דף י:

דף י': 

ש. בגמ' בדף י' מבואר שאפשר להתפלל על החוטאים שיחזרו בתשובה. היכן אנו מתפללים שכל אותם חוטאים שהתקלקלו לא עלינו יחזרו בתשובה שלמה.

ת. סלח לנו.[1]

 

ש. בפסוקי דזמרה אומרים "ואת כל הרשעים ישמיד". לכאורה מדוע אומרים "ישמיד", הרי בחז"ל בברכות מצינו יתמו חטאים ולא חוטאים, כדי שיחזרו בתשובה ולא שימותו.

ת. ישמיד החטא מהם.

 

ש. איך מתפללים "וכל הרשעה כרגע תאבד וכו'", הרי בחז"ל בברכות י' ע"א מצינו שיתמו חטאים ולא חוטאים, כי רוצים שהחוטאים יחזרו בתשובה, ומדוע כאן לא מבקשים שיחזרו בתשובה.

ת. הרשעה זו חטאים.[2]

 

ש. בפרשת קורח מצינו ברש"י שלא נזכר שמו של יעקב כי ביקש שלא יזכר שמו על המחלוקת. נשאלתי, שאם יעקב אבינו ידע שיש מחלוקת עד שהתפלל שלא יזכר שמו, מדוע לא התפלל שבכלל לא יהא מחלוקת.

ת. זה לא תלוי בו אלא בבחירה.

 

ש. ולא עוד, גם אם התשובה כי זה קשור לבחירה של קורח האם לעשות מחלוקת או לא, הרי מצינו במסכת ברכות דף י' ע"א שאדם יכול להתפלל על אחרים שיחזרו בתשובה כמו המעשה ברשעים שהיו שכנים של רבי מאיר והתפלל שיתמו חטאים ולא חוטאים עד שחזרו בתשובה, א"כ גם יעקב אבינו יכל להתפלל שלא יהא כלל מחלוקת.

ת. תשובה שאני.[3]  

 

ש. בפרשת ויצא מובא בחז"ל שהיה גזירה שלאה צריכה להתחתן עם עשו והתפללה כל הזמן שלא תיפול בגורלו של עשו. צ"ב מדוע לא התפללה שעשו הרשע יחזור בתשובה כמו שמצינו שר"מ התפלל על השכנים שלו שיחזרו בתשובה.

ת. סברה שאין לה כח לזה.

 

ש. במושב זקנים מבעלי התוס' בפרשת יתרו מביא שלאה אמנו היתה נותנת על לבה נוכלא של זהב  ובה חקוק תורה צוה לנו מורשה וכו' ובה היתה הוגה יום ולילה לכן עיני לאה רכות מזהרורית של זהב. ופירוש הדבר, שכנגד עיניה עמד דבר אחד, היא רוצה בית של תורה, וחוץ מזה לא רצתה כלום בחיים וע"ז התפללה.

האם עפי"ז אפשר לבאר מדוע לאה לא התפללה על עשו שיחזור בתשובה, כי גם אם עשו יחזור בתשובה, זה עדיין לא מספיק לה, היא לא מסתפקת להתחתן עם אדם חוזר בתשובה, היא רוצה אדם שכל כולו תורה, לזכות לבית של תורה, ולכן עמדה והתפללה לא ליפול בגורלו של עשו בכל מצב, היא רוצה את יעקב, וכשזה כל משאלותיה, זכתה לכך.

ת. נכון.

 

ש. מצינו בחז"ל ביבמות צז' ע"א שכל ת"ח שאומרים דבר הלכה מפיו שפתותיו דובבות בקבר. כיצד הדין בנשים שזכו לומר דבר הלכה, האם ג"כ זוכות ששפתותיהן ידובבו בקבר.

ת. כן.

 

ש. הנפק"מ היא, מצינו בפרשת פנחס אצל בנות צלפחד שרש"י מביא (במדבר כז' ה') ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן. ופירוש הדבר, שכל מה שנוגע להלכה בענין זה של נחלות וירושת הבת, נזקף לזכותן של בנות צלפחד. ומעתה האם כשעוסקים בהלכות אלו שנתחדש על ידן, האם שפתותיהן דובבות בקבר.

ת. כן.

 

ש. כמו כן מצינו אצל ברוריא אשת ר' מאיר שחידשה כמה הלכות בש"ס, בברכות י' ע"א לגבי יתמו מחטאים ולא חוטאים, וכן בעירובין נד' ע"א לגבי שצריך לערוך הלימוד בכל רמ"ח איברים ע"י לימוד בקול, האם כשלומדים את דבריה, זוכה ברוריא ששפתותיה ידובבו בקבר.

ת. כן.

 

ש. כמו כן מצינו אצל חנה שחז"ל בברכות לא' ע"א לומדים ממנה הרבה הלכות תפלה מכל המעשה שהיה אצל עלי, האם כשעוסקים בהלכות שלומדים ממנה, זוכה חנה ששפתותיה ידובבו בקבר.

ת. כן. 

 

ש. רש"י בפרשת בהעלותך (במדבר ט' ז') מביא שראויה פרשת פסח שני להאמר על ידי משה, וזכו אותם טמאים שביקשו למה נגרע, שתאמר על ידן, כי מגלגלין זכות ע"י זכאי. מעתה יש לעיין, מצינו בחז"ל ביבמות צז' ע"א שכל ת"ח שאומרים דבר שמועה והלכה מפיו, זוכה ששפתותיו דובבות בקבר. האם כשעוסקים בהלכות פסח שני, את אותם פסוקים שזכו הטמאים שתאמר על ידן, האם זוכים הם לשפתותיהם דובבות בקבר, שנחשב שהם חידשו הלכה ופסוקים אלו.

ת. אולי.

 

ש. בגמ' בברכות י' ע"א מצינו שר"מ רצה להתפלל על הני בריוני שציערוהו, עד שאשתו אמרה לו שכתוב יתמו חטאים ולא חוטאים, וצריך רק להתפלל שיחזרו בתשובה. ומזה מוכח מוכח עד כמה צריך להתפלל על רשעים שיחזרו בתשובה.

לכאורה צ"ב מדוע ר' מאיר לא למד דין זה מאברהם אבינו שנעמד להתפלל על סדום שהיו רשעים וחטאים מאד, ועכ"ז עמד והתפלל שינצלו בזכות הצדיקים ושלא ימותו, עד שבחז"ל כתוב על זה אהבת צדק ותשנא רשע, אהב תלצדק את בריותי, א"כ רואים כמה הקב"ה לא רוצה שימותו הרשעים, ואיך ר' מאיר רצה שימותו.

ת. מדת חסידות.

 

ש. כמו כן מדוע ר' מאיר לא למד ממשה רבינו שנעמד להתפלל על עם ישראל שחטאו בעגל והקב"ה רצה לכלותם, ועכ"ז משה נעמד והתפלל על החטאים שהקב"ה לא יהרגם והקב"ה הסכים אתו.

ת. מלך שאני.

 

ש. הגמ' בברכות י' ע"א אומרת "הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלוויהו כי היכי דלימותו וכו'". לכאורה קשה איך ר' מאיר רצה להתפלל עליהם שימותו, הרי בגמ' לעיל ז' ע"א מובא ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרגנולא ואוקמיה בן כרעי' דערסא ועיין בה סבר כי מטא ההיא שעתה אלטייה, כי מטא ההיא שעתא ניים. אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי ורחמיו על כל מעשיו כתיב. וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב". א"כ קשה וכי ר' מאיר לא ידע ג"כ את הפסוקים האלו ורחמיו על כל מעשיו וענוש לצדיק לא טוב, א"כ מדוע רצה להתפלל שימותו. וכן קשה על ר' יהושע בן לוי, וכי מקודם לא ידע את הפסוקים האלו.

ת. טובתם שימותו (והכל לפי הענין).  

 

ש. ישנם אנשים רשעים בזמנינו שעושים צרות לעולם התורה, האם מותר לקלל ולומר עליהם ימח שמם.

ת. לא.[4]

 

ש. האם אכן צריך להתפלל על אותם רשעים שעושים צרות לעולם התורה שיחזרו בתשובה כמו שמצינו אצל ר"מ שהתפלל שיחזרו בתשובה, או שאצל ר"מ שאני ולא כל אחד יכול להתפלל.

ת. יכול.

 

ש. מצינו אצל משה רבינו לפני שהרג את המצרי, שבדק עד סוף כל הדורות האם עתיד לצאת ממנו איזה אדם טוב, ורק אז הרגו. האם מזה אפשר להוכיח שאסור לומר על שום אדם ימח שמו, כי אין אנו יודעים מה עתיד לצאת ממנו, חוץ מאנשים כמשה רבינו שרואים עד סוף כל הדורות, וממילא לנו אסור לומר על שום אדם ימח שמו.

ת. רק על גוים.

 

ש. שאלתי את הרב שליט"א האם מותר לומר בזמנינו על רשעים שעושים צרות לעולם התורה, שימותו וימח שמם, והרב שליט"א כתב לי שלא. נשאלתי על זה, העולם אומר שמרן הרב שטיינמן שליט"א קילל אחד מהרשעים חברי הכנסת שהוא נלחם נגד עולם התורה על ידי כל מיני גזירות וחוקים חדשים, ואמר עליו ימח שמו. ולכאורה איך אמר עליו ימח שמו, הרי אולי יצא ממנו בדורות הבאים אדם שיחזור בתשובה, כעין שמצינו אצל המן הרשע.

ת. שיחזרו בתשובה.

 

ש. בפסוקי דזמרה אומרים "ואת כל הרשעים ישמיד". לכאורה מדוע אומרים "ישמיד", הרי בחז"ל בברכות מצינו יתמו חטאים ולא חוטאים, כדי שיחזרו בתשובה ולא שימותו.

ת. א. ישמיד החטא מהם.

    ב. הכוונה הרשעה.[5] 

 

ש. האם מותר סתם לומר על ערבי ימח שמו.

ת. כן.

 

ש. הגמ' בברכות י' ע"א אומרת "הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא, הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו וכו'". צ"ב מדוע רצה להתפלל עליהם שימותו, יכל להתפלל שלא יפריעו לו בלא שיצטרך שימותו.

ת. אין תפלה לשנות בחירה.

 

ש. עוד צ"ב, וכי בגלל שמפריעים לו כבר מותר להתפלל שימותו, אולי מוטל עליו לעבור דירה וכדומה, אבל מה ההיתר להתפלל שימותו.

ת. עושה להם טובה שלא יכשלו בעבירות.

 

ש. עוד צ"ב, מצינו שאברהם אבינו נעמד להתפלל אפילו על רשעים כסדום שהקב"ה לא יהפוך אותם, וזכה בשביל זה לדברים נשגבים כמבואר בחז"ל אהבת צדק ותשנא רשע, ואם על רשעים כסדום הבין אברהם שהקב"ה רוצה בקיומם ולא שימותו, א"כ מדוע ר' מאיר חיפש מיד להתפלל על הבריונים האלו שימותו.

ת. אחר שנתנו לנו תורה אפשר לשנותם.

 

ש. בסוף המעשה מצינו שר"מ התפלל שיחזרו בתשובה וחזרו בתשובה. צ"ב מדוע הוצרך להתפלל שיחזרו בתשובה, יכל להתפל לרק שלא יזיקו אותו והם ימשיכו בשלהם העיקר שלא יזיקו אותו, ואיזה דין יש להתפלל שיחזרו בתשובה.

ת. על בחירה אין תפלה.

 

ש. הגמ' בדף י' ע"א אומרת "כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". כיצד הדין כשלא עלינו החרב מונחת בתוך צוארו מעט, האם צריך להפסיק להתפלל, כי הלשון בחז"ל "על צוארו", ולא בצוארו.

ת. כן. [6]

 

ש. הגמ' בברכות י' ע"א אומרת "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". מה באים למעט שאמרו "על צוארו" ולא בתוך צוארו.

ת. כי בתוך צוארו כבר נהרג.

 

ש. בגמ' בברכות י' ע"א מצינו שאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. ודעת הרב שליט"א שאם זה חלילה במצב שהחרב כבר חותכת בתוך צוארו, כבר לא צריך להתפלל כי הוא כמת. מעתה יש לעיין האם ל"ע המחלה הנוראה דומה לחרב בתוך צוארו של אדם, למי שהמחלה מקוננת עמוק בגופו באופן שהרופאים כבר התייאשו, האם צריך להתפלל שיבריא, או שזה דומה לחרב שכבר אין צריך להתפלל.

ת. לא דומה כלל.[7]

 

ש. האם באופן כזה שהרופאים התייאשו כי המצב מסוכן מאד, יהא מותר להתפלל, ומדוע לא נחשב שמתפלל על נס, והרי אין להתפלל על נס.

ת. אין זה נס.

 

ש. האם באופן כזה עדיף להתפלל רק שיהא לחולה את הטוב ביותר עבורו, שאז לא מבקשים דוקא נס, וזה מותר להתפלל.

ת. יתפלל שיחי'.