חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

דף ח:

דף ח. 

ש. הגמ' בדף ח' ע"ב אומרת לגבי שנים מקרא ואחד תרגום שלא יקדים ושלא יאחר כדאמר להו ר' יהושע בן לוי אשלימו פרשתיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום. מה הגמ' מצאה בר' יהושע בן לוי שלא להקדים ושלא לאחר יותר מרב הונא בר יהודה אמר ר' אמי בעל המימרא בתחילת הסוגיא שאמר "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור", שמשמע לאחוז עם הציבור.

ת. הזהירו ביותר.

 

ש. הגמ' בברכות ח' ע"ב אומרת "רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי וכו'". מדוע רצה להשלים את השנים מקרא דוקא בערב יום כפור, הרי לכאורה יש לו זמן עד שמחת תורה שבו מסיימים כל התורה ומתחילים שוב.

ת. לגמור עם כל העבירות.

 

ש. האם אפשר לפרש בס"ד, רב ביבי שרצה לזכות שיחתמו אותו ביום כפור לאריכות ימים ושנים, ידע שעדיין לא גמר שנים מקרא וחסר לו כמה פרשיות, א"כ ראוי לא לדחות ולהשלים בזמן אחר, אלא דוקא עתה לפני יו"כ ישלים עד היכן שאוחזים, שהזכות של המצוה הזו להשלים שנים מקרא, יעזור לו לזכות בדין לאריכות ימים ושנים.

ת. אין צריך לזה.

 

ש. כיצד הדין הלכה למעשה מי שחסר לו כמה פרשיות שלא אמרם שנים מקרא ואחד תרגום, האם צריך לכתחילה לסיים את מה שחסר לו עד ערב יו"כ, או שיכול אף לכתחילה להמתין לחול המועד סוכות ויגמור עד שמחת תורה.

ת. זריזין מקדימין.

 

ש. הגמ' בברכות ח' ע"ב אומרת "רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שעתא במעלי יומא דכפורי וכו' סבר לאקדמינהו, אמר ליה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר". יש לעיין, תוס' בחולין ו' ע"א בד"ה אשכחיה ההוא סבא, י"מ שכל מקום שהוא מזכיר ההוא סבא, הוא אליהו וכו'". האם לפי"ז גם כאן ההוא סבא זה אליהו.

לכאורה אם כאן זה אליהו הנביא, לשם מה הוצרך שישלחו לו את אליהו הנביא דוקא שיאמר שצריך לא להקדים ולא לאחר.

ת. שיקבל. 

 

ש. מתי התחיל המנהג שקוראים משנה תורה בליל הושענא רבה, או מס"ת או מחומש.

ת. ממשה רבינו. [1]

 

ש. מדוע המשנה ברורה בהלכות הושענא רבה סימן תרסד' לא הזכיר כלל מענין קריאת משנה תורה בליל הושענא רבה כמו שהזכיר שנוהגים להיות ערים בליל הושענא רבה.

ת. שאינו חיוב אלא מנהג והיכא דנהוג נהוג.                   

 

ש. הגמ' בדף ח' ע"ב אומרת "לוחות ושברי לוחות מונחות בארון". אומר רש"י "שברי לוחות מונחות בארון דכתיב אשר שברת ושמתם בארון אף השברים תשים בארון". לכאורה רש"י סותר את עצמו, כי במסכת בבא בתרא יד' ע"ב אומר רש"י "שברי לוחות שמונחין תחת הלוחות", משמע שלא הניחו זאת בתוך הארון ליד הלוחות אלא מתחת ללוחות בארון למטה ולא ביחד.

ת. היינו הך.

 

ש. הגמ' בברכות ח' ע"ב אומרת "והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו וכו'". אומר רש"י "מחמת אונסו שחלה או שנטרד בדוחק מזונות וכו'". מדוע א"כ זה רק בזקן, חלילה זה יכול להיות גם באדם שלא זקן ומרוב טירדה לפרנסה שכח מה שלמד בצעירותו.

ת. בצעיר אינו אונס.

 

ש. הגמ' בברכות ח' ע"ב אומרת "ואל תשבו על מטה ארמית וכו' ואיכא דאמרי ארמית ממש ומשום מעשה דרב פפא דרב פפא אזל לגבי ארמית הוציאה לו מטה אמרה לו שב אמר לה איני יושב עד שתגביהי את המטה הגביהה את המטה ומצאו שם תינוק מת וכו'". האם מכאן אפשר להוכיח עד כמה הקב"ה שומר על התלמידי חכמים גדולי ישראל שלא יוכלו הציבור לעבוד ולשקר אותם, כי זוכים לשמירה מיוחדת מכל מה שיש שרוצים לנסות להכשילם, כמו שכאן הקב"ה שמר על רב פפא מכל אשמה, או שכאן היה משהו מיוחד אצל רב פפא שהרגיש משהו חשוד על המטה ולכן ניצול, ואין ראיה מפורשת מכאן עד כמה הקב"ה שומר על גדולי ישראל.

ת. הכל נכון.

 

ש. הגמ' בברכות ח' ע"ב אומרת "תניא אמר ר"ע בשלשה דברים אוהב אני את המדיים וכו' כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד וכו'". אומר רש"י "ודרך חשיבות הוא זה מפני הרוק". האם לפי"ז יש עדיפות לנשק ספר תורה דרך הטלית של עצמו כדי שלא יהא בעיה עם הרוק שלו על הפרוכת ואחרים ג"כ מנשקים או שעדיף לנשק בפיו.

ת. לא נוהגין כן, פוק חזי מאי עמא דבר.[2] 

 

ש. הגמ' בדף ח' ע"ב אומרת "תניא אמר ר"ע בשלשה דברים אוהב אני את המדיים כשחותכין את הבשר אין חותכין אלא גב השולחן וכו'". מה ר"ע התפעל בענין זה מהם, וכי זה לא פשוט שצריך ליזהר איך לחתוך בשר וכמו שרבא לימד לבניו לפני כן או מצד סכנה או מצד קלקול סעודה.

ת. דרך ארץ. 



[1] בעצם המנהג לקריאת התורה בליל הושענא רבא ראיתי מביאים בשם אבודרהם סדר תפילת סוכות שכתב "בליל הושענא רבא נוהגין מקצת אנשים לקרות את התורה כולה מראש ועד סוף משום דאמרינן בפ"ק דברכות לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפשר שלא השלים כל הפרשיות עם הציבור, ולפיכך קורא בלילה הזה התורה כולה וישתלמו פרשיותיו עם הציבור. ונראה לי שקריאה זו אינו מועלת כלל לפוטרם מתקנת חכמים, כי קריאת התורה כולה בלילה הזה היא פעם אחת כל פסוק, מפני שאין שום אדם שיכול להשלימה כולה בלילה אחת שנים מקרא ואחד תרגום, ולכן יש יחידים שנוהגין להשלימה בחג הסוכות. ויותר טוב היה להשלימה בעשרת ימי תשובה וכדאמרינן בפ"ק דברכות רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו להאי פרשתא דכולא שתא במעלי יומא דכיפורי פ' כדי שלא יהא נחשב לו לעון ביום הכפורים וכו' אכן בכתבי האריז"ל מתבאר הענין לקרוא משנה תורה בליל הושענא רבא והטעם ע"פ הסוד, היות ועיקר הדין נידון ונגמר בחצות הראשון של ליל הושענא רבא, ע"כ נהגו לעסוק בתורה בחצות לילה הראשון עד זמן זריחת הלבנה, וקוראים ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה.  

[2] באשרי האיש או"ח ח"א עמוד קלג' מביא שבספר שער אפרים כתב לנשק המעיל ס"ת בפה, שנאמר ישקני מנשיקות פיהו. אך בסידור צלותא דאברהם כתב שלא היה מניח לנשק בפה מטפחת הספר תורה, וכעין שכתב השו"ע בסימן קע' שלא ישתה מכוס ששתה בה חבירו מחשש רוק שנמצא עליה. והביאו שדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לנשק ביד את הס"ת ולא בפה, ואמר שנוהג כן מהטעם הנ"ל, וציין לצלותא דאברהם הנזכר שהיה גברא רבה.

בדעת נוטה הלכות ציצית עמוד שנח' מובא שנשאל רבינו שליט"א האם אפשר להשתמש בספר כגון סידור או בציצית לנשק על ידם את הס"ת, והשיב שספר לא, ציצית כן. וכתבו שם בהערה 771 בשם רבינ ושליט"א שאף שמן הדין מותר לנשק ע"י הציצית, אפשר שאינם כבוד הס"ת וראוי שינשק בפיו, וכן הוא במעשה איש ח"ד עמוד טו' שכתב שפעם אירע שאחד התלמידים נישק לס"ת ע"י שנגע עם הטלית בספר ואמר לו החזו"א תיכף שזה לא כבוד התורה.  

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד