דף י"ד:

דף יד. 

ש. בירך על הלל בחנוכה וחשב שאומרים רק חצי הלל, ובאמצע הלל שומע שהציבור אומר הלל שלם האם צריך לחזור ולברך ולהתחיל מתחילת הלל, כי ברכתו לא עלתה לו, שהרי חשב בעת הברכה רק על חצי הלל, או שיכול להמשיך לומר הלל שלם עם הציבור.

ת. יכול להמשיך.[1]

 

ש. ראש חודש טבת שחל בתוך ימי החנוכה, כיצד ינהג אדם שיודע לקרוא חצי הלל ולא את הכל, ואין לפניו עתה אפשרות למצוא סידור לומר הלל שלם, האם אפשר לומר לו שיקרא עתה חצי ההלל שיודע עם ברכה כדי שלפחות יצר ידי חובת הלל של ראש חודש, או שבראש חודש טבת שחל בחנוכה הפקיעו שאין לומר חצי הלל גם לא בשביל ראש חודש, וכל החיוב עתה הוא רק הלל שלם, וכשלא יכול לומר הלל שלם, לא יברך על חצי הלל.

ת. לא יברך.[2]

 

ש. בימים שאומרים הלל שלם וטעה אדם ואמר רק חצי הלל בברכה, מה יעשה במקום שהסיח דעתו, האם יחזור עם ברכה ויאמר הלל שלם מתחילה ועד הסוף, או שיאמר הלל שלם בלי ברכה.

ת. לכאורה יחזור ויברך כי הראשונה היתה לבטלה.[3]

 

ש. מי שאין לו סידור בראש חודש ולא יודע לומר יעלה ויבוא, או שיודע רק חצי הלל בימים שצריך לומר הלל שלם, האם יכול לומר באמצע התפלה שיהא כמו הנוסח שכתוב בסידור כעין שעושים לגבי תרומות ומעשרות שלא אומרים את כל נוסח הפרשה, וכפי שמבואר בחז"ל בסוף ראש השנה שאפשר לומר וכן כתוב בתורתך בלא לומר כל הקרבנות.

ת. לא שייך.

 

ש. מי שלא יודע יעלה ויבוא בעל פה, ועתה נמצא בתוך שמו"ע ואין לו סידור, האם יכול באמצע שמו"ע להתחיל יעלה ויבוא ולומר והשאר כפי נוסח המודפס בסידור ולצאת ידי חובה בדיעבד של יעלה ויבוא ויחשב כאמר יעלה ויבוא.

ת. בשעת הדחק. 

 

ש. אדם בראש חודש שלא יודע יעלה ויבוא בעל פה ואין לפניו סידור בעת תפלת מעריב, האם יכול להתפלל בלא להזכיר יעלה ויבוא וכיצד הדין בשחרית.

ת. יאמר יעלה ויבוא ביום ראש חודש הזה.

 

ש. מדוע כשאומרים חצי הלל, מדלגים דוקא את הפרקים "לא לנו" וכן "אהבתי", ולא פרקים אחרים.

ת. שזה פרקים ארוכים.[4]

 

ש. בשו"ע וברמ"א בהלכות פסח יש נידון לגבי לומר הלל בליל הסדר בבית הכנסת לאחר מעריב, שדעת הרמ"א שאין נוהגים לומר. כיצד הדין בבית כנסת נוסח אשכנז שנוהגים בכל אופן לומר הלל במעריב ואף מברכים כמו בכל פעם שאומרים הלל, האם מי שמתפלל עמהם יכול לומר הלל עם ברכה כמנהג הציבור, או עדיף שלא יאמר כלל הלל כדי לא להכנס לספק ברכה.

ת. יאמר.

 

ש. שאלתי את הרב שליט"א מה יעשה אדם שנוהג כשיטת הרמ"א שלא לומר הלל במעריב בליל הסדר ונמצא עתה בבית כנסת שאומרים הלל, האם יברך ויאמר הלל, והרב שליט"א כתב לי שיאמר הלל. לכאורה צ"ב איך יכול לברך, הרי האדם הזה נוהג שלא לומר הלל, וכי לשיטתו זה לא יהא ברכה לבטלה, כי לא תיקנו לומר הלל בליל הסדר במעריב.

ת. מעיקר דין יכול ובשעת הצורך מתירין.

 

ש. במעריב בליל פסח שמעתי שיש נוהגים שהחזן מוציא את הציבור בברכה ראשונה של הלל וכן בברכה אחרונה בסוף הלל, והציבור רק אומר את השאר. מדוע עושים כן, הרי אם יוצאים בברכתו, שיברכו לבד כמו בכל הלל.

ת. א. אין הלל בלילה למנהגנו.

    ב. המנהג יש לו טעם.   

 

ש. האם מותר להפסיק בין תפלת שחרית להלל, כגון שרוצה אחרי שחרית לנסוע להתפלל הלל בכותל המערבי עם לולב.

ת. כמדומה שמותר.[5]   

 

ש. אם אסור להפסיק בין שחרית להלל, כיצד ינהגו נשים שמתפללות שחרית, האם צריכות להסמיך תפלת הלל לשחרית.

ת. אם יכולות.

 

ש. מה יעשה בחול המועד סוכות מי שיודע להתפלל רק חצי הלל ואין לפניו סידור.

ת. בלי ברכה.

 

ש. בירך על הלל שלם והתחיל, האם מותר לפסוע עושה שלום בין פרק לפרק.

ת. לא.

 

ש. בירך על חצי הלל והתחיל, האם מותר לפסוע עושה שלום בין פרק לפרק.

ת. לא.    

 

ש. הגמ' בברכות יד' ע"א אומרת בעי מיניה אשיאן תנא דבי ר' אמי מרי אמי השרוי בתענית מהו שיטעום וכו'". צ"ב מה קשור ענין זה לפרק כאן, שבו עוסקים בנוגע להפסיק בין הפרקים של ק"ש, זה דין של מטעמת תבשיל בתענית צריך להיות במסכת תענית בסוגיא של תעניות.

ת. שייך לענין.

 

ש. הגמ' בברכות יד' ע"א אומרת למסקנא טועם ואין בכך כלום". שאפשר לטעום בתענית. וצ"ב מהו הלשון "טועם ואין בכך כלום", די לומר "טועם", וממילא יודעים שאין ביטול לתענית, ומהו התוספת "ואין בכך כלום".

ת. אין מקום להחמיר.

 

ש. השו"ע (או"ח סימן רי' סעיף ב') מביא מחלוקת מה הדין בטועם את התבשיל שאינו צריך לברך עד רביעית, האם מיירי גם באופן שבולע את התבשיל או רק באופן שחוזר ופולט, ולדעה זו אם בולע יהא חייב לברך.

יש לעיין לדעה הראשונה שסוברת שמותר אפילו לבלוע כשטועם התבשיל, האם מדובר דוקא באופן שצריך את הבליעה כחלק מטעימת התבשיל, שמדובר שעדיין לא הרגיש את הטעם בתבשיל בהנאת פיו לחוד, ולכן מותר לו לבולע גם, כי זה חלק מהטעימה, אבל אם אינו צריך את הבליעה לצורך הטעימה, אין הכא נמי גם לדעה זו יהא אסור לו לבלוע המאכל, הגם שהכניס לפי בהיתר כדי לטעום. כי התירו לו רק לצורך טעימה. או שלדעה זו, גם אם אינו צריך את הבליעה לצורך טעימת התבשיל, וכגון שכבר יודע את הטעם ע"י שהכניס לפיו בלבד, עכ"ז כיון שכל המטרה שהכניס את האוכל לפיו, היה לא לשם אכילה כי אם לצורך טעמה, אולי מותר לו גם לבלוע לגמרי המאכל ולא יצטרך לחזור ולפלוט, כי אכילה כזו לא חייבו חכמים וגם לא חייבו לפלוט.

ת. יתכן.[6] 

 

ש. השו"ע (או"ח סימן תקסז' סעיף א') אומר שהשרוי בתענית יחיד מותר לטעום התבשיל ולפלוט זאת חוץ מיום כפור ותשעה באב שאסור. ומוסיף הרמ"א שיש מחמירין בכל תענית ציבור וכתב המשנה ברורה שתענית צבור היינו ארבעה תעניתים הכתובים, דבהם נמי אין צריך קבלה.

לפי"ש יש לעיין כיצד הדין בתענית אסתר. שהרי לכאורה תענית אסתר אינו מהצומות הכתובים בדברי קבלה, כי בפסוק מוזכר שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, צום גדליה, ועשרה בטבת. ואילו תענית אסתר לא נזכר. ולפי"ז יהא מותר לטעום תבשיל ולפלוט. אולם המשנה ברורה מסיים, שתענית ציבור היינו שלא תלוי בקבלת התענית ע"י הציבור לאפוקי תענית ציבור שצריך לקבל את התענית. לפי"ז גם בתענית אסתר יהא אסור לטעום ולפלוט, כי הרי אין צריך לקבל את התענית. א"כ לא נתבאר האם תענית אסתר הוי דומיא דשבעה עשר בתמוז וכדומה שלא צריך לקבל התענית, או שתענית אסתר הוי סוג תענית אחר כי אינו מתוך ארבעה הצומות הכתובים בפסוק. וצ"ע לדינא האם מותר בתענית אסתר לטעום התבשיל ולפלוט.

ת. אסור.[7]

 

ש. המשנה ברורה בסימן תקסז' מביא שבסעודת מצוה שמבשלין ביום לצורך הלילה, יש לסמוך על הסוברים שמותר בכל תענית לטעום תבשיל ולפלוט חוץ מיום כפור ותשעה באב. יש לעיין האם הכוונה דוקא בסעודת מצוה, שבמצוה הקילו, או כל דבר שחייב לאכול בלילה וצריך להכין את האוכל מבעוד יום, יהא מותר לו לטעום התבשיל ולפלוט. הנפק"מ היא כגון אשה שרוצה להכין ארוחת ערב לבעלה למוצאי הצום של שבעה עשר בתמוז וכדומה.

ת. יתכן שיש מקום להקל.

 

ש. כיצד הדין בהכנת אוכל לבר מצוה במוצאי צום לצורך הציבור שבאים לומר מזל טוב ואין זה סעודת מצוה, האם מותר לטעום המאכלים.

ת. כנ"ל.[8]      

 

ש. טבח שצריך להכין אוכל לבחורים וכדומה למוצאי הצום, ובדרך כלל טועם את המאכל, האם מותר לו לטעום המאכל בצום, או שאין זה נחשב כסעודת מצוה ואסור לו לטעום.

ת. אסור.

 

ש. נשאר אוכל מאתמול וכעת רוצה האשה לדעת האם האוכל מקולקל לפני שמגישה זאת עבור ילדיה בצום, האם מותר לה לטעום המאכל.

ת. אסור.  

 

ש. השו"ע (או"ח סימן תקסז' סעיף ג') כתב "מי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית בתענית צבור, לא כשר למעבד הכי וכו'". וכתב המשנה ברורה (ס"ק י') "בתענית צבור וכו' היינו בתעניתים הכתובין".

יש לעיין האם כוונתו אף לתענית אסתר הגם דאינו נכלל בדברי קבלה מקרא דצום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, או שאין הכא נמי תענית אסתר לא נחשב ויהא מותר לשטוף את הפה.

ת. אף בתענית אסתר. 

 

ש. האם מותר ללכת לטיפול שיניים בתענית ציבור באופן שמכניסים לפיו צינור עם מים, הגם שיתכן שיבלע מעט, כיון שהכל זה לצורך רפואה, וכיצד הדין בתענית אסתר.

ת. לצורך יש להקל.[9]

 

ש. האם מותר בתענית אסתר לטעום מאכלים שמבשלים ביום לצורך הסעודה של ליל פורים לפי הרמ"א שמחמיר לטעום ולפלוט בכל הצומות, או שזה נחשב כסעודת מצוה שמביא המשנה ברורה שבסעודת מצוה הקילו בשאר תענית ציבור חוץ מתשעה באב ויום כפור.

ת. מותר.

 

ש. אשה שהכינה אוכל למוצאי הצום ובדרך כלל נותנת גם לבעלה לטעום מהאוכל שמכינה, וכל מה שהוא טועם, זה לכבדה. האם בצום יהא מותר לו לטעום ולפלוט המאכל, כי יש בזה מצוה שמכבד את אשתו, או שעד כמה שאין הסעודה מצוה, בכה"ג לא יטעם.

ת. אסור.[10]

 

ש. חל תענית ביום חמישי או שישי, ואשתו הכינה מאכלים לכבוד שבת קודש, ורוצה שבעלה יטעם מהמאכלים ויתן דעתו, וכל מה שהבעל טועם, זה לכבוד אשתו, האם מותר לו לטעום ולפלוט המאכל, כי למעשה המאכל לצורך כבוד שבת, הגם שהוא טועם לא מצד כבוד שבת כי אם מצד כבוד אשתו, או עד כמה שהוא טועם לא מצד כבוד שבת, יהא אסור לו לטעום, כי זה לא טעימה לצורך מצוה.

ת. אסור.

 

ש. נשים שמכינות מאכלים בתענית אסתר לשלוח מנות ליום הפורים, האם מותר להם לטעום המאכל ולפלוט שזה נחשב כעין סעודת מצוה.

ת. אסור.[11]

 

ש. כשמכינים אוכל לסעודת מצוה במוצאי הצום ואפשר לתת לקטנים לטעום המאכל, האם יש ענין שהגדולים לא יטעמו ויתנו רק לקטנים, או שיכולים לטעום ולפלוט הגם שיש קטנים.

ת. אין ראוי.   

 

ש. אדם שמצחצח את השיניים במשחת שיניים שיש לזה טעם טוב, כי רוצה שישאר לו טעם טוב בפה, האם חייב לפלוט את כל הרוק עם הטעם המתוק מפיו, כדי שלא יבלע שום טעם טוב, שהרי לא בירך על הטעם הטוב הזה, או עד כמה שלא תיקנו ברכה כשמצחצח שיניים גם באופן שיש למשחה טעם טוב חזק, כי לא מכניס זאת לפיו לצורך אכילה, א"כ יהא מותר לו גם לבלוע את הטעם המתוק בלי לפלוט החוצה.

ת. לא יבלע. 

 

ש. האם מותר לבכור בתענית בכורים לשטוף את הפה ולצחצח שיניים.

ת. יזהר[12].  

 

ש. הגמ' בברכות יד' ע"א אומרת "אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה וכו' אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל וכו'". מה ענין זה לפרקין, זה שייך לפרק קמא כשמדובר לא לאכול לפני התפילה, ולא בסוגיא של ק"ש והפסק בין הפרקים.

ת. איידי דדיני תפלה.

 

ש. האם מותר לשלוח ילדים לפני התפילה, וכיצד הדין ביש לו מנין קבוע בשעה מסוימת.

ת. מותר שהיא מצוה עוברת.[13]

 

ש. אם יצא בבוקר להתפלל שחרית ותיקין, ולפתע רואה אדם שצריך עזרה דחופה לא פיקוח נפש, כגון שתקוע לו הרכב ולא יכול לנסוע ומבקש ממנו עזרה, מה יעשה, האם ילך להתפלל שחרית או יעזור לחבירו. 

ת. יעזור.

 

ש. האם שייך לומר שמזמן שיצא מביתו לבית הכנסת לצורך התפילה, נחשב כעוסק במצות תפלה ויהא פטור מלעזור לחבירו מדין עוסק במצוה.

ת. לא.

 

ש. כיצד הדין באופן שרואה את השכן ולא נעים לו אם לא יעזור לו עתה, מה יעשה, האם ילך להתפלל ותיקין או יעזור.

ת. יעזור.

 

ש. האם מותר לקנות אוכל להכין לילדים שהולכים לחידר לפני התפילה, וכיצד הדין ביש לו מנין קבוע.

ת. כנ"ל.

 

ש. האם מותר להפעיל מכונת כביסה או לחמם מים לפני התפילה, או לפתוח בלון גז אחר שנגמר לפני התפילה לצורך אנשי הבית.

ת. הכל לפי הענין והצורך.[14]

 

ש. האם מותר להתקשר ולומר שלום בטלפון לפני התפילה, או שאסור לומר שלום בטלפון לפני התפילה.

ת. יאמר בלי וי"ו.[15]

 

ש. כיצד הדין באופן שרוצה להתקשר לקרובים או לתורמים בחוץ לארץ, שבזמן שאצלנו בוקר, אצלם זה לילה וקל להשיגם, האם יהא מותר להתקשר ולומר להם שלום ולדבר עמהם.

ת. כנ"ל.[16]

 

ש. האם אפשר להזמין לפני התפילה בעל מלאכה בטלפון שיבוא אח"כ במשך היום. וכן לבעל חנות להזמין סחורה לפני התפילה שיהא לו לכל היום.

ת. כמדומה שאם אמר מקצת ברכות יש להקל.[17]

 

ש. האם אפשר להזמין בטלפון תור לרופא לפני התפילה.

ת. כנ"ל.

 

ש. בחור בישיבה שקם לפני התפילה בישיבה האם מותר לו לסדר לפני התפילה את כל החידושי תורה שלו שיהיו מסודרים בצורה מכובדת.

ת. כנ"ל. 

 

ש. בחור שמעיר את בני הישיבה לתפלה ומקבל כסף על טירחא זו, האם נחשב כעושה חפציו לפני התפילה ואסור, או שמתכוין בזה לצורך שמים, ואף שמקבל כסף יהא מותר לו לפני התפילה.

ת. לצורך המצוה מותר. 

 

ש. בהלכה מבואר שמותר לקנות צורכי שבת לפני התפילה. כיצד הדין ביום שישי של חול המועד סוכות שצריך ליטול לולב, האם מותר לקנות צורכי השבת לפני התפילה ולפני נטילת לולב.

ת. מותר.

 

ש. האם מותר לסדר את המיטה בחג הסוכות לפני התפלה.

ת. מותר.

 

ש. אדם שמסתפר ונמצא כעת בגילוי הראש, האם יכול לענות שלום לחבירו.

ת. יאמר צפרא דמרי טב.

 

ש. האם אפשר לפתוח שלום לחבר שמסתפר ונמצא בגילוי הראש, או מכיון שגורם לחבירו לענות, שלא יפתח לומר לו שלום.

ת. אין ראוי.

 

ש. האם מותר לפתוח באמירת שלום לאדם הנמצא בתוך הים בגילוי ראש.

ת. אין ראוי.[18]

 

ש. האם מותר להשיב שלום כשנמצא בתוך הים בגילוי ראש לאדם ששאל בשלומו.

ת. כנ"ל.

 

ש. האם מותר לגבי צדקה להשיג כספים עבור עניים לפני תפילת שחרית לאחר עלות השחר.

ת. אם לא יוכל אח"כ. 

 

ש. ראש ישיבה שצריך לגייס תרומות עבור החזקת הישיבה, ויכול להשיג בטלפון את התורמים דוקא לפני שחרית בישיבה, כי כשבארץ ישראל מתחיל הבוקר, יש מקומות בחוץ לארץ שאז זה הלילה ואפשר להשיג את העשירים והתורמים יותר בקלות. האם יוכל להתעסק להשיג את הכספים בטלפון לפני שמתפלל שחרית בישיבה, כמו שמצינו (ברכות ג' ע"ב) שחכמי ישראל התעסקו להשיג כספים עבור הציבור.

ת. יתכן שמותר.

  

ש. נשאלתי במי שהתחיל לשתות לפני התפילה כגון באמצע הלימוד, ולפתע התחיל להתפלל פסוקי דזמרה, האם יכול לגמור לשתות השתיה שהתחיל מקודם.

ת. לא.

 

ש. האם יכול לברך בורא נפשות בין הפרקים בפסוקי דזמרה.

ת. כן.

 

ש. עוד נשאלתי במי שהתחיל לאכול או לשתות לפני מנחה, ופתאום התחיל מנחה, וכעת לא פוסע עושה שלום כי יש מישהו שעומד מאחוריו, האם יכול לגמור לשתות כיון שהתחיל מקודם ועתה לא מברך, או שלא ישתה כלל.

ת. אם הי' דעתו לכך.

 

ש. בדין שאסור להתעסק עם שום דבר לפני התפילה, כיצד הדין בילדים שמתפללים בתלמוד תורה וכן בנות המתפללות בבית ספר, האם יכולים להכין להם את הדברים בתיק בכל בוקר מה שצריכים ללימודים, כל הספרים והמחברות והאוכל לפני התפילה, או שלא ראוי.

ת. לא.

 

ש. ילדים שאוכלים בבוקר בביתם מעט מזונות כדי שיהא להם כח להתפלל אח"כ בתלמוד תורה, האם מותר, כי לא אוכלים לשם אוכל כדואגים לעצמם לפני התפילה, אלא שיוכלו ללכת להתפלל וללמוד בחידר.

ת. יאמרו פסוק.[19]

 

ש. הגמ' בברכות יד' ע"א אומרת "א"ר יונה א"ר זירא כל הלן שבעת ימים בלא חלום וכו'". גם זה צ"ב מה עניינו לכאן, זה צריך לומר בפרק תשיעי בסוגיא של החלומות, ומה עניינו להכא.

ת. אגב ר' יונה בשם ר"ז.