חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

דף י"ג

דף יג.

ש. הגמ' בברכות יג' ע"א אומרת "תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה וכו'". דברי חז"ל צריכים ביאור, וכי כוונת חז"ל שכל אחד כשמדבר על אברהם אבינו צריך להוציא בשפתיו ולדייק שיאמר אברהם ולא אברם. הרי למעשה כוונתו לאברהם, ועל איזה אופן התכוונו חז"ל שעובר בעשה. 

ת. יש ליזהר.

 

ש. עוד צ"ב, הראוני שמביאים בשם שו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון סימן יט' שכתב שהעשה הוא רק לאומרו בפניו. וצ"ב, שבהמשך הגמ' שואלת "מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא אתה ד' הוא האלוקים אשר בחרת באברם, אמר ליה התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא". ולכאורה מדוע הגמ' לא תירצה יותר פשוט לפי המהרי"ל דיסקין, שדברי הנביא בנחמיה לא נאמר בפני אברהם אבינו ולכן אין עובר על העשה שזה עוברים רק בפניו.

ת. שם מדבר על מה שעבר.[1]

 

ש. יש מי שהקשה עוד, לפי המהרי"ל דיסקין שעוברים על העשה רק בפני אברהם אבינו ממש, לאיזה צורך חז"ל כתבו לנו שעוברים על העשה, הרי לכאורה זה לא שייך, כי אין אברהם אבינו לפנינו.

ת. לפרושי קראי.

 

ש. יש מי שרצה לתרץ איך שייך לפי המהרי"ל דיסקין לעבור על העשה, שמצינו בב"ב נח' ע"א דר' בנאה הוה קא מציין מערתא כי מטא למערתא דאברהם אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי קמי בבא וכו' א"ל זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא וכו'". הרי ששייך מציאות בפני אברהם.

ת. אולי.    

 

ש. יש לעיין לדינא לפי המהרי"ל דיסקין כיצד הדין במי שמגיע למערת המכפלה לקבר שמסומן ששם נמצא אברהם אבינו, האם כיון שהנשמות של הצדיקים נמצאים שם, יחשב כמו שאברהם אבינו לפניו בבחינה מסוימת, ושם יצטרכו לדקדק להוציא את שמו אברהם ולא אברם, דאל"כ יעבור בעשה.

ת. יתכן.

 

ש. האם מדינא דגמ' יצטרכו להזהר עם ילדים שמספרים פרשת שבוע וכדומה, שישימו לב להוציא בפיהם אברהם ולא אברם, דאל"כ עוברים בעשה.

ת. כן.

 

ש. עוד יש לעיין, בגמ' מובא מ"ד אחד שמי שקורא לאברהם אברם עובר בעשה ומ"ד אחד סובר שעובר בלאו. האם נחלקו מה עוברים, ומה למסקנא עובר אדם שקרא אברם, האם עובר רק בעשה או רק בלאו או שאין כאן מחלוקת והוסיף שחוץ מעשה עובר בלאו, ועתה מי שיזכיר אברם עובר בלאו ועשה.

ת. בלאו ועשה.

 

ש. הגמ' בברכות יג' ע"א מביאה שמי שקורא לאברהם אבינו אברם עובר בלאו ועשה. מדוע הפוסקים לא הזכירו דין זה הנזכר בגמ' שעובר בלאו, הרי גם בזמנינו צריכים להזהר.

ת. זה דוקא כשמכירו.

 

ש. מדוע במנין הלאווין לא הזכירו לאו זה.

ת. כנ"ל.

 

ש. ידוע שיטת המהרי"ל דיסקין בקונטרס אחרון שלא עוברים על הלאו אלא כשאמרו כן לפני אברהם אבינו בעצמו ולא אח"כ כשלא בפניו. האם נוכל להוכיח כדבריו ממה שזה לא נזכר בפוסקים ובמנין הלאווין, כי זה לא נוגע לדורות, אע"פ שהיו צריכים לכתוב זאת.

ת. נכון כנ"ל.



[1] שמעתי שבמשמר הלווים על ברכות שם הביא כבר קושיא זו.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד