חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חורבן בית המקדש – מקור המקורות של כל האסונות

במדרש איכה (פ"א) מעשה באשה אחת שהיתה בשכונתו של רבן גמליאל והי' לה בן תשחורת ומת

 והיתה בוכה עליו בלילה והי' ר"ג שומע את קולה והי' נזכר חורבן בית המקדש והי' בוכה
 עמה עד שנשרו ריסי עיניו, וכיון שהרגישו בו תלמידיו עמדו ופינו אותה משכונתה.
 לכאורה, וכי הי' זקוק רבן גמליאל לבכייתה של האלמנה כדי להזכר מחורבן בית המקדש,
 אכן שורש הדבר הוא, חורבן בית המקדש אינו רק חורבן הכלל, אלא שהוא מקור כל האסונות
 של הכלל ושל הפרט שאירעו ושהיו מאז אותו חורבן. כל הנחלים נחלי הדם והדמע, של צרות
 ישראל בכללות ובפרטות, הולכים אל הים, חורבן בית המקדש, אשר גדול כים שברו. וכן
 שנינו (סוטה מח, א): מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ובכל יום ויום
 מרובה קללתו משל חבירו (גמ' שם מט, א). כי קיומו ובנינו של המקדש מסלק את המזיקים
 והפגעים, וחורבנו גורם לחיזוקם והתפשטותם, ולפיכך כשראה ר"ג לנגד עיניו את חורבנה
 ואסונה הפרטי של האלמנה ואזניו שומעות את זעקת בכיה קורע הלבבות, מיד הפנה את מבט
 רוחו לעבר מקור המקורות של האסון הזה ושל כל האסונות הכלליים והפרטיים, והי' נזכר
 בחורבן בית המקדש והי' בוכה עמה עד אשר נשרו ריסי עיניו.
ובמסכת שבועות (טו, ב) אמרו שהשיר שהיו אומרים בשעת שמוסיפין על העיר ועל העזרות
 היינו "שיר של פגעים", והיינו "יושב בסתר עליון" שהוא השיר להגן מפני המזיקים
 שפוגעים בבני אדם להזיקם, וכ' רש"י דעל כן אומרים אותו בשעה שמוסיפין על העיר ועל
 העזרות משום שאמרו משה בהקמת המשכן דכתיב ויברך אותם משה ומה ברכן יה"ר שתשרה
 שכינה וכו' ויהי נועם וגו'.
וביאור הקשר המיוחד של השיר של פגעים למשכן ולמקדש הוא עפי"מ שאז"ל (במד"ר פי"ב,
 ג): א"ר יוחנן עד שלא הוקם המשכן היו המזיקין מתגברים בעולם לבריות משהוקם המשכן
 ששרתה שכינה למטה כלו המזיקים מן העולם דכתיב ונגע לא יקרב באהלך זה אהל מועד. הרי
 שהמשכן מסוגל לכלות המזיקין, ולפיכך מעניינם של הקמת המשכן וקידוש העזרה הוא השיר
 של פגעים.
בניינו העתיד של בית המקדש יביא ישועה ופדות לא אך לכלל אלא גם לפרט. תסתלק הקללה
 ויכלו המזיקים. וכן אמר דוד: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ארוממך ד' כי דיליתני
 ולא שמחת אויבי לי, ד' אלקי שועתי אליך ותרפאני, ד' העלית מן שאול נפשי חייתני
 מירדי בור", חנוכת הבית מביאה עמה, ישועה לכלל: ולא שמחת אויבי לי. וישועה והצלה
 לפרט: ותרפאני, חייתני מירדי בור.

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד