חורבנה ובנינה של ירושלים

הנביא ירמיה מתנבא על שבות ישראל ובנין ירושלים ואומר (ירמיהו ל"ג):

"הנני מעלה לה ארכה ומרפא, ורפאתים וגו', והשיבותי את שבות יהודה ואת שבות ישראל

 ובנתים כבראשונה וגו', כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ד'".

חז"ל דורשים את הפסוק "כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה", על הנאמר שם באותו פרק,

 "עוד ישמע וגו' קול חתן וקול כלה וגו'". כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות

 ירושלים (ברכות ו' ע"ב). ירמי' מתנבא על שבות הארץ, על בנין ירושלים לעתיד לבוא,

 והוא אומר "כבראשונה" לא בנינים חדשים, אלא את חורבות ירושלים יבנה הקב"ה. כי

 ירושלים איננה עיר ככל הערים, וממילא גם בנינה אינו כבנין של שאר ערים. את ירושלים

 בונים על יסודות העבר, על גבי החורבות, כי הקדושה מאז ומעולם משוכנת בתוך

 חורבותי'. וכדברי הנביא בסוף מלאכי "וערבה לד' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם

 וכשנים קדמוניות", אימתי מנחת ירושלים עריבה לפני ד', כאשר היא כימי עולם, וכשנים

 קדמוניות.

גם על שבות ישראל נאמר "כבראשונה", "והשיבותי את שבות יהודה ואת שבות ישראל

 כבראשונה וגו'", לא תהי' התחדשות כל שהיא בעם ישראל, הוא ישאר באותה מתכונת כפי

 שהי' בתחילת קדושתו, במתן תורה. אף עם ישראל יבנה על גבי חורבותיו, על יסודות

 העבר.

מצווים אנו לשמור על קדושת ישראל, על נצחיותנו, ובאותה דרך שביארנו, "ואני זאת

 בריתי אותם אמר ד' - רוחי אשר עליך – ו'דברי אשר שמתי בפיך' – לא ימושו מפיך ומפי

 זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ד' מעתה ועד עולם", "לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי אמר ד'

 צבקות", ברוח התורה המסורה לנו מדור דור נמשיך, כדי לקרב את קיבוץ הגלויות,

 "והשיבותי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשונה וגו'".

א"ר יוחנן, אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה, ומי איכא

 ירושלים של מעלה, אין, דכתיב "ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו" (תענית ה'

 ע"א). ירושלים הבנוי', היא, בחיבור של ירושלים של מעלה עם ירושלים של מטה, שלובים

 יחדיו.

עלינו גם כן מוטלת החובה לשלב את ירושלים של מטה בירושלים של מעלה, לבצר את חומות

 הקדושה, את מבצרי הנצח שבה, "והי' הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו וגו'"

 (ישעי' ד' ג'). וכל כמה שיהא לנו יותר שמים בירושלים, יהא לנו יותר ארץ בירושלים.

יהי רצון, שנזכה לראות בעינינו, את הכתוב (ישעי' נ"ב ט') "פצחו רננו יחדיו חרבות

 ירושלים, כי ניחם ד' עמו גאל ירושלם".