דף י"ג

דף יג.

ש. הגמ' בברכות יג' ע"ב אומרת "ת"ר שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד זו ק"ש של ר' יהודה הנשיא וכו'". והגמ' מאריכה איך הוא קיבל עול מלכות שמים ופרשת ציצית בזמנה באמצע שלימד לתלמידים. מתי התלמידים קראו ק"ש, הרי גם הם באו לשיעור לפני זמן תפלה ועדיין לא קראו ק"ש.

ת. בדרך.

ש. האם אמר לתלמידיו שיעשו כמוהו וכל אחד יקרא מתי שרוצה במהלך השיעור, העיקר לא להפסיק את השיעור בלימוד, וכל אחד יקרא בחשאי וכך השיעור יוכל להמשיך ללא הפסקה.

ת. הבינו לבד.

ש. הגמ' בברכות יג' ע"ב אומרת "אמר ר' אילא בריה דרב שמואל בר מרתא משמיה דרב אמר שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד ונאנס בשינה יצא". בגמ' לא נזכר האם צריך לומר גם ברוך שם, שלכאורה זה קשור לשמע ישראל.

ת. צריך.

ש. בגמ' בדף יג' ע"ב מבואר שהדין של פרקדן שאסור לשכב. כיצד הדין בשוכב וקורא בספר ולא ישן.

ת. אסור.[1]

ש. כיצד הדין בשוכב פרקדן עם שמיכה דקה עליו שלא ניכר גופו האם מותר.

ת. כנ"ל.

ש. דעת הרב שליט"א שיש איסור פרקדן גם כשאדם שוכב בלבד ללא שינה. כיצד הדין באדם שנמצא בים ורוצה לצוף ולשכב על פני המים, האם גם אסור מטעם פרקדן.

ת. אין שם חשש.

ש. הגמ' בברכות יג' ע"ב אומרת לגבי פרקדן "מיגנא כי מצלי שפיר דמי, מקרא אע"ג דמצלי נמי אסור". ומבואר ברש"י שאסור לקרוא ק"ש כשהוא מוטה על צידו כי אז נמצא שמקבל עול מלכות שמים דרך שררה וכבוד. צ"ב לפי"ז בשיטת ב"ש שצריך בערב לקרוא ק"ש בשכיבה, מדוע לא נחשב שמקבל עול מלכות שמים דרך שררה וכבוד.

ת. אבל כדין.

ש. האם משום שכך עושים בבית כנסת באופן שמטה על צידו, בכה"ג אין זה דרך שררה וכבוד.

ת. לא.

ש. מצינו בש"ס בכמה מקומות (ברכות יג' ע"ב ועוד מקומות) את הלשון "חסורי מחסרא והכי קתני" שמתקנים את לשון המשנה. מדוע רבינו הקדוש כשסידר את המשנה לא כתב בצורה ברורה יותר בלא שיצטרכו אחריו לתקן כביכול את מה שחסר במשנה, הרי ודאי שבשעה שהוא למד את המשנה, גם למד לפי איך שהגמ' מעמידה אחרי החסורי מחסרא, א"כ מדוע לא כתב באופן שלא יחסר כלום.

ת. בקצרה.[2]