לגמרי.
בכולל אחד נפגשו ביהודי
מבוגר שהגיע מסיביר. תוך כדי שיחה עמו התעשת ונזכר שלמד בצעירותו בנובהרדוק,
בתלאות המלחמה נלקח לצבא הרוסי לשרת בערבות סיביר ויהדותו נשכחה מליבו. האברכים דובבו
את לבו מחדש. כל המועדים התערבו אצלו יחדיו מעין סלט. בהיסח הדעת החל מאן דהו לנגן
נעימה יהודית ידועה, נעצר והמתין לתגובתו. הלה התרכז בכל חושיו, דמעות רותחות
ליטפו את פניו, רגשותיו סערו עד שקם ממקומו.. וזעק: אי.. "המלך,..!
במקום אחר הגיע לכולל
יהודי זקן שילדיו התחנכו בבתי ספר גויים וגדלו כמותם. לאיטו נזכר בנעוריו ובמרן
הסבא מנובהרדוק זצוק"ל אצלו למד. והמשיך לדלות ממעמקי הנוסטלגיה שלו כי כילד
לקחו אביו אל מרן החפץ חיים זצוק"ל וברכו, כנראה בזכות זה שרד את מאורעות
המלחמה. זכה אותו יהודי, וברכת רבן של ישראל עמדה לו והשיב ימי זקנותו שלא יביישו
את ילדותו.
@5כוונת המשגיח בכוללים
@1מה למעשה רצה המשגיח שיתחולל בעולם ע"י הכוללים, אנו שואלים?
האמת היא, משיב אותו
ת"ח שליט"א שנאמרו בזה כמה טעמים: יש שטענו כי המטרה שהאברכים יוציאו
כוחותיהם אל הפועל, ע"י שנמצאים במקום מוגדר ולכל אחד יש חשיבות בפני עצמו
ואלמלא הוא אין הציבור שלם וכך ידע להעריך את עצמו ויצליח יותר.
יש שטענו שכוונתו היתה,
שיהיה לאברכים סיעתא דשמיא בלימוד, כידוע ממרן הגאון רבי ברוך בער זצוק"ל
שבכל מקום יש כביכול 'כמות' של סיעתא דשמיא להצליח בעסק התורה. ובמקום שהלומדים בו
מועטים היחיד שנמצא שם יכול לזכות לכל ההצלחה שטמונה שם כנגד כולם. ובאמת ידוע
ומפורסם, כי כל הלומדים בכוללים הללו זוכים לסיעתא עצומה בעסק התורה יותר ממה שהיו
רגילים קודם.
יש שטענו שכוונת המשגיח
לזכות את האברכים בלימוד ברציפות! הרי הנמצאים סמוך לבית עלולים יותר להפסיק
בלימוד לצורך. אך מי שנמצא בריחוק מקום מביתו, חשש רחוק הוא שיפסיק באמצע לימודו.
בפרט כאשר מדובר בכוללים שאין להם הפסקה ארוכה בבין הסדרים והלימוד הוא ברציפות.
וידוע שמרן החזו"א זצוק"ל כותב באחת מאיגרותיו: כי הלימוד ברציפות הוא
סוד הקדושה!
יש שטענו, שכוונת המשגיח
היתה להשפיע על היהודים שגרים במקומות אלו שיזכו להתקרב לתורה. כאשר יראו בני תורה
יגעים ושמחים בחלקם ומונחים בלימוד, דבר זה עצמו עושה רושם רב יותר מהרבה
'פעילות'.. זאת ועוד, כאשר האברכים יתעסקו בהרבצת תורה לצמאים לשמוע, מקבלים מכך
חיזוק רוחני רב לעלייתם בתורה. בפרט כאשר מוסרים שיעורים ביסודות היהדות כאמונה
וביטחון, הם עצמם מתעלים ומתחזקים.
מעלה נוספת שיש בכוללים
אלו היא: לסייע לאברכים לעלות במידותיהם. כאשר חבורה נמצאת ביחד, מוכרחים הם
להסתדר ולוותר על מנת להגיע לתכלית המבוקשת. הרבה מידות טובות של סבלנות וזריזות
ועוד, יוצאים מן הכח אל הפועל.
יש שטענו שכוונת המשגיח
היתה בהקמת הכוללים, לזכות את הגבירים נדיבי הלב להחזיק תורה. "ותומכיה
מאושר".
והאמת אומר לנו תלמיד
המשגיח זצוק"ל שכל הטעמים נכונים. בעסק זה של הקמת הכוללים גנוזות הרבה טובות
וברכות. וכל כולל וכולל שנבנה מביא ברכה והשפעות טובות ללומדים בו ולמחזיקים אותו
ולנלווים עליהם ולתושבי המקום שבו.
